סדר הדין האזרחי - הלכה למעשה (חלק שביעי; פטור מאגרה)
הפרקים שבספר:
- חובת תשלום אגרה
- בית-המשפט לא ייזקק לכל הליך, אלא-אם-כן שולמה האגרה החלה או שמביא ההליך פטור מתשלום האגרה
- בקשה לפטור מאגרה תהא בכתב
- החובה לצרף תצהיר לבקשה לפטור מאגרה
- פטור מתשלומה של אגרה
- החלטה של בית-משפט לפטור את המבקש מתשלום אגרה (תקנה 14(ד)(1) לתקנות האגרות)
- הכרזת חייב כפושט רגל (תקנה 14(ד)(3) לתקנות האגרות)
- זכאות לגמלת הבטחת הכנסה (תקנה 14(ה) לתקנות האגרות)
- צירוף המדינה כצד לבקשת הפטור
- סכום התביעה כרכיב חשוב בשיקולי בית-המשפט בדונו בבקשה לפטור מאגרה
- חובת תום-הלב בהגשת בקשה לפטור מאגרה
- הגשת בקשה לפטור על-ידי מפרק חברה
- מעשה בי-דין והחלשת סיכויי התביעה
- חברות
- תובענה לפסק-דין הצהרתי
- בנקאות
- בוררות
- סמכות מקומית – תובע שיש לו מספר סניפים שאחד מהם בתחום השיפוט שבו מצוי מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע (תקנה 3(א1) לתקסד"א)
- גילוי מסמכים ועיון בהם
- ביטול החלטה על-פי צד אחד (תקנה 201 לתקסד"א)
- תביעות לפי סדר דין מקוצר (חלק ג', פרק ט"ז לתקסד"א)
- הודעה לצד שלישי בתובענות מסויימות (תקנה 216 לתקסד"א)
- בקשה בכתב והדיון בה (תקנה 241 לתקסד"א)
- ערובה לתשלום הוצאות (תקנה 519 לתקסד"א)
- הארכת מועדים (תקנה 528 לתקסד"א)
חברות
1. היעדר פירוט אודות רכוש החברה ומצבו הכלכלי של בעל המניות בחברהב- ת"א (שלום-חי') 07-16958[66] נפסק מפי כב' הרשמת גילה ספרע-ברנע:
"א. יכולת כלכלית
בתקנה 14(א) לתקנות בתי-המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (להלן: "תקנות האגרות") נקבע:
'בעל דין, הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף... תצהיר שיפרט בו את כל רכושו, רכוש בן זוגו... ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה.'
אמת כי ראיה לכאורה לחוסר יכולת כזו תשמש, בין השאר, החלטה של בית-משפט לפטור מאגרה שניתנה בשנתיים שקדמו להגשת הבקשה (תקנה 13(ד)(1) לתקנות האגרות), ואני נתתי החלטה על פטור ב- ת"א 12850/07, אך ראיה לכאורה, ניתנת לסתירה, וכך הוא המקרה שבפניי.
בפסיקה נקבע כי חובת הגילוי הרובצת על מבקשת הפטור היא מלאה:
'הגשת בקשה לפטור מאגרה מחייבת את בעל הדין "להתפשט" ולמסור תמונת מצב מלאה על מצבו הכלכלי... על המבקש פטור מחמת עוניו... להתכבד וליתן לבית-המשפט תמונה מלאה ועדכנית של מצבו הכלכלי. לא ניתן להיזקק לבקשות הכוללות פרטים חלקיים ובלתי-שלמים.' (ב- ה"נ 6857/00 רוטה נ' נצבטייב, תק-על 2000(3) 718)
לבקשה צירפה המבקשת תצהיר, דפי חשבון מס' 2 ו-3, התראה על החזרת 5 שיקים לפי חוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981, מכתב רואה-חשבון על-פי מאזנים לשנים 2006-2007, לפיו החברה נכנסה לקשיים כספיים כבדים, אינה עובדת ולה חובות לספקים, בנקים ומוסדות.
לא צויין דבר אודות רכוש החברה, ובוודאי שלא על רכוש בעל העניין בחברה, ונסיונות לקבל סיוע בתשלום האגרה ממקורות אחרים.
יצויין כי כבר מהבקשה נראה כי הגילוי לא היה מלא. אםה רואה-חשבון כתב כי למבקשת חובות לבנקים, ניתן להבין כי למבקשת חשבונות בבנקים נוספים על חשבון בבנק לאומי סניף נשר ממנו הוגשו 2 דפים בלבד. בחשבון זה דווקא צויין פיקדון בסך 178,000 ש"ח, שבוודאי היה מקטין את החוב בצורה משמעותית.
בחקירתו בדיון לפניי לא ידע המצהיר להשיב מדוע חסר דף חשבון מס' 1 (פרוטוקול מיום 23.1.08 (להלן: "פרוטוקול"), עמ' 1, שורות 6-7), וזאת על-אף שהדיון התקיים לאחר שהמשיבה הגישה תגובה, ובה פירטה את טענותיה כנגד הבקשה.
ביחס למצבו הכלכלי של המצהיר השיב רק 'שמצבי הכלכלי לא טוב' (פרוטוקול, עמ' 1, שורות 14-15).
אין זאת אלא שהמצהיר, מנהל ובעל 100% ממניות המבקשת, לא חשף את כל העובדות הנדרשות לצורך פטור מאגרה, לא פירט את רכוש החברה ולא את רכושו. כידוע שלחברה ציוד הנדסי (אשר הביאה לאתר הבניה ונתנה לקבלן אחר להשתמש בו), ומוניטין שלו עצמו, שאינו קשור למבקשת (פרוטוקול, עמ' 4, שתי שורות אחרונות).
על-אף נסיונות המצהיר מטעם המבקשת לחשוף כמה שפחות מידע, בחקירתו הנגדית התברר כי לחברה נכסים נוספים ותקבולים אשר קיבלה בסמוך להגשת התביעה. כך ענה המצהיר בחקירתו כי עשה פרוייקט עבור חב' אינטל, סמוך לחוזה עם הנתבעת ושם סיים פרוייקט ברווח של מיליון ש"ח (פרוטוקול, עמ' 4, שורות 16-19). לא זו אף זו, מסתבר כי החברה המשפחתית הקשורה, חב' שלמה בן רחמים בע"מ, שהיא חברה בת 30 שנה, והמצהיר מנהל ובעל זכות חתימה בה, זכתה בתביעה נגד המשיבה בסך 300,000 ש"ח. לאחר שהתברר קיומה של חברה זו, טען המצהיר, שוב מן הפה לחוץ ללא כל ביסוס 'גם החברה הזו בקשיים...' (שם, עמ' 5 שורה אחרונה).
אין לנו אלא לסכם כי המבקשת לא עמדה בחובת חשיפת מלוא התמונה ביחס ליכולתה הכלכלית, התגלה בבירור כי הסתירה עובדות רלבנטיות שמעידות על יכולת כלכלית, ולמצער אפשרות להשיג את האגרה ממקורות אחרים: בעלי עניין, המצהיר, חב' שלמה בן רחמים בע"מ, והכנסות גבוהות מאוד שהיו לחברות המשפחתיות בחודשים שקדמו לאירועים נשוא התביעה.
די בכך כדי לדחות את הבקשה, אך אתייחס גם לעילת התביעה."
ב- ת"א (שלום-טב') 07-05-2240[67] נפסק מפי כב' השופטת תמר נסים שי:
"החלטה
בפניי בקשת המבקשת (התובעת שכנגד) לפטור אותה מתשלום אגרת משפט (על סך 5,125 ש"ח), בגין הגשת כתב תביעה שכנגד.
נימוקי בקשה זו מושתתים בעיקרם על מצבה הכלכלי הקשה של המבקשת, כפי שנלמד ממאזן הבוחן שנערך לחברה (נספח ב') ממנו עולה כי החברה סיימה את שנת 2008 בהפסד כספי כולל של 153,796 ש"ח. בנוסף נטען כי אין למבקשת יתרת מזומנים וכי אין באפשרותה לקבל אשראי נוסף מהבנקים עמם היא עובדת.
עוד מוסיפה המבקשת כי לבעלת המניות של החברה, גברת ג'ין פרליס, אין כל אפשרות להעמיד הלוואה, ולו חלקית לצורך תשלום האגרה, וזאת מכיוון שהיא מפרנסת בדוחק את משפחתה מהמשכורת הנמוכה אותה היא מושכת לטענתה מהמבקשת, וזאת בנוסף להוצאותיה הכלכליות הכרוכות בטיפול והשגחה על אימה הסובלת ממחלה קשה.
המשיבים מתנגדים לבקשה, לטענתם מדובר בתביעה שכנגד שאין בה ממש ומטרתה למעשה אך להוות "משקל נגד" לתביעתם המקורית.
המדינה אף היא מתנגדת לבקשה. לטענתה הבקשה אינה עומדת בתנאים שנקבעו בסעיף 14 לתקנות בתי-המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (להלן: "תקנות האגרות") ובפסיקה.
דיון והכרעה
בהתאם לתקנה 14(ג) לתקנות האגרות, נדרש המבקש פטור מאגרה להוכיח קיומם של שני תנאים מצטברים – חוסר יכולתו הכלכלית לשלם את האגרה, וקיומה של עילת תביעה. ויודגש, כי אף אם יוכחו התנאים האמורים, מתן הפטור מסור לשיקול-דעתו של בית-המשפט.
מעיון בכתב התביעה עולה כי עילת תביעה קיימת. לדברי התובעת שכנגד כתוצאה מהפעילות השוטפת, נגרמו לה הוצאות רבות שחלקן אמור לחול על הנתבעת שכנגד. כמו-כן בגין הפסקת הפעילות על-ידי הנתבעת שכנגד נגרמו לתובעת שכנגד נזקים מיידיים במאות אלפי שקלים. סך הכול הועמדה התביעה שכנגד על סך 410,000 ש"ח.
משוכת התנאי הראשון על-כן נחצתה. יחד עם זאת, דומני כי המבקשת לא הצליחה להוכיח את חוסר יכולתה הכלכלית.
ב- בש"א 505/89, ע"א 794/89 דנאר בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ, תק-על 90(1) 173 נקבע כי מעמדה של חברה העותרת לפטור מאגרה, זהה לזה של בעל דין בשר ודם ועל הראשונה, כאשר היא מבקשת פטור כאמור, מוטל לעמוד בדרישת התקנות ובתנאים שנקבעו בפסיקה. בכלל זה נדרש ממנה לפרוש תמונה מלאה ועדכנית באשר למצבה הכלכלי, וכן שלא לחסוך בכל מאמץ כדי לגייס את סכום האגרה באמצעות פניה אל "מקורביה" הם, בעלי מניותיה ומנהליה, לצורך המימון הנדרש.
המבקשת הציגה תמונה חלקית בלבד באשר למצבה הכלכלי. מלבד המאזן הבוחן (נספח ב') ודו"ח ההכנסות וההוצאות מטעמו של רואה החשבון הרלבנטיים שניהם לשנת 2008, לא צורף לבקשה כל מסמך אחר.
המבקשת טענה כי היא פועלת באמצעות אשראי בנקאי שניתן לה על-ידי שלושה בנקים שונים, וכי אין באפשרותה לקבל אשראי נוסף. המבקשת לא תמכה את טענתה זו במסמכים רלבנטיים להוכחת מסגרת האשראי הקיימת ומידת ניצולה.
בעלת המניות ציינה כי אין ביכולתה להעמיד הלוואה לרשות המבקשת בשל מצבה הכלכלי האישי. גם בעניין זה לא צורף כל מסמך מתבקש דוגמת תלוש שכר או תדפיסי חשבונה הפרטי בבנק, אישורים בדבר פיקדונות או חסכונות וכדומה.
אשר-על-כן, לא שוכנעתי כי אין ביכולתה של המבקשת לשלם את האגרה, ובקשה זו נדחית.
המבקשת תשלם את האגרה בתוך 30 יום מהיום שאם לא כן יימחק ההליך."
2. היעדר תדפיס עדכני מרשם החברות
ב- ת"א (מחוזי-מר') 09-03-2412[68] נפסק מפי כב' הרשם מאיר יפרח:
"(ב) המבקשת
אף המבקשת חטאה בכך שלא הביאה בבקשתה את המידע הרלבנטי המלא והשלם. תדפיס פרטיה ברישומי רשם החברות, הוא תדפיס מיום 6.6.07. היה על המבקשת להגיש תדפיס עדכני, לתקופה הסמוכה ליום הגשת הבקשה. כזאת לא נעשה. העיון בתדפיס שצורף לבקשה, מלמד שהמבקשת לא שילמה את האגרה השנתית לשנים 2001-2007. אין לדעת אם הוטל עליה עיצום כספי בשל כך, ואם הודיעה לרשם החברות על כך שהפסיקה את פעילותה, אם לאו. המבקשת לא התייחסה לנושאים אלו בתצהיר מנהלה."
[66] ת"א (שלום-חי') 07-16958 חב' נופית ייזום והשקעות בע"מ נ' חב' סולל בונה פיתוח וכבישים בע"מ, תק-של 2009(3) 7875 (2009).
[67] ת"א (שלום-טב') 07-05-2240 זוז הפקות במה נ' יפים גלמן, תק-של 2009(2) 38966 (2009).
[68] ת"א (מחוזי-מר') 09-03-2412 פילון שירותי שמירה ואבטחה בע"מ נ' נח וגמן, תק-מח 2009(2) 5342, 5344 (2009).

