רישיון למשוחרר על-תנאי (סעיף 14 לחוק)

סעיף 14 לחוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א-2001 קובע כדלקמן:

"14. רישיון למשוחרר על-תנאי
(א) ועדה שהחליטה לשחרר אסיר על-תנאי, תיתן לאסיר רישיון ובו יפורטו תנאי השחרור.
(ב) אסיר ששוחרר על-תנאי יישא עמו את רישיונו בכל תקופת התנאי, ויציגו בפני שוטר, על-פי דרישתו."

ב- ת"פ (שלום רח') 1198/03 {מדינת ישראל נ' פרץ יוסי, תק-של 2004(1), 22385, 22389 (2004)} קבע בית-המשפט:

"עבירת האיומים
בסעיף 2 לפרק העובדות טענה המאשימה כי הנאשם הגיע למקום החיפוש ואיים על השוטרים שלא כדין בכך שאמר להם "אני אסיר ברישיון אני אזיין אתכם יא מניאק".

העד יניב חסיד העיד כי כאשר נערך החיפוש ברכב של מר מרחבי הגיע הנאשם ולחש משהו למר מרחבי באוזן. כשראה זאת מוטי אהרון הוא ביקש מהנאשם לעזוב את המקום כי הם אנשי משטרה והם מבצעים חיפוש, ואז הנאשם התחיל לקלל ואמר שהוא אסיר ברישיון. העד לא ידע לומר כיצד קילל הנאשם, אך באותה נשימה אמר עד זה את נוסח הקללות. ראה עמ' 2 לפרוטוקול. עד זה הסתבך בחקירה הנגדית והתברר כי דבריו שמוטי אהרון הזדהה על-פי תעודת שוטר היו השערה בלבד, מכיוון שהוא לא ראה כלל את התעודה שהציג מוטי אהרון, שכן בשעת האירוע כבר ירד הלילה (יש לציין כי מדובר בתקופת החורף, ולפי זמן השקיעה, האירוע היה לפחות כשעתיים לאחר רדת החשיכה). התרשמתי כי נאמנותו של עד זה נתונה לחבריו השוטרים ולא לאמת. בכל אופן, לא מצאתי בעדותו של עד זה כל בדל ראיה לאיום על השוטרים. העובדה שהנאשם מציין שהוא אסיר ברישיון אינה מהווה כל איום, ובמיוחד לא על שוטרים.

העד צחי צדקה סיפר בעדותו כי הנאשם התחיל לקלל לאחר שמוטי אהרון ביקש ממנו לעזוב את המקום בו התבצע החיפוש. הנאשם התחיל לומר למוטי אהרון "מי אתה בכלל". לאחר שמוטי אהרון בקש מהנאשם שוב שיעזוב את המקום התחיל לדחוף את מוטי אהרון ולצעוק "אני אזיין אתכם שוטרים מניאקים, אני אסיר ברישיון". יש לציין כי בדו"ח הפעולה סיפר העד דברים שונים לחלוטין. בדו"ח הפעולה אותו כתב העד הוא ציין כי מיד כשירד הנאשם מהרכב בו הוא הגיע הוא תקף את השוטרים, ולאחר שהעד הזדהה כאיש משטרה אמר הנאשם כי הוא אסיר ברישיון ואמר לשוטרים "שוטרים מניאק, אני אזיין אתכם". לגבי השוטר מוטי אהרון העיד העד כי כאשר ניגש מוטי לנאשם ובקש ממנו לעזוב את המקום הוא אמר לו "מי אתה בכלל". מילים אלו ודאי שאין בהם איום.

בנוסף לשתי הגרסאות של העד למי אמר הנאשם את המלים הנ"ל, מוזר בעיני תיאור האירועים כפי שמספר אותו העד. העד רואה לפניו חמשה שוטרים, ובלי כל פרובוקציה מצידם הוא מתחיל לתקוף אותם ולקלל אותם. אדם כזה צריך להיות חסר דעת על-מנת לעשות מעשים מעין אלו, והתרשמתי שהנאשם אינו חסר דעת, אשר יסתבך עם החוק באופן מודע, כאשר אביו הנכה מחכה בבית שהנאשם יבוא ויטפל בו.

השוטר יניב ביטון העיד כי בעת תחילת האירוע הוא היה בתוך הרכב אתו הגיע מר מרחבי ובו נערך חיפוש. עד זה לא ראה את תחילת האירוע, אך העיד על עובדות שלא היו ידועות לו מראיה אישית שלו, ונראה כי ביצע בתודעתו הטמעה של העובדות אותן שמע מחבריו. לדעת עד זה הוא לא יודע מי תקף ראשון. העד העיד כי שמע את הנאשם צועק, אך מעדותו עולה כי היה בתוך הרכב, ולא יודע באילו נסיבות נאמרו אמירות אלו. עד זה הרבה לרענן את זכרונו מדו"ח הפעולה, שכאמור ניכר ממנו כי נערך תחת הדרכה של מאן דהוא, ובודאי שעל עדות כזו אינני יכול לסמוך על-מנת להרשיע את הנאשם בעבירת האיומים.

העד יוגב דמארי העיד כי בתגובה לבקשתו של השוטר מוטי אהרון הגיב הנאשם באמרו שהוא אסיר ברישיון וכי יזיין את השוטרים. דברים אלו הם מוזרים, ונראים לי כדקלום של דו"ח הפעולה לאחר תיאום גרסאות.

העד מוטי אהרון לא התייצב לישיבת ההוכחות בה העידו יתר השוטרים, ועל-כן ניתן כנגדו צו הבאה. בעדותו העיד מוטי כי בעת ביצוע החיפוש ברכב של מר מרחבי, חיפוש שהתבצע ברחוב, הגיע הנאשם ולחש למר מרחבי דבר מה באזנו. מוטי ביקש מהנאשם לעזוב את המקום, כי הם מבצעים חיפוש, והציג בפניו תעודת שוטר. הנאשם התחיל לצעוק יצאה לו מעין הצהרה כזו "אני אסיר ברישיון, אני אזיין אתכם, ימנייק". מהחקירה הנגדית עולה כי בעת ששוחח הנאשם עם מר מרחבי היה המרחק בינו לבין הרכב בו בוצע החיפוש כ- 5 מטרים. מעדות זו עולה כי הנאשם כלל לא התקרב לרכב ולא הפריע לביצוע פעולת החיפוש. גם מר מרחבי היה במרחק של 5 מטרים מהרכב, כך שאינני מבין את דברי השוטר מוטי אהרון שעצם הדיבור של הנאשם עם מר מרחבי יכול לפגוע בחיפוש. הנאשם ומר מרחבי היו רחוקים מהרכב, השוטר יניב ביטון היה ברכב בו נעשה החיפוש, בנוסף היו עוד ארבעה שוטרים בקרבת הרכב. על-כן נראה שחששו של מוטי אהרון היה חשש שווא, וספק בעיני אם היה יכול לדרוש מהנאשם לעזוב את המקום בו עמד, כאשר הנאשם לא הפריע לחיפוש, וכאשר מר מרחבי הסכים לביצוע החיפוש ברכב.

הנאשם ואמו העידו כי לאחר שחרורו של הנאשם מהכלא כאסיר ברישיון, הנאשם טיפל ביחד עם אמו באביו הנכה הרתוק למיטת חוליו. לפני האירוע הנאשם יצא לקנות קופסת סיגריות, ואמו בקשה ממנו להגיע לביתם בדחיפות, שכן היה עליה לקלח את בעלה החולה. הנאשם העיד כי כשנוכח לדעת שמדובר בשוטרים, הוא הושיט לשוטר מוטי אהרון את תעודת הזהות ואת תעודת אסיר ברישיון ואף ציין זאת בפניו, כי על-פי החוק הוא מחוייב לעשות כן, וידע כי מוטי אהרון יבדוק במחשב המשטרתי את פרטיו וימצא כי הוא אסיר ברישיון, ועל-מנת למנוע בעיות הוא הוציא מיד את התעודה שהוא אסיר ברישיון. הסברו זה של הנאשם הוא הגיוני, והוא נתמך על-ידי סעיף 14(ב) לחוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א-2001, הקובע כי :

'אסיר ששוחרר על-תנאי יישא עמו את רישיונו בכל תקופת התנאי, ויציגו בפני שוטר, על-פי דרישתו.'

עדויותיהם של השוטרים תמוהות בעיני מכל הסיבות שפירטתי לעיל, אינן עולות בקנה אחד עם השכל הישר, ונראה לי שהשוטרים מנסים להיבנות מעברו של הנאשם, שכן הוא אסיר ברישיון, וכנראה הם יצאו מנקודת הנחה שדבריהם עולים בקנה אחד עם התנהגותו של אסיר ברישיון. דבריו של הנאשם הגיוניים, ועולים עם השכל הישר.
בכל אופן, סבור אני שהמאשימה לא הצליחה להוכיח כי הנאשם איים על השוטרים."

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

רישיון למשוחרר על-תנאי (סעיף 14 לחוק)