סדר הדין האזרחי - הלכה למעשה (חלק שביעי; פטור מאגרה)
הפרקים שבספר:
- חובת תשלום אגרה
- בית-המשפט לא ייזקק לכל הליך, אלא-אם-כן שולמה האגרה החלה או שמביא ההליך פטור מתשלום האגרה
- בקשה לפטור מאגרה תהא בכתב
- החובה לצרף תצהיר לבקשה לפטור מאגרה
- פטור מתשלומה של אגרה
- החלטה של בית-משפט לפטור את המבקש מתשלום אגרה (תקנה 14(ד)(1) לתקנות האגרות)
- הכרזת חייב כפושט רגל (תקנה 14(ד)(3) לתקנות האגרות)
- זכאות לגמלת הבטחת הכנסה (תקנה 14(ה) לתקנות האגרות)
- צירוף המדינה כצד לבקשת הפטור
- סכום התביעה כרכיב חשוב בשיקולי בית-המשפט בדונו בבקשה לפטור מאגרה
- חובת תום-הלב בהגשת בקשה לפטור מאגרה
- הגשת בקשה לפטור על-ידי מפרק חברה
- מעשה בי-דין והחלשת סיכויי התביעה
- חברות
- תובענה לפסק-דין הצהרתי
- בנקאות
- בוררות
- סמכות מקומית – תובע שיש לו מספר סניפים שאחד מהם בתחום השיפוט שבו מצוי מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע (תקנה 3(א1) לתקסד"א)
- גילוי מסמכים ועיון בהם
- ביטול החלטה על-פי צד אחד (תקנה 201 לתקסד"א)
- תביעות לפי סדר דין מקוצר (חלק ג', פרק ט"ז לתקסד"א)
- הודעה לצד שלישי בתובענות מסויימות (תקנה 216 לתקסד"א)
- בקשה בכתב והדיון בה (תקנה 241 לתקסד"א)
- ערובה לתשלום הוצאות (תקנה 519 לתקסד"א)
- הארכת מועדים (תקנה 528 לתקסד"א)
פטור מתשלומה של אגרה
1. כלליתקנה 14 לתקנות בתי-המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 קובעת כדלקמן:
"14. פטור מתשלומה של אגרה
(א) בעל דין, הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה, עם הבאתה לראשונה לבית-המשפט, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה, בצירוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה.
(ב) על-אף האמור בתקנת-משנה (א), בעל דין החייב בתשלום אגרה בתביעה לפיצויים בשל נזק גוף, רשאי להגיש בקשה לפטור מתשלום אגרה, לא יאוחר מחמישה-עשר ימים מהמועד שנקבע לתשלום האגרה לפי תקנה 5, ובתביעה נגזרת רשאית החברה שבשמה מוגשת התביעה הנגזרת, להגיש בקשה לפטור מתשלום אגרה לא יאוחר מחמישה-עשר ימים ממועד אישור התביעה כתביעה נגזרת.
(ג) הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית-משפט שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית-המשפט שההליך מגלה עילה, רשאי בית-המשפט לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה; בית-המשפט יתחשב ביכולתו האישית של המבקש בלבד, בהסתמך על רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו, אם הוא סמוך על שולחנם בלבד.
(ד) ראיה לכאורה לחוסר יכולתו של המבקש לשלם את האגרה כאמור בתקנת-משנה (ג), תשמש החלטה או הכרזה כמפורט להלן, אם ניתנה בשנתיים שקדמו להגשת הבקשה:
(1) החלטה של בית-משפט לפטור את המבקש מתשלום אגרה;
(2) הכרזה כי המבקש הוא חייב מוגבל באמצעים לפי סעיף 69ג לחוק ההוצאה לפועל;
(3) הכרזה כי החייב הוא פושט רגל לפי סעיף 42 לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם-1980.
(ה) קבלת גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980 בעת הגשת הבקשה לפטור מאגרה, תשמש ראיה לכאורה לחוסר יכולתו של המבקש לשלם את האגרה כאמור בתקנת-משנה (ג).
(ו) לדיון בבקשה, רשאי בית-משפט להזמין את בעלי הדין וכל אדם אחר שיראה לנכון להזמינו, ואולם רשאי בית-משפט לדון בבקשה אף בלא הופעת בעלי הדין; היועץ המשפטי לממשלה או בא-כוחו יכול, במקום להתייצב לדיון, לתת הסכמתו בכתב לפטור מהאגרה, בין לגבי בקשה פלונית ובין לגבי סוג של בקשות; אין בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, כשלעצמה, כדי לחייב את בית-המשפט.
(ז) דחה בית-משפט את הבקשה, או פטר מתשלום חלק מהאגרה בלבד, רשאי הוא להרשות למבקש לשלם אח האגרה, שלגביה לא ניתן הפטור, לשיעורין, ובתוך הזמן שיקבע; שולמה האגרה בתוך הזמן שנקבע, יראו כאילו נעשה התשלום ביום שהובא ההליך; נדחה מועד תשלום האגרה, ישלם המבקש את האגרה בתוספת הפרשי הצמדה מיום התשלום לפי תקנות אלה אילולא הוגשה הבקשה, והוראות תקנה 13 יחולו בהתאמה, אלא-אם-כן הורה בית-המשפט אחרת.
(ח) פטר בית-המשפט מתשלום חלק מהאגרה בלבד, ישלם המבקש את יתרת האגרה שלגביה לא ניתן פטור, ורשאי הוא בתוך חמישה-עשר ימים לתקן את כתב התביעה בהתאם לפטור, כך שלא תחול עליו חובת תשלום יתרת האגרה או חלקה, ובמקרה זה יביא לבית-המשפט כתב תביעה מתוקן.
(ט) ניתן פטור מתשלום מלוא האגרה, יחול הפטור גם על כל תשלום נוסף של אגרה שיחוייב בו בעל דין בקשר עם אותו הליך באותה ערכאה.
(י) ניתן פטור לפי תקנה זו, ומקבל הפטור זכה בתביעתו, רשאי בית-משפט או רשם לחייב את בעל הדין שכנגד בתשלום האגרה החלה על ההליך בתוספת הפרשי הצמדה מהמועד שבו היה על בעל הדין שקיבל פטור לשלם את האגרה, אילולא קיבל את הפטור; היה ההליך תביעה כספית לסכום קצוב, תשולם האגרה לפי הסכום שנפסק."
ביסוד תקנות האגרות מונח איזון בין שתי תכליות נוגדות[16]:
האחת, תקנות האגרות באות לקבוע מנגנון של השתתפות הפרט המבקש לנהל הליך משפטי בעלות ההליך ובשירות המתקבל ממערכת המשפט תוך מתן אפשרות לשירות כלל הנדרשים בפועל או בכוח לבתי-המשפט. מנגנון זה אינו עיקרון פיסקאלי בלבד, אלא בא הוא לבסס גם את רצינות ההליך ויסודו מתוך הנחה כי מי שנדרש לשלם אגרה עבור הליך זה או אחר, ולעיתים רבות אגרה משמעותית, ישקול היטב את הצורך בהליך ואת האמור בו לגופו. בכך מתבקש להשיג לא רק יעילות וחיסכון במשאבי הציבור והפניית משאבי השפיטה לאפיקים הנדרשים, אלא גם יימנעו הליכי סרק שיש בהם הטרדה של צדדים להליך משפטי ללא צורך והכרח. עצם החיוב באגרה אינו יכול לשמש מחסום מוחלט בפני הליכי סרק שאין בהם ממש. משעה ששולמה האגרה, ייפתח ברגיל תיק ויירשם בבית-המשפט גם אם אין הוא מגלה עילה. אולם הנחת המוצא היא כי בעצם החיוב באגרה יש הכבדה מסויימת על קיום הליכי סרק.
השניה, החיוב באגרה איננו יכול לאיין את זכותו של הפרט לפנות לערכאות במובן זה, שבשל חיוב זה תישלל כליל היכולת של פרט מסויים להיזקק לשירותי מערכת המשפט. זכות הגישה לערכאות היא זכות בעלת אופי חוקתי, ולא ניתן לפגוע בה אלא לתכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש. מכאן, נקבע בתקנות האגרות, כי מי שאיננו יכול לשלם את האגרה, מטעמי חוסר יכולת כלכלית, יהיה פטור מאגרה בנסיבות מסויימות והכל כפי שייקבע בית-המשפט.
2. התנאים הנדרשים לצורך קבלת הבקשה לפטור מאגרה
2.1 כללי
על-פי תקנה 14(ג) לתקנות האגרות מתן פטור מתשלום אגרה מותנה בהתקיימותם של שני תנאים מצטברים. האחד, קיומה של עילת תביעה לכאורית. השני, היעדר יכולת כלכלית לשאת בתשלום האגרה. במקרה והמבקש לא יעמוד בהוכחת שני התנאים לעיל במצטבר, תידחה בקשתו.
על המבקש פטור מאגרה מוטל לפרוש תשתית עובדתית, המלווה בתצהיר תומך, מלאה ועדכנית לגבי מצבו הכלכלי ולצרף לבקשתו אסמכתאות המעידות על היעדר יכולת כלכלית לשלם את האגרה[17].
2.2 תנאי ראשון – עילת תביעה לכאורית
2.2.1 כללי
ההלכה הפסוקה נוטה לקולא בעניין זה בקובעה כי בבוא בית-המשפט לבדוק את סיכויי ההליך לצורך החלטה בבקשת פטור, כל שעליו לבחון הוא האם קיים סיכוי לכאורי להצלחתו, ובמילים אחרות, "די להראות שקיים סיכוי כלשהו לזכות בערעור, ואפילו סיכוי קלוש, ושנימוקי הערעור אינם מופרכים מעיקרם ואינם מבוססים על אדני שווא"[18].
2.2.2 הגשת בקשת רשות ערעור איננה עילת תביעה לכאורית
ב- בש"א (שלום-יר') 5051/09[19] נפסק מפי כב' השופט יחזקאל ברקלי כי "ביחס לתנאי השני והוא השאלה אם ההליך בגינו מתבקש הפטור, מגלה עילת תביעה אם לאו, גם עניין זה אינו נקי מספקות היות ומדובר בבקשת רשות ערעור על החלטת הרשם להעביר את בקשת המבקש לפי סעיף 69ג לחוק ההוצאה לפועל, לתגובת הזוכים".
2.3 תנאי שני – היעדר יכולת כלכלית לשלם את האגרה
2.3.1 כללי
על המבקש פטור מאגרה להיכבד ולהיכנס לפרטי רכושו והכנסותיו ולהציג בפני בית-המשפט את כל הנתונים בדבר מצבו הכלכלי, במטרה לשכנע את בית-המשפט בטענתו, כי איננו יכול לעמוד בתשלום האגרה מחמת עוניו[20].
ללא פרטים מהימנים הנתמכים במסמכים לא ניתן לקבל את הבקשה לפטור מאגרה. מסירת פרטים חלקית וחסרה מצדיקה את דחיית הבקשה מטעם זה בלבד. ובמילים אחרות, נטל הוכחת היעדר יכולת כלכלית מוטל על מבקש הפטור. על מבקש הפטור "מחמת עוניו" או מחמת "חוסר אונים חומרי"[21], לפרט במדוייק ובאופן מלא ומהימן את מצבו הכלכלי העדכני ("להתפשט"[22]) שכן, ללא פרטים מהימנים, הנתמכים במסמכים, על הכנסת המבקש לרבות רכושו, הוצאותיו וחובותיו – לא ניתן יהיה להיזקק לבקשה לפטור מאגרה.
פרטים אלה[23] הם בידיעתו של המבקש ועל-כן אי-מסירת פרטים, או מסירת פרטים חלקית וחסרה, מצדיקים את דחיית הבקשה מטעם זה בלבד.
חשוב להדגיש כי אחד מן התנאים הוא היעדר יכולת כלכלית ואין לנצל הליך זה לרעה[24]. יפים הם דברי כב' השופט ש' לוין[25]: "לציבור יש עניין שהמבקש לא ינצל לרעה את הבקשה לפטור מאגרה על-ידי טענות שווא בדבר היעדר יכולת... בקשה כזו מהווה, למעשה, שימוש לרעה בהליכי משפט".
זאת ועוד. המבקש פטור מתשלום אגרה אינו יוצא ידי חובתו רק בכך שהוא מוכיח כי אין בידו כספים זמינים העומדים לרשותו. עליו להוכיח כי אין בבעלותו נכסים היכולים להוות תשתית לגיוס כספים לתשלום האגרה, בין אם בדרך של מימוש נכסים ובין אם בדרך של קבלת הלוואה על בסיס אותם נכסים[26].
2.3.2 היעדר פירוט על רכוש והכנסות
ב- ע"מ (מחוזי-חי') 09-09-20963[27] דחה כב' הרשם מנחם רניאל את הבקשה לפטור מאגרה מחמת הסיבה שהמבקש לא פירט את כל הטעון פירוט. המבקש לא צירף ראיות על רכושו, חסכונותיו ומקורות הכנסתו ודי בכך כדי להביא לדחייתה של הבקשה.
ב- ע"א (מחוזי-חי') 09-04-9783[28] נפסק מפי כב' הרשם מנחם רניאל:
"המבקש טען בבקשתו כי הוא אינו עובד, אין לו רכוש כלשהוא והוא גר אצל אביו, המחזיק במסמך שלפיו כל המיטלטלין שייכים לו. מנגד, הוצגו ראיות לכך שמלבד רכבו של המבקש שבגינו הוגשה התביעה וניתן פסק-הדין, המבקש הוא בעל משרד פרסום פעיל, המוגדר בחברה סלולרית כלקוח עסקי בעל 6 מכשירים סלולריים. המבקש קיבל הזדמנות לסתור ראיות אלה, אך לא עשה זאת. לפיכך המסקנה היא שהמבקש לא הציג בצורה אמיתית את רכושו והכנסותיו."
2.3.3 היעדר הסבר כיצד ממומן שכר-טרחת עורך-דין
אנו סבורים כי על מבקש פטור מאגרה לפרט ולהסביר לבית-המשפט כיצד הוא מממן את שכר-טרחתו של עורך-דינו. מידע אודות יכולת המימון של ייצוג משפטי, עשוי להוות אינדיקציה נוספת, אחת מיני רבות, בדבר טיבה של היכולת הכלכלית. מדובר בכלי נוסף לחקר האמת החוסה תחת דרישת הפירוט המדוייק, המלא והמהימן של היכולת הכלכלית העדכנית של מבקש הפטור. ואולם, המדובר באינדיקציה בלבד המצטברת לנתונים אחרים ולא ב"חזקת יכולת" וברי שאין בכוחה להרתיע מערערים מליטול ייצוג[29].
ב- ע"א 781/09[30] קבעה כב' הרשמת גאולה לוין כי ל"מערער לא עומד פטור סטטוטורי מתשלום אגרה. את הבקשה לפטור מאגרה יש לבחון, איפוא, על-פי הדרישות הקבועות בתקנה 14 לתקנות אגרות, שהינן היעדר יכולת לשלם אגרה והליך המגלה עילה. בחינת הבקשה בהתאם לאמות-מידה אלה מובילה למסקנה כי אין לפטור את המערער מתשלום אגרה. המערער לא הניח תשתית עובדתית על בסיסה ניתן לקבוע כי הוא נעדר יכולת לשלם את האגרה המתחייבת בגין הגשת ערעור אזרחי. הבקשה חסרה פירוט מלא של נכסיו של המערער, לרבות נכסים פיננסיים כגון שווי מניות נצבא שבבעלותו. כמו-כן, לא צורפו לבקשה מלוא האסמכתאות שהיו עשויות לשפוך אור על מצבו הכלכלי, כגון דפי חשבונות בנק וחשבונות שוטפים שעשויים ללמד על רמת חייו. בהקשר זה יש לציין כי המערער העמיד לעצמו ייצוג משפטי, מבלי שהסביר כיצד הוא מממן את עלויות הייצוג".
ב- ע"א 4079/02[31] קבע בית-המשפט כי "בנסיבות העניין, מתבקש היה גם כי יינתן הסבר כיצד מתיישב הסעד המבוקש עם עובדת ייצוגה של המערערת בערכאה זו, כמו גם בערכאות קודמות. לכאורה, בהיעדר הסבר לסתור, מי שיש בידו לממן ייצוג משפטי, מסוגל להפקיד ערבון להבטחת הוצאות בעל הדין שכנגד. במצב זה, אין מקום לפטור המבוקש מהפקדת ערבון". דברים אלה יפים הם אף במקרה כבשלנו קרי, בקשה לפטור מאגרה.
2.3.4 היעדר תדפיסי חשבונות בנק ותדפיסי כרטיסי חיוב
ב- בש"א (מחוזי-ת"א) 6940/09[32] נפסק מפי כב' הרשם אבי זמיר:
"בבקשה הנוכחית, טוען התובע, כי הוא מובטל מעבודה בעקבות תאונה שבעקבותיה נשברו שתי חוליות בגבו, והוא ובני משפחתו מתקיימים מגימלת הבטחת הכנסה מטעם המוסד לביטוח לאומי, בסך 3,551 ש"ח.
התובע טוען, כי אשתו היא עורכת-דין במקצועה, אך אינה עובדת כעורכת-דין, הפקידה את רשיונה, ולבקשת נושיה נפתחו כנגדה הליכי פשיטת רגל. לטענת התובע, בית המגורים בנתניה מומש במסגרת הליכים שננקטו על-ידי בנק לאומי למשכנתאות, בשל חובותיו של התובע. לטענתו, חובותיו לנושים השונים מסתכמים בסך 7,425,204 ש"ח.
התובע טוען כי מצבם הכלכלי של בני משפחתו (המפורטים בבקשה) אינו מאפשר להם לסייע לו מבחינה כספית.
ראשית, כפי שנטען בסעיף 5 לתגובת הפרקליטות, לבקשה לא צורפו נתונים נוספים כדוגמת תדפיסי חשבונות בנק ותדפיסי כרטיסי חיוב.
בנוסף, מתגובת הנתבעות עולה כי ביום 7.11.04 הורשע התובע בבית משפש השלום בתל-אביב, בשימוש במסמכים מזוייפים וניסיון לקבל באמצעותם דבר במרמה בנסיבות מחמירות (ת"פ 2257/02), במסגרת פרשה שאינה קשורה לזו שביסוד התביעה. בנוסף, ציינו הנתבעות, כי אשתו של התובע הורשעה במסגרת הליך פלילי אחר, בגין גניבה בידי מורשה (ת"פ (שלום-נתניה) 1177/03).
מכאן, כי התובע לא הציג בבקשתו את התמונה העובדתית המלאה לגבי הנסיבות הקשורות למצבו הכלכלי. אמנם, ההליכים הפליליים שהתנהלו כנגד התובע ואשתו הם חיצוניים למסכת העובדתית שביסוד ההליך הנוכחי, אך יש בהם בכדי להפחית ממשקלן של טענות התובע בדבר היעדר יכולתם הכלכלית של בני הזוג והגורמים לכך (מה גם שכאמור בתגובת הפרקליטות, לא צורפו לבקשה מכלול הנתונים הרלבנטיים לעניין המצב הכלכלי)."
ב- ב"ש (שלום-ת"א) 207743/09[33] קבע כב' השופט משה סובול כי "המערער לא צירף כל אסמכתאות בתמיכה לבקשתו, לרבות תדפיס חשבון בנק אישור יתרות, כרטיסי אשראי חו"ל בהם הוא מחזיק, אסמכתאות באשר להכנסותיו בחודשים שקדמו להגשת הבקשה וכדומה. טענותיו של המערער כי לא שהה בארץ לתקופה של מעל 10 שנים אינה יכולה לעמוד לו בעידן האינטרנט בו ניתן בנקל להמציא תדפיסים מעין אלא ללא קושי".
2.3.5 מימון עלויות נסיעה לחו"ל
ב- רע"א 4445/09[34] נפסק מפי כב' הרשמת גאולה לוין כי "לאחר עיון בטענות הצדדים ובחומר המצוי בתיק, באתי לכלל החלטה כי דין הבקשה להידחות. אמנם, המבקש הוכרז כחייב מוגבל באמצעים בשנת 2008. הדבר הוא בבחינת ראיה לכאורה לחוסר יכולת כלכלית (תקנה 14(ד)(1) לתקנות בתי-המשפט (אגרות), התשס"ז-2007). עם זאת, בקשתו של המבקש לצאת לחו"ל, בצירוף הטענה כי הוא מממן את עלויות הנסיעה והשהות בחו"ל מהכנסותיו בחו"ל, עומדת בסתירה לראיה הלכאורית בדבר היעדר יכולת כלכלית. לכך מתווספת העובדה שהמבקש כלל לא פירט את מקורות ההכנסה שלו בארץ ובחו"ל ואת היקף נכסיו. כן יצויין, כי בדפי חשבון הבנק של רעיית המבקש, אשר צורפו לבקשה, מופיעות הפקדות ומשיכות בסכומים ניכרים, להם לא ניתן כל הסבר".
2.3.6 היעדר פניה לקרובים על-מנת לגייס את סכום האגרה
המבקש פטור מאגרה חייב להוכיח, בטרם יזכה בפטור, שעשה נסיונות למצוא את כל אפשרויותיו לגייס כספים גם ממקורות אחרים[35].
כלומר, על המבקש פטור מתשלום אגרה לשכנע את בית-המשפט כי עשה ניסיון כן ואמיתי להסתייע בתמיכתם של קרוביו בטרם ביקש להזדקק לקופת הציבור שכן, הפתרון של השענות על קופת הציבור, בדרך של בקשה לפטור מתשלום אגרה, חייב להיות המוצא האחרון והיחידי של מי שנקלע לקושי כלכלי שאינו מאפשר לו לשלם אגרה. הדעת אינה סובלת שהאמצעי של בקשה לפטור מתשלום אגרה יהיה האמצעי הראשון שבו ישתמש בעל הדין בטרם יעשה כל ניסיון לפנות לקרוביו כדי לבקש את עזרתם בצר לו.
כאמור, הלכה היא כי מבקש פטור מאגרה חייב להוכיח, בטרם יזכה בפטור, שעשה נסיונות למצות את כל אפשרויותיו לגייס כספים מקרובי משפחה או ידידים או בדרך של נטילת הלוואה מבנק או מכל גורם אחר, לסיוע בתשלום האגרה.
יוער כי תקנות האגרות מונות רק מקצת בני המשפחה, אך ההלכה הפסוקה הרחיבה את האמור גם לגבי קרובי משפחה האחרים, וגם לגבי ידידיו של מבקש הפטור.
2.3.7 היעדר אישורים ואסמכתאות עדכניים
ב- ת"א (מחוזי-מר') 09-03-2412[36] נפסק מפי כב' הרשם מאיר יפרח:
"בקשת הפטור מאגרה ככל שהיא נוגעת למבקש, היא בקשה חסרה. כך, למשל, מסתבר כי כל המסמכים שהוגשו בתמיכה לבקשה, הם מסמכים שאינם עדכניים ואינם מוסרים תמונה מלאה על מצבו של המבקש. אישור בנק הדואר הוא מיום 23.2.08 (ולא נעלם הימני כי על-פי האמור בו, תאריך הפעילות האחרון בחשבון שצויין בו, היה 18.4.07 והיתרה בחשבון היא 6.11 ש"ח בחובה, ליום 23.2.08); רשימת 15 תיקי ההוצל"פ מעודכנת ליום 20.11.08. הרשימה מצביעה על חובות בסכום של כ-2 מיליון ש"ח. החוב הגבוה ביותר (כ-1.25 מיליון ש"ח) נובע ממזונות, בתיק הוצל"פ שנפתח בשנת 1990.
6 מתוך 15 תיקי ההוצל"פ שברשימה הם תיקים סגורים. מועדי פתיחתם של התיקים הללו (אשר בינתיים נסגרו) הם כדלקמן: תיק אחד משנת 1993; תיק אחד משנת 2004; שני תיקים משנת 2006 ושני תיקים משנת 2007. אישור לשכת ההוצל"פ אינו מכיל פירוט בעניינים הבאים: מועדי סגירת התיקים; סכום החוב שבגינו ננקטו ההליכים; מועדי וסכומי התשלומים בגין החוב; עילת הסגירה.
המבקש טוען כי 'תיקי ההוצל"פ שנפתחו בשנים 2006-2007 לא שולמו בתיקים כספים והם נסגרו בעקבות התנגדות לביצוע שטר ...' (סעיף 14 לתשובה לתגובת המשיב 9). אולם, המבקש צירף אסמכתות לכך שהגיש התנגדות בתיק אחד (מתוך שניים) שנפתח בשנת 2006 ובתיק אחד (מתוך שניים) שנפתח בשנת 2007. אין לדעת מה עלה בגורל ההתנגדויות או ההליכים שבעקבותיהן ולא צורפו כל אסמכתות בעניין זה."
2.3.8 היעדר פרטים אודות מקום מגורים
ב- ת"א (מחוזי-מר') 09-03-2412[37] נפסק מפי כב' הרשם מאיר יפרח:
"זאת ועוד. בתצהירו טוען המבקש 'אין לי מקום קבוע להתגורר בו ואני מתגורר לסירוגין אצל חברים' (סעיף 11 לתצהיר). אין להסכין עם גרסה אשר כזו. דין הוא כי תובע יציין את מקום מגוריו (ראו תקנה 9(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984), וזאת – בנוסף על מען להמצאת כתבי בי-דין. המבקש הסתפק בציון המען להמצאה ובחר לכמוס את מען מגוריו הנוכחי. הוא לא נימק העדפתו זו בטעם כלשהו. אכן, מן המסמכים שבתיק בית-המשפט עולות כתובות אחדות: רחוב דוד אלעזר 77 חולון (בחודשים 3/05 ו-6/06); רחוב סחרוב 22 ראשון לציון (בחודש 3/07); רחוב עין המפרץ 16 ראשון לציון (בחודש 3/05); רחוב כובשי החרמון 13 ראשון לציון (בחודש 4/07); רחוב יצחק שדה 9 איזור (בחודשים 4/07, 5/07, 11/07 ו-4/08). ראוי היה כי המבקש יבאר מענים אלו וימסור פרטים מלאים ומדוייקים לגבי כל החברים שאיפשרו לו לגור בבתיהם, לגבי משך התקופה שבה התגורר אצל כל אחד מהם ולגבי זהות הנושא בתשלום הארנונה העירונית, המים, החשמל והגז בכל אותן תקופות כמופיע בספרי המוסד הרלבנטי."
2.3.9 היעדר פרטים אודות מכשיר סלולרי
ב- ת"א (מחוזי-מר') 09-03-2412[38] נפסק מפי כב' הרשם מאיר יפרח:
"המבקש מוסיף וטוען כי לא מצוי בבעלותו מכשיר טלפון סלולרי. עם זאת, עולה מן הבקשה ומכתב התביעה כי ברשותו של המבקש יש טלפון סלולרי שמספרו 4694122-052 ובעבר היה ברשותו טלפון סלולרי שמספרו 6700849-050. המבקש לא הסביר בבקשתו ובתצהיר הנלווה אליה דבר וחצי דבר על אודות מכשיר הטלפון הסלולרי.
רק בתשובה לתגובת המשיב 6 טוען המבקש 'לגבי המכשיר הסלולארי הוא איננו שלי ולא בבעלותי וקיבלתי אותו לשימושי האישי' (סעיף 6 לתשובה, שאינה נתמכת בתצהיר). הוא מוסיף ואומר (במסגרת תשובתו לתגובת המשיב 9) דברים אלו: '... העלות החודשית נעה סביב 120 ש"ח כפי שנאמר לי על-ידי בעל המכשיר' (סעיף 7 סיפא לתשובה). המבקש לא מסר פרטים כלשהם לגבי זהות בעל המכשיר ולא המציא אסמכתא כלשהי מחברת סלקום בע"מ לעניין הסכום המשולם בגין השימוש במכשיר הסלולרי, וכן גם לגבי זהות המשלם ואופן ביצוע התשלום. סבורני שהיה על המבקש לצרף עותקים מן החשבונות לתקופת ששת החודשים שקדמו להגשת הבקשה הנוכחית, אך כזאת לא נעשה. הוא הדין ביחס למכשיר הפקסימיליה בו משתמש המבקש ולמספר הטלפון אליו מחובר מכשיר זה (6540093-03)."
3. השבת האגרה ששולמה והגשת בקשה לפטור בדיעבד
ב- בג"צ 4019/09[39] קבעה כב' הרשמת גאולה לוין כי "הגשת בקשת פטור בדיעבד, לאחר ששולמה האגרה, אינו אפשרי על-פי התקנות. במקרה שלפניי שולמה האגרה עם הגשת העתירה, ולא אוכל איפוא להיעתר לבקשה לפטור מאגרה המוגשת כעת או להשבת האגרה ששולמה".
[16] ע"מ (מחוזי-חי') 09-09-20963 יוסף לסקוב נ' פקיד שומה עכו, תק-מח 2009(4) 2612, 2613 (2009).
[17] נעיר כי בכל מקרה, גם כאשר התובע מוכיח את התקיימותם של שני התנאים האמורים, מוקנה לבית-המשפט שיקול-דעת בבחינת קיומה של הצדקה במתן הפטור.
[18] ראה ב"ש 14/86 פרחאן סלחאת נ' עיריית שכם ואח', פ"ד מ(2) 350 (1986); כב' הרשמת אסתר נחליאלי-חיאט ב- בש"א (מחוזי-ת"א) 8380/09 גילה ורדי נ' אלי ביטון, תק-מח 2009(4) 1471, 1472 (2009).
[19] בש"א (שלום-יר') 5051/09 סמואיל שפונט נ' היועץ המשפטי לממשלה, תק-של 2009(3) 4171 (2009).
[20] בש"א 6669/94 מגרפטה נ' מנורה בע"מ, תק-על 95(1) 406 (1995); ע"א 189/00 משה אריאן נ' ארנון ויינברג, תק-על 2000(2) 1449, 1450 (2000); ע"מ (מחוזי-חי') 09-09-20963 יוסף לסקוב נ' פקיד שומה עכו, תק-מח 2009(4) 2612, 2613 (2009).
[21] בש"א 329/90 אברך נ' גרוגר, פ"ד מד(2) 383 (1990).
[22] בה"נ 6857/00 רוטה נ' נצבטייב, פ"ד נד(4) 707 (2000).
[23] הכנסת המבקש לרבות רכושו, הוצאותיו וחובותיו.
[24] ראו גם בפרק העוסק בחובת תום הלב בהגשת בקשה לפטור מאגרה.
[25] ש' לוין פרוצידורה אזרחית – סדרי דין מיוחדים בבתי המשפט (תשס"ג) 11.
[26] בש"א 4667/90 יוסף אלפסי נ' שושנה אלפסי, תק-על 90(4) 132 (1990); בש"א (חי') 3190/01 הרטן מלונאות ונופש נ' מדינת ישראל, תק-מח 2001(2) 7536 (2001).
[27] ע"מ (מחוזי-חי') 09-09-20963 יוסף לסקוב נ' פקיד שומה עכו, תק-מח 2009(4) 2612, 2613 (2009).
[28] ע"א (מחוזי-חי') 09-04-9783 ליאור סבח נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ – חיפה, תק-מח 2009(3) 4674, 4675 (2009).
[29] דברי כב' השופטת מ' נאור ב- ב- שג"צ 7997/05 יחזקאל דניאלי נ' פרקליטות המדינה, תק-על 2006(1) 888 (2006); בש"א (מחוזי-יר') 7902/09 רועי קרויטורו נ' שטראוס גרופ בע"מ, תק-מח 2009(3) 2386, 2388 (2009).
[30] ע"א 781/09 ניסים בן יקר נ' נצבא חברה להתנחלות בע"מ, תק-על 2009(4) 418, 422 (2009).
[31] (ראה ע"א 4079/02 חלואני נ' ועדה מקומית לתכנון ובניה חיפה, תק-על 2002(2) 1989 (2002).
[32] בש"א (מחוזי-ת"א) 6940/09 יפת דורון נ' Best Cyprus Ltd, תק-מח 2009(3) 4438, 4439 (2009).
[33] ב"ש (שלום-ת"א) 207743/09 סער זאב נ' מדינת ישראל – היועץ המשפטי לממשלה, תק-של 2009(2) 10856, 10857 (2009).
[34] רע"א 4445/09 יעקב ישראל בצלאל נ' בנק הפועלים בע"מ, תק-על 2009(3) 1310, 1311 (2009).
[35] בש"א 220/88 שרייר נ' נקש ואח', תק-על 88(3) 156; רע"א 8070/00 כוכבה ארקין נ' נחמן דברת, עו"ד, תק-על 2000(4) 518 (2000).
[36] ת"א (מחוזי-מר') 09-03-2412 פילון שירותי שמירה ואבטחה בע"מ נ' נח וגמן, תק-מח 2009(2) 5342, 5344 (2009).
[37] ת"א (מחוזי-מר') 09-03-2412 פילון שירותי שמירה ואבטחה בע"מ נ' נח וגמן, תק-מח 2009(2) 5342, 5344 (2009).
[38] ת"א (מחוזי-מר') 09-03-2412 פילון שירותי שמירה ואבטחה בע"מ נ' נח וגמן, תק-מח 2009(2) 5342, 5344 (2009).
[39] בג"צ 4019/09 ארגון נפגעי פעולות איבה נ' שר הרווחה והשירותים החברתיים, תק-על 2009(2) 3830 (2009).