סדרי דיון בהפרת תנאי שחרור (סעיף 23 לחוק)

סעיף 23 לחוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א-2001 קובע כדלקמן:

"23. סדרי דיון בהפרת תנאי שחרור
(א) הוועדה תדון, על-פי בקשת בא-כוח היועץ המשפטי לממשלה, בעניין אסיר ששוחרר על-תנאי והפר תנאי מתנאי שחרורו.
(ב) הוועדה תדון בעניין אסיר ששוחרר על-תנאי והפר תנאי מתנאי שחרורו אף שלא על-פי בקשת היועץ המשפטי לממשלה, אם קבעה בהחלטת השחרור כי רשות מסוימת תדווח לה על הפרת תנאי מתנאי השחרור, והרשות דיווחה כאמור.
(ג) דיון לפי סעיפים-קטנים (א) או (ב) יהיה בהתאם להוראות סעיפים 16 עד 18, בשינויים המחוייבים; ואולם אם זומן אסיר ששוחרר לדיון כאמור, לפי הכתובת שמסר בהתאם להוראות סעיף 13(ד), ולא הגיע, רשאית הוועדה לדון בהפרת תנאי השחרור ולבטל את השחרור אף שלא בנוכחות האסיר, והוא יהיה זכאי לבקש קיומו של דיון חוזר בנוכחותו באותו עניין.
(ד) יושב ראש הוועדה רשאי לתת צו להבאת האסיר לפני הוועדה, לשם דיון בבקשה לביטול שחרור על-תנאי של אסיר, במועד שיקבע בצו; על צו כאמור יחולו, בשינויים המחוייבים, הוראות סעיפים 73א ו- 73ב לחוק בתי-המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984."

ב- בש"א (מחוזי נצ') 184/03 {כהן שלום צ'רלי נ' ועדת השחרורים, תק-מח 2003(2), 33812 (2003)) קבע בית-המשפט:

"העותר נדון בשנת 1998 ל- 5 שנות מאסר בגין עבירות סמים. ביום 28.2.2002 הוא שוחרר על-תנאי מנשיאת יתרת תקופת מאסרו. בין תנאי השחרור נקבע כי הוא יהיה נתון לפיקוחה של הרשות לשיקום האסיר וכי יהיה עליו לתת בדיקות שתן בפרקי זמן שנקבעו שם.

על-פי פנייה שנתקבלה מאת הרשות לשיקום האסיר, ולפיה לא מילא העותר אחר התנאים שנקבעו, פנתה המשיבה ביום 14.2.2003 לוועדת השחרורים וביקשה לבטל את שחרורו של העותר ולחייבו לשאת תקופת מאסר שאורכה כמשך תקופת התנאי (ועדת השחרורים תיקרא להלן: "הוועדה"). הוועדה התכנסה לדון עניינו וקיימה מספר ישיבות. מתוך הפרוטוקולים של דיוני הוועדה עולה כי למעשה אין ולא היה חולק כי העותר לא מילא כיאות אחר החובה שהוטלה עליו בעניין התייצבותו למתן בדיקות שתן. חרף זאת לא מיהרה הוועדה להורות על בטול השחרור וקיימה כמה דיונים עניינו כשמעת לעת הוא נדרש להמציא אשורים ומסמכים שונים כאשר הדגש בדיונים הועתק לאופן השתלבותו בעבודה והתמדתו בה.

הישיבה העניינית האחרונה התקיימה ביום 5.12.2002 ובה נקבע כי המשך הדיון יהיה ביום 27.3.2003 שעד אז, כך נקבע, יהיה על הרשות לשיקום האסיר להמשיך במעקב אחר העותר והוטל עליה להודיע לוועדה ולקבל את אישורה לשינוי מקום עבודתו של העותר. כאמור המשך הדיון נקבע ליום 27.3.2003 וקביעה זו כלולה בהחלטת הוועדה. מסתבר כי העותר לא התייצב לדיון שנועד להתקיים במועד האמור. משנעדר העותר מהישיבה החליטה הוועדה להפקיע את רשיונו. בהחלטת הוועדה נאמר ונקבע אך זאת:
'לפנינו בקשה להפקעת שחרור מוקדם. האסיר לא התייצב.
אנו מורים בזאת על הפקעת רישיונו של האסיר.
האסיר יובא בפני הוועדה מיד ובסמוך להחזרתו לכלא.'
(להלן תיקרא "ההחלטה")

משנודע לעותר, כעבור זמן, דבר מתן ההחלטה הוא פנה לוועדה, ביקש כי תקיים דיון חוזר עניינו ולכך צירף את בקשתו לעיכוב ביצועה של ההחלטה.

הוועדה דחתה הבקשה לעניין עיכוב הביצוע והוסיפה וקבעה כי הוא יובא לדיון בבקשתו, לעניין הפקעת הרישיון, בסמוך לאחר מעצרו (החלטה זו תיקרא: "ההחלטה השנייה").

העותר שלא השלים עם החלטות הוועדה הגיש את העתירה הנוכחית ובה הוא עותר כנגד החלטת ההפקעה המקורית של הוועדה ונגד החלטתה בעניין דחיית הבקשה לעיכוב ביצוע. במקביל להגשת העתירה כאן, פנה העותר וביקש לעכב את ביצוע ההחלטה וזאת בתיק ב- ש"א 184/03. נשיא בית-המשפט, אשר בפניו הובאה הבקשה, נעתר והורה כי ביצוע ההחלטה, דהיינו כליאתו המחודשת של העותר, תעוכב עד למתן פסק-הדין בעתירה שבפנינו.

בעתירתו עתה טוען העותר כי לא התייצב במועד שנקבע כיוון שלא קיבל בזמנו את החלטת הוועדה, בה נקבע מועד הדיון החדש והמועד אף לא הודע לו בכל דרך אחרת. בתצהיר שהוגש על ידו כנספח לבקשת העיכוב מוסיף וטוען העותר כי ניסה לברר טלפונית את מועד קיום הדיון הנוסף עניינו שאז נאמר לו ממזכירות הוועדה כי הודעה תישלח אליו אך כך לא נעשה.

לבקשתו צירף העותר אישור מאת העובדת הסוציאלית של המחלקה לשירותים חברתיים בעיר מגוריו, מגדל העמק, גב' גריי-לקס, כי היא עצמה לא קיבלה כל הודעה או עדכון באשר למועד הדיון שנקבע לאחר הדיון מיום 14.11.2002. על-פי המסמכים שבתיק גב' גריי-לקס היא זו שמטפלת ומלווה את העותר בתקופת התנאי.

בטיעוניו בפנינו חזר ב"כ העותר על טיעוניו ועתירתו בעוד שב"כ המשיבה ביקשה לדחותה.

הרחבנו בתיאור השתלשלות העניינים עד כה באשר יש בהצגת הדברים כהווייתם כדי להציג את פתרונה של המחלוקת.

בנסיבות הכוללות של העניין נראה לנו כי יש מקום ואף צריך לשקול בשנית את החלטת הוועדה באשר לעצם ההפקעה וזאת לאחר שמיעת מלוא טענותיו בעניין של העותר. עיון בהחלטתה של הוועדה, שעה שנדרשה לבקשתו של העותר בעניין עיכוב ביצוע ההחלטה, הניחה בעצמה את היסוד לקיום דיון בבקשתו של העותר באשר לעצם ההפקעה, שהרי קבעה שם כי בסמוך לאחר מעצרו הוא יובא לדיון בפניה בבקשתו לעניין הפקעת הרישיון.

אנו "משכללים" ההחלטה ובגדרו של סעיף 23(ג) לחוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א-2001 מורים לוועדה לקיים דיון חוזר בבקשת ההפקעה וזאת בנוכחותו של העותר. לנוכח טענותיו של העותר ומאחר וביצוע החלטת ההפקעה עוכב, כפי שהוסבר לעיל, והוא משוחרר עתה, אנו רואים לנכון להשאיר את צו העיכוב בעינו עד למתן החלטתה של הוועדה בדיון החוזר.

למען הסדר הטוב אנו רואים לנכון לציין כי אם העותר, לכשיזומן כדין, לא יתייצב לדיון אליו תזמן אותו הוועדה, אזי יאבד העותר את זכותו לקיום הדיון החוזר האמור והחלטת ההפקעה, על המשמעות הכרוכה בכך, תקויים."

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

סדרי דיון בהפרת תנאי שחרור (סעיף 23 לחוק)