הזכות לפיצויי פיטורים - דין ומהות
הפרקים שבספר:
- מעביד שנפטר
- רציפות בעבודה והפסקות שאינן באות במניין
- אימתי פיטורים אינם פוגעים בזכויות?
- עובד שנפטר וזכאותם של השאירים לקבל פיצויי פיטורים
- התפטרות לרגל מצב בריאות לקוי
- התפטרות של הורה
- התפטרות עקב שהייה במקלט לנשים מוכות
- התפטרות לרגל העתקת מגורים
- אי-חידוש חוזה עבודה
- התפטרות אחרת שדינה פיטורים
- פיצויים למתגייס למשטרה
- שיעור הפיצויים
- חישוב שכר עבודה וחישוב פיצויים כשהשכר הופחת זמנית ולפי שכר מינימום
- פיצויים ותגמולים
- פיצויים וגימלת פרישה
- פיטורים ללא פיצויים מכוח הסכם קיבוצי ומכוח פסק-דין ואישורו של שר העבודה
- סכומים משוריינים
- זכות בכורה
- שכר הכולל פיצויי פיטורים ואישורו של שר העבודה
- פשרה והודאת סילוק - חתימה על כתב ויתור
- עניינים שונים - פיצויי פיטורים
- תקנות פיצויי פיטורים - הלכה למעשה
שכר הכולל פיצויי פיטורים ואישורו של שר העבודה
סעיף 28 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963 עוסק בשכר הכולל פיצויי פיטורים לפיו:"הסכם בין מעביד לבין עובד, שפורש בו שהפיצויים כלולים בשכר העבודה וההסכם אושר על-ידי שר העבודה או מי שהוסמך על ידיו לכך, יבוא לעניין הפיצויים במקום הוראות חוק זה ובלבד שאין הסכם קיבוצי החל על המעביד והעובד המחייב תשלום פיצויי פיטורים."
על-פי סעיף זה על הנתבעת להוכיח שני תנאים. האחד, כי נחתם הסכם בין מעביד לעובד הקובע כי הפיצויים כלולים בשכר העבודה. השני, ההסכם כאמור אושר על-ידי שר העבודה והרווחה או מי שהוסמך על ידיו לכך.
מסעיף 28 לחוק פיצויי פיטורים עולה כי גם הסכמה מפורשת בין עובד למעביד להכללת פיצויי הפיטורים ושכר העבודה, איננה בת תוקף משפטי בהיעדר אישורו של שר העבודה והרווחה.1 כך, לדוגמה, ב-עב' (ת"א-יפו) 10665/05 2 קבע בית-הדין כי "אין תוקף להסכמה שנעשתה בין התובעת לבין מר זיידלר ולפיה, גם פיצויי הפיטורים יהיו כלולים בשכרה החודשי של התובעת".
גם בדיון על-פי סעיף זה, על הנתבע-המעביד, לטעון כבר בכתב הגנתו כי התנאים שנקבעו בסעיף 28 לחוק פיצויי פיטורים התקיימו שאם לא יעשה כן, לא יוכל להעלות טענה זו ולהוכיחה כדבעי. כך, לדוגמה, ב-תב"ע (ת"א) שן/3-880 3 קבע בית-הדין כי הנתבעים לא טענו ולא הוכיחו שהם עמדו בתנאי סעיף 28 לחוק פיצויי פיטורים.
אישור הממונה לשכר הכולל תשלום פיצויי פיטורים, הוא תנאי לתקפות ההסכם הקובע כי הזכות לפיצויי פיטורים נכללת בשכר, באופן שאין העובד זכאי לפיצויי פיטורים עם סיום העסקתו. לפיכך, כי כל עוד אין הוכחה לפיה נתן הממונה את אישורו להכללת הזכות לפיצויי פיטורים בשכר, אין כל נפקות לחוזה שבין העובד למעביד הקובע מתכונת העסקה ולפיה נכללת הזכות לפיצויי פיטורים בשכר. לאור הנ"ל קבע בית-הדין ב-עב' (ב"ש) 1214/06 4 כי התובע זכאי "לתשלום פיצויי פיטורים, בעקבות פיטוריו לתקופת העסקה המתחילה באפריל 1988 והמסתיימת במאי 1997 - שאז נערך הסכם העסקה אשר קיבל את אישור הממונה שבו נקבע כי התמורה המשולמת לתובע, כוללת את הזכות לפיצויי פיטורים".
ב-עב' (חי') 3904/05 5 קבע בית-הדין כי "משלא הוכח בפנינו כי הוסכם בין הצדדים על הכללת הפיצויים בשכר, לא כל שכן משלא נתקבל היתר לעניין זה, הרי שאין לראות את הסכומים ששולמו כבאים על-חשבון פיצויי פיטורים, ואין להפחיתם מסכום הפיצוי המגיע לתובע".
ב-עב' (ת"א-יפו) 10981/04 6 קבע בית-הדין כי "מנספח א' לתצהירו של פרופ' גרייף עולה כי הנתבעת 2 ביקשה וקיבלה אישור משר העבודה לפי סעיף 28 לחוק פיצויי פיטורים, כי התמורה המשתלמת לתובע כוללת בחובה את כל התנאים הסוציאליים לרבות פיצויי פיטורים ולפיכך מרכיב פיצויי הפיטורים נטמע בשכר התובע ואין הוא זכאי לפיצויי פיטורים מהנתבעת 2".
ב-תב"ע (ת"א) מח/3-3264 7 קבע בית-הדין כי בנסיבות שהובאו בפניו ניתן לקבוע בוודאות כי הנתבעת לא הוכיחה כי "ניתן להסדר אישור שר העבודה והרווחה, ובאין אישור כאמור לא ניתן לטעון שהתשלום ששולם לתובעת בשנים 1966-1972 בא גם במקום פיצויי פיטורים".
ב-עב' (יר') 1708/05 8 קבע בית-הדין מפי כב' השופטת אורנית אגסי:
"זכאות התובע לפיצויי פיטורים עבור התקופה מ-4/90 ועד 9/01
13. התובע חתם על הסכם העסקה מיוחד ב-12.7.90 לתקופה מ-1.4.90 ועד 31.3.91.
בפנינו הוצג הסכם זה בלבד ולא הוצגו בפנינו הסכמים נוספים או הארכות לחוזה זה למעט שני מכתבים בעניין שינוי בתנאי החוזה. האחד מיום 9.12.90 המעלה את היקף המשרה במהלך ההעסקה ל-12 שעות שבועיות ואילו ביום 18.11.97 שינוי השכר והיקף שעות העבודה ל-18 שעות שבועיות.
כמו-כן, הוצג בפנינו כאמור, אישור הממונה הראשי של משרד העבודה אשר נתן אישורו לאמור בהסכם לפי סעיף 28 לחוק פיצויי הפיטורים כי השכר כולל את רכיב פיצויי הפיטורים.
14. התובע טוען כנגד האישור של הממונה שניים:
האחד, כי האישור ניתן אך ורק להסכם משנת 1990 ולשנה בלבד ומשלא נחתמו הסכמים חדשים ולא ניתנו אישורים נוספים, האישור פקע;
השני, טען התובע כי יש טעם לפגם שאישור על-פי סעיף 28 ניתן על-ידי ממונה במשרד לעובדים באותו משרד ויכול ולא היה ניתן האישור, אם לא היה מדובר בעובדים של משרד העבודה.
עוד טען התובע כי נודע לו על סעיף זה בהסכם העסקה וכן האישור של משרד העבודה רק לאחר סיום העסקתו ב-2001 ובכך נהגה הנתבעת כלפיו בחוסר תום-לב.
15. כנגד טענותיו אלו של התובע, לא הוצגו בפנינו על-ידי הנתבעת ראיות שכנגד. לא הוצגו הארכות החוזה ואף לא הארכות האישורים של הממונה. העדה הגב' סולימאני לא היתה זו שהחתימה את התובע על החוזה ו/או פיקחה על עבודתו במהלך השנים ולכן לא ידעה לומר האם בעת החתימה או בכל שלב לאחר-מכן הוסבר על-ידי הנתבעת ואף היה ברור לתובע כי השכר כלל את פיצויי הפיטורים.
בעניין טענה זו של התובע סבורים אנו כי הנטל מתגלגל אל שכמה של הנתבעת להוכיח את הבנתו וידיעתו לסעיפי ההסכם והנוהל בחוזה ההעסקה המיוחד עליו החתימה אותו הנתבעת.
יתרה מכך, הנתבעת אף לא זימנה כל מפקח אחר המקביל לו, ויש כאלו, להעיד ולומר כי ברור למפקחים בתפקיד זה כי פיצויי הפיטורים נכללים בשכר הכולל ששולם או משולם להם.
16. יתרה מכך, מקריאת הסעיף המתייחס לפיצויי הפיטורים אין דווקא ללמוד כי אמנם הפיצויים מגולמים בשכר החודשי והוא אוזכר ונכתב באופן מוסתר ביותר בהסכם, ולא בכדי, סעיף זה נעלם מעיני התובע.
הנתבעת אף לא הציגה בפנינו כי העבירה העתק מאישור הממונה של המשרד לתובע וגם כך העלימה מידיעתו את העובדה כי ניתן אישור כאמור ואף ההסבר מפורש כי בשכרו כלול אף רכיב פיצויי הפיטורים.
17. על-כן, בשים-לב לכל שקבענו לעיל סבורים אנו כי אין תוקף להוראה בהסכם העבודה משנת 1990 אשר קבעה כי שכרו של התובע כלל בתוכו פיצויי פיטורים והתובע זכאי לפיצויי פיטורים מ-4/90 ועד 9/01 עת סיים עבודתו כמפקח."
ב-עב' (ת"א-יפו) 914225/99 9 קבע בית-הדין מפי כב' השופט שמואל טננבוים:
"בגין התקופה השלישית היינו מיום 1.7.98 ועד ליום 4.10.99 קיבל התובע ישירות מידי חודש מהנתבעת תשלום בגין התנאים הסוציאליים אשר כלל רכיב של פרשות לפיצויי פיטורים בשיעור 8.33%. הסדר תשלומים זה, כאמור, נערך לבקשת התובע. אין מחלוקת, כי הנתבעת לא פנתה ולא קיבלה אישור משר העבודה להכללת פיצויי הפיטורים בשכר העבודה וזאת מכוח הוראות סעיף 28 לחוק פיצויי הפיטורים, התשכ"ג-1963. משכך, אין לראות בתשלומים ששולמו בגין התקופה השלישית כסכומים שמכסים את מלוא חבות הנתבעת לפיצויי פיטורים עבור תקופה זו. עם זאת מדובר בתשלום ששולם בנפרד ובמובחן מהשכר החודשי תוך קביעה מפורשת, כי רכיב בשיעור 8.33% יחשב כפיצויי פיטורים. בנסיבות אלו יש לראות את תשלומים החודשיים ברכיב זה כבאים על-חשבון פיצויי הפיטורים (השוו: ע"ע 300724/96 שאול צדקא נ' מדינת ישראל, פד"ע לו 625, 662)."
ב-עב' (ת"א-יפו) 912424/99 10 קבע בית-דין מפי כב' השופטת לאה גליקסמן:
"59. כאמור לעיל, השכר שנקבע כשכרו של התובע כעובד בהסכם שהוצע לו על-ידי הנתבעת, היה זהה לתמורה ששולמה לו כ-"קבלן עצמאי", ועל השכר היו אמורות להתווסף זכויות סוציאליות. אולם, השכר שהוצע לתובע היה אמור לכלול את סכום פיצויי הפיטורים, בהתאם לסעיף 28 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963.
60. לכאורה, לצורך חישוב זכויותיו של התובע כעובד, היה מקום להפחית 1/3% 8 מהתמורה ששולמה לו בפועל, כיוון שהתעריף לשעה בטיוטת ההסכם המוצע כלל פיצויי פיטורים על-פי סעיף 28 לחוק פיצויי פיטורים. אולם, איננו סבורים שיש מקום לעשות כן. כאמור, על התעריף לשעה שהוצע לתובע היו מתווספים החזר הוצאות נסיעה, תשלום בעד ביטול זמן, דמי חופשה, דמי מחלה, דמי הבראה, תשלום בעד ימי אבל וכן תוספת היוקר שתחול ותשולם במשק. שווים של התנאים הסוציאליים הנוספים שווה או אף גבוה יותר מעלות פיצויי פיטורים. לפיכך, חישוב זכויותיו הנתבעות של התובע ייעשה על בסיס התמורה ששולמה לו בפועל, ללא מע"מ."
______________
1. דב"ע נב/3-113 כהן נ' אסקטלן, פד"ע כד 327.
2. עב' (ת"א-יפו) 10665/05 בוקסנבוים רבקה נ' ירחון "עולם האישה" (1992) בע"מ, תק-עב 2008(3), 2463 (2008).
3. תב"ע (ת"א) שן/3-880 אסקטלן לאה נ' כהן מילי ואח', תק-עב 91(3), 39 (1991).
4. עב' (ב"ש) 1214/06 עזרא אלוני נ' האגודה למען שירותי בריאות הציבור (ע"ר), תק-עב 2008(2), 7777 (2008).
5. עב' (חי') 3904/05 נדף ארז נ' כפיר ביטחון ומיגון בע"מ, תק-עב 2008(3), 1893 (2008).
6. עב' (ת"א-יפו) 10981/04 גרשון תירם נ' עיריית תל-אביב ואח', תק-עב 2008(3), 7621 (2008).
7. תב"ע (ת"א) מח/3-3264 פנינה יסקי נ' נעמת, תק-עב 91(2), 327 (1991).
8. עב' (יר') 1708/05 כהן אהרון נ' מדינת ישראל משרד התעשיה והמסחר, תק-עב 2008(3), 7125 (2008).
9. עב' (ת"א-יפו) 914225/99 ד"ר הופ מיכה נ' חברת בית-הספר המרכזי למלונאות בע"מ, תק-עב 2005(2), 3922 (2005).
10. עב' (ת"א-יפו) 912424/99 יוסף גוב ארי נ' המוסד להכשרה וייעול הבניה עמותה רשומה, תק-עב 2002(4), 5103 (2002).