הפעלת זכות הקיזוז במקרה של פשיטת רגל או חברה חדלת-פרעון

זכות הקיזוז מעוגנת בנוסף לסעיף 53 לחוק החוזים וסעיף 20 לחוק החוזים (תרופות), גם בחוקים שונים.

לדוגמה, סעיף 74 לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם-1980 (להלן: פקודת פשיטת הרגל) שיחול על מי שהוכרז כפושט רגל קובע כי:

"74. אשראי הדדי וקיזוז

(א) היו אשראי הדדי או חוב הדדי או עסקים הדדיים אחרים תלויים בין חייב שניתן עליו צו כינוס ובין הבא לתבוע חוב מכוח הצו, ייערך לפיהם חשבון על המגיע מכל צד למשנהו, הסכום המגיע מצד אחד יקוזז כנגד המגיע מהצד האחר ויתרת החשבון, ולא יותר, ייתבע או ישולם, לפי העניין; הוראות סעיף זה לא יזכו אדם בקיזוז כנגד נכסי החייב אם בשעה שנתן אשראי לחייב ידע שהחייב עשה מעשה שאפשר היה להשתמש בו להגשת בקשת פשיטת רגל נגד החייב ביום שהוגשה בקשה שעל פיה הוכרז פושט רגל.

(ב) בקביעה מה הם העסקים הניתנים לקיזוז לפי סעיף זה תיעשה לפי מצבם ביום שבו ניתן צו הכינוס."

בסעיף 353 לפקודת החברות (נוסח חדש), התשמ"ג-1983 (להלן: פקודת החברות) נקבע כי:

"בחברה חדלת-פירעון ינהגו על-פי דיני פשיטת רגל החלים על נכסיו של מי שהוכרז פושט רגל, בכל הנוגע לזכיותיהם של נושים מובטחים ושאינם מובטחים, לחובות הניתנים לתביעה, לשומת שוויון של ארנונות ושל התחייבויות עתידיות או מותנות, ולקבלת דיבידנד."

מכוח הסעיף הנ"ל, חל סעיף 74 לפקודת פשיטת הרגל גם על חברה חדלת-פירעון.83

על זאת יש להוסיף כי מכוח סעיף 24 לחוק החוזים רשאים הצדדים לקבוע בחוזה הסדר קיזוז שונה מזה הקבוע בסעיף 53 לחוק החוזים, ובלבד שאין ההסדר פוגע בתקנת הציבור כאמור בסעיף 30 לחוק החוזים.

פרופ' ש' לרנר84 מציין כי:

"הקיזוז בפשיטת רגל היא, איפוא, סעד הניתן על-ידי רשות שיפוטית, וכאשר, דרך משל, הנאמן בפשיטת רגל או מפרק חברה תובע מפלוני קיום חיוב שהלה חב לפושט הרגל או לחברה שבפירוק, הנתבע זכאי להעלות טענת קיזוז בהתאם לתנאיו של סעיף 74 לפקודת פשיטת הרגל."

על-מנת לדעת איזה מן הסעיפים האמורים יחול, סעיף 53 לחוק החוזים או סעיף 74 לפקודה, נשאל את השאלה האם בוצע הקיזוז טרם ניתן צו פירוק, ואם התשובה חיובית, אזי, הוראותיו של חוק החוזים הם שישלטו על סיווגה של זכות הקיזוז ולא הוראותיה של הפקודה. אם הוכרז פלוני כחדל-פירעון אזי יחול סעיף 74 לפקודה.

משעה שפלוני הוכרז כחדל-פירעון, הסדר הקיזוז הקבוע בסעיף 74 לפקודה הינו הסדר מיוחד החל בהליכי פשיטת רגל ופירוק חברות, אשר גובר על ההסדר הכללי של קיזוז הקבוע בסעיף 53 לחוק החוזים.

כדי להגן על זכויותיהם של הנושים האחרים, הציב המחוקק מספר תנאים מוקדמים להפעלת זכות הקיזוז.85

התנאי הראשון, הקבוע בסעיף 74 לפקודת פשיטת הרגל, הינו קיומו של "אשראי הדדי" או "חוב הדדי" או "עסקים הדדיים אחרים".

על-פי התנאי השני, נדרש כי החוב המקוזז יהיה בר-תביעה.

התנאי השלישי הנדרש בחוק הוא, ש"העסקים" בהם מדובר יצרו חיובים כספיים, או עשויים להסתיים לגבי כל אחד מהצדדים בחיובים כספיים.

על-פי התנאי הרביעי, המועד הקובע לקיום ה-"עסקים ההדדיים" הוא מועד צו הכינוס.

הדרישה החמישית היא שהאשראי שניתן על-ידי הנושה המבקש להפעיל את זכות הקיזוז נוצר לפני שהנושה ידע על מעשה פשיטת הרגל.

יודגש כי זכות הקיזוז בפשיטת רגל ובפירוק חברה, שהינו קיזוז בטוחתי, שונה מהותית מהקיזוז אשר בחוק החוזים ואשר הינו קיזוז אזרחי.

ההבדל הבולט הוא לעניין אופן הביצוע והשלכותיו של הקיזוז. הקיזוז האזרחי הוא פעולה משפטית חד-צדדית, המשתכללת באמצעות משלוח הודעה מהצד המעוניין בקיזוז לצד השני. הוא משמש למניעת תביעות מיותרות על-ידי עריכת חשבון מאוחד ומתואם של החובות ההדדיים ותוצאתו היא סילוק חיובו של המקזז.

לעומת זאת, בפשיטת רגל ובפירוק חברה, אין בדרך-כלל מקום לפעולות חוץ-שיפוטיות העשויות להשפיע על היקף הנכסים שיחולקו לנושים, כפי שמשפיע הקיזוז. יודגש כי אין ספק שהפעלת זכות הקיזוז על-ידי נושה מסויים פוגעת בהכרח בנושים האחרים שאינם בעלי חובות הדדיים הניתנים לקיזוז גם כן, שכן על-ידי הקיזוז אוכף הנושה המקזז את מלוא חובו, על-חשבון הדיבידנד המשתלם ליתר הנושים.

יחד עם זאת, דווקא בנסיבות הנ"ל ישנה הצדקה רבה יותר לקיזוז מאשר בדין האזרחי הרגיל וזאת בכדי למנוע אי-צדק שעלול להיגרם לנושה בעל חוב הניתן לקיזוז, במידה שיחוייב לשלם לנאמן בפשיטת הרגל או למפרק את מלוא החוב, בעוד הוא, הנושה, נאלץ להסתפק בדיבידנד חלקי בלבד.

במילים אחרות, הוראת סעיף 53 לחוק החוזים והוראות סעיף 74 לפקודת פשיטת הרגל, ולא הרי זו כהרי זו - מטרת הסעיף הראשון היא למנוע תביעות הדדיות, ואילו מטרת הסעיף השני היא למנוע אי-צדק העשוי להיגרם עקב פשיטת הרגל, שאחד הצדדים לעסקה יזכה במלוא חובו, ומשנהו אך בדיבידנד על חובו הנגדי.

בהיות סעיף 74 לפקודת פשיטת הרגל דין מיוחד דוחה הוא מפניו, כל אימת שהוא חל, את סעיף 53 לחוק החוזים. לעומת זאת, כל אימת שעמדה זכות קיזוז לפלוני לפני פשיטת הרגל, אין היא נשללת ממנו עם פשיטת הרגל.

המועד הקובע לזכות הקיזוז לפי סעיף 74 לפקודת פשיטת הרגל הוא, לעניין דיני פשיטת הרגל, מועד צו הכינוס, אך אין זה הכרחי שזמן פירעון החובות נושא הקיזוז כבר יגיע ביום מתן צו הכינוס או שסכום החוב יהיה ידוע באותו יום. הוראות אלו טעונות התאמה לדיני הפירוק ונפסק שהמועד המקביל לצו הכינוס בדיני הפירוק הוא מועד צו הפירוק ולא מועד הגשת הבקשה לפירוק.86

ב-ע"א 522/0287 נקבע כי התאריך הקובע לעניין קיזוז אשראים, חובות ועסקים הדדיים של החייב ואדם אחר הוא תאריך הצו לקבלת הנכסים. במקרה של פירוק חברה, התאריך המקביל הוא מתן צו הפירוק.

אם בוצעה פעולת קיזוז לפני התאריך האמור חלה עליה, איפוא, הוראת סעיף 53 לחוק החוזים. לפי סעיף 53(א) לחוק החוזים, ניתנים לקיזוז בהודעה של צד אחד למשנהו גם חיובים כספיים שלא מתוך עסקה אחת ובלבד שהם חיובים קצובים והגיע מועד פרעונם.

ב-ת"א (שלום-י-ם) 4782/0288 נפסק כי על-אף שהמדיניות הראויה, במסגרת דיני פשיטת הרגל, הינה נקיטת אמת-מידה שוויונית כלפי כלל הנושים, בהתאם לסדר העדיפויות שנקבע לפירעון החובות, הרי שבמקרה שנושה מעלה טענות קיזוז כנגד פושט הרגל, המחוקק קבע את העדפתו על פני נושים אחרים. העדפה זו נקבעה בסעיף 74 לפקודת פשיטת הרגל.

זכות הקיזוז הקבועה בסעיף 74 לפקודת פשיטת הרגל מביאה אמנם למצב בו נגרע מנכסי החייב אותו סכום שקוזז, וחלה הרעה במצבם של יתר נושי החייב, אולם בכך ייחודו של סעיף 74 לפקודת פשיטת הרגל.89

ב-ת"א (שלום-הר') 7636/98 נפסק מפי כב' השופטת מיכל שריר, סגן נשיא:90

"אחד העקרונות החשובים בדיני פשיטת רגל הוא שמירת השיוויון בין הנושים. הענקת זכות הקיזוז יש עמה פגיעה בעיקרון זה, באשר ניתנת לאחד הנושים, זה אשר במועד הקבוע חייב כספים לפושט הרגל, יתרון על פני נושים אחרים. הוא יוכל לקזז את חובו לחברה כנגד חוב החברה לו אם מתקיים תנאי ההדדיות הנזכר בסעיף 74, והוא לא ייאלץ להסתפק בדיווידנד בלבד ביחס לחוב החברה לו, ככל נושיה הרגילים של החברה." (ע"א 4316/90 הספקה חברה מרכזית לחקלאות בע"מ (בפירוק) נ' אגרא אבן יהודה אגודה חקלאית שיתופית בע"מ, פ"ד מט(2) 133, 173 (להלן: "פסק-דין הספקה")

כנגד העיקרון של שיוויון בין נושים עומד הרצון למנוע אי-צדק היכול להיגרם עקב פשיטת רגל של אחד הצדדים:

"...קיזוז בפשיטת רגל משמש את המטרה למנוע אי-צדק היכול להיגרם עקב פשיטת הרגל של אחד הצדדים. מקום שפלוני חייב לאלמוני 100 לירות ואלמוני חייב לפלוני אותו סכום, אך פלוני פושט את הרגל, אין נאמנו של פלוני משלם לאלמוני אלא את הדיווידנד, ואילו אלמוני שלא פשט את הרגל חייב לשלם לנאמן את מלוא חובו..."91

סעיף 74 לפקודת פשיטת הרגל מהווה איזון בין שני עקרונות אלה ומעניק לנושה זכות קיזוז רק בגבולות הברורים שנקבעו בו:

"אכן סעיף 74 לפקודה מעניק לזכות הקיזוז אופי "בטוחתי", וניתן אף להרחיק ולומר 'שזכות הקיזוז איננה סתם בטוחה, כי אם בטוחה בעלת דרגת עדיפות גבוהה ביחס לבטוחות אחרות' (פרוקצ'יה בספרו הנ"ל, בעמ' 166). אולם המקור ההיסטורי של סעיף 74, המהווה שריד מפקודת פשיטת הרגל 1946 ואופיה של פקודת פשיטת הרגל כחוק מיוחד, מאפשרים לסווג את סעיף 74 לפקודה כהוראה הקובעת דין מיוחד. על-כן אין ללמוד בהכרח מהוראות סעיף 74 כי העדפתו של בעל זכות קיזוז - מעבר לגבולות הברורים שנקבעו בסעיף 74 - הינה המדיניות הראויה."92

ב-ע"א 7954/0393 המערערת, לקוחה של הבנק למסחר בע"מ (להלן: הבנק), ניהלה בבנק חשבון ניירות ערך בהיקף העולה על 4 מיליון דולר, במסגרתו קיימה פעילות אינטנסיבית יום-יומית, תוך נטילת סיכונים בשווקי ניירות ערך זרים. עם גילוי המעילה בבנק וכניסתו להליכי פירוק, הפסיק הבנק, באמצעות המפרק הזמני, לספק למערערת את השירותים שסופקו לה ערב סגירתו. עד לשחרור תיק ניירות הערך מהבנק, לשם העברתו לברוקר אחר, נגרמו למערערת הפסדים בסך של כמיליון דולר. בית-המשפט המחוזי קבע כי המערערת אינה יכולה לקזז את ההפסדים שנגרמו לה מחובה לבנק, מכאן הערעור.

בית-המשפט העליון קיבל את הערעור וקבע כי זכות הקיזוז של חובות שחב חייב הנמצא בהליכי פשיטת רגל מחובות שחבים לו, מוסדרת בסעיף 74 לפקודת פשיטת הרגל והוא חל על פירוק חברות מכוח סעיף 353 לפקודת החברות.

השיקול המרכזי המצדיק את זכות הקיזוז הוא מניעת אי-הצדק שעלול להיגרם לחייב של החברה שהוא גם נושה שלה, בעוד החייב ישלם את מלוא חובו לחברה, הוא יפרע רק חלק מחוב החברה אליו.

בזכות הקיזוז כרוך גם קושי רב, שכן היא פוגעת בעיקרון השוויון בין הנושים, שהינו אחד העקרונות החשובים בדיני פשיטת רגל ובפירוק חברות.

התנאים המוקדמים להפעלת זכות הקיזוז הינם: קיומו של "אשראי הדדי", "חוב הדדי" או "עסקים הדדיים" אחרים, על החוב המקוזז להיות בר-תביעה, על העסקים בהם מדובר ליצור חיובים כספיים, המועד הקובע לקיום ה-"עסקים ההדדיים" הוא מועד צו הכינוס, האשראי שניתן על-ידי הנושה המבקש להפעיל את זכות הקיזוז נוצר לפני שהנושה ידע על מעשה פשיטת הרגל.

הרצון לשמור על זכויותיהם של הנושים האחרים, הביא לכך שבתי-המשפט פרשו את התנאים המוקדמים להפעלת זכות הקיזוז בפירוק על דרך הצמצום.

בין הצדדים התקיימו "עסקים הדדיים" ויש לראות ב-"אי-הפעילות" בחשבון המערערת כהפרת חוזה מצד הבנק, החוב שנוצר בשל קריסת הבנק וחוסר יכולתו לקיים את החוזים עליהם הוא חתום, הינו חוב הניתן לקיזוז כנגד חובו של הנושה לבנק.

מקור זכות הקיזוז הוא בהסכם ניהול תיק ניירות הערך שבין הצדדים שנכרת על רקע קיומם של עסקים ביניהם, ובכך מתקיים התנאי הקבוע בסעיף 74 לפקודת פשיטת הרגל, כפי שפורש בפסיקה, "שהזכות האמורה להתקזז תיוולד במהלך העסקים הרגיל".

בתביעה שמקורה ב-"עסק הדדי", המועד הקובע לעניין הידיעה על מעשה פשיטת הרגל צריך שיהא, מועד קשירת העסקה ממנה צמח החוב, ובמקרה דנן היה זה לפני מינוי של המפרק הזמני.

אין נפקא מינה לכך שהחוב עצמו נוצר לאחר מינוי של המפרק זמני ובשעה שהבנק היה מצוי, הלכה למעשה, במצב של חדלות-פירעון.

המועד הקובע לעניין קיזוז בהליכי פירוק חברה בידי בית-המשפט הוא מועד צו הפירוק ובמקרה דנן, ההפסדים שצבר תיק ניירות הערך נגרמו טרם מתן צו הפירוק ועל-כן ניתן לקזזם.

אין לסטות מהלכה זו, שכן שאלת המועד הקובע לצורך קיזוז היא שאלה שהתשובה עליה חייבת שתהיה ודאית ולא תשתנה בהתאם לנסיבות, וכן לצורך הגשמת עיקרון השוויון בין הנושים.

אם הקיזוז אינו נוגד את הוראות סעיף 74 הנ"ל, וכזה הוא המקרה דנן, עצם העובדה שהבנק נמצא במצב של חדלות-פירעון אינה אמור לשלול את זכות הקיזוז, גם אם היא פוגעת בנכסי קופת הפירוק.

ב-ע"א 1689/0394 חברת אוקיינוס שירותי נופש בע"מ, המשיבה 2 (להלן: החברה), הנמצאת היום בכינוס נכסים ופירוק, ניהלה עסק של מתן שירותי נופש. במהלך פעילותה שילמו לה חלק מלקוחותיה בכרטיסי אשראי של המערערת (להלן: כ.א.ל. או המערערת). התמורה המתקבלת מהלקוחות הועברה על-ידי המערערת לחשבון החברה בבנק לאומי. במהלך פעילותה שיעבדה החברה את נכסיה, כולל את זכותה לקבל כספים מכ.א.ל., לטובת הבנק.

החברה הגישה ביום 18.6.00 בקשה להקפאת הליכים כאמור בסעיף 350(ב) לחוק החברות, ובו ביום ניתן צו הקפאה. נסיונות ההבראה לא צלחו, וביום 17.8.00 בוטלה ההקפאה. ביום 12.3.01 ניתן צו פירוק לחברה.

ביום מתן צו הקפאת ההליכים החזיקה כ.א.ל כספים של החברה, וגם לאחר הצו המשיכה לקבל כספים מלקוחות עבור החברה. מנגד השיבה כ.א.ל כספים ללקוחות שונים של החברה, כפי שחייבת היתה לעשות על-פי הוראות סעיפים 9 ו-10 לחוק כרטיסי חיוב.

המפרק פנה לבית-המשפט וביקש שכ.א.ל תעביר לו את הסכומים שעמדו אצלה לרשות החברה מעת מתן הצו להקפאת הליכים. כ.א.ל. טענה כי היא זכאית לקזז מהסכומים האמורים סכומים שהשיבה ללקוחות בגין העסקאות, כפי שהיתה חייבת לעשות מכוח החוק.

בית-המשפט המחוזי קבע כי ממועד צו הקפאת ההליכים ואילך חל הדין המיוחד של סעיף 74 לפקודת פשיטת הרגל אשר דוחה מלפניו את דין הקיזוז הכללי, ומתנה את הקיזוז בשורה של תנאים המותאמים למצבי חדלות-פירעון.

בבית-המשפט העליון נדונה השאלה האם חלים דיני הקיזוז לפי סעיף 74 לפקודת פשיטת הרגל כשלא הושג הסדר נושים, החל ממועד צו הקפאת ההליכים? - התשובה היא שלילית.

שתיים הן הוראות הקיזוז הבאות בחשבון במקרה שלפנינו: הוראת סעיף 53 לחוק החוזים והוראות סעיף 74 לפקודת פשיטת הרגל - מטרת הסעיף הראשון היא למנוע תביעות הדדיות, ואילו מטרת הסעיף השני היא למנוע אי-צדק העשוי להיגרם עקב פשיטת הרגל, שאחד הצדדים לעסקה יזכה במלוא חובו.

בהיות סעיף 74 לפקודת פשיטת הרגל דין מיוחד דוחה הוא מפניו, כל אימת שהוא חל, את סעיף 53 לחוק החוזים. לעומת זאת, כל אימת שעמדה זכות קיזוז לפלוני לפני פשיטת הרגל, אין היא נשללת ממנו עם פשיטת הרגל. המועד הקובע לזכות הקיזוז לפי סעיף 74 לפקודת פשיטת הרגל הוא, לעניין דיני פשיטת הרגל, מועד צו הכינוס.

בהליכי כינוס נכסים על-פי אגרת חוב, זכות הקיזוז לפי דיני החברות היא יציר של הפסיקה, שאינו נובע מסעיף 74 לפקודת פשיטת הרגל או נשען עליו. העיקרון הכללי הוא שאם צמחו שתי זכויות מקבילות לפני הכינוס עומדת לחייב כלפי החברה וכלפי הכונס טענת קיזוז.

בהליכי שיקום חברות, כאמור בסעיף 350 לחוק החברות, לא נקבע בחוק מועד קובע בשאלת הקיזוז, ואין החלה מפורשת של דיני פשיטת הרגל. מכל מקום, לאחר בירור ופירוש כל הדינים הנוגעים לנושא, המסקנה היא שלא יוחל דין הקיזוז המיוחד של סעיף 74 לפקודת פשיטת הרגל במקרה בו ניתן צו הקפאת הליכים, לא הושג הסדר והצו בוטל. על-כן יש לבטל את קביעתה של הערכאה הראשונה לפיה חל סעיף 74 לפקודת פשיטת הרגל על תקופת הקפאת ההליכים, ולהחזיר אליה את הדיון לקביעת זכויות הצדדים בהתעלם מתקופת הקפאת ההליכים. הערעור נתקבל לעניין הטענה שאין סעיף 74 לפקודת פשיטת הרגל חל במקרה דנן.

___________________
83. ת"א (שלום-הר') 7636/98 רייכרט תעשיות בע"מ נ' קל בניין בע"מ, תק-של 2002(4) 3989, 3990 (2002).
84. פרופ' ש' לרנר "קיזוז חיובים מותנים בפשיטת רגל" משפטים כב(1) 219, 220.
85. ע"א 7954/03 אמדאוס דוולופמנט אינק. נ' הבנק למסחר בע"מ בפירוק, תק-על 2005(3) 3668, 3672 (2005).
86. ע"א 5005/90 הספקה חברה מרכזית לחקלאים בע"מ נ' בית יצחק - שער חפר, אגודה להתישבות חקלאית בע"מ, פ"ד מט(3) 458, 461-460 (1995).
87. ע"א 522/72 מדינת ישראל נ' כונסי נכסים של וולטקס צמרון, פ"ד כז(2) 393 (1973).
88. ת"א (שלום-י-ם) 4782/02 מבנה רב דירות (1990) בע"מ נ' פסגת חנה (נכסים דירות והשקעות) בע"מ, תק-של 2003(3) 129, 130 (2003).
89. ראו: כב' השופט א' גולדברג ב-ע"א 1226/90 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' הסתדרות הרבנים דאמריקה ואח', פ"ד מט(1) 177, 202 (ה-ו) (1995).
90. ת"א (שלום-הר') 7636/98 רייכרט תעשיות בע"מ נ' קל בניין בע"מ, תק-של 2002(4) 3989, 3991 (2002).
91. ע"א 41/68 זלמן קופלמן ואח' נ' הנאמן בפשיטת רגל של מאיר גרבר, פ"ד כב(2) 19, 22 (1968).
92. ע"א 1226/90 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' הסתדרות הרבנים דאמריקה ואח', פ"ד מט(1) 202 (1995).
93. ע"א 7954/03 אמדאוס דוולופמנט אינק. נ' הבנק למסחר בע"מ בפירוק, תק-על 2005(3) 3668, 3669 (2005).
94. ע"א 1689/03 כרטיסי אשראי לישראל בע"מ נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נח(6) 126 (2004).

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

הפעלת זכות הקיזוז במקרה של פשיטת רגל או חברה חדלת-פרעון