botox
הספריה המשפטית
סדר הדין האזרחי - הלכה למעשה (חלק שביעי; פטור מאגרה)

הפרקים שבספר:

בקשה לפטור מאגרה תהא בכתב

תקנות 240 ו- 241 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעות כדלקמן:

"240. בקשה תהא בכתב (303) (תיקון: התשנ"ח)
כל בקשה תוגש בכתב אם אין הוראה מפורשת אחרת בתקנות אלה או בכל דין אחר.
241. הגשת בקשה בכתב והדיון בה (304 רישה, 305) (תיקונים: התשנ"ב, התשנ"ו, התשנ"ז, התשנ"ח, התשס"ג (מס' 2))
(א) בבקשה בכתב יפרט בעל הדין את טיעוניו כולל אסמכתאות, ויצרף לה תצהיר לשם אימות העובדות המשמשות יסוד לבקשה; תצהיר שלא צורף לבקשה בעת הגשתה, לא יצורף לה אלא ברשות בית-המשפט.
(ב) הוגשה בקשה בכתב, יומצא עותק מהבקשה לבעלי הדין הנוגעים בדבר יחד עם הודעה ערוכה לפי טופס 25.
(ג) המשיב רשאי להשיב לבקשה תוך עשרים ימים מיום שהומצאה לו או בתוך מועד אחר שקבע בית-המשפט או הרשם; בתשובתו יפרט את טיעוניו כולל אסמכתאות, ויצרף לה תצהיר לשם אימות העובדות המשמשות יסוד לתשובה; תצהיר שלא צורף לתשובה בעת הגשתה, לא יצורף לה אלא ברשות בית-המשפט.
(ג1) המבקש רשאי להשיב לתשובת המשיב בתוך עשרה ימים או בתוך מועד אחר שקבע בית-המשפט או הרשם ויחולו על התשובה, בשינויים המחוייבים, הוראות תקנת-משנה (ג).
(ד) בית-המשפט או הרשם רשאי להחליט על יסוד הבקשה והתשובות לפי תקנות-משנה (ג) ו- (ג1) בלבד או, אם ראה צורך בכך, לאחר חקירת המצהירים על תצהיריהם.
(ה) נדחתה בקשה בכתב ובעל דין הגיש מחדש אותה בקשה או בקשה דומה, יציין בבקשה את פרטי הבקשה הקודמת."


תקנה 241 לתקסד"א, מסדירה את סוגיית הבקשה בכתב. נוסח תקנה 241(א) קובע כי משהוגשה בקשה בכתב, על המבקש לשטוח בה את מלוא טענותיו. עוד עולה כי על המבקש לתמוך טענותיו אלו באסמכתאות. ככל שהבקשה כוללת טענות עובדתיות, הרי שיש לאמת אלו בתצהיר[6].

רשות המבקש להגיב על תגובת המשיב, הקבועה בתקנה 241(ג1) לתקסד"א, עניינה במתן מענה לטענות בלתי-צפויות אשר העלה המשיב בכתב תשובתו, ואשר לא ניתן ולא צריך היה המבקש לצפותן מראש כחלק מהמסכת העובדתית והמשפטית כפי שעולה בבקשה. מכאן כי המדובר הוא בתגובה המתחייבת מן התשובה, זאת ותו לא.

יוער כי אין כתב התשובה מהווה במה להעלאת טיעונים מהותיים חדשים אשר לא הועלו בכתב הטענות המקורי. כתב התשובה אינו יכול להרחיב את חזית ההתדיינות שהציב המבקש בבקשתו המקורית והוא בבחינת תגובה בלבד לחזית שהציב המשיב בתגובתו.

אחת ממטרותיה העיקריות של תקנה 241 לתקסד"א היא "הסדרת דיאלוג" הוגן ומאוזן בין המתדיינים, תוך מניעת העלאת טענות "מפתיעות" על-ידי צד אחד, ללא שתינתן אפשרות תגובה ראויה לצד האחר"[7].

לאור ההלכה דלעיל לפיה אחת ממטרותיה של תקנה 241 לתקסד"א היא "הסדרת דיאלוג" מאוזן והוגן בין המתדיינים תוך מניעת העלאת טענות מפתיעות על-ידי צד אחד ללא שתינתן אפשרות תגובה ראויה לצד האחד" הרי הרחבת חזית והעלאת טענות עובדתיות מהווים ליקוי מהותי משום שבכך נמנעת מן המבקש זכות תגובה ויכולת להתגונן[8].


[6] לעניין חובת התצהיר ראו בפרק העוסק בחובה לצרף תצהיר לבקשה לפטור מאגרה.
[7] בש"א 6692/03, ת"א 1369/03 משכן – בנק הפועלים למשכנתאות בע"מ נ' משה יוסף ואיריס, תק-מח 2003(4) 3257 (2003); ת"א (י-ם) 1122/97, בש"א 3543/99 דיור וקיט בע"מ נ' הסוכנות היהודית לארץ ישראל, דינים מחוזי לב(6) 327; ת"א 2524/01, בש"א 22843/01 קראוס נ' תאגיד איסוף מיכלי אשפה, תק-מח 2003(1) 251 (2003); ת"א (ת"א) 2588/98 רייס נ' כרטיסי אשראי לישראל בע"מ, תק-על 98(2) 1803 (1998); י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, התשנ"ה-1995) המקורות צוטטו ב- בש"א 19004/05 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' אסטוריה אינווסטמנטס לימיטד, פדאור 05(25) 846 (2005).
[8] בש"א 2448/05 אבגי אברהם נ' עמידר – החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ, פדאור 05(30) 309 (2005).