סדר הדין האזרחי - הלכה למעשה (חלק שביעי; פטור מאגרה)
הפרקים שבספר:
- חובת תשלום אגרה
- בית-המשפט לא ייזקק לכל הליך, אלא-אם-כן שולמה האגרה החלה או שמביא ההליך פטור מתשלום האגרה
- בקשה לפטור מאגרה תהא בכתב
- החובה לצרף תצהיר לבקשה לפטור מאגרה
- פטור מתשלומה של אגרה
- החלטה של בית-משפט לפטור את המבקש מתשלום אגרה (תקנה 14(ד)(1) לתקנות האגרות)
- הכרזת חייב כפושט רגל (תקנה 14(ד)(3) לתקנות האגרות)
- זכאות לגמלת הבטחת הכנסה (תקנה 14(ה) לתקנות האגרות)
- צירוף המדינה כצד לבקשת הפטור
- סכום התביעה כרכיב חשוב בשיקולי בית-המשפט בדונו בבקשה לפטור מאגרה
- חובת תום-הלב בהגשת בקשה לפטור מאגרה
- הגשת בקשה לפטור על-ידי מפרק חברה
- מעשה בי-דין והחלשת סיכויי התביעה
- חברות
- תובענה לפסק-דין הצהרתי
- בנקאות
- בוררות
- סמכות מקומית – תובע שיש לו מספר סניפים שאחד מהם בתחום השיפוט שבו מצוי מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע (תקנה 3(א1) לתקסד"א)
- גילוי מסמכים ועיון בהם
- ביטול החלטה על-פי צד אחד (תקנה 201 לתקסד"א)
- תביעות לפי סדר דין מקוצר (חלק ג', פרק ט"ז לתקסד"א)
- הודעה לצד שלישי בתובענות מסויימות (תקנה 216 לתקסד"א)
- בקשה בכתב והדיון בה (תקנה 241 לתקסד"א)
- ערובה לתשלום הוצאות (תקנה 519 לתקסד"א)
- הארכת מועדים (תקנה 528 לתקסד"א)
הכרזת חייב כפושט רגל (תקנה 14(ד)(3) לתקנות האגרות)
תקנה 14(ד)(3) לתקנות בתי-המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 קובעת כדלקמן:"14. פטור מתשלומה של אגרה
...
(ד) ראיה לכאורה לחוסר יכולתו של המבקש לשלם את האגרה כאמור בתקנת-משנה (ג), תשמש החלטה או הכרזה כמפורט להלן, אם ניתנה בשנתיים שקדמו להגשת הבקשה:
...
(3) הכרזה כי החייב הוא פושט רגל לפי סעיף 42 לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם-1980..."
ב- ע"א 2987/09[42] קבעה כב' הרשמת גאולה לוין כי "בניגוד למצב ששרר בעת הדיון בבקשות קודמות של המערערת לפטור מאגרה וערבון, המערערת מוכרזת כיום פושטת רגל. הדבר הוא בבחינת ראיה לכאורה לחוסר יכולת כלכלית (ראו: תקנה 14(ד)(3) לתקנות בתי-המשפט (אגרות), התשס"ז-2007). גם אם יש ממש בטענת המשיבים כי המערערת לא פרשה תשתית עובדתית מלאה בדבר מצבה הכלכלי, לא שוכנעתי כי יש בכך כדי לסתור את הראיה הלכאורית. על-כן, משלא נסתרה טענת המערערת לחוסר יכולת כלכלית, ניתן בזה פטור מתשלום אגרה, כמבוקש...".
ב- ת"א (שלום-עכ') 09-06-7678[43] נפסק מפי כב' הרשם אורי אוחיון:
"החלטה
ביום 10.6.09 הגיש המבקש תביעת פיצויים בגין נזקי גוף כנגד המשיבה עד לסך גבול סמכותו של בית-המשפט.
המבקש טוען, כי הינו כבן 58 שנים, נשוי ואב לשני ילדים, המתקיים מגמלת נכות כללית של 2,412 ש"ח וקצבת שירותים מיוחדים בסך של 1,245 ש"ח.
לטענת המבקש, נקבעה לו נכות בשיעור של 100%, עקב מחלה סופנית של אי-ספיקת כליות.
לטענת המבקש, בנוסף למצבו הסוציו אקונומי הקשה, הוא נאלץ לשאת בהוצאות של תרופות ועזרת צד ג'. לטענתו, אין לו כל חיסכון או אשראי בנקאי, ועל-כן, אין לו כל אפשרות אף לקחת הלוואה לצורך תשלום האגרה.
לטענת המבקש, יש לו חובות בסכומים גבוהים של מעל ל 300,000 ש"ח, בגין בין היתר ערבות אישית שחתם לחברת מחשבים אשר פורקה ובגין חוב לבנק אוצר החייל בשל ערבות שחתם לפני יותר מעשרים שנה לחבר שלא החזיר את ההלוואה.
המבקש טוען, כי בשל חובותיו הרבים הינו מנהל תיק פשיטת רגל בבית-המשפט המחוזי בחיפה, בתיק פש"ר 11400, בו הוצא לו צו כינוס וצו תשלומים לפיו משלם הוא הסך של 300 ש"ח לחודש.
אם כן, המבקש מבקש לפטור אותו מתשלום אגרה בתיק זה, לפי תקנה 14 לתקנות בתי-המשפט (אגרות).
תקנה 14(א) לתקנות בתי-המשפט (אגרות) קובעת כי:
'(א) בעל דין, הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה, עם הבאתה לראשונה לבית-המשפט, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה, בצירוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה.'
כמו-כן, תקנה 14(ג) לתקנות בית-המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 קובעת כי פטור מאגרה יינתן לתובע בהתקיים שני תנאים מצטברים: חוסר יכולת כלכלית של המבקש לשלם את האגרה; התרשמות בית-משפט כי ההליך מגלה עילה.
אין בפני הוכחת יכולת המבקש, בהתאם לתקנה 14(א), כאשר תצהיר אינו יכול לבוא במקום הוכחת יכולתו, רכושו, הכנסותיו והוצאותיו של המבקש.
מצד שני על-פי אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, לחייב ניתן צו פש"ר ביום 17.1.05.
לכן אני פוטר החייב מאגרה כמבוקש."
[42] ע"א 2987/09 קאולה אשרף נ' אהרון ידגר, תק-על 2009(2) 1620, 1621 (2009).
[43] ת"א (שלום-עכ') 09-06-7678 יצחק וולמרק נ' הולמס פלייס אינטרנשיונל בע"מ, תק-של 2009(2) 49410 (2009).