סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

• מעביד שנפטר
• רציפות בעבודה והפסקות שאינן באות במניין
• אימתי פיטורים אינם פוגעים בזכויות?
• עובד שנפטר וזכאותם של השאירים לקבל פיצויי פיטורים
• התפטרות לרגל מצב בריאות לקוי
• התפטרות של הורה
• התפטרות עקב שהייה במקלט לנשים מוכות
• התפטרות לרגל העתקת מגורים
• אי-חידוש חוזה עבודה
• התפטרות אחרת שדינה פיטורים
• פיצויים למתגייס למשטרה
• שיעור הפיצויים
• חישוב שכר עבודה וחישוב פיצויים כשהשכר הופחת זמנית ולפי שכר מינימום
• פיצויים ותגמולים
• פיצויים וגימלת פרישה
• פיטורים ללא פיצויים מכוח הסכם קיבוצי ומכוח פסק-דין ואישורו של שר העבודה
• סכומים משוריינים
• זכות בכורה
• שכר הכולל פיצויי פיטורים ואישורו של שר העבודה
• פשרה והודאת סילוק - חתימה על כתב ויתור
• עניינים שונים - פיצויי פיטורים
• תקנות פיצויי פיטורים - הלכה למעשה

זכות בכורה

1. זכות בכורה - סעיף 27 לחוק פיצויי פיטורים

סעיף 27 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963 קובע כדלקמן:

"27. זכות בכורה
לעניין גביית חובות, אשר לפי פקודת פשיטת הרגל, 1936, או לפי פקודת החברות, סילוקם קודם לכל יתר החובות - רואים פיצויי פיטורים כשכר עבודה שיש לסלקו קודם לכל יתר החובות, אלא שסכום הפיצויים ושכר העבודה ביחד המסולקים כאמור לא יעלה על 150% מהסכום המכסימלי של שכר העבודה שאפשר לסלקו קודם לכל יתר החובות לפי הפקודות האמורות; כן יהיו פיצויים כאמור חוב מהחובות שסילוקם קודם לחובות אחרים בפירוק אגודה שיתופית, או אגודה לפי החוק העותמני."



2. חובות בני קדימה - סעיף 354 לפקודת החברות

סעיף 354 לפקודת החברות (נוסח חדש), התשמ"ג-1983 קובע כדלקמן:

"354. חובות בני קדימה (220א) (תיקונים: התשמ"ז, התשס"ז)
(א) לחובות המפורטים להלן יהיה בפירוק דין קדימה לכל שאר חובות, לפי סדר עדיפות זה:
(1) (א) שכר עבודה כמשמעותו בחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958, שמגיע לעובד וגמול תעסוקה כמשמעותו בחוק זכויות לאנשים עם מוגבלות המועסקים כמשתקמים (הוראת שעה), התשס"ז-2007, שמגיע למשתקם כהגדרתו בחוק האמור בעד התקופה שלפני התאריך הקובע, ובלבד שסך כל השכר או גמול התעסוקה, לפי העניין, שיש לו דין קדימה לא יעלה על 7,119 שקלים..."



3. דין קדימה - סעיף 78 לפקודת פשיטת הרגל

סעיף 78 לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם-1980 קובע כדלקמן:

"78. דין קדימה 33(2))) (התשי"ג, התשכ"ה) (תיקונים: התשמ"ג, התשמ"ז, התשס"ז)
לחובות המפורטים להלן יהיה בחלוקת נכסיו של פושט רגל דין קדימה לכל שאר החובות לפי סדר עדיפות זה:
(1) (א) שכר עבודה כמשמעותו בחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958, שמגיע לעובד וגמול תעסוקה כמשמעותו בחוק זכויות לאנשים עם מוגבלות המועסקים כמשתקמים (הוראת שעה), התשס"ז-2007, שמגיע למשתקם כהגדרתו בחוק האמור בעד התקופה שלפני הגשתה של בקשת פשיטת הרגל, ובלבד שסך-כל השכר או גמול התעסוקה, לפי העניין, שיש לו דין קדימה לא יעלה על 2,820 שקלים..."

סעיף 78 לפקודת פשיטת הרגל מעניק, עדיפות ראשונה, לשכר עבודה שמגיע לעובד בגין התקופה בה עבד לפני הגשתה של הבקשה לפשיטת רגל והכל בתנאי שסך כל השכר המגיע לעובד, שיש לו דין קדימה, לא עולה כל התיקרה הקבועה בחוק הגנת השכר.

יוער כי, התקרה כאמור, מתעדכנת מידי פעם.

שכר עבודה כולל בתוכו תשלום חגים, שעות נוספות, פיצויי פיטורין. חוק חופשה שנתית קובע כי דמי חופשה ופדיון חופשה, דינם כדין שכר עבודה. ובשים-לב, כי פיצויי הלנת שכר1 אינם באים, לעניין דין קדימה, בגדר שכר עבודה.

נדגיש כי עובד שקיבל תשלום מן המוסד לביטוח לאומי, לא יהנה מתשלום כפול הן מן המוסד לביטוח לאומי והן מן הנאמן. כלומר, העובד יקבל את הסכום המגיע לו, פעם אחת ותו לו.

ב-ע"א 445/87 2 בית-המשפט קבע כי הסמכות העניינית לדון בשאלה האם עסקינן בדין קדימה ואם לאו, מסורה לבית-משפט של פשיטת רגל ולא של בית-הדין לעבודה.



4. הלכה למעשה - זכות בכורה

ב-רע"א 10215/01 3 קבע בית-המשפט מפי כב' הנשיא א' ברק:

"4. אפתח בשלב הראשון. השיעבוד הצף התגבש כחודשיים לפני תחילת הפירוק, עם מינויו של כונס הנכסים. עם זאת, גיבוש השיעבוד הצף לפני בקשת הפירוק, אין בו כדי לפגוע במעמדם העדיף של חובות שיש להם בפירוק דין קדימה. בראש החובות בדין קדימה בפירוק עומד "שכר עבודה", עד לתקרה הקבועה בחוק. לעניין זה, רואים גם פיצויי פיטורים כשכר עבודה שיש לסלקו קודם לכל יתרת החובות (סעיף 27 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963). היחס המיוחד לשכר עבודה מושתת, בעיקרו של דבר, על שיקולים סוציאליים (ראו צ' כהן, פירוק חברות (התש"ס-2000) (להלן: כהן), בעמ' 621-615). כאשר פירוק החברה מתנהל ללא הליך נפרד ומקדמי של כינוס נכסים מטעם בעל השיעבוד הצף, העדיפות של חובות בני קדימה מוסדרת בסעיף 354(ג) לפקודת החברות, התשמ"ג-1983 (להלן: הפקודה):

'מקום שנכסי החברה שמתוכם ניתן לשלם לנושים כלליים אינם מספיקים לפירעון החובות לפי סעיף זה, יהיה לחובות אלה דין קדימה לפני תביעותיהם של בעלי איגרות חוב מכוח שיעבוד צף שיצרה החברה, והם ישולמו לפי זה מתוך הנכסים הכלולים בשיעבוד או הכפופים לו.'

5. בעימות בין השיעבוד הצף לבין חובות בני קדימה, נתן המחוקק עדיפות לאחרונים, חרף העובדה שבעת הפירוק מתגבש השיעבוד הצף והופך לשיעבוד קבוע. עוד עולה מהוראות החוק, כי הנושים בדין קדימה זכאים למלוא גובה החוב שנהנה מדין קדימה (חוב "נטו"), מבלי שיצטרכו להשתתף בעלויות המימוש הכרוכות בכך (כאשר יש די נכסים לכיסוי העלויות ולפירעון חובות בדין קדימה). הדבר מעוגן בסעיף 354(ד) לפקודה, לפיו:

'החובות לפי סעיף זה ישולמו מיד, ככל שיש בנכסים כדי פרעונם, ובלבד שיעוכבו הסכומים הדרושים לכיסוי הוצאות הפירוק.'

הוראה זו, ביחד עם הוראת סעיף 354(ג) מלמדת כי פירעון תביעותיהם של בעלי השיעבוד הצף ייעשה רק לאחר כיסוי הוצאות הפירוק ולאחר פירעון חובות בדין קדימה (ראו, צ' כהן, פירוק חברות (התש"ס-2000), בעמ' 605-604. לעניין סדר העדיפות של הוצאות פירוק ראו גם תקנה 66 לתקנות החברות (פירוק), התשמ"ז-1987).

6. סדר נשיה דומה נשמר, עקרונית, גם כאשר מתמנה כונס הנכסים מטעם בעל שיעבוד צף לפני הבקשה לפירוק החברה. מינוי כונס הנכסים לפני תחילת הפירוק אינו מאפשר לבעל השיעבוד הצף לעקוף את סדר הקדימויות של סעיף 354 לפקודה ולהיפרע לפני חובות בדין קדימה שנוצרו לפני גיבוש השיעבוד הצף. עדיפותם של חובות בדין קדימה במצב דברים זה מעוגנת בסעיף 195 לפקודה, לפיו:

'נתמנה לחברה בישראל כונס מטעם בעלי איגרות חוב מובטחות בשיעבוד צף... והחברה אינה עומדת אותה שעה בפירוק - ייפרעו החובות, שלפי חיקוק יש להם בכל פירוק דין קדימה, מתוך הנכסים שהגיעו לידי הכונס... לפני כל תביעה לקרן או לריבית של איגרות החוב...'

על טיבו של העימות בין השיעבוד הצף שהתגבש לבין חובות בני קדימה עמד ש' לרנר, שיעבוד נכסי חברה (תל-אביב, התשנ"ז-1996), בעמ' 238):

'...מינויו של כונס נכסים מגבש את השיעבוד והופך אותו לקבוע. לכאורה העימות הוא, איפוא, בין שיעבוד קבוע לבין חובות בני קדימה, ובעימות זה ידו של הנושה המובטח על העליונה. אולם הפיכתו של שיעבוד צף לקבוע איננה בעלת תחולה רטרואקטיבית. המועד הרלוונטי לתחולתו של סעיף 195 הוא עת מינויו של כונס הנכסים, ואז עומדים החובות בני קדימה מול שיעבוד צף. עם המינוי, הופך אמנם השיעבוד לקבוע, אולם במועד זה מוכרע העימות לחובתו של בעל השיעבוד.'
(ראו גם, א' וולובסקי, כונס נכסים בדיני החברות (מהדורה שניה, 2004, בעריכת זיו וולובסקי), 379)

7. יצויין, כי במקרה של ניהול הליך כינוס נכסים של חברה לפי פקודת החברות ללא הליך פירוק, המחוייבות לפרוע את החובות בדין קדימה רובצת על כונס הנכסים.

'כונס הנכסים אמנם מתמנה מטעמו של בעל השיעבוד הצף, אולם כפקידו של בית-המשפט עליו להוציא אל הפועל את הדין המעדיף את החובות בדין הקדימה על השיעבוד הצף.'
(לרנר, שם, בעמ' 238)

כונס הנכסים אינו רשאי לפרוע חוב לנושה המובטח בשיעבוד צף לפני פירעון החובות בדין קדימה. עם זאת, סמכותו של כונס הנכסים לברר תביעות חוב של נושים הטוענים לדין קדימה לא הוסדרה בחוק (וולובסקי, שם, 159). לכונס לא הוענקו סמכויות דומות לאלה של המפרק בכל הנוגע לטיפול בתביעות חוב של נושים בדין קדימה. הדבר עלול לעורר קושי מעשי במימוש זכיותיהם של הנושים בדין קדימה, ומוטב, כך נראה, כי סוגיה זו תוסדר בחקיקה.

8. לחובות בני קדימה שנוצרו לפני מועד גיבושו של השיעבוד הצף יש, אם כן, עדיפות על החוב המובטח בשיעבוד צף, בין אם התגבש השיעבוד לפני בקשת הפירוק ובין אם התגבש תוך כדי הפירוק. לעניין זה, מעמדו של הנושה המובטח בשיעבוד צף שהתגבש אינו משתווה למעמדו של נושה שחובו הובטח מלכתחילה בשיעבוד קבוע. גיבוש השיעבוד הצף הופך לשיעבוד קבוע במובן זה שנשללת מהחברה זכותה לעשות עסקאות בנכסים הנתפסים על-ידי השיעבוד הצף, אך הוא אינו משתווה לשיעבוד קבוע לעניין סדרי הקדימה בפירעון החובות (כהן, שם, בעמ' 634). ודוק: חובות שיש להם בפירוק דין קדימה, אך מקורם לאחר גיבוש השיעבוד הצף, אינם נהנים מקדימות, שכן בשלב זה כבר הפך השיעבוד לקבוע. חובות מעין אלה, הנוצרים בפרק הזמן שבין מינויו של כונס הנכסים לבין צו הפירוק, נסוגים מפני תביעת בעל השיעבוד הצף (ע"א 353/62 הארט נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד יז(1), 496, 502. לביקורת על הלכה זו ראו לרנר, שם, בעמ' 238).

9. מכאן לשאלה השניה, שעניינה סדר העדיפות בין ההוצאות הכרוכות בפירעון חובות בדין קדימה לבין החוב המובטח בשיעבוד צף. כאשר במקביל להליך כינוס הנכסים מתנהל גם הליך פירוק, פירעון החובות בדין קדימה ייעשה, ככלל, על-ידי המפרק. חובות בדין קדימה שנוצרו לפני גיבוש השיעבוד הצף קודמים לשיעבוד הצף. אך מה באשר להוצאותיו של המפרק עצמו? כאשר פירוק החברה מתחיל לאחר מינוי כונס נכסים, הוצאות הפירוק נוצרות לאחר שהשיעבוד הצף הפך קבוע. הוצאות הפירוק מאבדות, לפיכך, את מעמד הבכורה, המוקנה להוצאות פירוק מכוח סעיף 354(ד) לפקודה, ביחס לשיעבוד הצף. ככלל, הוצאות הפירוק, ככל תביעה מועדפת הנוצרת בפרק הזמן שבין מינויו של כונס הנכסים ובין צו או החלטת הפירוק, אין להן קדימות על תביעות בעל השיעבוד הצף. יחד עם זאת, גם במצב זה נשמר העיקרון לפיו הנושים בדין קדימה (שחובותיהם קדמו לגיבוש) זוכים למלוא החוב בדין קדימה (החוב "נטו") ואינם צריכים לממן את העלויות הכרוכות בפירעון החוב. סעיף 195 לפקודה, המורה על פירעון חובות בדין קדימה, קורא אליו גם את הוראות סעיפים 354(ג) ו-354(ד), בהם ביקש המחוקק להבטיח לנושים את מלוא החוב "נטו". פירוש הדבר כי הוצאות הפירוק הכרוכות בפירעון חובות בדין קדימה, קודמות גם הן לשיעבוד הצף. אכן, המדובר בהוצאות שהן אינצדנטליות באופיין, שנועדו להגשים את זכויותיהם המהותיות של נושים בדין קדימה. המחוייבות לפירעון חובות בדין קדימה מוטלת על בעל השיעבוד הצף, מתוך הנכסים המגיעים לידי כונס הנכסים. העובדה שהלכה למעשה הדבר אינו מתבצע על-ידי כונס הנכסים, אלא על-ידי בעל תפקיד אחר (המפרק), אינה צריכה לפתור את בעל השיעבוד הצף מהעלויות הכרוכות במימוש סדר הנשיה על-פי דין. הוצאות הכרוכות בחלוקה לנושים בדין קדימה אינם בגדר חוב חדש שנוצר מפעילותה של החברה לאחר שהתגבש השיעבוד הצף. כשם שהחוב בדין קדימה מתייחס לתקופה הקודמת למינוי כונס הנכסים, יש לייחס גם את ההוצאות הכרוכות לתקופה מוקדמת זו. יודגש עם זאת, כי העדיפות שמורה אך ורק להוצאות הנחוצות לשם פירעון חובות בדין קדימה. אין מקום להסיג את השיעבוד הצף מפני הוצאות פירוק אחרות, כגון הוצאות לניהול שוטף של החברה, למימוש נכסיה לטובת כלל הנושים, לחלוקת כספים לנושים רגילים, או לנסיונות הבראה של החברה. להוצאות מעין אלה אין זכות קדימה על הנושה המובטח בשיעבוד צף, אלא במידה שההוצאות הצמיחו תועלת לנושה (ראו, ע"א 355/61 בלנגא ואח' נ' הרץ ואח', פ"ד טז(1), 199; ע"א 353/62 הארט נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד יז(1), 496; רע"א 292/99 שיכון עובדים נ' המנהל המיוחד של חברות טש"ת, פ"ד נה(2), 56)."

ב-ע"א 445/87 4 קבע בית-המשפט מפי כב' השופט ג' בך:

"15. למעלה מן הדרוש, טען בא-כוח "הספקה", שלעובדים אף אין "דין קדימה" בכספי היתרות, שכן סעיף 354 לפקודת החברות (נוסח חדש), התשמ"ג-1983, מחיל "דין קדימה" רק על פיצויי פיטורים מכוח חוק, להבדיל מפיצויי פיטורים על-פי חוזה. ובענייננו, אין חולק שפיצויים מכוח חוק, בשיעור 100%, שולמו לכל העובדים הזכאים.

להבנת הטענה האמורה נביא כאן את סעיפי החוק הרלוונטיים לעניין זה.

סעיף 354 הנזכר קובע לאמור:

'(א) לחובות המפורטים להלן יהיה בפירוק דין קדימה לכל שאר חובות לפי סדר עדיפות זה:
(1) (א) שכר עבודה כמשמעותו בחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958 שמגיע לעובד בעד התקופה של לפני התאריך הקובע (תאריך צו הפירוק או תאריך תחילת הפירוק, על-פי סעיף-קטן (ה) - ג' ב') ובלבד שסך כל השכר שיש לו דין קדימה לא יעלה על 2,034 ש"ח.'

ובסעיף 27 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963, נאמר:

'לעניין גביית חובות אשר... לפי פקודת החברות סילוקם קודם לכל יתר החובות - רואים פיצויי פיטורים כשכר עבודה... אלא שסכום הפיצויים ושכר העבודה ביחד המסולקים כאמור לא יעלה על 150% מהסכום המכסימלי של שכר העבודה שאפשר לסלקו קודם לכל יתר החובות...'

לאור האמור בסעיפים אלה אין זה ברור כלל ועיקר אם יש מקום לשלול מהיתרות האמורות את "דין הקדימה" (את דעתי לעניין עיקרון הפרשנות של סעיף 354 הנ"ל הבעתי ב-ע"א 648/82 פקיד השומה נ' גפני, כונס נכסים, פ"ד לח(3), 813, 828).

אולם, עניין זה יוכל להתברר רק בשלב הבא, לאחר שתוחזרנה היתרות לקופת המפרק, והעובדים יתבעו סכומים אלה ממנו. איני רואה, איפוא, לקבוע מסמרות בשאלה זו."

___________
1. ש' לוין, א' גרוניס פשיטת רגל, 271.
2. ע"א 445/87 הספקה חברה מרכזית נ' עמית קופה לפנסיה, פ"ד מד(1), 720 (1990).
3. רע"א 10215/01 עורך-דין יוחנן בלש, בתפקידו כמנהל מיוחד נ' המפרק - כונס הנכסים הרשמי מחוז באר-שבע ואח', תק-על 2005(2), 3608 (2005).
4. ע"א 445/87 הספקה חברה מרכזית נ' עמית קופה לפנסיה, פ"ד מד(1), 720 (1990).