שלילת האפוטרופסות או הגבלתה (סעיף 27 לחוק)

סעיף 27 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962 קובע כדלקמן:

"27. שלילת האפוטרופסות או הגבלתה (תיקון התשמ"ג)
הורה של קטין שבית-משפט שלום נקט כלפיו בדרך האמורה בסעיף 3(3) או (4) לחוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960, רשאי בית-המשפט לשלול ממנו את אפוטרופסותו על הקטין או להגבילה. הוא הדין אם הוכח להנחת-דעתו של בית-המשפט כי נתמלאו התנאים שבהם היה בית-משפט שלום נוקט כלפי ההורה בדרך האמורה."

סעיף 3 לחוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960 קובע כדלקמן:

"3. דרכי טיפול והשגחה (תיקונים: התשל"ח, התשנ"ה, התשנ"ו)
היה פקיד סעד סבור שקטין הוא נזקק ושלמען הטיפול בו וההשגחה עליו יש צורך בהחלטת בית-המשפט, משום שאין הסכמת האחראי על הקטין, או שהוא מסכים אך אין הקטין מציית לו, רשאי הוא לפנות בבקשה אל בית-המשפט לנקוט באחת או באחדות מהדרכים לפי סעיף זה, ומשנוכח בית-המשפט כי הקטין הוא נזקק, רשאי הוא:
(1) לתת לקטין או לאחראי עליו כל הוראה הנראית לבית-המשפט דרושה לטיפול בקטין או להשגחה עליו כולל לימודיו, חינוכו ושיקומו הנפשי;
(2) להעמיד ידיד לקטין שישמש גם יועץ לאחראי עליו ולקבוע סמכויותיו ותפקידיו;
(3) להעמיד את הקטין תחת השגחתו של פקיד סעד;

(4) להוציא את הקטין ממשמורתו של האחראי עליו, אם ראה בית-המשפט שאין דרך אחרת להבטיח את הטיפול וההשגחה, ולמסור אותו למשמורתה של רשות סעד אשר תקבע את מקום חסותו או להורות על החזקתו במעון או במעון נעול כמשמעותם בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971;
(5) להורות כי הקטין ייבדק או יטופל לפי סעיפים 3ב עד 3ז;
(6) להורות על מסירת תוצאה חיובית של בדיקה לגילוי נגיפי איידס בקטין, לאחראי עליו."

כאשר ההורה אינו מקיים כראוי את חובותיו או משתמש לרעה בשיקול-דעתו או בסמכויותיו ההוריות באופן המסכן או הפוגע בילד, תתערב המדינה ותגן על הקטין. כוחה של המדינה להתערב בתא המשפחתי נובע מחובתה להגן על אלה שאינם מסוגלים להגן על עצמם {ע"פ 4596/98 פלונית נ' מדינת ישראל, פ"ד נד(1), 145 (2000); סעיף 27 לחוק הכשרות; סעיף 3 לחוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960; חוק ההגנה על חוסים, התשכ"ו-1966; חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991; וחוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981}.

עצם נקיטת דרך הטיפול הקבוע בסעיף 3(3) או 3(4) לחוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960 פותחת את הדרך לשלילה או הגבלה של אפוטרופסות ההורה {תמ"ש (משפחה יר') 25910/00 היועץ המשפטי לממשלה נ' פלונים, תק-מש 2001(3), 652, 655 (2001)}.

ב- ע"א 320/84 {פלונית נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד לח(4), 242 (1984)} קבע כב' השופט מ' שמגר כי על-פי סמכותו ובהסתמך על סעיף 27 לחוק הכשרות הוא מחליט להגביל את אפוטרופסותה של האם על הקטינה, בכך שהאם לא תהיה מחוייבת או זכאית לדאוג לחינוכה, לימודיה, הכשרתה לעבודה ולמשלח-יד ולעבודה, או לשמירת נכסיה, ניהולם או פיתוחם, ולכן לא תהיה לאם הסמכות לייצגה.

ב- ע"א 2531/90, בג"צ 1690/90 {פלוני נ' היועץ המשפטי לממשלה, תק-על 91(2), 1566 (1991)} קבע כב' השופט מ' אלון כי:

"טרוניה צודקת זו שבפי האב, אין בה כדי לשנות מהכרעתנו בגופו של הערעור. התנאים החמורים והקשים ביותר שבהם נמצאו הקטינים, כמתואר לעיל, היה בהם כדי להצדיק להכריז על ארבעתם כבני אימוץ, כפי שכך היתה בקשת היועץ המשפטי מלכתחילה. כאמור לעיל, תיקן היועץ המשפטי את בקשתו לעניין הקטינות ר' ו- ל', וזאת משום שההורים האומנים שאצלם הן שוהות הסכימו לקבל את האפוטרופסות עליהן, אך סרבו לאמצן. נימוקי סירובם מוצדקים היו בעיני השופט המלומד בבית-המשפט המחוזי, ומוצדקים הם גם בעינינו. משום כך החליט בית-המשפט להיענות לבקשת היועץ המשפטי לשלול מאת ההורים הטבעיים את האפוטרופסות על הקטינות ר' ו- ל', לפי האמור בסעיף 27 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות ולמנות את ההורים האומנים, שאצלם שוהות קטינות אלה מזה כחמש שנים ומחצה, כאפוטרופסים עליהן, לפי סעיף 33(1) (צריך להיות 33(א) - הערת המחברת - א' מ') לחוק האמור, ולמנוע ביקור ההורים הטבעיים את הקטינות, הגדלות באומנות חסויה של ההורים האומנים. החלטה זו לא באה, כטענת ד"ר בן אור, כתוצאה מנתק שחל בין האב לבין הקטינות בעטים של מניעת מפגשים בינו לבין הקטינות. החלטה זו חיונית והכרחית היא לטובתן הפיזית והנפשית של הקטינות, והשמירה על שלומן ובטחונן, פשוטו כמשמעו, ואין בטרוניה שבפי האב בדבר מניעת קיום מפגשים, אף אם מוצדקת היא באשר למפגשים מסויימים, כאמור לעיל, כדי לשנות מכך."

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

שלילת האפוטרופסות או הגבלתה (סעיף 27 לחוק)