סדר הדין האזרחי - הלכה למעשה (חלק שביעי; פטור מאגרה)
הפרקים שבספר:
- חובת תשלום אגרה
- בית-המשפט לא ייזקק לכל הליך, אלא-אם-כן שולמה האגרה החלה או שמביא ההליך פטור מתשלום האגרה
- בקשה לפטור מאגרה תהא בכתב
- החובה לצרף תצהיר לבקשה לפטור מאגרה
- פטור מתשלומה של אגרה
- החלטה של בית-משפט לפטור את המבקש מתשלום אגרה (תקנה 14(ד)(1) לתקנות האגרות)
- הכרזת חייב כפושט רגל (תקנה 14(ד)(3) לתקנות האגרות)
- זכאות לגמלת הבטחת הכנסה (תקנה 14(ה) לתקנות האגרות)
- צירוף המדינה כצד לבקשת הפטור
- סכום התביעה כרכיב חשוב בשיקולי בית-המשפט בדונו בבקשה לפטור מאגרה
- חובת תום-הלב בהגשת בקשה לפטור מאגרה
- הגשת בקשה לפטור על-ידי מפרק חברה
- מעשה בי-דין והחלשת סיכויי התביעה
- חברות
- תובענה לפסק-דין הצהרתי
- בנקאות
- בוררות
- סמכות מקומית – תובע שיש לו מספר סניפים שאחד מהם בתחום השיפוט שבו מצוי מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע (תקנה 3(א1) לתקסד"א)
- גילוי מסמכים ועיון בהם
- ביטול החלטה על-פי צד אחד (תקנה 201 לתקסד"א)
- תביעות לפי סדר דין מקוצר (חלק ג', פרק ט"ז לתקסד"א)
- הודעה לצד שלישי בתובענות מסויימות (תקנה 216 לתקסד"א)
- בקשה בכתב והדיון בה (תקנה 241 לתקסד"א)
- ערובה לתשלום הוצאות (תקנה 519 לתקסד"א)
- הארכת מועדים (תקנה 528 לתקסד"א)
בית-המשפט לא ייזקק לכל הליך, אלא-אם-כן שולמה האגרה החלה או שמביא ההליך פטור מתשלום האגרה
1. כלליתקנה 2(ג) לתקנות האגרות קובעת כי בית-המשפט לא ייזקק לכל הליך המובא בפניו, אלא-אם-כן מביא ההליך שילם את האגרה החלה עליו או שמביא ההליך קיבל פטור מבית-המשפט מתשלום האגרה.
על-אף לשון התקנה ברור, קיים בלבול רב סביב השאלה האם יש להגיש כתב הגנה בתוך 30[2] ימים מיום קבלת הבקשה לפטור מאגרה. כפי שנראה להלן, עד שלא שולמה אגרת בית-המשפט במלואה או עד שבית-המשפט לא מכריע בבקשה למתן פטור מאגרה לגופה, אין פנינו כתב תביעה ולכן אין צורך להגיש כתב הגנה אלא לאחר שהאגרה משולמת במלואה או שבית-המשפט העניק פטור מתשלומה.
2. הגשת בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות להתגונן
ב- תא"ק (שלום-חד') 08-12-1511[3] נדונה בקשה להארכת מועד. בבקשה ציינה המבקשת כי המשיב נתן הסכמתו למתן האורכה. כב' הרשם שמעון רומי דחה את הבקשה והורה על מחיקתה בקובעו כי הבקשה מקדימה את זמנה והמועד להגשת בקשת רשות להתגונן טרם חלף. לדידו קבע כי "תביעה בסדר דין מקוצר, באה בגדרו של 'הליך', כמתחייב מהגדרת המונח" בתקנה 1 לתקנות האגרות וכי "המועד בו יחל מניין 30 הימים להגשת בקשת רשות להתגונן, יימנה למן מועד תשלום האגרה בפועל".
3. הגשת כתב הגנה בלא ששולמה האגרה – פסיקת הוצאות
ב- תא"מ (שלום-קר') 09-01-7156[4] קבע כב' השופט דאוד מאזן כי "הואיל ולא שולמה האגרה עבור ההליך, בהתאם לתקנה 2 לתקנות בתי-המשפט (אגרות), התשס"ה-2005, התביעה נמחקת". זאת ועוד. מאחר והוגש לתיק בית-המשפט כתב הגנה מטעם הנתבע, "עניין ההוצאות יישקל בעתיד", היה וכתב התביעה יחודש בעתיד.
4. הגשת תשובה לתובענה, תוגש לאחר תשלומה של האגרה
ב- ע"א (מחוזי-יר') 11448/07[5] הגיש המערער לבית-משפט קמא בקשה להארכת המועד להגשת תשובתו להמרצת הפתיחה וכן בקשה למתן הוראה למזכירות בית-המשפט לגבות מהמשיבים (המבקשים בהמרצת הפתיחה) את סכום האגרה הנכון.
בית-משפט קמא קבע כי "כל בקשת ביניים תידון במסגרת ההליך העיקרי. כתב התשובה יוגש במועד" וכנגד החלטה זו מופנה הערעור דנן.
המערער טוען כי לא היה מקום לחייבו להגיש את תשובתו להמרצת הפתיחה בטרם התבררו טענותיו בעניין האגרה, וכי לא היה מקום להותיר בירור טענות אלו לשלב קדם המשפט.
בקבלו את הערעור קבע כב' השופט משה סובל כי "מאחר שהסדרת סוגיית האגרה הנה תנאי לקבלת ההליך לרישום ולהיזקקותו של בית-המשפט להליך, אין מקום לחייב את בעל הדין שנגדו ההליך ננקט להגיש את תשובתו להליך כל עוד תלויה ועומדת בקשה לסילוק ההליך על-הסף בשל אי-תשלום אגרה". עוד נקבע כי "יש מקום לחייב בהגשת תשובה רק לאחר שברור כי דלת בית-המשפט נפתחה לדיון באמצעות תשלום האגרה או השגת פטור מתשלומה". לאור האמור לעיל, נקבע כי תשובת המערער לתובענה תוגש תוך 45 יום לאחר שהמשיבים יבצעו את כל הנדרש על-מנת לעשות את התובענה כשירה לדיון בכל המובנים לרבות תשלומה של האגרה או קבלת פטור ממנה.
[2] הזמנים להגשת כתב הגנה משתנים בין הליך להליך. כך לדוגמה כתב הגנה בתביעת מזונות יש להגיש בתוך 15 ימים.
[3] תא"ק (שלום-חד') 08-12-1511 אקסלנט קופי בע"מ נ' יגאל ידין, תק-של 2008(4) 44427 (2008).
[4] תא"מ (שלום-קר') 09-01-7156 גל בדארנה בע"מ נ' חלו וליד מחמוד, תק-של 2009(1) 45525 (2009).
[5] ע"א (מחוזי-יר') 11448/07 יוסף עמרם נ' אלשריף זייד, תק-מח 2008(3) 4329 (2008).

