הודיות, שאלונים וגילוי מסמכים
הפרקים שבספר:
- הזמן להמצאת השאלות
- סייג לשאלות
- תאגידים והמדינה
- תשובה בתצהיר
- צו להשיב או להוסיף ולהשיב
- צו להשיב או להוסיף ולהשיב
- השימוש בתשובה לשאלות
- צו-גילוי מסמכים
- צו-גילוי מסמך פלוני
- דרישת עיון במסמכים שנזכרו
- תנאים לקבלת ראיה
- תשובה לדרישת עיון במסמכים שנזכרו
- צו לעיון במסמכים
- בקשה לעיון במסמכים שלא נזכרו
- העתקים מאומתים
- טענת חסיון
- תנאי למתן צו
- תחולה על פסולי דין
- הפרת צו
- גילוי מסמכים מוקדם בתובענה בסדר דין מהיר
- גילוי מסמכים מוקדם בבמי"ש לענייני משפחה
- גילוי מסמכים ושאלונים בבית-הדין לעבודה
- הלכות בתי-משפט
- הודיות, שאלונים וגילוי מסמכים - מבוא
- הודעה על הודיה
- דרישה להודות בעובדה או במסמך
- רשות לתקן הודיה
- גילוי על-ידי שאלות
הודיות, שאלונים וגילוי מסמכים - מבוא
הכלים הדיוניים של גילוי מסמכים ושאלונים, נועדו, עד כמה שהדבר אפשרי, ליצור שיוויון בין בעלי הדין ולהעמידם עד כמה שניתן, בעמדה התחלתית ובנקודת זינוק, פחות או יותר שווה.כך לדוגמה, גילוי מסמכים מהווה אמצעי עזר, שהוא מעבר לעיקרון השיוויון, ויש בו כדי להשיג מטרות דיוניות נוספות, שחלקן נוגע לחיסכון בזמן שיפוטי וחלקם נוגע לקבלת נתונים שיאפשרו להוכיח את התביעה או לדחותה.
יחד עם זאת, לאור שיקול-הדעת הרחב שיש לבית-המשפט בקביעת היקף הליכי הגילוי המקודם והרלבנטיות של המסמכים המבוקשים, על בית-המשפט לבחון בעין ביקורתית את הבקשה לגילוי מסמכים, במיוחד כאשר מדובר במסמכים עסקיים הנוגעים לצד ג' שאינו צד לסכסוך וכאשר מדובר בסודות מסחריים לדוגמה[1].
הנחת היסוד היא כי ההליך המשפטי יתנהל בקלפים גלויים, כאשר כל צד יודיע מראש מהם המסמכים שנמצאים תחת שליטתו וכפי שנראה בחיבור זה, נקודת המוצא היא כי זכות העיון במסמכים הינה הערך הגובר וההגבלות עליה הינן החריג.
הליך גילוי מסמכים מוקדם נועד לפשט את ההליכים ולקצר את הבאת הראיות, על שאלון וגילוי מסמכים נאמר כי שני האמצעים האלה תואמים הם שתי זרועות של שאיפה אחת והיא לצמצם עד כמה שאפשר את שמיעת המשפט גופו.
בשיטת המשפט שלנו, החלנו את עיקרון הגילוי לפיו יש לשאוף לגילוי ועיון הדדי מירבי של מסמכים במטרה להבטיח:
– ניהול ענייני של המשפט באופן שהצדדים יוכלו לבחון את סיכוייהם ולכלכל את צעדיהם על סמך כל החומר הרלבנטי שיהיה פרוש בפניהם במסגרת הגילוי, ואשר לפעמים סולל להם את הדרך לפשרה;
– ניהול יעיל של המשפט באופן שהמשפט יתנהל ללא דחיות עקב חשיפת חומר חדש שלא גולה והצורך בהבאת ראיות הזמה;
– ניהול הוגן של המשפט באופן שהמשפט לא יהפוך לזירת התגוששות באפלה כאשר כל צד מחזיק את קלפיו קרוב אליו.
לפיכך, נקודת המוצא היא שכל מסמך הנמצא ברשותו של בעל דין והנוגע לעניין שבמחלוקת הינו מחוייב גילוי ובכלל זה גם עיון.
מטעמים אלה נקבע בתקנות סדר הדין האזרחי כי הליכי הגילוי והעיון ייעשו בשלבים המקדמיים של המשפט.
כפי שנראה בחיבור זה, הליכי גילוי מוקדם, שאלונים וגילוי מסמכים, נועדו כדי לפשט את ההליכים, לקצר את הצורך בהבאת ראיות ולהשיג הודיות מבעל דין על עניינים שניתן להשיג הודיות לגביהן.
התקנות שבפרק ט' לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקסד"א") מטרתן אחת, והיא לאפשר לבעלי הדין, להכין את משפטם, תוך הסתמכותם גם על המסמכים המצויים בידי הצד שכנגד וכן על תשובות בתצהיר שנתן הצד שכנגד לשאלות שהוצגו, שהן מן השאלות השנויות במחלוקת של המשפט.
תקנות סדר הדין האזרחי קובעות שכל הליך של גילוי מוקדם ייעשה עוד לפני קדם המשפט, וזאת כדי לאפשר כבר בשלב של קדם משפט, לגבש את השאלות השנויות במחלוקת, לפשט את ההליכים ולהביא לידיעת בעלי הדין את מהות החומר והטענות שבידי הצד שכנגד על-מנת שיוכלו להכין כדבעי את משפטם.[2]
____________
[1] בש"א (ת"א-יפו) 1340/05 ד"ר לקח אפרים ואח' נ' בנק המזרחי סניף חברון ואח', תק-מח 2006(3) 3413 (2006).
[2] ע"א 2271/90 ג'מבו חברה לבניין ומסחר נ' אמיר מרדכי ואח', פ"ד מו(3) 793 (1992); אזר ע' קדם משפט (תשנ"ט) 133.