הזכות לפיצויי פיטורים - דין ומהות
הפרקים שבספר:
- מעביד שנפטר
- רציפות בעבודה והפסקות שאינן באות במניין
- אימתי פיטורים אינם פוגעים בזכויות?
- עובד שנפטר וזכאותם של השאירים לקבל פיצויי פיטורים
- התפטרות לרגל מצב בריאות לקוי
- התפטרות של הורה
- התפטרות עקב שהייה במקלט לנשים מוכות
- התפטרות לרגל העתקת מגורים
- אי-חידוש חוזה עבודה
- התפטרות אחרת שדינה פיטורים
- פיצויים למתגייס למשטרה
- שיעור הפיצויים
- חישוב שכר עבודה וחישוב פיצויים כשהשכר הופחת זמנית ולפי שכר מינימום
- פיצויים ותגמולים
- פיצויים וגימלת פרישה
- פיטורים ללא פיצויים מכוח הסכם קיבוצי ומכוח פסק-דין ואישורו של שר העבודה
- סכומים משוריינים
- זכות בכורה
- שכר הכולל פיצויי פיטורים ואישורו של שר העבודה
- פשרה והודאת סילוק - חתימה על כתב ויתור
- עניינים שונים - פיצויי פיטורים
- תקנות פיצויי פיטורים - הלכה למעשה
עניינים שונים - פיצויי פיטורים
1. זכות עדיפות לחזור לעבודה ופיצויי פיטורים - סעיף 19 לחוק פיצויי פיטוריםסעיף 19 חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963 קובע כדלקמן:
"19. זכות עדיפות לחזור לעבודה ופיצויי פיטורים
פוטר עובד עקב צמצום בהיקף העבודה במפעל והובטחה לו זכות עדיפות לחזור לעבודה במפעל תוך זמן קצוב, יחולו בכל הנוגע לפיצויי פיטורים ההוראות שבהסכם הקיבוצי החל על העובד והמעביד - ובאין הסכם קיבוצי לאותו עניין, ההוראות שבהסכם מיוחד בין הרשאים להיות צד להסכם קיבוצי - ובלבד שלא יהיה בהסכמים כאמור ויתור של קבע על פיצויי פיטורים."
מן הסעיף עולה כי במקרה ועובד פוטר מעבודתו מחמת צמצום בהיקף העבודה והובטחה לעובד זכות עדיפה לחזור לעבודה במפעל תוך זמן קצוב, אזי יש להפעיל את ההוראות הנוגעות לפיצויי פיטורים המפורטות בהסכם הקיבוצי החל על הצדדים, העובד והמעביד.
לעומת זאת, במקרה ואין הסכם קיבוצי כאמור לעיל, יחולו על הצדדים הוראות שבהסכם מיוחד בין הרשאים להיות צד להסכם הקיבוצי, ובתנאי שלא יהיה בהסכמים כאמור ויתור של קבע על פיצויי פיטורים.
2. הבטחת צבירת הפיצויים בהסכם קיבוצי - סעיף 20 לחוק פיצויי פיטורים
סעיף 20 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963 קובע כדלקמן:
"20. הבטחת צבירת הפיצויים בהסכם קיבוצי
מותר שהסכם קיבוצי יקבע את הדרכים והשיטות לתשלום פיצויי פיטורים, לרבות הפקדתם לזכות העובד, כדי להבטיח הצטברותם לזכותו ומשנקבע כך ישולמו הפיצויים בהתאם להסכם."
מטרתו של סעיף 20 לחוק הפיצויים הוא להבטיח צבירת כספי פיצויים והפקדתם על-פי האמור בהסכם הקיבוצי. ב-תב"ע (ב"ש) נו/35-266 1 קבע בית-הדין מפי כב' השופטת י' הופמן:
"התובע מודה, כי קיבל מכתבי שחרור לקרנות וכן קיבל מכתב פיטורים. הנתבעת טוענת, כי מלוא הכספים שולמו לתובע בגין פיצויי הפיטורים המגיעים לו. הנתבעת הציגה בפני בית-הדין מכתבי השחרור לקופות הגמל (נ/2 ו-נ/3). מדובר במכתבי שחרור, אשר נשלחו במועד על-פי האמור בסעיף 20 (ה) לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958 ולפיכך די בכך על-מנת לפטור הנתבעת מתשלום פיצויי פיטורים באשר לסכומים שעמדו לזכות התובע בקופות, שכן סעיף 20(ה) הנ"ל מפרט, כי:
'הוראות סעיף-קטן זה אינן באות לגרוע מהוראות סעיפים 14 ו-20 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963.'
סעיף 14 לחוק הנ"ל מפרט, כי תשלום לקופת תגמולים, או לקרן פנסיה לא יבוא במקום פיצויי פיטורים אלא אם נקבע כך בהסכם הקבוצי החל על המעביד והעובד ובמידה שנקבע, או אם תשלום כאמור אושר בצו על-ידי שר העבודה והרווחה, במידה ואושר. סעיף 20 לחוק הנ"ל עניינו הבטחת צבירת כספי פיצויים והפקדתם על-פי האמור בהסכם הקיבוצי."
3. צו הפקדה - סעיף 21 לחוק פיצויי פיטורים
סעיף 21 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963 עוסק בצו הפקדה לפיו:
"שר העבודה, לאחר התייעצות בשר האוצר ובאישור ועדת העבודה של הכנסת, רשאי להורות, בצו, למעבידים להפקיד בקופת גמל כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005 (להלן: קופת גמל), סכומים בשיעור שייקבע בצו, כדי להבטיח הצטברותם של פיצויי הפיטורים שהמעבידים עשויים לשלם לעובדיהם על-פי חוק זה (להלן: צו הפקדה)."
4. סוגי מעבידים - סעיף 22 לחוק פיצויי פיטורים
סעיף 22 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963 עוסק בסוגי מעבידים לפיו:
"בצו הפקדה שיפורסם ברשומות, יוגדרו סוגי המעבידים שעליהם הוא חל לפי ענפי כלכלה, גודל מפעלים או איזורים ותחילת תקפו ובלבד שתחילתו לא תקדם לתאריך פרסומו."
5. תקנות בדבר הכספים שהופקדו - סעיף 23 לחוק פיצויי פיטורים
סעיף 23 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963 עוסק בתקנות בדבר הכספים שהופקדו לפיו:
"שר העבודה, רשאי, באישור ועדת העבודה של הכנסת, לקבוע בתקנות הוראות בעניינים שלהלן במידה ולא נקבע אחרת בכללים שהותקנו על-פי סעיף 47 לפקודת מס הכנסה:
(1) אופן השקעת הכספים שהופקדו על-פי צו הפקדה;
(2) אופן תשלום פיצויי הפיטורים לעובדים שלזכותם הופקדו הכספים על-פי צו הפקדה, והנוהל בקשר לכך;
(3) ייעוד הכספים שהופקדו על-פי צו הפקדה בקופת גמל והאישור שניתן לה על-פי סעיף 47 לפקודת מס הכנסה תם תקפו או בוטל, או שהקופה התפרקה או נמחקה;
(4) הגדלת הסכומים שיש להפקיד בהתאם לצו הפקדה במקרה של פיגור בהפקדתם ושיעור ההגדלה."
6. גביה - סעיף 24 לחוק פיצויי פיטורים
סעיף 24 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963 קובע כדלקמן:
"24. גביה
(א) פקודת המיסים (גביה) - להוציא סעיף 12 שבה - חלה על גביית הכספים שיש להפקידם בהתאם לצו הפקדה כאילו היו מס כמשמעותו בפקודה האמורה.
(ב) שר העבודה רשאי למנות אדם שיהיו לו הסמכויות של ממונה על המחוז ושל קצין מחוז לעניין הפקודה האמורה והוא ימלא לעניין סעיף זה את התפקידים המוטלים על ממונה על מחוז ועל קצין מחוז לפי הפקודה האמורה."
7. מועד ההפקדה - סעיף 25 לחוק פיצויי פיטורים
סעיף 25 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963 עוסק במועד ההפקדה לפיו:
"סכומים שיש להפקידם בהתאם לצו הפקדה יופקדו תוך 42 יום לאחר תשלום השכר בעד אותה תקופת עבודה; שר העבודה או מי שיוסמך לכך על ידיו, רשאי להאריך את המועד האמור לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים."
8. המדינה כמעביד - סעיף 30 לחוק פיצויי פיטורים
סעיף 30 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963 קובע כדלקמן:
"30. המדינה כמעביד
(א) לעניין חוק זה דין המדינה בתור מעביד בדין כל מעביד אחר.
(ב) לגבי הנמנה עם חיל המשטרה או שירות בתי-הסוהר, לרבות סוהר נוסף זמני -
(1) לא יחולו סעיפים 2(6), 8 ו-17;
(2) סעיף 3 לא יחול על פיטורים לפי סעיף 9 לפקודת המשטרה ולפי סעיף 16 לפקודת בתי-הסוהר, 1946;
(3) אין רואים שינוי בתנאי עבודה כהרעה מוחשית בתנאי עבודה כאמור בסעיף 11 אם השינוי נעשה מכוח סמכות לפי פקודת המשטרה, פקודת בתי-הסוהר, 1946, תקנות לפיהן, כללי השירות במשטרה או כללי השירות בבתי-הסוהר;
(4) במקום הסכם קיבוצי החל על המעביד והעובד שמדובר בו בסעיף 16, רואים כאילו מדובר בו בכללי השירות במשטרה או בכללי השירות בבתי-הסוהר, לפי העניין."
ב-תב"ע (ב"ש) נה/3-293 2 קבע בית-הדין מפי כב' השופטת י' הופמן:
"ב. על-פי הוראת פקודת הקבע הזכאות לקבלת פיצויי פיטורים הינה בהתאם להוראות חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963, בכפוף לקביעה כי בנסיבות בהן פוטר העובד לא יהא זכאי לפיצויים כלל או לפיצויים חלקיים בלבד.
סמכות שלילת הפיצויים הינה בידי המפקח.
בפקודת הקבע נקבע, כי:
'איש משטרה שפוטר עקב מעשה שעשה תוך תקופת שירותו והוא נחשד, הואשם, או הורשע בגינו בעבירה פלילית או משמעתית, אם יש במעשה, לדעת ראש אכ"א משום קלון או משום פגיעה חמורה בחובותיו כאיש משטרה - לא יהא זכאי לפיצויי פיטורים.
סעיף 30(ב) לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963, מפרט, כי:...
(ב) לגבי הנמנה עם חיל המשטרה או שירות בתי-הסוהר לרבות סוהר נוסף זמני -
(1) לא יחולו סעיפים 2(6), 8 ו-17...'
סעיף 17 לחוק מפרט, כי:
'בענף עבודה שאין בו הסכם קיבוצי, רשאי בית-הדין האיזורי לעבודה לקבוע שפיטוריו של עובד היו בנסיבות המצדיקות פיטורים ללא פיצויים או בפיצויים חלקיים שיקבע; בדונו בעניין זה יונחה בית-הדין לעבודה על-פי הכללים שבהסכם הקיבוצי החל על המספר הגדול ביותר של עובדים.'
במקרה שלפנינו, חלות הוראות סעיף 16 לחוק לפיו בית-הדין מצווה ליישם את הוראות ההסכם הקיבוצי החל על הצדדים, ובמקרה שלפנינו, תנאי השירות שפורטו בהוראות פקודת הקבע של המשטרה.
במקרה זה, עולה שאלת היקף הפיקוח של בתי-הדין על החלטות הגופים המוסמכים ונפסק ב-דב"ע מו/3-100 תדיראן בע"מ נ' תעיזי, פד"ע יז 378, לעניין סוגיית פיטורי העובד, כי:
'שעה שהוא (בית-הדין - י' ה') בוחן פיטורי עובד שעניינו נידון בוועדה משותפת הפועלת מכוח הסכם קיבוצי, אינו מוגבל רק לבדוק אם הסמכות שבידה לבצע את הפיטורים, פעלה לפי כללי הצדק, אלא בית-הדין רשאי... גם לבחון אם הסמכות פרשה כהלכה את הוראות ההסכם הקיבוצי החל...'
ככלל, 'לבית-הדין לעבודה סמכות הפיקוח השיפוטי על פעולת גופים הפועלים מכוח הסכמים קיבוציים, ואם ימצא כי אכן בגדר סמכותם פעלו - לא יתערב בהחלטתם.'
(דב"ע לא/2-3 סבינה הירש נ' "רקפת", מפעלי פיתוח בע"מ, פד"ע ג 60)
לפיכך, נותר לבית-הדין לבחון האם העבירות בגינם הורשע התובע הינן עילה לגיטימית לשלילת פיצויי הפיטורים לאור הוראות פקודת הקבע. עיון בכתב האישום מביא למסקנה, כי התובע הואשם ב-15 אישומים שונים שעניינם, בין היתר, גניבה, קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, שימוש לרעה בכוח המשרה, קשירת קשר לביצוע פשע והסתייעות ברכב לצורך ביצוע העבירה.
התובע הודה באישומים הנ"ל והורשע על-פי הודאתו. שיקול זה לרבות מתן משקל, כי מדובר בשוטר, הינו ללא ספק שיקול אשר יש להביאו בחשבון והמפורט בפקודת הקבע מבין העילות לגיבוש המלצת הוועדה באשר לשלילת הפיצויים או חלקם. הוועדה נתנה משקל לעובדה זו. עיון בסעיף ב' לפרק 07.08.12 (שצוטט לעיל) מביא למסקנה, כי מדובר בעבירות שיש בהן משום קלון ופגיעה חמורה בחובותיו של העובד כאיש משטרה.
לפיכך, אף לגוף העניין, ובמתן משקל לנימוקים נוספים על-ידי הוועדה, לא מצאנו כל מקום להתערב בהחלטת הוועדה ולא מצאנו כל מקום לרבות בסיס עובדתי או משפטי אחר בגינו יש להענות לתביעת התובע.
לאור הוראת סעיף 30(ב)(4) וסעיף 16 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963, הרי השיקולים שעמדו בפני הוועדה שהמליצה לשלול פיצויי הפיטורים מאת התובע, היו שיקולים כדין, היינו, השיקולים שפורטו בהוראת פקודת הקבע שצוטטה לעיל. על-פי סעיף 30(ב)(4) לחוק פיצויי הפיטורים כללים אלה במקום ההסכם הקיבוצי החל על המעביד והעובד המפורט בסעיף 16 לחוק.
סעיף 16 לחוק מחייב ישומן של הוראות ההסכם הקיבוצי החל על הצדדים, ובמקרה שלפנינו הוראות פקודת הקבע שהינן חלק מתנאי השירות של התובע.
4. לפיכך, ומכל שפורט לעיל, דין התביעה - להידחות."
9. שמירת זכויות - סעיף 31 לחוק פיצויי פיטורים
סעיף 31 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963 עוסק בשמירת זכויות לפיו:
"חוק זה אינו בא למעט מכל זכות הנתונה לעובד לפי חוק, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה, ולעניין סעיף 12 גם לפי הנוהג, ולא יתפרש כממצה זכויותיו של עובד בכל משא-ומתן לקביעת זכויות בקשר לפרישה מעבודה."
ב-תב"ע (ת"א) נא/3-712 3 קבע בית-הדין כי "עובד מן השורה זכאי או לא זכאי לפיצויי פיטורים בהתאם למתחייב מהוראות חוק פיצויי הפיטורים, כאשר חוק זה איננו בא למעט מכל זכות הנתונה לעובד על-פי הסכם קיבוצי או חוזה עבודה (סעיף 31 לחוק הנ"ל)".
ב-בג"צ 115/77 4 קבע בית-המשפט מפי כב' השופט י' כהן:
"בסעיף 31 של חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963, נאמר כי:
'חוק זה אינו בא למעט מכל זכות הנתונה לעובד לפי חוק, הסכם קיבוצי, או חוזה עבודה, ולעניין סעיף 12 גם לפי הנוהג, ולא יתפרש כממצה זכויותיו של עובד בכל משא-ומתן לקביעת זכויות בקשר לפרישה מעבודה.'
הוראה דומה נמצאת בסעיף 35 של חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951, וב-ע"א 377/54 שולמן נ' מקורות, פ"ד י(1), 958, בעמ' 960 נאמר על אותו חוק ש-'במידה שהוא בא להגן על העובד, חוק בל-יעבור הוא, שאם לא כן מה הועילו חכמים בתקנתם, כשבאו לשמור על עובד בפני ניצול, ומה טעם היה להורות בסעיף 35 הוראה מפורשת שחוק זה אינו בא למעט מכל זכות הנתונה לעובד על-פי חוק, הסכם קולקטיבי, חוזה עבודה או נוהג'?' כך גם פסק בית-משפט זה ב-ע"א 309/63 החברה להנדסה חקלאית נ' נאג'י, פ"ד יח(3), 290. כמו-כן ברור, שאין להתנות על הוראות חוק חופשה שנתית, התשי"א-1951, בדבר זכויות עובד לחופשה או לתשלום דמי חופשה, וכל הסכם המנוגד להוראות אלה הוא בטל ויש בו עבירה על אותו חוק, הגוררת אחריה אחריות פלילית (סעיף 28 של החוק). על-כן החובה לשלם פיצויי פיטורין ודמי חופשה כאשר קיימים יחסי מעביד ועובד אינה יכולה לשמש נושא להסכם חפשי בין הצדדים, שבו רק רצונם הוא הקובע. אלא אלה עניינים שהמחוקק ראה בהם עניין ציבורי ולפיכך קבע בחוקים הוראות להגנה על העובד, שאין להתנות עליהן. מכיוון שחבות העותרת לשלם פיצויי פיטורין ודמי חופשה תלויה קודם-כל בתשובה לשאלה אם המשיב היה עובד של העותרת, אין להגיד שבית-הדין הארצי טעה בקביעתו שהעניין שבמחלוקת בין בעלי הדין אינו יכול לשמש נושא להסכם בין הצדדים."
10. חובת התייעצות - סעיף 32 לחוק פיצויי פיטורים
סעיף 32 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963 עוסק בחובת התייעצות לפיו:
"לא יתקין שר העבודה תקנות אלא לאחר התייעצות עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ועם ארגונים ארציים יציגים של מעבידים שלדעת השר הם נוגעים בדבר."
______________
1. תב"ע (ב"ש) נו/35-266 יאיר גור נ' מפעלי תעליפלסט, תק-עב 97(1), 363 (1997).
2. תב"ע (ב"ש) נה/3-293 אלעזר אליהו נ' מדינת ישראל, תק-עב 98(2), 1353 (1998).
3. תב"ע (ת"א) נא/3-712 הפניקס הישראלי נ' יעקב ברק, תק-עב 92(1), 159 (1992).
4. בג"צ 115/77 הסתדרות מכבי ישראל קופת-חולים נ' בית-הדין הארצי, פ"ד לב(1) 214 (1977).

