מנהל עזבון - זכויותיו, חובותיו וסמכויותיו - מהדורת 2016
הפרקים שבספר:
- הגדרת המונח "עזבון" והנכסים הנכללים בעזבון
- אמצעים לשמירת העזבון (סעיף 77 לחוק)
- מינוי מנהל עזבון (סעיף 78 לחוק)
- כשרות להתמנות (סעיף 79 לחוק)
- הסכמה להתמנות כמנהל עזבון (סעיף 80 לחוק)
- הוראות המוריש (סעיף 81 לחוק)
- הליכי בית-המשפט (סעיף 81א לחוק)
- תפקידים (סעיף 82 לחוק)
- הוראות בית-משפט ובקשה למתן הוראות (סעיף 83 לחוק ותקנה 40 לתקנות)
- פרטת עזבון (סעיף 84 לחוק)
- שומה (סעיף 85 לחוק)
- השקעת כספים והדרכים להשקעת כספי עזבון (סעיף 85א לחוק)
- חשבונות, דו"ח ומתן ידיעות (סעיף 86 לחוק)
- בדיקת דו"חות (סעיף 87 לחוק)
- אחריותו של מנהל העזבון (סעיף 88 לחוק)
- ערובה ומימוש הערובה (סעיפים 89 ו- 90 לחוק)
- שכרו של מנהל העזבון (סעיף 91 לחוק)
- פקיעת המשרה (סעיף 92 לחוק)
- מנהלים אחדים (סעיף 93 לחוק)
- הגנת צד שלישי (סעיף 94 לחוק)
- הוראות המוריש (סעיף 95 לחוק)
- האפוטרופוס הכללי כמנהל עזבון (סעיף 96 לחוק)
- סמכויות מנהל העזבון (סעיף 97 לחוק)
- כינוס נכסי העזבון (סעיף 98 לחוק)
- הזמנת נושים (סעיפים 99 ו- 123 לחוק)
- במה מסלקים חובות העזבון (סעיף 100 לחוק)
- חובות מובטחים (סעיף 101 לחוק)
- חובות בעתיד וחובות על-תנאי (סעיף 102 לחוק)
- הוצאות ניהול העזבון (סעיף 103 לחוק)
- סדר עדיפות בין חובות העזבון (סעיף 104 לחוק)
- בירורם וסילוקם של חובות (סעיף 105 לחוק)
- פשיטת רגל של העזבון (סעיף 106 לחוק)
- מועד החלוקה (סעיף 107 לחוק)
- מגורים וכלכלה לזמן מעבר (סעיף 108 לחוק)
- נושא החלוקה (סעיף 109 לחוק)
- חלוקה על-פי הסכם וחלוקה על-פי צו בית-המשפט (סעיפים 110 ו- 111 לחוק)
- חלוקת נכס כנגד נכס (סעיף 112 לחוק)
- נכסים שאינם ניתנים לחלוקה (סעיף 113 לחוק)
- חלוקתו של משק חקלאי (סעיף 114 לחוק)
- דירת מגורים (סעיף 115 לחוק)
- חלוקה על-פי הגרלה (סעיף 116 לחוק)
- תיאום הזכויות של יורשים אחדים (סעיף 117 לחוק)
- פרטת חלוקה (סעיף 118 לחוק)
- חלוקה נוספת ותיקון חלוקה (סעיפים 119 ו- 120 לחוק)
- הוראה כללית (סעיף 121 לחוק)
- הסכם שכירות בלתי-מוגנת בין מנהל עזבון זמני לבין שוכר
- דוגמאות כתבי בי-דין
אמצעים לשמירת העזבון (סעיף 77 לחוק)
סעיף 77 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965 קובע כדלקמן:"77. אמצעים לשמירת העזבון
בכל עת לאחר מות המוריש וכל עוד לא נתמנה מנהל עזבון רשאי בית-המשפט, לפי בקשת מעוניין בדבר או מיזמת עצמו, לנקוט אמצעים הנראים לו לשמירת העזבון או לשמירת זכויות בעזבון, לרבות עיכוב זמני של פעולות בנכסי העזבון, מתן צו למכירתם של נכסים פסידים שבעזבון ומינוי מנהל עזבון זמני."
סעיף 77 לחוק הירושה, עוסק בשמירת העזבון עד למינוי מנהל עזבון. סעיף הנ"ל, כולל הוראה לגבי מינוי מנהל עזבון זמני ומטרתו לדאוג שערכם של נכסי העזבון יישמרו עד שימונה מנהל עזבון או שניהול העזבון יועבר לידי היורשים עצמם.
מנהל העזבון הזמני שמונה על-סמך סעיף 77 לחוק הירושה, מוסמך לעשות כל פעולה, הנראית לו מתאימה והכול כדי לשמור על ערכי נכסי העזבון והזכויות בו.
סעיף 77 לחוק הירושה אינו מציין מהן סמכויותיו של מנהל העזבון הזמני, אולם ברור הוא כי תפקידו לשמור על העזבון ועל הזכויות בו. כך לדוגמה יכול ורשאי מנהל העזבון שמונה על-סמך הוראת סעיף 77 לחוק הירושה, למכור נכסים פסידים, הנמצאים בעזבון.
מינוי מנהל עזבון זמני הינו סעד זמני אשר נועד למלא את החלל בניהול העזבון מהמועד שלאחר פטירת המוריש ועד למתן צו ירושה/קיום צוואה.
תפקידו של מנהל העזבון הזמני הוא לפעול לכינוס ושמירת נכסי העזבון ולא לקביעת זכויות מהותיות בנכסי העזבון בין היורשים לבין צדדים שלישים או בין היורשים לבין עצמם {ע"א 253/81 אביבה לוי נ' טובה אסיאו, פ"ד לו(2), 193}.
בדרך זו מנהל העזבון הזמני אינו יוצר זכויות יש מאין ואין הוא נוקט בהליכים שיש בהם כדי לפגוע בזכויות מהותית של היורשים בטרם ניתן צו ירושה/קיום צוואה.
בבוא בית-המשפט לבחון האם למנות מנהל עזבון זמני עליו להידרש בראש ובראשונה לשאלת הצורך במינוי מנהל עזבון זמני וזאת בהתייחס לשני עניינים:
האחד, האם נכסי העזבון הם בכמות ובאיכות כזו המצריכים ניהולם עד להכרעה בתובענה.
השני, האם ננקטו על-ידי מי מהצדדים היריבים ו/או על-ידי צדדים שלישיים פעולות משמעותיות בנכסי העזבון שמצדיקים ניהולם על-ידי מנהל עזבון זמני {ראה למשל בש"א 2802/02, ת"ע 1530/01 פלונית נ' אלמונית, פורסם באתר האינטרנט נבו}.
בפסיקת בתי-המשפט קיימות שתי גישות בנוגע להבדל בין מנהל עזבון זמני לבין מנהל עזבון קבוע.
על-פי הגישה הראשונה, מינויו של מנהל עזבון זמני בא למטרה מצומצמת, שמירה על העזבון, ואת סמכויותיו יונק מנהל העזבון הזמני מתנאי מינויו {ע"א 500/62 לחוביץ נ' עזבון ד' בוגיר, פ"ד יז 1454 (1963)}.
על-פי הגישה השניה, השתרש הנוהג למנות מנהל עזבון זמני לביצוע תפקידים אחרים מלבד שמירת העזבון.
על-פי הגישה האחרונה, "באין הוראה אחרת מטעם בית-המשפט, תפקידו של מנהל עזבון זמני אינו שונה מזה של מנהל עזבון אחר אלא באחד: מנהל עזבון גם מחלק את נכסי העזבון בין היורשים, ואילו מנהל זמני אינו מוסמך לכך" {ע"א 474/65 טראובר נ' מנהיים ואח', פ"ד כ(2), 92 (1966); ראה גם עז' (ת"א) 5650/99 עזבון בת-שבע דה-רוטשילד נ' עמותת בת-דור, תק-מש 99(2), 69 (1999)}.
כאשר קיימת מחלוקת באשר לשאלה אם הזכויות בדירה מהוות, בכלל, נכס מנכסי העזבון, אין מקום ליתן סעד לפי סעיף 77 לחוק הירושה, שכן, סעיף הנ"ל דן בנקיטת אמצעים "לשמירת העזבון" ולא בהליכים לקביעת זכויות מהותיות בנכסים בין היורשים לבין צדדים שלישיים או בינם לבין עצמם {ע"א 253/81 אביבה לוי נ' טובה אסיאו, פ"ד לו(2), 193 (1982); המ' (חי') 26209/97 ללוש אוגני (ג'ני) נ' עמידר החברה, תק-מח 97(3), 662 (1997)}.
זאת ועוד. מינוי מנהל עזבון לא מעכב את ההליכים שננקטו בלשכת ההוצאה לפועל, ואיננו משמש עילה להסרת עיקול על נכס של עזבון שהוטל על-ידי בית-המשפט {ע"א 583/71 צין נ' לוי, פ"ד כו(2), 631 (1972)}.
על-אף האמור, סעיף 77 לחוק הירושה, מעניק את הסמכות לבית-המשפט לענייני משפחה, לעכב באופן זמני פעולות הוצאה לפועל בנכסי העזבון. בהפעילו את שיקול-הדעת, על בית-המשפט להבחין בין חובות מובטחים לבין חובות שאינם מובטחים {תמ"ש (ת"א) 6070/99 עזבון המנוח אלג'ם נ' אביבה מנחם, תק-מש 2000(1), 213 (2000)}.
חובות שאינם מובטחים - על בעל חוב שאיננו מובטח, להמתין עד לבירור החובות וסילוקם על-ידי מנהל העזבון. בעל חוב שאינו מובטח, רשאי לפנות לבית-המשפט בבקשה למתן הוראות למנהל העזבון, באם סבור כי מנהל העזבון מעכב את פעולתו {ראה לעניין זה גם ע"א 131/78 מנהל מס עזבון נ' עזבון מילר, פ"ד לג(1), 424 (1979)}.
הביטוי "מעוניין בדבר" מופיע רבות בסעיפי חוק הירושה. כך לדוגמה, סעיף 67 לחוק הירושה מאפשר לכל המעוניין בדבר לפנות לבית-המשפט בבקשה לתיקון צו ירושה או צו קיום צוואה או לביטולם. סעיף 78 לחוק הירושה מאפשר למעוניין בדבר לבקש מינויו של מנהל עזבון. סעיף 83 לחוק הירושה מאפשר למעוניין בדבר לבקש מתן הוראות למנהל העזבון בכל דבר הנוגע למילוי תפקידו.
המונח "מעוניין בדבר" לא מוגדר בחוק הירושה. משכך, נאלצה פסיקת בתי-המשפט לפרשו. בפסיקת בתי-המשפט הובעו דעות שונות.
בנקיטת הביטוי "מעוניין בדבר" ביקש המחוקק לאמץ נוסח "כולל וגמיש" {בג"צ 673/89 משולם נ' בית-הדין הרבני הגדול בירושלים ואח', פ"ד מה(5), 594 (1991)}.
ב- רע"א 3154/94 {עאסי נ' עאסי ואח', פ"ד מט(2), 250 (1995)} קבע כב' השופט י' קדמי כי " "הנוגע בדבר" הוא... מי שטוען לזכות הנאה "ישירה" בעזבון כיורש על-פי דין או כזוכה על-פי צוואה, בעוד שה-"מעוניין בדבר" יכול שיהיה גם מי שטוען להנאה "עקיפה" מן העזבון מכוחו של יורש או זוכה כאמור. ברם, גם זה וגם זה הם הנהנים עצמם, וזכותם להנאה הינה זכות "קיימת", להבדיל מ-"ציפייה" לזכות בעתיד".
עוד נקבע כי ""נוגע בדבר" ו-"מעוניין בדבר" הם, איפוא, רק אלה, שאם מתקבלת גרסתם - הם עצמם נהנים "מייד" מן העזבון, ולא כלול מי שמצפה לרשת אותם, תהא "ציפייתו" סבירה ככל שתהא" {ראה גם ע"א 49/64 פוקס נ' קוסובסקי, פ"ד יח(2), 438 (1964)}.
סעיף 67 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965 קובע כדלקמן:
"67. הגשת התנגדויות (תיקון התשנ"ח)
הוגשה בקשה לצו ירושה או לצו קיום, יודיע על-כך הרשם לענייני ירושה ברבים ויקבע זמן מתאים שלא יפחת משבועיים להגשת התנגדויות; כל המעוניין בדבר רשאי להגיש התנגדות לרשם לענייני ירושה תוך הזמן שנקבע וכל עוד לא ניתן הצו."
משמעות הביטוי "מעוניין בדבר" כפי שמופיע בסעיף 67 לחוק הירושה, יפה גם לעניין סעיף 77 ו- 78 לחוק הירושה.
נדגיש כי "אין מניעה שלא רק יורש יוכל להגיש בקשה לביטול צו קיום צוואה אלא גם כל מי שיש לו עניין בבקשה ולו בעקיפין ובלבד שתהיה לאותו "מעוניין" תועלת מההליך. כך יכול נושה של יורש אשר הסתלק מירושה לבקש את ביטול צו הירושה מהטעם שאם יבוטל הצו והחייב יוכרז כיורש יוכל אותו נושה להיפרע את חובו מחלק היורש בעזבון" {בש"א (ת"א-יפו) 186/06 אבזבקי אסתר נ' אבזבקי בכור חי, תק-מח 2007(3), 1898 (2007); ראה גם רע"א 3154/94 עאסי נ' עאסי, פ"ד מט(2), 250 (1995)}.
כאשר המנוח השאיר אחריו חובות כספיים לדוגמה, רשאים הנושים להגיש בקשה למינוי מנהל עזבון, שכן הינם בקטגורית "מעוניין בדבר" כאמור בסעיף 77 לחוק הירושה. מטרת הבקשה היא לממש את הזכויות המצויות בעזבון, שמירה על נכסי העזבון ועל-מנת שבחלוקת העזבון, יתחשבו בחוב הנטען שחב המנוח לנושה {ע"א (חי') 2315/01 דניאל מלר נ' סע נא בע"מ, תק-מח 2001(3), 21981 (2001).
זאת ועוד. "כאשר נושה של יורש סבור כי היורש-החייב מסרב להפעיל את מנגנון דיני הירושה במטרה לסכל את מימוש החוב, יוכל הנושה להפעיל המנגנון האמור", קרי, הינו "מעוניין בדבר" {ע"א 110/89 הכונס הרשמי כמפרק בנק צפון אמריקה נ' ישראל גלבוע, פ"ד מו(3), 638 (1992)}.
ב- ע"א 238/68 {יעקובס נ' חודסמיט, פ"ד כג(1), 29 (1969)} קבע כב' השופט י' קיסטר כי מעוניין בקיום צוואה בתור נהנה בעתיד זכאי לדרוש ממי שמונה על-ידי המוריש כמבצע הצוואה, לקבל צו קיום צוואה ובמקרה של סירוב - לבקש מינוי מנהל עזבון.
בהסתמך על דברים אלה של כב' השופט י' קיסטר, גורס ד"ר שטראוס כי "מעוניין בדבר", הרשאי להגיש בקשה לצו ירושה או לצו קיום צוואה, הינו גם נושה העזבון ונושה של יורש מהעזבון {ד"ר פ' ה' שטראוס דיני הירושה בישראל (התש"ל), 113}.
ב- ע"א 329/67 {בלומה כהן רייך נ' שלמה אייגר, פ"ד כב(1), 91 (1968)} נדונה זהותו של "מעוניין בדבר" לעניין סעיף 92(ב) בנוגע לפיטורי מנהל עזבון. בית-המשפט קבע כי נושה ייחשב ל-"מעוניין בדבר" לצורך סעיף זה {ראה גם בש"א (חי') 17483/07 פרץ דולפין נ' משה אלכריאף, תק-מח 2007(4), 13457 (2007)}.
ב- ע"א 2390/92 {יהודית גרינשפון נ' מנחם שכטר, פ"ד מט(1), 843 (1995)} קבע כב' השופט ד' לוין כי גם נושה של יורש מהעזבון הינו "מעוניין בדבר" לצורך סעיף 78 לחוק הירושה {ראה גם בש"א (ת"א-יפו) 165656/05 קרייתי יוסף נ' דירב החזקות בע"מ ואח', תק-של 2005(3), 9125 (2005)}.
כלומר, במקרה והיורשים על-פי דין, מסרבים ו/או מביעים דעתם כי אין הם מעוניינים להפעיל את המנגנון הקבוע בחוק הירושה, יכול הנושה של המנוח, להפעיל את המנגנון כאמור.
סעיף 78(א) לחוק הירושה קובע כדלקמן:
"בית-המשפט רשאי, לפי בקשת מעוניין בדבר, למנות, בצו, מנהל עזבון."
תקנה 31 לתקנות הירושה קובעת כדלקמן:
"בקשה למינוי מנהל עזבון, לרבות מנהל עזבון זמני, תוגש בידי מעוניין..."
לאור הפרשנות המרחיבה, כל מי שיש לו נגיעה בצורה כזו או אחרת לעזבון או למנוח, יוכל להגיש בקשה למינוי מנהל עזבון {ראה גם ע"א 110/89 הכונס הרשמי כמפרק בנק צפון אמריקה נ' ישראל גלבוע, פ"ד מו(3), 638 (1992)}.
אם-כן, נמנה להלן רשימת מקרים בהם ימנה בית-המשפט מנהל עזבון זמני:
הראשון, כאשר קיים סכסוך בין היורשים ולא ברור למי מהיורשים מהו היקף העזבון.
השני, כאשר נכסי העזבון מצריכים טיפול מיוחד כגון: טיפול למול שוכרים בנכסי העזבון, השכרת נכסי העזבון {ע"א 123/59 שכטר ואח' נ' קפלן ואח', פ"ד יג 976 (1959)}.
השלישי, כאשר ישנו הצורך למכור נכסים פסידים לרבות הקטנת הוצאות של העזבון.
הרביעי, כאשר אחד היורשים הוא קטין או פסול-דין וקיים חשש ממשי כי פעולות של יורשים אחרים יקפחו אותו. יוער כי לא בכל מקרה שבו היורש הוא קטין, ימונה מנהל עזבון זמני.
כך לדוגמה נפסק ב- עז' (ת"א) 6845/92 {פולרסהיים נ' האפוטרופוס הכללי, דינים מחוזי לב(1), 970} דחה בית-המשפט את הקשה למינוי מחמת העובדה כי לא הוכח כי קיים חשש ממשי לפיו הקטין עלול להיות מנושל מנכסי העזבון.
החמישי, כאשר היורשים מסרבים להפעיל את מנגנון דיני הירושה ובכך מסכלים את האפשרות של נושה לגבות מן העזבון {המ' (נצ') 715/98 ורד חממות ורדים נ' יעקובי, דינים מחוזי כ(9), 975 (1998)}.
השישי, כאשר בית-המשפט סבור כי לטובת כל הנוגעים בדבר יש למנות מנהל עזבון זמני שינהל את החברה עד שיתבררו כל הסכסוכים בין הצדדים {רע"א 292/88 פנינה (פרינה) צוריאנו נ' מרים חכמוב, תק-על 88(3), 924 (1988)}. דברים אלה יפים גם לגבי ניהול עסק.
נדגיש ונציין כי רשימת המקרים שלעיל, איננה רשימה סגורה וכל בקשה תידון לגופה ועל-פי נסיבותיה. יחד-עם-זאת, כאשר טובת העזבון מאפשרת להמתין לקבלת צו ירושה או צו קיום צוואה, בית-המשפט ימנע מלמנות מנהל עזבון זמני {עז' (ת"א) 5650/99 עזבון הברונית דה-רוטשילד נ' עמותת בת-דור, דינים משפחה א, 203 (1999)}.
כאשר מוגשת תובענה לפסק-דין הצהרתי, שהגיש יורש כנגד יורש אחר, המצהיר כי התובע הינו הבעלים של הדירה ומשכך הדירה איננה נכללת בעזבון, אנו סבורים כי על בית-המשפט למנות מנהל עזבון זמני, ש"יחליף" את היורש הנתבע ושייצג את העזבון בתובענה שהוגשה, שכן, כל עוד לא קבע בית-המשפט אחרת, הדירה שייכת לעזבון ומשכך קיים הצורך לתבוע את העזבון ולא את היורש הנתבע.
לכן, מנהל עזבון זמני יכול ויהא צד לתביעה כתובע או כנתבע {ת"ע (יר') 1194/95 מזרחי נ' רג'י ואח', תק-מח 96(1), 876 (1996)} וכפועל יוצא, אף ניתן לצרפו כצד למשפט {ע"א 123/59 שכטר ואח' נ' קפלן ואח', פ"ד יג 976 (1959)}. מנהל עזבון זמני יכול מכוח סמכותו לערער על החלטת בית-המשפט לערכאה גבוהה יותר {ראה גם תמ"ש (יר') 22870/02 אילן איגוד ישראלי לילדים נפגעים נ' נ' י', תק-מש 2004(3), 309 (2004); ע"א 474/65 טראובר נ' מנהיים, פ"ד כ(2), 92 (1966); בר"ע 162/76 גפן נ' ויינשטוק ואח', פ"ד לא(1), 222 (1976)}.
נבהיר כי סמכויותיו ותפקידיו של מנהל עזבון זמני, מוגבלות לסעדים של "עזרה ראשונה" לשם שמירת נכסי העזבון או זכויות הכלולות בו.
עיקר תפקידו של מנהל עזבון זמני הוא לכנס את נכסי העזבון, טרם מתן צו הירושה או צו קיום צוואה. יוער כי תיתכנה סמכויות מוגבלות אחרות למנהל העזבון הזמני, בהתאם לנסיבות של כל מקרה ומקרה.
זאת ועוד. "באין הוראה אחרת מטעם בית-המשפט, תפקידו של מנהל עזבון זמני אינו שונה מזה של מנהל עזבון אלא באחד: מנהל עזבון גם מחלק את נכסי העזבון בין היורשים, ואילו מנהל זמני אינו מוסמך לכך" {ש' שוחט, מ' גולדברג, פלומין י' דיני ירושה ועזבון (הוצאת סדן, מהדורה שישית, התשס"ה-2005), 168; ראה גם ע"א 474/65 טראובר נ' מנהיים, פ"ד כ(2) 92 (1966)}.
כאמור, בהוראת סעיף 77 לחוק הירושה, העניק המחוקק לבית-המשפט סמכות רחבה לתת כל סעד אשר לפי שיקול-דעתו נדרש לצורך שמירה על נכסי העזבון ועל הזכויות בו.
לפיכך, הסעד של מתן חשבונות ודאי כלול בהוראת סעיף 77 לחוק הירושה, כך שלא בהכרח יהיה בית-המשפט כבול לכללים המקובלים למתן חשבונות בתביעות אזרחיות רגילות, ובסמכותו לתת צו בנושא זה ככל שלפי שיקול-דעתו יש מקום לכך לפי מצב העובדות הידועות לו באותו שלב ראשוני של ניהול העזבון {עז' (משפחה יר') 41730/07 עזבון המנוח פלוני נ' האפוטרופוס הכללי, תק-מש 2009(4), 360, 362 (2009)}.
המחוקק על-פי תוכנו של סעיף 77 לחוק הירושה, חפץ לאפשר לצד מעוניין או אף מיוזמת בית-המשפט עצמו, ליתן כעין "סעד ארעי" לאותה תקופת ביניים, על-מנת שאכן ישמרו נכסי העזבון.
עניינו של סעד שכזה, כל עוד ואין בנמצא מי שידאג לשמירת נכסי העזבון, ובראש ובראשונה מנהל העזבון. ברור שמעת שמונה מנהל עזבון, שוב אין להיזקק למתן סעד ארעי זה.
תימוכין לפרשנות זו ניתן למצוא גם במיקומו של הסעיף האמור. סעיף 77 לחוק הירושה הינו הסעיף הראשון בפרק השישי לחוק הירושה, שכותרתו "הנהלת העזבון וחלוקתו" וכסעיף הראשון בסימן א' "שמירת העזבון". למעשה, סימן א' כולל רק את הסעיף האמור, זאת ותו לא.
המשך הפרק השישי מסימן ב' ואילך עניינו מנהל העזבון, מינויו, תפקידיו וכדומה.
לא מדובר אם-כן בהוראה כללית שעניינה סמכויות בית-המשפט, בכל עת, להורות על אמצעים לשמירת העזבון, אלא באותה תקופה טרומית ראשונית עד ששמירת העזבון תבוצע באמצעות מנהל העזבון, או שהעזבון יחולק.
משכך, ברור מאליו כי לכאורה מעת שמונה מנהל העזבון הזמני, שוב לא נצרך בית-המשפט להוראות סעיף זה, הואיל ומנהל העזבון הזמני במסגרת תפקידו ידאג לשמירת העזבון, לרבות על-ידי פניה זו או אחרת לבית-המשפט.
יתר-על-כן, גם אם ניתן לטעון כי הסעיף מבדיל בין מינוי מנהל עזבון לבין מינוי מנהל עזבון זמני, וכשמנהל עזבון זמני רשאי לפנות בבקשה בהתאם לסעיף האמור, הרי לאחר שניתן צו לקיום צוואה, אין כל מקום לנקיטת אמצעי שמירה במסגרת הסעיף האמור {בר"ע (מחוזי ת"א) 1169/09 ח. ק. נ' א. פ., תק-מח 2009(1), 14427, 14431 (2009)}.
ב- ת"א (חי') 27094-08-15 {עזבון המנוח יוסף ברנס באמצעות נ' בנק אוצר החייל חיפה סניף מפרץ, תק-של 2015(4), 92704 (2015)} קבע בית-המשפט כי קבלת הפרשנות המשפטית המוצעת על-ידי הנתבע הייתה מוליכה לתוצאה לפיה בכל מקרה בו בעל חשבון בנק נפטר ומותיר אחריו חוב בחשבון, האפשרות היחידה של הבנק להגן על זכויותיו בטווח הקצר היא הגשת בקשה לפי סעיף 77 לחוק הירושה.
מדובר בתוצאה שכרוכה בעלויות לא מבוטלות, אותן צפוי הבנק לגלגל על נכסי העזבון ובמקרים מסויימים גם על היורשים עצמם. לפיכך, אין מקום במקרה הנדון לסלק את התביעה על-הסף.
בית-המשפט ראה לנכון לציין כי יש לקדם את התהליך של הוצאת צו ירושה או צו קיום צוואה בטרם יינתן פסק-דין בתיק כדי שלא יווצר מצב בו מי מיורשי המנוח יחוייב לשלם סכום העולה על הסכום המקסימלי אותו ניתן לגבות בהתאם לסעיפים 126 עד 134 לחוק הירושה.
ב- ת"ע (ת"א) 2140-11-14 {פלוני נ' אלמוני, תק-מש 2015(3), 63 (2015)} עלו שתי שאלות מרכזיות: האחת, האם יש למנות מנהל עזבון זמני לנכסי המנוחה מחוץ לישראל. השניה, האם יש למנות מנהל עזבון זמני לנכסי המנוחה בישראל.
המנוחה, הלכה לעולמה בבלגיה. לטענת המבקש, יש הכרח במינוי מנהל עזבון זמני לעזבון המנוחה בישראל. מנגד, לטענת משיב מס' 2 אין מקום וצורך במינוי מנהל עזבון זמני בישראל.
בית-המשפט, בדחותו את הבקשה למינוי מנהל עזבון זמני לנכסים שמחוץ לישראל קבע כי נקודת המוצא היא שכאשר מדובר במוריש תושב חוץ אשר הותיר נכסים מחוץ לישראל אין מקום למנות מנהל עזבון זמני בישראל לצורך ניהול העזבון המצוי מחוץ לישראל ובפרט כאשר מדובר בעזבון רחב היקף אשר מרביתו מפוזר בבלגיה ובשוויץ ואך מיעוטו בישראל.
אשר למינוי מנהל עזבון זמני לנכסים המצויים בישראל קבע בית-המשפט כי לא מצא הצדק, בנסיבות המקרה, להורות על מינוי מנהל עזבון זמני הן ביחס להיקף הנכסים השנויים במחלוקת, הן ביחס לטיב הפעולות שננקטו בנכסים אלו.
ב- תא"ק (עכו) 43983-10-14 {בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' עזבון המנוח אבגי משה ז"ל, תק-של 2015(2), 78177 (2015)} קבע בית-המשפט כי במקרה הנדון כבר הוגשה תביעה והתובע נקט הליך של מינוי מנהל עזבון לפי סעיף 77 לחוק הירושה. לפיכך, דרך המלך הינה לעכב ההליכים בתביעה עד לבירור זהות היורשים וגילוי היקף נכסי העזבון.
ב- תא"ק (חי') 32566-08-14 {גריב חדיד נ' בנק לאומי לישראל בע"מ - סניף שדרות הגעתון, תק-של 2014(4), 115727 (2014)} קבע בית-המשפט כי תביעה מסוג התביעה בתיק דנן מעוררת קשיים משפטיים לא פשוטים.
דרך המלך לתבוע חוב שהותיר אחריו אדם שנפטר היא על-ידי הגשת בקשה למינוי מנהל עזבון זמני בהתאם לסעיף 77 לחוק הירושה. מדובר בהליך מסורבל ויקר. זאת כנראה הסיבה לכך שהתובע בתיק זה כמו גם נושים נוספים של עזבון מנסים לעקוף את דרך המלך על-ידי הגשת תביעות כנגד העזבון באמצעות היורשים. הדיון בתביעות שכאלו מחייב זהירות מרובה, שכן בשלב הזה אין לתובע עילת תביעה כנגד היורשים.
ב- תא"ק (ראשון לציון) 52855-03-14 {מי רעננה בע"מ נ' שגיא קליין, תק-של 2014(4), 115743 (2014)} קבע בית-המשפט כי מקום שאדם הלך לעולמו, כל עוד לא ניתן צו ירושה או צו קיום צוואה, טרם נעשה בירור מקיף של זהות היורשים, האם ערך המוריש צוואה, ערך העזבון, החלקים בעזבון ושאלות נוספות רלוונטיות בעניין זה.
לכן, יש להמתין למתן צו קיום צוואה או צו ירושה או למינוי מנהל עזבון ולתבוע את היורשים או את מנהל העזבון.
ככל והליך כאמור מתעכב, אם מחמת שנראה כי יורשי המנוח מסרבים להפעיל את מנגנון הירושה במטרה לסכל את מימוש החוב ואם מחמת סיבה אחרת, רשאי נושה ליזום הליך כצד מעוניין בהתאם לחוק הירושה למינוי מנהל עזבון זמני או בבקשה להוציא צו ירושה {סעיפים 78-77 לחוק הירושה, ע"א 110/89 הכונס הרשמי כמפרק בנק צפון אמריקה בע"מ נ' ישראל גלבוע, פ"ד מו(3), 838, עמ"ש (מחוזי חי') 7197-09-13 ע' א' מ' ח' נ' א' ח', פורסם באתר האינטרנט נבו (02.02.14; כמו-כן, ראה תזכיר חוק הירושה (תיקון - הליך חלופי למימוש חובות מן העזבון), התשע"ד-2014 ודברי ההסבר לו}.
אפשרות נוספת, אשר הוצעה בעיקר מקום שבעל דין נפטר במהלך ניהול ההליך, הינה צירוף יורשיו הפוטנציאלים של המנוח כחליפיו וזאת, לאחר שתוגש בקשה נתמכת בתצהיר שיפרט מועד פטירת המנוח, העדר מנהל עזבון, העדר בקשה להוצאת צו קיום צוואה או ירושה על-אף חלוף הזמן מעת הפטירה והעובדות המבססות זהות יורשו הפוטנציאלי של המנוח {ע"א 4923/09 עתילי נ' בנק הפועלים בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (12.10.10)}.
בנסיבות המקרה דנן, מקום שמדובר בראשית ההליך, טרם ניתן צו ירושה או צו קיום צוואה, לא ברור האם הנתבעים הם אכן יורשי המנוח ומה חלקו של כל אחד מהם בעזבון, אם בכלל, ועל-כן, אין מקום ליתן פסק-דין כנגד מי שייתכן וכלל אינם חבים בחובות העזבון ואינם בעלי הדין הנכונים בתביעה.
לשאלה האם ניתן לתבוע חלק מהיורשים בגין חובו של המנוח-מוריש, כאשר טרם ניתן צו ירושה או צו קיום צוואה ראה בהרחבה את פסק-הדין ב- עמ"ש (חי') 7197-09-13 {ע' א' מ' ח' (המנוח) ואח' נ' א' ח', תק-מח 2014(1), 12925 (2014)}.

