מנהל עזבון - זכויותיו, חובותיו וסמכויותיו - מהדורת 2016
הפרקים שבספר:
- הגדרת המונח "עזבון" והנכסים הנכללים בעזבון
- אמצעים לשמירת העזבון (סעיף 77 לחוק)
- מינוי מנהל עזבון (סעיף 78 לחוק)
- כשרות להתמנות (סעיף 79 לחוק)
- הסכמה להתמנות כמנהל עזבון (סעיף 80 לחוק)
- הוראות המוריש (סעיף 81 לחוק)
- הליכי בית-המשפט (סעיף 81א לחוק)
- תפקידים (סעיף 82 לחוק)
- הוראות בית-משפט ובקשה למתן הוראות (סעיף 83 לחוק ותקנה 40 לתקנות)
- פרטת עזבון (סעיף 84 לחוק)
- שומה (סעיף 85 לחוק)
- השקעת כספים והדרכים להשקעת כספי עזבון (סעיף 85א לחוק)
- חשבונות, דו"ח ומתן ידיעות (סעיף 86 לחוק)
- בדיקת דו"חות (סעיף 87 לחוק)
- אחריותו של מנהל העזבון (סעיף 88 לחוק)
- ערובה ומימוש הערובה (סעיפים 89 ו- 90 לחוק)
- שכרו של מנהל העזבון (סעיף 91 לחוק)
- פקיעת המשרה (סעיף 92 לחוק)
- מנהלים אחדים (סעיף 93 לחוק)
- הגנת צד שלישי (סעיף 94 לחוק)
- הוראות המוריש (סעיף 95 לחוק)
- האפוטרופוס הכללי כמנהל עזבון (סעיף 96 לחוק)
- סמכויות מנהל העזבון (סעיף 97 לחוק)
- כינוס נכסי העזבון (סעיף 98 לחוק)
- הזמנת נושים (סעיפים 99 ו- 123 לחוק)
- במה מסלקים חובות העזבון (סעיף 100 לחוק)
- חובות מובטחים (סעיף 101 לחוק)
- חובות בעתיד וחובות על-תנאי (סעיף 102 לחוק)
- הוצאות ניהול העזבון (סעיף 103 לחוק)
- סדר עדיפות בין חובות העזבון (סעיף 104 לחוק)
- בירורם וסילוקם של חובות (סעיף 105 לחוק)
- פשיטת רגל של העזבון (סעיף 106 לחוק)
- מועד החלוקה (סעיף 107 לחוק)
- מגורים וכלכלה לזמן מעבר (סעיף 108 לחוק)
- נושא החלוקה (סעיף 109 לחוק)
- חלוקה על-פי הסכם וחלוקה על-פי צו בית-המשפט (סעיפים 110 ו- 111 לחוק)
- חלוקת נכס כנגד נכס (סעיף 112 לחוק)
- נכסים שאינם ניתנים לחלוקה (סעיף 113 לחוק)
- חלוקתו של משק חקלאי (סעיף 114 לחוק)
- דירת מגורים (סעיף 115 לחוק)
- חלוקה על-פי הגרלה (סעיף 116 לחוק)
- תיאום הזכויות של יורשים אחדים (סעיף 117 לחוק)
- פרטת חלוקה (סעיף 118 לחוק)
- חלוקה נוספת ותיקון חלוקה (סעיפים 119 ו- 120 לחוק)
- הוראה כללית (סעיף 121 לחוק)
- הסכם שכירות בלתי-מוגנת בין מנהל עזבון זמני לבין שוכר
- דוגמאות כתבי בי-דין
בירורם וסילוקם של חובות (סעיף 105 לחוק)
סעיף 105 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965 קובע כדלקמן:"105. בירורם וסילוקם של חובות
(א) היה מקום להניח שיהיה בעזבון כדי סילוק כל חובות העזבון, רשאי מנהל העזבון לסלק חובות גם לפני גמר בירורם של שאר החובות.
(ב) קיים חשש שלא יהיה בעזבון כדי סילוק כל חובות העזבון, לא יסלק מנהל העזבון אלא חובות שבית-המשפט התיר סילוקם, במלואם, בחלקם או בשיעורים, הכל כפי שהורה בית-המשפט.
(ג) לעניין סעיף זה "חובות העזבון" - גם מזונות מן העזבון במשמע."
סעיף 104 לחוק הירושה קובע את הסדר בו יחלק מנהל העזבון את נכסי העזבון. כלומר, רק לאחר כיסוי החובות, יחלק מנהל העזבון את הנכסים. לא כך קובע סעיף 105 לחוק הירושה. סעיף זה קובע כי מנהל עזבון יכול ורשאי לחלק את העזבון גם בטרם סיים לברר את כל החובות.
נשאלת השאלה מה יעשה מנהל עזבון כאשר העזבון הוא בר-פירעון ומנגד מה יעשה כאשר העזבון איננו בר-פירעון.
אשר לעזבון בר-פירעון - מנהל העזבון עדיין לא בירר את מסת החובות הקיימים. בשלב הראשון ומבירור ראשוני, מנהל העזבון רק מעריך/מניח כי העזבון הוא בר-פירעון ולכן, כאשר מתברר למנהל העזבון כי החובות קטנים בהרבה מן הזכויות, מן הראוי כי מנהל העזבון יפעיל את שיקול-דעתו ויחלק את העזבון, שכן ברור כי לאחר החלוקה הראשונית יהיה די והותר כדי לכסות את החובות של העזבון.
כך לדוגמה, אין כל טעם לעכב את החזרת כספם של אלה "שהוציאו הוצאות לשם הלוויית המת, כשאין חשש לקיפוח נושים אחרים עקב תשלום זה" {ש' שילה פירוש לחוק הירושה, התשכ"ה-1965, חלק שלישי, 259}.
למרות שסעיף 105(א) לחוק הירושה לא קובע כל הוראה בדבר הפניה לבית-המשפט בכל הנוגע לחלוקה, אנו סבורים כי על מנהל העזבון לפנות בכל מקרה לבית-המשפט על-מנת שבעתיד לא תישמע טענה כי התרשל או היה עליו להניח אחרת.
לכן אנו סבורים כי על מנהל העזבון להמתין עד להחלטתו של בית-המשפט גם כשמדובר בהחזר כספי של הוצאות לוויה, שבדרך-כלל אמורות להיות נמוכות יחסית.
אשר לעזבון שאיננו בר-פירעון - כאשר קיים חשש לסילוק החובות, על מנהל העזבון להימנע מביצוע החלוקה הראשונית. למרות זאת, מנהל העזבון רשאי לחלק, רק לאחר שקיבל הוראות מבית-המשפט ובית-המשפט התיר לו לבצע החלוקה.
אנו סבורים כי במקרה ומנהל העזבון פונה לבית-המשפט בבקשה להורות לו הכיצד לחלק את הירושה, ואם בכלל, יש משום "הסרת אחריות" מצידו של מנהל העזבון. כלומר, אם בית-המשפט מאשר את החלוקה, מנהל העזבון פטור מכל אחריות ובתנאי שפעל בתום-לב כאמור בסעיף 88 לחוק הירושה.
ש' שילה גורס בספרו כי "המחוקק קבע קביעה קוגנטית לעניין מעלתם של סוגי החובות השונים, ואין לשנות סדר זה. זאת ועוד... בית-המשפט רשאי לסלק החובות מאותה דרגה בדרך שתפגום ביחסיות ביניהם. במילים אחרות, גם אם בית-המשפט פועל לפי סעיף 105, אין הוא רשאי לסטות מהאמור בסעיף 104(ב)" {ש' שילה, שם, 261}.