מנהל עזבון - זכויותיו, חובותיו וסמכויותיו - מהדורת 2016
הפרקים שבספר:
- הגדרת המונח "עזבון" והנכסים הנכללים בעזבון
- אמצעים לשמירת העזבון (סעיף 77 לחוק)
- מינוי מנהל עזבון (סעיף 78 לחוק)
- כשרות להתמנות (סעיף 79 לחוק)
- הסכמה להתמנות כמנהל עזבון (סעיף 80 לחוק)
- הוראות המוריש (סעיף 81 לחוק)
- הליכי בית-המשפט (סעיף 81א לחוק)
- תפקידים (סעיף 82 לחוק)
- הוראות בית-משפט ובקשה למתן הוראות (סעיף 83 לחוק ותקנה 40 לתקנות)
- פרטת עזבון (סעיף 84 לחוק)
- שומה (סעיף 85 לחוק)
- השקעת כספים והדרכים להשקעת כספי עזבון (סעיף 85א לחוק)
- חשבונות, דו"ח ומתן ידיעות (סעיף 86 לחוק)
- בדיקת דו"חות (סעיף 87 לחוק)
- אחריותו של מנהל העזבון (סעיף 88 לחוק)
- ערובה ומימוש הערובה (סעיפים 89 ו- 90 לחוק)
- שכרו של מנהל העזבון (סעיף 91 לחוק)
- פקיעת המשרה (סעיף 92 לחוק)
- מנהלים אחדים (סעיף 93 לחוק)
- הגנת צד שלישי (סעיף 94 לחוק)
- הוראות המוריש (סעיף 95 לחוק)
- האפוטרופוס הכללי כמנהל עזבון (סעיף 96 לחוק)
- סמכויות מנהל העזבון (סעיף 97 לחוק)
- כינוס נכסי העזבון (סעיף 98 לחוק)
- הזמנת נושים (סעיפים 99 ו- 123 לחוק)
- במה מסלקים חובות העזבון (סעיף 100 לחוק)
- חובות מובטחים (סעיף 101 לחוק)
- חובות בעתיד וחובות על-תנאי (סעיף 102 לחוק)
- הוצאות ניהול העזבון (סעיף 103 לחוק)
- סדר עדיפות בין חובות העזבון (סעיף 104 לחוק)
- בירורם וסילוקם של חובות (סעיף 105 לחוק)
- פשיטת רגל של העזבון (סעיף 106 לחוק)
- מועד החלוקה (סעיף 107 לחוק)
- מגורים וכלכלה לזמן מעבר (סעיף 108 לחוק)
- נושא החלוקה (סעיף 109 לחוק)
- חלוקה על-פי הסכם וחלוקה על-פי צו בית-המשפט (סעיפים 110 ו- 111 לחוק)
- חלוקת נכס כנגד נכס (סעיף 112 לחוק)
- נכסים שאינם ניתנים לחלוקה (סעיף 113 לחוק)
- חלוקתו של משק חקלאי (סעיף 114 לחוק)
- דירת מגורים (סעיף 115 לחוק)
- חלוקה על-פי הגרלה (סעיף 116 לחוק)
- תיאום הזכויות של יורשים אחדים (סעיף 117 לחוק)
- פרטת חלוקה (סעיף 118 לחוק)
- חלוקה נוספת ותיקון חלוקה (סעיפים 119 ו- 120 לחוק)
- הוראה כללית (סעיף 121 לחוק)
- הסכם שכירות בלתי-מוגנת בין מנהל עזבון זמני לבין שוכר
- דוגמאות כתבי בי-דין
הגנת צד שלישי (סעיף 94 לחוק)
סעיף 94 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965 קובע כדלקמן:"94. הגנת צד שלישי
פעולה של מנהל עזבון הטעונה הסכמה או אישור לפי סעיף 93(2) תהא בת-תוקף גם באין הסכמה או אישור כזה אם נעשתה כלפי אדם שלא ידע ולא היה עליו לדעת שהיא טעונה הסכמה או אישור."
שאלת מעמדה של פעולה שנעשתה בחריגה מסמכות, בייחוד מקום שצד שלישי מעורב, עשויה להתעורר במגוון של מצבים שבהם פועל בנכס בחזקת נציג מי שאינו הבעלים ואיננו זכאי לטובת הנאה ממנו, כגון: שלוח, אפוטרופוס, נאמן ומנהל עזבון.
הנחת היסוד היא כי נציג לא מוסמך לעשות יותר ממה שהורשה לו לעשות על-פי הסכם או מכוח המינוי שהעניק לו בית-המשפט, כמו במקרה שלנו. לכן, התוצאה הטבעית של חריגה מסמכות היא ביטולה של הפעולה אותה ביצע הנציג. פעולת הביטול הינה בדרך-כלל לא רק במישור היחסים שבין הבעלים ובין הנציג, אלא, גם במישור היחסים שבין הבעלים לבין צד שלישי {א' ברק חוק השליחות, כרך א' (מהדורה שניה, התשנ"ו), 336}.
לעיתים קיים אינטרס לגיטימי וראוי להגנה של צד שלישי המעוניין לשמר את פעולת הנציג, כגון הסתמכותו על הפעולה אף שזו חרגה מסמכות {י' וייסמן חוק הנאמנות, 297}.
חוק הירושה הוא המסגרת הנורמטיבית המיידית החולשת על מינויו ועל תיפקודו של מנהל עזבון. חוק הירושה לא קובע בהוראה כללית מה מעמדן ומה תוצאתן של פעולות שביצע מנהל עזבון תוך חריגה מסמכות.
יחד-עם-זאת, סעיף 94 לחוק הירושה, עוסק בפעולה שביצע מנהל עזבון ללא הסכמתם של המנהלים האחרים שמונו לאותו עזבון או ללא אישור בית-המשפט.
חוק הירושה מעניק הגנה לצד שלישי שלא ידע ולא היה עליו לדעת כי פעולתו של מנהל העזבון טעונה הסכמת מנהלי עזבון אחרים או את אישורו של בית-משפט, וזו תעמוד בתוקפה כלפי צד שלישי, כאמור, למרות היעדר ההסכמה או האישור.
ההסדר הקבוע בסעיף 94 לחוק הירושה הינו הסדר חלקי, איננו שלם ואיננו ממצה.
זאת ועוד. הסדרה חלקית ובלתי-ממצה כאמור, באשר למעמדה של פעולה שבוצעה בחוסר סמכות על-ידי נציג איננה נחלתו הבלעדית של חוק הירושה שכן ניתן למצוא הוראה דומה בסעיף 49 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות הקובע כי "פעולה של אפוטרופוס הטעונה הסכמה או אישור לפי סעיף 46(2) וסעיף 47(6) תהא בת-תוקף אף באין הסכמה או אישור כזה אם נעשתה כלפי אדם שלא ידע ולא היה עליו לדעת שהיא טעונה הסכמה או אישור" {ראה גם ג' טדסקי "אפוטרופוס ושלוח" מסות במשפט (התשל"ח) 334; וייסמן, שם, 296}.
סעיף 94 לחוק הירושה קובע כי פעולה שביצע מנהל עזבון בניגוד לסמכותו, בטלה, אלא-אם-כן נעשתה הפעולה כלפי צד שלישי שלא ידע ולא היה עליו לדעת על החריגה מהסמכות.
חריגה מסמכות כאמור בסעיף 94 לחוק הירושה, תביא לתוצאה כי מנהל העזבון שחרג מסמכותו יהא אחראי באופן אישי על הנזקים שגרם. יתר מנהלי העזבון לא יישאו אחריות אישית, אלא אם היו שותפים לחריגה כאמור.