תאגידים והמדינה

תקנה 108 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת כדלקמן:

"108. תאגידים והמדינה (119ב, 131) (רישה)

היה הנשאל תאגיד, רשאי בית-המשפט או הרשם, לפי בקשת השואל, להרשות מסירת שאלון לחבר או לפקיד של התאגיד; נדרשה המדינה להשיב על שאלות – יורה הצו איזה עובד ציבור ישיב עליהן."

תקנה 108 מקנה לבית-המשפט סמכות להורות לעובד תאגיד להשיב אישית על שאלון.[1] ב- המ' (י-ם) 1156/93[2] הגיש המבקש תביעה לתשלום עבור דמי ייעוץ שניתן לבנק. המשיבים הכחישו את רוב טענות המבקש ולכן עתר המבקש לחייב שישה אנשים שונים להשיב על שאלון שכן, שמותיהם של כל האנשים הללו מופיעים בכתב התביעה ונקשרים לאירועים המהווים את עילות התביעה.

נקבע כי אין בית-המשפט או הרשם קובעים מי ישיב על השאלון מטעם התאגיד, אלא-אם-כן הראה המבקש טעם להצגת השאלון דווקא לפלוני, שהוא ולא אחר מסוגל להשיב על השאלות הכלולות בו או על חלק מהן. כל מקום שנכתב "פקיד" – כמו בתקנה 108 – גם "פקידים" במשמע.

השואל המציג שאלון לתאגיד יכול לקבל תשובה רק מפי אותו אדם שהודאתו, בתשובה לשאלות, עשויה לחייב את התאגיד. אדם כזה הוא בדרך-כלל המזכיר ורק בנסיבות מיוחדות, למשל, כשהמדובר בהליכי יצור טכניים, איש אחר.

ב- רע"א 1141/99[3] המבקש תבע את המשיבות מכוח פוליסת ביטוח בנקאית, לכיסוי נזקים שנגרמו לבנק צפון אמריקה בע"מ שנתגלו בעקבות חשיפת פרשת המעילות שבוצעו בבנק על-ידי מנהליו. במסגרת תובענה זו הגישו המשיבות לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בקשה למתן צו, אשר יחייב את המבקש להוסיף ולהשיב לשאלון שהוגש לו ולמסור תצהיר גילוי מסמכים עדכני. המשיבות טענו, כי לגבי חלק מן השאלות שפורטו בשאלון השיב המבקש את התשובה "איני יודע" מבלי שניסה לברר את התשובה. כן טענו המשיבות, כי המבקש התחמק ממתן תשובה לחלק מן השאלות בשאלון על-ידי מתן הפניה בתשובותיו לכתבי בי-דין אחרים הקשורים בפרשה. המבקש, מצידו, טען בתשובה, כי עובדת היותו מפרק הבנק פוטרת אותו מן הצורך להשיב לשאלון, במיוחד לגבי אותן שאלות הנוגעות לעניינים שהם בידיעת עובדים לשעבר של הבנק. בית-המשפט המחוזי הורה למבקש להשיב תשובות השלמה לשאלון ולהמציא לידי המשיבות תצהיר גילוי מסמכים מעודכן על-פי טופס 11 לתקסד"א, מכאן בקשת רשות הערעור.

בית-המשפט דן בשאלה מהי חובתו של מפרק להשיב לשאלות הנוגעות למצב החברה ערב הפירוק? ופסק כי בעל דין הנדרש להשיב לשאלון מחוייב להשיב לפי מיטב ידיעתו. כשירותו של המבקש כמפרק אינה שוללת ממנו את האפשרות להשיב כמיטב ידיעתו או לברר כמיטב יכולתו את התשובות לשאלון. בעניין זה כבר נקבע כי חוסר יכולתו של תאגיד לכפות על עובדיו לשעבר למסור לידיו מידע, אינו מהווה סיבה מספקת שלא לנסות ולהשיג מידע זה באופן סביר.[4]

למותר לציין כי הפניית בעל הדין, במסגרת התשובות לשאלון שהציג ליריבו, לחפש את התשובות שביקש במקורות אחרים, נושאת אופי מתחמק ועל-כל-פנים אינה עומדת בסטנדרט המוצב לנשאל – להשיב כמיטב ידיעתו. מטרת השאלון, בין היתר, היא לחייב את בעל הדין המשיב לשאלון להצהיר כמיטב ידיעתו, על-מנת למקד ולצמצם את היקף הפלוגתאות שבין הצדדים. הפניית השואל אל מקורות שאינם ידיעתו של הנשאל, במקום להשיב תשובה, אינה פועלת להשגת מטרה זו.

ב- ת"א (ת"א-יפו) 1726/06[5] נפסק מפי כב' השופט אבי זמיר:

"בפתח תצהיר התשובות, הצהיר עורך-דין גרינשפון כי הוא משמש כעורך-דין של התובעת בעניינים שונים, ובכלל זאת שימש כעורך-דין וכנאמן מטעמה בעסקה נשוא התביעה.

התובעת טוענת בתגובתה, כי עורך-דין גרינשפון, בתפקידו זה, מוסמך להשיב מטעמה לשאלון, ובכל מקרה, הנתבעים לא נקבו בשמו של האדם שביקשו כי ישיב לשאלון.

תקנה 108 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, קובעת:

'היה הנשאל תאגיד, רשאי בית-המשפט או הרשם, לפי בקשת השואל, להרשות מסירת שאלון לחבר או לפקיד של התאגיד; נדרשה המדינה להשיב על שאלות – יורה הצו איזה עובד ציבור ישיב עליהן.'

בהקשר זה, נאמר ב- בש"א (חי') 3629/07, ת"א 705/06 אבו חרמה ואח' נ' מועצה איזורית מנשה, תק-מח 2007(2) 2177:

'לכאורה, אין בידי המבקשים זכות להכתיב למשיבה מי יתן תצהיר התשובות בשמה, אך יש מקרים, בהם בית-המשפט יעשה שימוש בתקנה 108 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ויורה לאדם פלוני להשיב על שאלות בשם התאגיד.'

בענייננו, אין מחלוקת כי עורך-דין גרינשפון הוא אחד משני הנאמנים שמונו לביצוע הסכם ההלוואה. בבקשה הנוכחית, משיגים הנתבעים 2 ו-3 על כך שהתביעה הופנתה כלפיהם, במקום כלפי עורך-דין גרינשפון, וכן על כך שהתובעת מתנגדת למסור כל פרט הקשור לזהות בעליה והנהנה האמיתי בענייניה ורכושה.

אין באפשרותי להורות כרגע לגורם מסויים בתובעת (שזהותו עלומה) להשיב על השאלון, אך מנגד, אני סבור כי ראוי שתצהיר התשובות יינתן בידי אורגן מוסמך מטעמה.

הבקשה מתקבלת. התובעת תפנה את השאלון לגורם מוסמך מטעמה. תצהיר תשובות יימסר בתוך 30 יום."

ב- בש"א (חי') 3629/07[6] נפסק מפי כב' השופט יצחק כהן:

"5. לעניין תשובות לשאלון:

לכאורה, אין בידי המבקשים זכות להכתיב למשיבה מי יתן תצהיר התשובות בשמה, אך יש מקרים, בהם בית-המשפט יעשה שימוש בתקנה 108 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ויורה לאדם פלוני להשיב על שאלות בשם התאגיד.

כאשר מדובר בתצהיר תשובות מטעם תאגיד, על נותן התשובות לחקור בעניינו של התאגיד ולתת תשובות מלאות, גם אם אלה אינן מצויות בידיעתו האישית. לעניין זה נקבע ב- בר"ע 36/74 מפעלי פלדה ישראליים בע"מ נ' ליזמי, פ"ד כח(2) 245, 248-249 (1974), מפי כב' מ"מ הנשיא (כתוארו אז) י' זוסמן:

'ואולם כאשר מצהיר המזכיר בשמה של חברה, הוא עושה עצמו פה לחברה, ועליו לגלות לבעל דין החוקר לא רק מה שידוע לו בתור מזכיר, אלא כל מה שנודע לחברתו מפקידיה וסוכניה. אכן, בעל דין שנשאל אינו חייב לערוך חקירה ודרישה כדי לספק לשואל מידע ממקורות אחרים. הוא חייב רק לגלות מה שידוע לו. מכאן שמקום שתאגיד נדרש להשיב על שאלון, המשיב מטעמו חייב לגלות כל דבר הבא לידיעת עובדי התאגיד, במהלך עבודתם. ולצורך כך עליו לחקור ולוודא גם מה ידוע לאלה – אך לא לאחרים כדי שיוכל להשיב תשובה שלמה. וכדי למנוע התחמקות, דין הוא שהמצהיר מטעמו של תאגיד יאשר בתצהירו. כי ערך בירורים בקרב עובדי התאגיד הנוגעים לעניין נושא התובענה, ותשובתו לא רק כוללת ידיעתו הוא, אלא משקפת גם מה שנודע לו עקב הבירורים שערך.'

6. התשובות לשאלון ניתנו על-ידי מר משה אוזון, העובד ככל הנראה אצל המשיבה, ולאחר שעברתי על השאלות שבא-כוח המבקשים הצביע עליהן כשאלות שלא ניתנה להן תשובות מספקת, הנני סבור כי יש בסיס לטענתו ביחס לחלק מהשאלות שנשאלו, וכן יש מקום להורות, כי על חלק מהשאלות ישיב ראש המועצה בכבודו ובעצמו, כמפורט להלן ..."

ב- ת"א (נת') 3126/04[7] נפסק מפי כב' השופט יחזקאל קינר:

"2. שתי המשיבות מתנגדות לבקשה.

3. בכל הקשור לטעמי ההתנגדות הפרוצידורליים, אין להם מקום.

הבקשה הוגשה אמנם באיחור, אך לא ייגרם כל נזק למשיבות אם תתקבל. התובעת עצמה הגישה יומיים לאחר הגשת בקשה זו בקשה משל עצמה לחייב את הנתבעת להשיב על שאלון.

הבקשה היתה גם מוקדמת, שכן במועד הגשתה טרם חלף המועד לקבלת תשובות או התייחסות של המשיבות, אך ממילא המשיבות מתנגדות למבוקש בבקשה ולכן אין משמעות להיות הבקשה מוקדמת.

4. התובעת וצד ג' התבקשו להשיב כל אחת על שני שאלונים, כשהשאלון האחד מופנה לנציג מוסמך של התובעת ושל צד ג', ואילו השאלון הנוסף מופנה למר אבנר קדם שלפי הנטען הוא חבר בשתי האגודות התובעת וצד ג', וכן חבר בהנהלת שני הגופים הנ"ל.

אין מקום לטענה כאילו השאלון השני הופנה למי שאיננו בעל דין ולכן אין להשיב עליו. תקנה 108 לתקנות סדר הדין האזרחי מאפשרת לשלוח שאלון לחבר או לפקיד של תאגיד נשאל, אם התיר זאת בית-המשפט, ובענייננו, מאחר שלא היתה הכחשה לגבי חברותו של מר קדם בתאגידים הנ"ל ובהנהלתם, והשאלות מתייחסות למסמך שנטען כי נכתב על-ידי מר קדם ולכאורה יש בו רלבנטיות לתובענה, מצאתי מקום להתיר משלוח השאלון למר קדם.

5. בחינת השאלות שהתובעת וצד ג' נתבקשו להשיב עליהן מגלה כי הן רלבנטיות כולן לתביעה המתנהלת ולהודעת צד ג', ואין בהן הכבדה (למעט לגבי שאלה אחת). באשר לטענת מעשה בית-דין התייחסתי אליה כבר בהחלטתי מיום 19.4.05. באשר לטענת הודאת בעל דין, דינה להתברר במהלך שמיעת הראיות ואין היא מונעת הצגת השאלות.

6. באשר למסמכים שגילוים התבקש, אינני סבור כי מדובר במסע "דיג". מדובר בפרוטוקולים שנראה כי יש בהם רלבנטיות לנושא התובענה והודעת צד ג' וכן במסמכים הנזכרים בשאלון. לפיכך יש לגלותם.

7. העולה מן האמור לעיל הוא כי ניתן צו המחייב את התובעת ואת צד ג' ליתן תצהירי גילוי מסמכים ספציפיים כמפורט בבקשה כשלתצהירים אלה יצורפו העתקי המסמכים הנזכרים בהם.

כמו-כן אני מחייב את התובעת להשיב בתצהיר על השאלון שצורף לבקשה למעט שאלה 9, וזאת בנוסף לשאלון עליו ישיב מר קדם.

כן אני מחייב את צד ג' להשיב על השאלון שצורף לבקשה למעט שאלה 13, וזאת בנוסף לשאלון עליו ישיב מר קדם."

ב- בש"א (י-ם) 2059/06[8] נפסק מפי כב' השופט משה רביד:

"6. אשר לבקשת המבקשת למחיקת ההודעה לצד רביעי מחמת אי-מתן תשובות לשאלון על-ידי המשיבות 2 ו-3, טען בא-כוח המשיבים כי המשיב 1 השיב לשאלון גם בשמן של המשיבות, הואיל ובמועדים הרלבנטים לתובענה עבד אצלן. בנסיבות אלה, ובהיעדר בקשה של המבקשת כי גורם מסויים במשיבות 2 ו-3 ישיב לשאלון (ראו תקנה 108 לתקנות סדר הדין האזרחי), יש לבחון האם המשיב 1 הינו הגורם המוסמך מטעם המשיבות 2 ו-3, אשר בידו מצוי המידע הדרוש לשם מתן תשובות לשאלון (ראו גם, בר"ע 36/74 מפעלי פלדה ישראליים בע"מ נ' יעקב לזימי, פ"ד כח(2) 245 (1974); זוסמן, שם, בעמ' 450-451)."

ב- בש"א (חי') 17179/05[9] נפסק מפי כב' השופט רון סוקול:

"4. תקנה 108 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, קובעת:

'היה הנשאל תאגיד, רשאי בית-המשפט או הרשם, לפי בקשת השואל, להרשות מסירת שאלון לחבר או לפקיד של התאגיד (...).'

בהתייחס לתקנה זו נאמר בספרו של זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית) 450:

'היה שאלון מופנה אל תאגיד, יכול השואל לנקוב בשם הפקיד, או חבר התאגיד, שישיב מטעם התאגיד, ובית-המשפט או הרשם יכולים להורות כי אדם זה ישיב (...) ואולם אין חובה לנהוג כך, אלא מותר להציג שאלון לתאגיד על-מנת שישיב האדם המוסמך לכך מטעם התאגיד, מבלי לנקוב בשמו. נשאלה חברה, הרי זה בדרך-כלל המזכיר, והוא חייב לאסוף את הידיעות הדרושות כדי שיוכל להשיב מטעם החברה. רק לעיתים רחוקות יחייב בית-המשפט חבר התאגיד להשיב על שאלות ומכל מקום לא ייעשה כן, אלא אם הוזמן אישית לדון בבקשה למתן רשות להצגת השאלות.'

ב- ה"פ (ת"א) 8193/67 כהן נ' חברת יינות אליעז בע"מ ואח', פ"מ נט 310, 312 מסביר כב' השופט ש' לוין:

'להשיג הוודאות מפי הנשאל ולכן הכלל הוא שאין השואל המציג שאלון לתאגיד יכול לקבל תשובה אלא מפי אותו אדם, שהודאתו, בתשובה לשאלות, עשויה לחייב את התאגיד, אדם כזה הוא בדרך-כלל המזכיר (...) אין להציג לנשאל אלא אותן שאלות שהתשובות עליהן נודעו לו במהלך העסקים הרגילים של החברה שעליהן עשויה החברה להיתפס בהודאה. אין הנשאל חייב להשיב על עניינים שנודעו לו שלא במהלך העסקים הרגיל.'

5. עיינתי בבקשה, בשאלון ובתצהיר והגעתי למסקנה כי דין העתירה העיקרית להידחות. עיון בשאלון אינו מלמד על כל הצדקה לכך שהמשיב יהיה מר פרבר דווקא. השאלון מופנה כולו לחברה, ולידיעתה של החברה, ולכן אין כל פסול בכך שמר פליק, המצהיר שהעובדות ידועות לו באופן אישי, ישיב בשמה של החברה.

לא שוכנעתי כי למר פרבר ידע אישי נרחב יותר מאשר למר פליק לגבי העובדות הרלבנטיות."

ב- בש"א (י-ם) 9276/01[10] נפסק מפי כב' השופט יצחק ענבר:

"4. המצב המשפטי בסוגיה שבמחלוקת סוכם על-ידי כב' הנשיא זוסמן בספרו סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית) 450-451, בזו הלשון:

'הכלל הוא כי אין בית-המשפט מוסמך להורות לבעל דין שישיג תצהיר תשובה מאדם אחר שאיננו בעל דין. אולם, היה השאלון מופנה אל תאגיד, יכול השואל לנקוב בשם הפקיד, או חבר התאגיד, שישיב מטעם התאגיד, ובית-המשפט או הרשם יכולים להורות כי אדם זה ישיב (תקנה 108 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984).'

ב- רע"א 7226/97 אנגל חברה לקבלנות וייזום פרוייקטים בע"מ (פורסם ב"דינים ועוד") פסק כב' המשנה לנשיא ש' לוין, כי על תאגיד לקיים חקירה בדבר העובדות הרלבנטיות לא רק בין עובדיו ושולחיו אלא במידה שהעובדות אינן ידועות להם, גם לברר את העובדות מפי עובדיו לשעבר. ועוד נפסק, כי:

'העובדה שאין לתאגיד הנשאל כוח לכפות על עובדים אלה להשיב על חקירותיו, אינה מהווה סיבה מספקת לכך שהוא לא יציג להם שאלות, אם כי תתכנה נסיבות שבהן, נוכח הזמן הרב שחלף מאז הפסיקו הללו את עבודתם, יהא זה בלתי-סביר מלכתחילה שהם ייחקרו.'

עם זאת התאגיד יצא ידי חובתו אם יפרט בתצהיר כי ניסה לקבל את המידע הדרוש מהגורמים שכבר אינם נמצאים בשירותו אך לא ניתן היה באופן סביר לאתר גורמים אלה או שהם סירבו להשיב לו. מיותר לומר שאם התקבל מהם מידע יש לפרטו בתצהיר. וראו גם רע"א 1141/99 הכונס הרשמי בתפקידו כמפרק בנק צפון אמריקה בע"מ נ' אשורנס גנרל דה פרנס ואח' (פורסם ב"דינים ועוד").

ומן הכלל אל הפרט

מר מלמד אינו מועסק היום בבנק, ולכן הוא לא נחשב לאחד מעובדי הבנק ותקנה 108 לא חלה עליו. ממילא, לא ניתן לכפות על המשיב להשיב על השאלון דווקא באמצעותו.

עם זאת, ובשים-לב לכך שלא הוצגו על-ידי המשיב נסיבות יוצאות דופן, על המשיב, באמצעות אורגן מטעמו שיקבע לכך, לנסות לברר עם מר מלמד באופן סביר מה הן התשובות לשאלות הנדונות. אם מר מלמד ישתף פעולה, יהיה על המצהיר מטעם המשיב לפרט את תשובותיו. אם לא ישתף פעולה, יצא המשיב כדי חובתו אם יפרט, אף זאת בתצהיר, כי ניסה לקבל את המידע הדרוש ממר מלמד, אך זה סרב להשיב לו. כל האמור לעיל יבוצע תוך 21 יום מיום המצאת החלטה זו למשיב."

__________
[1] בש"א 2100/04 ערן הירש נ' קדר סוכנות לביטוח (1996) בע"מ, פדאור 05(5) 715 (2005).
[2] המ' (י-ם) 1156/93 קפלנסקי נ' בנק המזרחי המאוחד, תק-מח 93(2) 503 (1993).
[3] רע"א 1141/99 הכונס הרשמי בתפקידו נ' אשורנס גנרל דה פרנס ואח', תק-על 99(1) 169 (1999).
[4] רע"א 7226/97 אנגל חברה לקבלנות וייזום פרוייקטים בע"מ נ' ענתבי, תק-על 98(1) 607 (1998).
[5] ת"א (ת"א-יפו) 1726/06 Solid ISG Capital US Inc נ' יעקב לוסטגרטן ואח', תק-מח 2008(3) 7882 (2008).
[6] בש"א (חי') 3629/07 סמיר אבו חרמהנ ואח' נ' מועצה איזורית מנשה, תק-מח 2007(2) 2177 (2007).
[7] ת"א (נת') 3126/04 מתיישבי תנובות – אגודה שיתופית להתיישבות קהילתית בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, תק-של 2007(1) 24189 (2007).
[8] בש"א (י-ם) 2059/06 מוריה חברה לפיתוח ירושלים בע"מ נ' אינג' דן וינד ואח', תק-מח 2006(3) 12608 (2006).
[9] בש"א (חי') 17179/05 פלרם תעשיות (1990) בע"מ נ' ICC Industries Inc, תק-מח 2006(1) 12137 (2006).
[10] בש"א (י-ם) 9276/01 ברדנוב יאיר נ' בנק דיסקונט בע"מ, תק-של 2002(1) 17131 (2002).

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

תאגידים והמדינה