מנהל עזבון - זכויותיו, חובותיו וסמכויותיו - מהדורת 2016
הפרקים שבספר:
- הגדרת המונח "עזבון" והנכסים הנכללים בעזבון
- אמצעים לשמירת העזבון (סעיף 77 לחוק)
- מינוי מנהל עזבון (סעיף 78 לחוק)
- כשרות להתמנות (סעיף 79 לחוק)
- הסכמה להתמנות כמנהל עזבון (סעיף 80 לחוק)
- הוראות המוריש (סעיף 81 לחוק)
- הליכי בית-המשפט (סעיף 81א לחוק)
- תפקידים (סעיף 82 לחוק)
- הוראות בית-משפט ובקשה למתן הוראות (סעיף 83 לחוק ותקנה 40 לתקנות)
- פרטת עזבון (סעיף 84 לחוק)
- שומה (סעיף 85 לחוק)
- השקעת כספים והדרכים להשקעת כספי עזבון (סעיף 85א לחוק)
- חשבונות, דו"ח ומתן ידיעות (סעיף 86 לחוק)
- בדיקת דו"חות (סעיף 87 לחוק)
- אחריותו של מנהל העזבון (סעיף 88 לחוק)
- ערובה ומימוש הערובה (סעיפים 89 ו- 90 לחוק)
- שכרו של מנהל העזבון (סעיף 91 לחוק)
- פקיעת המשרה (סעיף 92 לחוק)
- מנהלים אחדים (סעיף 93 לחוק)
- הגנת צד שלישי (סעיף 94 לחוק)
- הוראות המוריש (סעיף 95 לחוק)
- האפוטרופוס הכללי כמנהל עזבון (סעיף 96 לחוק)
- סמכויות מנהל העזבון (סעיף 97 לחוק)
- כינוס נכסי העזבון (סעיף 98 לחוק)
- הזמנת נושים (סעיפים 99 ו- 123 לחוק)
- במה מסלקים חובות העזבון (סעיף 100 לחוק)
- חובות מובטחים (סעיף 101 לחוק)
- חובות בעתיד וחובות על-תנאי (סעיף 102 לחוק)
- הוצאות ניהול העזבון (סעיף 103 לחוק)
- סדר עדיפות בין חובות העזבון (סעיף 104 לחוק)
- בירורם וסילוקם של חובות (סעיף 105 לחוק)
- פשיטת רגל של העזבון (סעיף 106 לחוק)
- מועד החלוקה (סעיף 107 לחוק)
- מגורים וכלכלה לזמן מעבר (סעיף 108 לחוק)
- נושא החלוקה (סעיף 109 לחוק)
- חלוקה על-פי הסכם וחלוקה על-פי צו בית-המשפט (סעיפים 110 ו- 111 לחוק)
- חלוקת נכס כנגד נכס (סעיף 112 לחוק)
- נכסים שאינם ניתנים לחלוקה (סעיף 113 לחוק)
- חלוקתו של משק חקלאי (סעיף 114 לחוק)
- דירת מגורים (סעיף 115 לחוק)
- חלוקה על-פי הגרלה (סעיף 116 לחוק)
- תיאום הזכויות של יורשים אחדים (סעיף 117 לחוק)
- פרטת חלוקה (סעיף 118 לחוק)
- חלוקה נוספת ותיקון חלוקה (סעיפים 119 ו- 120 לחוק)
- הוראה כללית (סעיף 121 לחוק)
- הסכם שכירות בלתי-מוגנת בין מנהל עזבון זמני לבין שוכר
- דוגמאות כתבי בי-דין
הוראה כללית (סעיף 121 לחוק)
סעיף 121 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965 קובע כדלקמן:"121. הוראה כללית
(א) נתמנה מנהל עזבון, אין היורשים רשאים לעשות בעזבון, אלא ברשות מנהל העזבון או בית-המשפט.
(ב) לא נתמנה מנהל עזבון, ינוהל ויחולק העזבון על-ידי היורשים לפי הוראות סימן זה."
סעיף 121(א) לחוק הירושה איננו מאפשר ליורשים לבצע פעולות בעזבון אלא ברשות בית-המשפט {בש"א (ב"ש) 2287/07 ט' א' (קטין) ואח' נ' עזבון המנוח ד' א' ז"ל, תק-מש 2008(1), 620 (2008)}. כך גם, משנתמנה מנהל עזבון, היורשים אינם יכולים להשכיר את הדירה, המהווה חלק מנכסי העזבון {בר"ע (יר') 4035/02 א' עזבון המנוח חיוקה משה ז"ל ואח' נ' דליה בת מרדכי חיוקה ואח', תק-מח 2004(3), 3401 (2004)}.
כאשר נעשתה עסקה על-ידי יורשים, ללא אישורו של מנהל העזבון, העסקה בטלה. כך נקבע ב- ע"א 59/78 {גדליהו נ' עמר, פ"ד לג(1), 533 (1979)} שם נמכר נכס שהיה בבעלות שלושה אחים, כאשר אחד מהם נפטר ואשתו חתמה בשמו על חוזה המכר. כב' השופט ח' כהן, קבע כי בשל הוראות סעיף 121(א) לחוק הירושה, לא היו היורשים, לרבות האלמנה, רשאים לעשות בעזבון, ועל-כן קבע כי העסקה בטלה.
כב' השופטת מ' בן-פורת קבעה באותו מקרה כי "פעולה בניגוד לסעיף 121(א) לחוק הירושה היא אמנם חסרת נפקות משפטית וכמוה כאין וכאפס".
לעומת-זאת, קיימות גישות שונות {ג' טדסקי מסות במשפט (ירושלים, התשל"ח-1978), 347}, אשר מבקשות לרכך את התוצאה המשפטית של סעיף 121(א) לחוק הירושה, כאשר מדובר בהגנה על זכויות צד ג' שפעל בתום-לב. וכדברי ש' שילה {פירוש לחוק הירושה, התשכ"ה-1965, חלק שלישי, 341}:
"אין הגנה מפורשת לצד שלישי בחוק הירושה וייתכן שבסופו של יום הוא יצא מופסד. קשה לקבל גישה קיצונית הרואה במעשי היורשים כבטלים כאילו עשו עסקה בנכס לא להם; הלא למעשה הם הבעלים והם אלו שפעלו יחד לקדם, לפי הבנתם, את האינטרסים שלהם. ברור שאם מישהו נפגע מפעולתם, הצד הנפגע, כגון נושה, זכאי לתבוע פיצויים. מכאן, שמסופקני אם ניתן לפסול מכול וכול את תוקף פעולתם, בייחוד אם גישה זו עלולה לפגוע באינטרסים של צד שלישי בתום-לב."
כל עוד לא חולק העזבון, סעיף 121(א) לחוק הירושה, אוסר על היורשות "לעשות בעזבון". משמעות מונח זה הוא "כנוגע הן להחזקה ולשימוש בנכסי העזבון והן לפעולות משפטיות לניהול ולהעברה" {ג' טדסקי, שם, 347}.
כאשר נודע למי ממנהלי העזבון כי נעשתה פעולה כלשהי בנכס השייך לעזבון, על מנהלי העזבון להודיע לצד ג', באופן מיידי, כי הפעולה שנעשתה, נעשתה שלא כדין, וכי היורשים לא היו מוסמכים לעשותה {ע"א 59/78 שרה גדליהו ואח' נ' ארמו עמר, פ"ד לג(1), 533 (1979)}
אין בעובדה שבסעיף 121(א) לחוק הירושה נקבע כי עד לחלוקת העזבון אין היורשים רשאים לעשות בעזבון אלא ברשות מנהל העזבון או בית-המשפט כדי לשנות מזכויות היורשים וממעמדם כיורשים.
סעיף 121(א) לחוק הירושה רק מגביל את עצמאות הפעולה של יורש בנכסי העזבון ודורש אישור לביצוע הפעולות, אך אין הוא משפיע על הזכויות והחובות המהותיות שיש ליורש מכוח מעמדו זה {ת"פ (מקומיים ת"א) 6963/06 מדינת ישראל נ' אליאשוילי אליהו חיים, תק-של 2009(3), 3753, 3761 (2009)}.
ב- תא"מ (שלום ר"ל) 10652-02-10 {מיכאיל קופרשטיין נ' ליאורה בן יקר, תק-של 2011(2), 20882 (2011)} קבע בית-המשפט כי בשים-לב, לצו הירושה, שהוצג בפני בית-המשפט ושלפיו מונה מנהל עזבון, הרי שמסתבר שאין יורש רשאי לתובע מכוח עצמו, אלא ברשותו של מנהל העזבון או ברשות בית-המשפט וזאת בשים-לב לסעיף 121(א) לחוק הירושה, והדברים כמובן תלויים בעובדות שלא ידועות עתה די הצורך, אך אינן משליכות על-כך שניתן להיעתר לבקשה למחיקה.