כשרות משפטית ואפוטרופסות - דין ומהות
הפרקים שבספר:
- כשרות לזכויות ולחובות (סעיף 1 לחוק)
- כשרות לפעולות משפטיות (סעיף 2 לחוק)
- פרק 3: קטינות ובגירות (סעיף 3 לחוק)
- רק 4: פעולות של קטין (סעיף 4 לחוק)
- פרק 5: ביטול פעולות של קטין (סעיף 5 לחוק)
- רק 6: סייג לביטול פעולות (סעיף 6 לחוק)
- פרק 7: פעולות בטלות (סעיף 6א לחוק)
- פעולות טעונות אישור בית-המשפט (סעיף 7 לחוק)
- הכרזת פסלות (סעיף 8 לחוק)
- פעולות של פסול-דין (סעיף 9 לחוק)
- ביטול ההכרזה (סעיף 10 לחוק)
- חישוב גיל (סעיף 11 לחוק)
- חזקת תאריך הלידה (סעיף 12 לחוק)
- שמירת דינים (סעיף 13 לחוק)
- המרת דתו של קטין
- מעמד ההורים (סעיף 14 לחוק)
- תפקידי ההורים (סעיף 15 לחוק)
- חובת ציות הקטין (סעיף 16 לחוק)
- קנה-מידה לחובת ההורים (סעיף 17 לחוק)
- שיתוף בין ההורים (סעיף 18 לחוק)
- הכרעת בית-המשפט (סעיף 19 לחוק)
- פעולות טעונות אישור בית-המשפט (סעיף 20 לחוק)
- אחריות ההורים (סעיף 22 לחוק)
- הכנסות הקטין ונכסיו (סעיף 23 לחוק)
- הסכם בין הורים החיים בנפרד וקביעת בית-המשפט באין הסכם בין ההורים
- הורה שאינו מסוגל למלא חובתו (סעיף 26 לחוק)
- שלילת האפוטרופסות או הגבלתה (סעיף 27 לחוק)
- אפוטרופוס בנוסף על הורה; הורה שאפוטרופסותו הוגבלה
- זכותם של הורים שכולים (סעיף 28א לחוק)
- בקשה בעניין קשר בין קטין ובין הורי הוריו
- נכסים שאינם בהנהלת ההורים (סעיף 31 לחוק)
- ייפוי-כוח מתמשך (סעיפים 32א עד 32לה לחוק)
- אימתי יתמנה אפוטרופוס (סעיף 33 לחוק)
- פרק 34: שיקול-דעת בית-המשפט במינוי אפוטרופוס לבגיר (סעיף 33א לחוק)
- בקשת מיופה כוח להתמנות כאפוטרופוס (סעיף 33ב לחוק)
- מי יכול להיות אפוטרופוס (סעיף 34 לחוק)
- עדיפות בבחירת האפוטרופוס (סעיף 35 לחוק)
- מתן הנחיות מקדימות לצורך מינוי אפוטרופוס (סעיף 35א לחוק)
- שמיעת החסוי על-ידי בית-המשפט (סעיף 36 לחוק)
- הסכמת האפוטרופוס (סעיף 37 לחוק)
- תפקידי האפוטרופוס לקטין פסול-דין; תפקידיו של אפוטרופוס אחר
- פטור ממזונות (סעיף 40 לחוק)
- קנה-מידה לאפוטרופסות (סעיף 41 לחוק)
- הקשר עם החסוי (סעיף 42 לחוק)
- ציות להוראות האפוטרופוס (סעיף 43 לחוק)
- הוראות בית-המשפט (סעיף 44 לחוק)
- מינוי אפוטרופסים אחדים (סעיף 45 לחוק)
- סמכויות האפוטרופוס ואישור בית-המשפט (סעיף 47 לחוק)
- פעולות שיש בהן ניגוד אינטרסים
- הגנת צד שלישי (סעיף 49 לחוק)
- השקעת כספי החסוי (סעיף 50 לחוק)
- פרטה (סעיף 51 לחוק)
- הוראות בנוגע לשומה (סעיף 52 לחוק)
- חשבונות, דו"ח ומתן ידיעות (סעיף 53 לחוק)
- בדיקת דו"חות (סעיף 54 לחוק)
- הוצאות האפוטרופוס (סעיף 55 לחוק)
- אחריות האפוטרופוס (סעיף 57 לחוק)
- התפטרות האפוטרופוס (סעיף 60 לחוק)
- פקיעת האפוטרופוס (סעיף 62 לחוק)
- הוראת צוואה של הורה החסוי או בן זוגו (סעיף 64 לחוק)
- צוואה או מסמך הבעת רצון של אפוטרופוס של בגיר (סעיף 64א לחוק)
- האפוטרופוס הכללי כאפוטרופוס (סעיף 65 לחוק)
- אפוטרופוס שהיה פגם במינויו (סעיף 66 לחוק)
- אפוטרופוס למעשה (סעיף 67 לחוק)
- ועדה לענייני אפוטרופסות לנפגעי שואה (סעיף 67א לחוק)
- מינוי תומך בקבלת החלטות (סעיף 67ב לחוק)
- סמכויות פיקוח (סעיף 67 לחוק)
- שמירת מידע (סעיף 68 לחוק)
- ייצוג בעניינים רפואיים (סעיף 68א לחוק)
- מעמד היועץ המשפטי לממשלה (סעיף 69 לחוק)
- מעמדו של עובד סוציאלי (סעיף 70 לחוק)
- שינוי החלטות (סעיף 74 לחוק)
- סמכות מבחינה בין-לאומית (סעיף 76 לחוק)
- משפט בינלאומי פרטי (סעיף 77 לחוק)
- בית-המשפט המוסמך (סעיף 78 לחוק)
- "חסוי", "נציג", "קרוב" ו"מקום מושב" (סעיף 80 לחוק)
- תחולת הוראות על עובר (סעיף 80א לחוק)
- פרשנות לעניין המונח אדם חסוי בחיקוק (סעיף 80ב לחוק)
- עדכון סכומים (סעיף 80ג לחוק)
- ביצוע ותקנות (סעיף 83 לחוק)
- תחילה - תיקון מס' 18 לחוק
- הוראות מעבר - תיקון מס' 18 לחוק
פרק 3: קטינות ובגירות (סעיף 3 לחוק)
1. מבואסעיף 3 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962 קובע כדלקמן:
"3. קטינות ובגירות
אדם שלא מלאו לו 18 שנה הוא קטין; אדם שמלאו לו 18 שנה הוא בגיר."
חוק הכשרות המשפטית מגדיר בסעיף 3 לחוק את גיל הקטינות וקובע כי רואים אדם שטרם מלאו לו 18 שנים - כקטין. סעיף זה, למעשה, קובע את "הקטינות" ואת "הבגירות" של אדם, משלא מלאו לו 18 שנה הוא קטין וזה שמלאו לו 18 שנה הוא בגיר {ק"פ (שלום ת"א) 3/06 ד"ר א' י' נ' עורכת-דין שכטמן הניה - הקובלנה בוטלה, תק-של 2008(4), 3657 (2008); ו"ע (מחוזי ת"א) 1187/00 גאון עירית נ' מס שבח רחובות, תק-מח 2003(2), 32542 (2003)}.
כך מי שמלאו לו 18 שנה, הוא בגיר וכשיר לכל פעולה משפטית וקניינו שייך לו בלבד {תב"ע (אזורי ב"ש) נז/04-194 כהן מארי מרים נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 98(1), 775 (1998)}
2. חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול)
כפי שנראה להלן, דווקא מצאנו התייחסות לסעיף 3 לחוק הכשרות בפסיקת בתי-המשפט העוסקת בהגדרת קטין על-פי חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971, הקובע בסעיף 1 כי "קטין" הוא:
"מי שטרם מלאו לו שמונה-עשרה שנים, ולעניין חשוד ונאשם לרבות בגיר שביום הגשת כתב האישום נגדו לא מלאו לו שמונה-עשרה שנה."
למעשה, סעיף 1 לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) מרחיב את ההגדרה הקבועה בסעיף 3 לחוק הכשרות ומחיל את הוראות חוק הנוער גם על בגיר שביום הגשת כתב האישום נגדו טרם מלאו לו 18 שנה. כלומר, המועד הקובע לצורך הקביעה אם פלוני הוא בגדר קטין הוא יום הגשת כתב האישום {ראה גם ע"פ 499/80 ויצמן נ' מדינת ישראל, פ"ד לה(1), 486 (1980)}.
על-פי עיקרון זה, קבעה כב' השופטת אילתה זיסקינד ב- ת"פ (שלום יר') 4412/05 {יחידת תביעות ש"י נ' אלעזר יוסף, תק-של 2006(2), 10071 (2006)} כי מאחר ואין מחלוקת כי הנאשם 2 בגר יום אחד לפני הגשת כתב האישום המקורי הרי שהוראות חוק הנוער אינן חלות עליו {ראה גם ת"פ (שלום יר') 4401/04 לשכת תביעות ירושלים נ' שוחט גלעד, תק-של 2006(2), 10068 (2006), שם דחתה כב' השופטת אילתה זיסקינד את בקשת הנאשמת להורות על מחיקת כתב האישום נגדה מחמת התיישנות, בשל היותה קטינה בעת ביצוע העבירה וביום הגשת כתב האישום המקורי}.
3. אימתי נפסקים מזונות קטינים?
מקור חיוב ההורים במזונות ילדיהם הקטינים קבוע בסעיף 3(א) לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי"ט-1959, הקובע כי:
"אדם חייב במזונות הילדים הקטינים שלו ושל בן זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו, והוראות חוק זה לא יחולו על מזונות אלה."
סעיף 3(א) לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות) יוצר את חובת ההורים במזונות ילדיהם. אמנם הסעיף מחיל את הוראות הדין האישי, ובענייננו הדין העברי, באשר לחיוב במזונות והיקפו, אך הוא גם מגביל את גיל הילדים הזכאים למזונות על-פי הדין האישי, וקובע כי מדובר בקטינים בלבד.
אשר למזונות בגירים, אין החוק האזרחי מפנה לדין העברי אלא קובע הוראות ספציפיות לחיוב, המצויות בסעיפים 4 ו- 5 לחוק לתיקון דיני המשפט (מזונות). על-פי הדין העברי לעומת-זאת, אין נפקא מינה בין חיוב במזונות ילדים בגילאים 18-15 ובין חיוב במזונות ילדים מעל גילאים אלה, כיוון שהחיוב בשני המקרים נובע מדין צדקה. אלא שהחוק הישראלי הוא שהגביל את גיל החיוב במזונות על-פי הדין האישי לקטינים בלבד, ועל-כן יש לפרש את המונח "קטין" על-פי החוק האזרחי בלבד.
סעיף 3 לחוק הפרשנות, התשמ"א-1981 קובע "שנה" ו"חודש" - לפי הלוח הגריגוריאני, ואם צויינה תחילת תקופתם או סופם לפי הלוח העברי בלבד - לפי הלוח העברי.
ב- תמ"ש (משפחה יר') 8710/00, בש"א (יר') 51292/00 {י' מ' נ' ש' מ', תק-מש 2000(3), 344 (2000)} קבע כב' השופט בן ציון גרינברגר כי בצירוף 2 סעיפים אלה {סעיף 3 לחוק הכשרות וסעיף 3 לחוק הפרשנות} עולה כי גילו של קטין או בגיר נקבע על-פי הלוח הגריגוריאני, ועל-כן פקע חיובו של המבקש במזונות בנו, רק ביום 9.1.00, שהוא יום ההולדת של הבן לפי הלוח הגריגוריאני.