botox

סעיף 20 לחוק החוזים (תרופות)

1. הדין

סעיף 20 לחוק החוזים (תרופות) קובע כדלקמן:

"20. קיזוז

חובות שהצדדים חבים זה לזה על-פי חוק זה ניתנים לקיזוז."



2. כללי

זכות הקיזוז, הוסדרה, מבחינה נורמטיבית, בדין החרות וההלכתי. סעיף 53(א) לחוק החוזים קובע הסדר כולל לזכות הקיזוז וסעיף 20 לחוק החוזים (תרופות) קובע את הנורמה הכללית.

המחוקק בסעיף 53 לחוק החוזים ובסעיף 20 לחוק החוזים (תרופות) הכיר בזכות הקיזוז והסדירה נורמטיבית. מדובר בקיזוז מהותי, דהיינו - קיזוז המופעל על-ידי החייב, כדרך לתשלום חובו הכספי לנושה, וזאת להבדיל מקיזוז דיוני, המופעל על-ידי בית-המשפט, לצורך קביעת החובות והזכויות בין המתדיינים.

לגבי היחס שבין שני הסעיפים הנ"ל נקבע ב-ע"א 377/8250 כי אין להתייחס לשני סעיפים אלו כאילו קיימת סתירה ביניהם אלא יכולים הם לדור בכפיפה אחת.

סעיף 20 קובע את הנורמה הכללית לפיה חובות מגובשים שהצדדים חייבים זה לזה ניתנים לקיזוז, ואילו סעיף 53(א) קובע סייגים מסויימים ביחס לקיזוזם של חיובים כספיים שהצדדים חבים זה לזה.

חוק החוזים (תרופות) קובע כי חובות שהצדדים חבים זה לזה על-פי חוק זה ניתנים לקיזוז. אין ההוראה מבחינה בין חוב קצוב לבין חוב שאינו קצוב. לעומת זאת, חוק החוזים (חלק כללי) מבחין בין שני אלה וקובע כי מקום שהחיובים אינם קצובים אין לקזזם, אלא אם הם נובעים מתוך עסקה אחת. נשאלת השאלה מהו דין החובות שהצדדים חבים זה לזה לפי חוק התרופות והם אינם קצובים ואינם נובעים מעסקה אחת, האם ניתן לקזזן אם לאו? הניתן לקזזם אם לאו? הפתרון המתבקש הוא שהקיזוז לא יתאפשר כאמור בחוק החוזים (חלק כללי). פתרון זה נגזר לפי ההוראות הקבועות בחוקים הספציפיים, אשר לא באו אלא להכיר בזכות קיזוז סטטוטורית כפי שהדבר נדרש על רקע הדין הקודם. הם לא נועדו לקבוע מסגרת כוללת של דיני קיזוז. מסגרת זו נקבעה בחוק החוזים (חלק כללי) ויש לנהוג על פיה מבחינה מהותית."51

ב-ת"א (שלום-נת') 1145/0552 נפסק לעניין היחס שבין סעיף 53 לחוק החוזים וסעיף 20 לחוק החוזים (תרופות) כי הוראת סעיף 20 לחוק החוזים (תרופות) קובעת כי חובות שהצדדים חבים זה לזה לפי חוק זה ניתנים לקיזוז. בסעיף זה אין הגבלות ביחס למקור החובות ולהיותם קצובים. הבעיה מתעוררת נוכח סעיף 53(א) לחוק החוזים הכללי שעל פיו: כשמקור החיובים הוא בעסקאות שונות, על החיובים להיות קצובים כדי שתצמח זכות קיזוז. יש לראות יחד את הוראות סעיף 20 לחוק החוזים (תרופות) וסעיף 53(א) לחוק החוזים הכללי לפי פרשנות שתיישב, במידת האפשר, את שניהם. סעיפים אלה יכולים לדור בכפיפה אחת מכיוון שסעיף 20 לחוק החוזים (תרופות) קובע את הנורמה הכללית שלפיה ניתנים לקיזוז חובות שהצדדים חבים זה לזה ואילו סעיף 53(א) קובע סייגים מסויימים ביחס לקיזוזם של חיובים כספיים שהצדדים חבים זה לזה. ואכן בהתחשב באמור בסעיף 53(א) ניתן קיזוז לא קצוב להתבצע רק אם החיובים נבעו מעסקה אחת.

שלוש התכליות שנועדה הוראת הקיזוז להגשים - מניעת העוול הנובע מאכיפת התחייבויותיו של צד לחוזה בשעה שהתחייבות כלפיו הופרה; הצגה מהימנה של מכלול היחסים שבין הצדדים; חיסכון בהליכים משפטיים מיותרים - מצויות במישור היחסים שבין הצדדים הישירים לחוזה.53

הזכות המהותית לקיזוז הינה בין אותם צדדים בלבד, כפי שקובע סעיף 53 לחוק החוזים וסעיף 20 לחוק החוזים (תרופות).

סעיף 20 לחוק החוזים (תרופות) אינו מגביל את הזכאים לזכות הקיזוז. זכות הקיזוז נתונה לשני הצדדים ללא הבחנה מי הוא הנפגע ומי הוא המפר.

סעיף 20 לחוק החוזים (תרופות) מורה, כי "חובות שהצדדים חבים זה לזה" ניתנים לקיזוז. חובות אלו הם: חובת ההשבה, לפי סעיף 9 לחוק החוזים (תרופות), החובה לשלם פיצויים לא קצובים, לפי סעיפים 13-10 לחוק החוזים (תרופות), וכן פיצויים מוסכמים, לפי סעיף 15 לחוק החוזים (תרופות).

ב-עב' (י-ם) 1197/0654 התבררה תביעה להשבת הטבות כספיות אשר נתנה התובעת לנתבע, לצורך העתקת מקום מגוריו לירושלים, בעקבות העברת משרד הבינוי והשיכון לירושלים. לעניין טענת הקיזוז, קבע בית-הדין לעבודה כדלקמן:

"הנתבע טען בסיכומיו (סעיפים 21 ו-35) כי עומדת לו זכות קיזוז בגין סכומים שלטענתו הופחתו ממשכורתו. לטענתו, ביוני 1986 גובשה רשימת עובדים "מסומנים", עובדים שנחשדו כמי שלא עברו להתגורר בירושלים, וננקטו נגדם "פעולות ענישה" שהתבטאו במניעת קידום, ופגיעה ברכיבי שכר. פעולות הענישה כנגדו התבטאו בקיצוץ ניכר בתשלומים עבור כוננויות, שעות נוספות ונסיעות בתפקיד. לפיכך ההטבות שקיבל כבר הוחזרו ואף מעבר לכך. התובעת מתנגד לקיזוז, וטוענת כי טענת הקיזוז נטענה בשיהוי מהותי ובחוסר תום-לב, משום שנטענה לראשונה רק לאחר שהוחזר התיק מבית-הדין הארצי, לאחר הערעור, ולא הועלתה כלל בכתב ההגנה. כמו-כן לא הוכח קשר בין הקיצוץ הנטען בשכרו של התובע לבין אי-המעבר לירושלים, והנתבע לא הראה מקור בדין המהותי המקנה לו זכות קיזוז.

16. טענת הקיזוז מתבססת על סעיף 53 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג1973-, סעיף 20 לחוק החוזים (תרופות), התשל"א1970-, ותקנה 34 לתקנות בית-הדין לעבודה (סדרי דין), התשכ"ט1969-. הזכות הדיונית לקיזוז נשענת על הדין המהותי, וכך נאמר בנושא זה בספרו של י' זוסמן סדרי הדין האזרחי בעניין זה... (מהדורה שישית, בעמ' 306, וראו גם דב"ע נב/3-49 רוזנבאום - ב.י.פ. השקעות ומזון בע"מ ואח', פד"ע כד 135, 139).

מאחר שטענת הקיזוז לא הועלתה בכתב ההגנה, ניתן לדחות את טענתו זו של הנתבע מטעם זה. אולם גם לגופה דין הטענה להידחות. זאת, משום שלא הוכח בפנינו, כפי שטענה התובעת, קשר סיבתי בין הקיצוץ בשכרו של הנתבע לבין הפרת ההסכם. אמנם הוכח עיכוב מסויים בהעלאה בדרגה (נספח י"ח לתצהיר התובע), אולם לנוכח קביעותיו של בית-הדין הארצי כי העובדים נהגו לפחות בחוסר תום-לב, אין פלא שלא קודמו באותה עת. יתר-על-כן, הנתבע טען כי לפני שהחל "מסע העונשין" נגדו קיבל לפחות 30 שעות נוספות בחודש (סעיפים 27 ו-29 בתצהירו) אך טענה זו לא הוכחה. הנתבע טוען עוד כי היה זכאי לתשלום עבור שעות כוננות (סעיף 24 בתצהירו), וכי לא זו בלבד שלא קיבל את מכסת שעות הכוננות, שלהן היה זכאי, אלא שמ-2/1987 הופסק תשלום זה (עמ' 25 בתצהיר הנתבע). הנתבע צרף את נספח A ואולם, מנספח זה עולה כי הנתבע לא קיבלשעות כוננות גם בתקופה שלפני 2/1987, כך שלא הוכח כי מדובר בהפחתה."

לאור כל האמור, דחה בית-הדין את טענת הקיזוז שהעלה הנתבע.

ב-בש"א (ת"א-יפו) 167365/0755 כב' השופט מ' סובול דן בטענת הקיזוז שהעלו הנתבעים, בקובעו כדלקמן:

"זכות הקיזוז

3. בזכות הקיזוז המהותית דנים שני חוקי החוזים, חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) קובע בסעיף 20 את הזכות המהותית לקיזוז:

'חובות שהצדדים חבים זה לזה על-פי חוק זה ניתנים לקיזוז.'

חוק החוזים (חלק כללי) דן בסעיף 53(א) בזכות הקיזוז וקובע:

'חיובים כספיים שצדדים חבים זה לזה מתוך עסקה אחת והגיע המועד לקיומם ניתנים לקיזוז בהודעה של צד אחד למשנהו, והוא הדין בחיובים כספיים שלא מתוך עסקה אחת, אם הם חיובים קצובים.'

לגבי היחס שבין שני הסעיפים הנ"ל דן ע"א 377/82 התעשיה האווירית לישראל בע"מ נ' צור גת חברה לפיתוח ולגידור בע"מ, פ"ד מב(2) 725 וקובע כי אין להתייחס לשני סעיפים אלו כאילו קיימת סתירה בניהם אלא יכולים הם לדור בכפיפה אחת.

סעיף 20 קובע את הנורמה הכללית לפיה חובות מגובשים שהצדדים חייבים זה לזה ניתנים לקיזוז, ואילו סעיף 53(א) קובע סייגים מסויימים ביחס לקיזוזם של חיובים כספיים שהצדדים חבים זה לזה...

ראה גם ב-ע"א 725/87, פ"ד מד(1) בעניין חברת ביר-טל נ' אוליבקס.

4. בהתאם לשני סעיפי החוק שהובאו לעיל ועל-פי הפסיקה יש לבחון את טענות קיזוז על-פי המבחנים שבסעיף 53(א) לעיל, דהיינו במידה והחיובים הכספיים נובעים מתוך עסקה אחת, ניתן לקזזם גם אם הסכום איננו קצוב, ואילו חיובים כספיים שאינם נובעים מתוך עסקה אחת, יהיו ניתנים לקיזוז רק אם הם חיובים קצובים.

לאור האמור יש לבחון את שלושת טענות הקיזוז שהעלו הנתבעים ולקבוע האם מדובר בחיובים הנובעים מעסקה אחת, שאם לא אזי יש לבחון האם סכום הקיזוז הינו סכום קצוב אם לאו.

באשר לפירוש המושג "עסקה", הכוונה לעסקה מסחרית העומדת בפני עצמה, והניתנת לניתוק מסחרי מעסקה אחרת שבין אותם צדדים, גם אם קיימת מסגרת עסקית רחבה יותר בניהם. גם אם קיים הסכם מסגרת כללי בין הצדדים הרי שכל משלוח סחורה הנעשה במסגרת הסכם המסגרת הכללי, הינו עסקת מכר עצמאית הניתנת לניתוק מהבחינה העסקית מהסכם המסגרת, אין המדובר בעסקה שפוצלה למשלוחי סחורה שונים, והמשמעות היא שסכום הקיזוז חייב להיות קצוב. ראה בעניין זה בפסק-דין ביר-טל הנ"ל.

ולבסוף לעניין "סכום קצוב" כפי שפורש בפסיקה הכוונה לסכום הניתן לחישוב על-פי חישוב אריתמטי פשוט בהבדל מסכום המבוסס על הערכה, השערה, או אומדן. במידה ואחד מהמרכיבים איננו קצוב בבסיסו אזי גם סכום הקיזוז הכולל איננו קצוב שכן הכפלת או הוספת סכום שאיננו קצוב לסכום אחר, איננו הופך את התוצאה לסכום קצוב.

בעניין סכום קצוב ראה ע"א 734/83 חברת חשמל נ' דוידוביץ, פ"ד לח(1) 613 וכן ע"א 410/88 "רותם" חברה לביטוח נ' כוכב בע"מ, פ"ד מג(4) 761. ראה גם ת"א (ת"א) 468/91 תעל נ' לוחות ישראל, תק-מח 3(91) 797 (1991) בו נאמר כדלקמן:

'סכום קצוב המבחן להיותו של סכום קצוב הינו כי הסכום ניתן לחישוב אריתמטי פשוט ללא צורך בשומה או בהערכה... אולם השאלה היא האם כל חשבונית לכשעצמה מהווה סכום קצוב שכזה שאז נאמר כי סיכומם של סכומים קצובים נותן אף הוא סכום קצוב... אין בעובדה כי הסעד הנתבע מנוסח בצורת נוסחה מתמטית כדי לרפא את הפגם של היעדר סכום קצוב.'

7. באשר לפן הדיוני של הגנת הקיזוז, ככל טענת הגנה בגינה מתבקשת רשות להתגונן, יש לפרט את הטענה לנקוב בסכום הקיזוז ולהציג את התחשיב החשבונאי המדוייק על פיו חושב סכום הקיזוז, שאם לא כן תדחה הטענה גם מטעם זה. ראה ע"א 779/87 נח בליט נ' בל"ל, פ"ד מד(3) 304 והפסיקה ודברי המלומדים המובאים בפסק-הדין. בין היתר נאמר בפסק-הדין:

'...טענת הקיזוז חייבת לפרט את הסכום הנתבע במסגרתה ואף להציג במדוייק את מערכת הנתונים אשר עליהם היא מבוססת... יש להעלות טענת קיזוז בצורה מפורטת וברורה כדרך שמנסחים כתב תביעה. דרישת קיזוז בעלמא ועל דרך הסתם אין בה כדי ליצור תשתית מספקת שעליה ניתן לבסס תביעת קיזוז המצדיקה דיון לגופו או הענקת רשות להתגונן.' (ע"א 579/85 יקב הגליל נ' המועצה המקומית, פ"ד מ(2) 765)

עוד נאמר שם כי פירוט החוב נעשה במונחים כלליים, ללא חישוב מפורט ולא הסתמכות על נתונים בדוקים והנתונים המספריים בתצהירים אינם תוצאה של חישוב הנזקים, אלא הם מבטאים הערכות כללית ללא תשתית עובדתית כשמטרתם אינה אלא לצאת ידי חובת הפירוט, ולכן אינם עונים על מידת הפירוט הנדרשת. ולבסוף קבע שם בית-המשפט כי טענת הקיזוז מבוססת על חיובים כספיים שאינם קצובים ושלא מתוך עסקה אחת, ועל-כן אינה יכולה להעמיד הגנה ראויה מפני התביעה. יצויין, אם בכלל יש צורך בכך, כי דחייתה של הגנת קיזוז אין בה משום מעשה בית-דין, ואין בה כדי למנוע הגשת תביעה נפרדת בגין הטענה האמורה."

______________
50. ע"א 377/82 התעשיה האווירית לישראל בע"מ נ' צור גת חברה לפיתוח ולגידור בע"מ, פ"ד מב(2) 725 (1988).
51. ע"א 377/82 התעשיה האווירית לישראל בע"מ נ' צור גת חברה לפיתוח ולגידור בע"מ, פ"ד מב(2) 725 (1988), מפי כב' השופט א' ברק.
52. ת"א (שלום-נת') 1145/05 דראושה ריאד בע"מ נ' אלקו התקנות ושירותים 1973) בע"מ, תק-של 2005(4) 22980, 22981 (2005).
53. ע"א 1226/90 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' הסתדרות הרבנים דאמריקה, פ"ד מט(1) 177, 204-203 (1995).
54. עב' (י-ם) 1197/06 מדינת ישראל נ' ישראל אגוזי, תק-עב 2007(3) 8740 (2007).
55. בש"א (ת"א-יפו) 167365/07 דור אלון טכנולוגיות גז בע"מ נ' גז מרכז מ.ג. (1985) בע"מ ואח', תק-של 2007(3) 22252 (2007).