כשרות משפטית ואפוטרופסות - דין ומהות
הפרקים שבספר:
- כשרות לזכויות ולחובות (סעיף 1 לחוק)
- כשרות לפעולות משפטיות (סעיף 2 לחוק)
- פרק 3: קטינות ובגירות (סעיף 3 לחוק)
- רק 4: פעולות של קטין (סעיף 4 לחוק)
- פרק 5: ביטול פעולות של קטין (סעיף 5 לחוק)
- רק 6: סייג לביטול פעולות (סעיף 6 לחוק)
- פרק 7: פעולות בטלות (סעיף 6א לחוק)
- פעולות טעונות אישור בית-המשפט (סעיף 7 לחוק)
- הכרזת פסלות (סעיף 8 לחוק)
- פעולות של פסול-דין (סעיף 9 לחוק)
- ביטול ההכרזה (סעיף 10 לחוק)
- חישוב גיל (סעיף 11 לחוק)
- חזקת תאריך הלידה (סעיף 12 לחוק)
- שמירת דינים (סעיף 13 לחוק)
- המרת דתו של קטין
- מעמד ההורים (סעיף 14 לחוק)
- תפקידי ההורים (סעיף 15 לחוק)
- חובת ציות הקטין (סעיף 16 לחוק)
- קנה-מידה לחובת ההורים (סעיף 17 לחוק)
- שיתוף בין ההורים (סעיף 18 לחוק)
- הכרעת בית-המשפט (סעיף 19 לחוק)
- פעולות טעונות אישור בית-המשפט (סעיף 20 לחוק)
- אחריות ההורים (סעיף 22 לחוק)
- הכנסות הקטין ונכסיו (סעיף 23 לחוק)
- הסכם בין הורים החיים בנפרד וקביעת בית-המשפט באין הסכם בין ההורים
- הורה שאינו מסוגל למלא חובתו (סעיף 26 לחוק)
- שלילת האפוטרופסות או הגבלתה (סעיף 27 לחוק)
- אפוטרופוס בנוסף על הורה; הורה שאפוטרופסותו הוגבלה
- זכותם של הורים שכולים (סעיף 28א לחוק)
- בקשה בעניין קשר בין קטין ובין הורי הוריו
- נכסים שאינם בהנהלת ההורים (סעיף 31 לחוק)
- ייפוי-כוח מתמשך (סעיפים 32א עד 32לה לחוק)
- אימתי יתמנה אפוטרופוס (סעיף 33 לחוק)
- פרק 34: שיקול-דעת בית-המשפט במינוי אפוטרופוס לבגיר (סעיף 33א לחוק)
- בקשת מיופה כוח להתמנות כאפוטרופוס (סעיף 33ב לחוק)
- מי יכול להיות אפוטרופוס (סעיף 34 לחוק)
- עדיפות בבחירת האפוטרופוס (סעיף 35 לחוק)
- מתן הנחיות מקדימות לצורך מינוי אפוטרופוס (סעיף 35א לחוק)
- שמיעת החסוי על-ידי בית-המשפט (סעיף 36 לחוק)
- הסכמת האפוטרופוס (סעיף 37 לחוק)
- תפקידי האפוטרופוס לקטין פסול-דין; תפקידיו של אפוטרופוס אחר
- פטור ממזונות (סעיף 40 לחוק)
- קנה-מידה לאפוטרופסות (סעיף 41 לחוק)
- הקשר עם החסוי (סעיף 42 לחוק)
- ציות להוראות האפוטרופוס (סעיף 43 לחוק)
- הוראות בית-המשפט (סעיף 44 לחוק)
- מינוי אפוטרופסים אחדים (סעיף 45 לחוק)
- סמכויות האפוטרופוס ואישור בית-המשפט (סעיף 47 לחוק)
- פעולות שיש בהן ניגוד אינטרסים
- הגנת צד שלישי (סעיף 49 לחוק)
- השקעת כספי החסוי (סעיף 50 לחוק)
- פרטה (סעיף 51 לחוק)
- הוראות בנוגע לשומה (סעיף 52 לחוק)
- חשבונות, דו"ח ומתן ידיעות (סעיף 53 לחוק)
- בדיקת דו"חות (סעיף 54 לחוק)
- הוצאות האפוטרופוס (סעיף 55 לחוק)
- אחריות האפוטרופוס (סעיף 57 לחוק)
- התפטרות האפוטרופוס (סעיף 60 לחוק)
- פקיעת האפוטרופוס (סעיף 62 לחוק)
- הוראת צוואה של הורה החסוי או בן זוגו (סעיף 64 לחוק)
- צוואה או מסמך הבעת רצון של אפוטרופוס של בגיר (סעיף 64א לחוק)
- האפוטרופוס הכללי כאפוטרופוס (סעיף 65 לחוק)
- אפוטרופוס שהיה פגם במינויו (סעיף 66 לחוק)
- אפוטרופוס למעשה (סעיף 67 לחוק)
- ועדה לענייני אפוטרופסות לנפגעי שואה (סעיף 67א לחוק)
- מינוי תומך בקבלת החלטות (סעיף 67ב לחוק)
- סמכויות פיקוח (סעיף 67 לחוק)
- שמירת מידע (סעיף 68 לחוק)
- ייצוג בעניינים רפואיים (סעיף 68א לחוק)
- מעמד היועץ המשפטי לממשלה (סעיף 69 לחוק)
- מעמדו של עובד סוציאלי (סעיף 70 לחוק)
- שינוי החלטות (סעיף 74 לחוק)
- סמכות מבחינה בין-לאומית (סעיף 76 לחוק)
- משפט בינלאומי פרטי (סעיף 77 לחוק)
- בית-המשפט המוסמך (סעיף 78 לחוק)
- "חסוי", "נציג", "קרוב" ו"מקום מושב" (סעיף 80 לחוק)
- תחולת הוראות על עובר (סעיף 80א לחוק)
- פרשנות לעניין המונח אדם חסוי בחיקוק (סעיף 80ב לחוק)
- עדכון סכומים (סעיף 80ג לחוק)
- ביצוע ותקנות (סעיף 83 לחוק)
- תחילה - תיקון מס' 18 לחוק
- הוראות מעבר - תיקון מס' 18 לחוק
פרק 7: פעולות בטלות (סעיף 6א לחוק)
סעיף 6א לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962 קובע כדלקמן:"6א. פעולות בטלות (תיקון התשל"ג)
פעולה משפטית של קטין שהיא רכישת נכס באשראי או במקח אגב שכירות, שכירות נכס או קבלת שירות באשראי, אין לה תוקף, על-אף האמור בסעיפים 5 ו- 6, כל עוד לא באה עליה הסכמת נציגו; לעניין סעיף זה, "אשראי" - לרבות תשלום בשיעורים."
סעיף 6א לחוק הכשרות, שולב בחוק בתיקון משנת התשל"ג (ס"ח התשל"ג, בעמ' 32).
תוספת זו לחוק היוותה ביטוי נוסף לרצון המחוקק להגן על קטינים. דברי ההסבר להצעת החוק מציינים בין השאר כי במקרים רבים מנצלים סוכנים זריזים את תמימותם של קטינים ומחתימים אותם על חוזה למתן שירותים תמורת תשלום המחיר במשך תקופה ארוכה, לעיתים בריבית גבוהה. הדוגמאות כפי שהובאו בדברי ההסבר הן רכישת ספרים, אלבומים או סדרות של תמונות או בולים (הצ"ח התשל"ב 163) {ראה לעניין זה גם ד' פרידמן, נ' כהן חוזים כרך ב' (התשנ"ג), 1037; י' אנגלרד חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962 (מהדורה שניה, התשנ"ה), 103}
פעולות באשראי של קטין, אין להן תוקף לכתחילה, אלא-אם-כן אישר אותם האפוטרופוס. אין חולק, כי פעולה משפטית כהגדרתה בחוק חובקת אל תוכה את החתימה על ההסכם, שהוא הסכם מחייב אלא כאשר מדובר בקטין ובעסקת אשראי, המחוקק בחר להעמיד פעולה משפטית של קטינים באשראי כבטלה לכתחילה, אם לא ניתנה לה הסכמת האפוטרופוס.
פרופ' י' אנגלרד, כותב בספרו {הכשרות המשפטית (מהדורה שניה, 1995), 103} כי:
"סעיף זה הוסף על-ידי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון מס' 3), התשל"ג-1972. הרקע לתיקון היתה התופעה השכיחה של החתמת קטינים על חוזה רכישה (במיוחד סידרת ספרים), שלפיו התחייבו לשלם את המחיר במשך תקופה ארוכה, לעיתים בריבית גבוהה. אמנם, לפי הוראת סעיף 5 היתה לנציגי הקטין היכולת לבטל את החוזה תוך חודש ימים מאז שנודע להם על העסקה. אולם במציאות קרו מקרים שבהם ההורים לא היו מודעים לכוחם זה, ולעיתים עבר החודש מבלי שהפעילו את יכולת הביטול. המחוקק בחר, איפוא, בדרך קיצונית למדי ודרש את הסכמת הנציג כתנאי לקיום הפעולות המשפטיות המנויות בהוראה המיוחדת."
זאת ועוד:
"התוצאה היא מרחיקת לכת: כל פעולה משפטית הנכללת בהגדרת עסקת אשראי במובן סעיף 6א לחוק טעונה הסכמה - הן פעולה משפטית שדרכם של קטינים בגילו לעשות כמוה הן פעולה בין קטין לבין אדם שלא ידע ולא היה עליו לדעת שהוא קטין (סעיף 6)."
{שם, עמ' 104}
לעניין סעיף 6א לחוק הכשרות "אשראי" הוא "לרבות תשלום בשיעורים" (סעיף 6א סיפא לחוק הכשרות). כך, לדוגמה, מכירת מכשיר סלולארי לקטין בהתחייבות ל- 36 תשלומים היא "רכישת נכס באשראי" והעסקה בכללותה היא עסקת אשראי במובן הרחב שכן, מדובר בהתחייבות עצמית של קטין לקשר עסקי המשתרע בזמן, כלומר, נוצר יחס משפטי ממושך לתקופה של שלוש שנים.
ב- ת"א (שלום ת"א) 740541/05 {פלאפון תקשורת בע"מ נ' אבן אלה, תק-של 2006(1), 15148 (2006)} טען, אבי הנתבעת, כי ביתו, עת חתמה על טופס הבקשה לקבלת שירותים סלולאריים, היתה קטינה, כבת 16.5 שנים ולפיכך, ההסכם שנחתם בין חברת פלאפון לנתבעת, בטל מעיקרו.
כב' השופט רחמים כהן בקבלו את טענת האב קבע אין חולק, כי התובעת היתה מודעת להיות הנתבעת קטינה בעת ההתקשרות ואף השכילה לשלוח מסמך מתאים לחתימת אבי הנתבעת. ברור היה לה אם כן, כי אין די בחתימת הנתבעת לקבלת תוקף לפעולה המשפטית והמחייבת וכי עליה לקבל חתימת האפוטרופוס על הקטינה.
בנוסף, אין מחלוקת, שהנתבעת ואביה ביקשו לבטל את ההסכם תוך חודש ימים מהיום שנודע לאביה על העסקה, כאמור בסעיף 5 לחוק הכשרות המשפטית.
לפיכך, ואין מחלוקת עובדתית לגבי היות הנתבעת קטינה בעת ההתקשרות ואין מחלוקת בין הצדדים, שהאפוטרופוס לא אישר את ההתקשרות וביקש לבטלה, הרי שהמסקנה היא, שהסכם ההתקשרות בין הצדדים בטל מעיקרו ויש לדחות את התביעה.
ב- בש"א (שלום ת"א) 173751/03 {ויזה כ.א.ל. כרטיסי אשראי לישראל בע"מ נ' קיכל מיכאל, תק-של 2003(4), 9366 (2003)} נדונה בקשת רשות להתגונן שהוגשה מטעם הנתבע. בבסיס הבקשה עומדת הטענה לפי הנתבע עת שחתם על טופס הבקשה לקבלת כרטיס אשראי, היה קטין, כבן 17 שנה. בנוסף, לאור הקבוע בסעיף 6א לחוק הכשרות, ההסכם למתן כרטיס האשראי, בטל ומבוטל והתובעת אינה יכולה לקבל ממנו את הסכומים הנכללים בכתב התביעה.
יוער, כי אין מחלוקת שכל העסקאות אשר ביצע הנתבע והן התשתית לחוב נשוא התביעה, עסקאות שאין לנתבע טענה לגביהן, בוצעו זמן לא מבוטל לאחר שהפך הנתבע לבגיר והטענה מתבססת רק על מועד ההתקשרות לקבלת כרטיס האשראי.
כב' השופטת תמר אברהמי דחתה טענת הנתבע מחמת הסיבות הבאות:
הראשונה, ההסכם בין הצדדים נחתם כאשר הנתבע היה בן 17 שנה לערך. מאז ועד להגשת התביעה, חלפו כ- 4 שנים והנתבע מוסיף להשתמש בכרטיס, לבצע עסקאות מעסקאות שונות וגם לשלם את תמורתן. כב' השופטת תמר אברהמי סבורה כי הונחה בפניה תשתית לביסוס קביעה שהנתבע התקשר למעשה, בהיותו בגיר, בהסכם חדש עם התובעת בעניין כרטיס האשראי.
השניה, גם לפי סעיף 6א לחוק הכשרות, הבטלות אינה סוף פסוק. כלומר, סעיף זה קובע כי הפעולה בטלה רק "כל עוד לא באה עליה הסכמת נציגו" של הקטין. אם רשאי הנציג לתת הסכמה לפעולה, קל וחומר רשאי לעשות כן הקטין עצמו משבגר. בדרך הילוכו של הנתבע במקרה זה, יש לראות משום הסכמה לפעולה שנעשתה.
השלישית, דרך הילוכו של הנתבע כלפי התובעת והנסיבות שהובאו מקימים טענת מניעות והשתק כלפי הנתבע, אשר רוצה להינות מכל העולמות, לעשות כבגיר שימוש בכרטיס האשראי, אך לא לשלם בגין העסקאות. דרך הילוכו של הנתבע היה משום מצג כלפי התובעת וזו שינתה מצבה לרעה בכך שאיפשרה לנתבע לבצע עסקאות באמצעותה ונשאה בשל כך בתשלומים. הנתבע נהנה מן העסקאות אשר בגינן לא שילם. גם בזכויות לפי דין יש לעשות שימוש בתום-לב. השתק הינו פן של חובת תום-הלב.
הרביעית, לאחר שהתובעת ביצעה את חיוביה לפי ההסכם, מן הצדק הוא לחייב את הנתבע לקיים את החיוב שכנגד, היינו לכבד את החיובים ולפרוע את התשלומים בגין העסקאות שביצע. אין בתכלית המונחת ביסוד סעיף 6א לחוק הכשרות, כדי לשלול עריכת צדק ביחסים הפרטיים שבין הצדדים במקרים הראויים לכך לפי שיקול-דעת של בית-המשפט.

