עילות תביעה נגד המדינה או רשויותיה (סעיף 80 לחוק העונשין ורשלנות)
הפרקים שבספר:
- מבוא - תולדות
- הבסיס להתפתחות ההלכה הפסיקתית - פרשת דבש
- יישום תנאי סעיף 80 לחוק העונשין - כללי
- הגישות השונות בסוגיית יישומו של סעיף 80 לחוק העונשין
- התערבות בית-משפט של ערעור
- טענה לפי סעיף 80 לחוק העונשין שהועלתה מיוזמתו של בית-המשפט
- מהו המותב היושב בדין בבקשה לפי סעיף 80 לחוק העונשין?
- תביעת הפיצוי מן המדינה בעילה הנסמכת על עוולת הרשלנות - מבוא
- מעמדם של ממצאים שנקבעו בהליך הפלילי, לרבות קביעות בהליך לפסיקת הוצאות הגנה על-פי סעיף 80(א) לחוק העונשין, בתביעת רשלנות אזרחית
- שיקולי מדיניות בהפעלת סעיף 80(א) לחוק העונשין בהקרנתם על עוולת הרשלנות המיוחסת לרשות הציבורית
- היחס בין בקשה לפי סעיף 80 לחוק העונשין לבין בקשה לפי עילת הרשלנות
- פטור מאגרה בתביעת רשלנות
- השפעת טיב הזיכוי על פסיקת הפיצויים מכוח סעיף 80 לחוק העונשין
- היקף הפיצוי בגין המעצר והוצאות ההגנה כאשר יש זיכוי מחמת הספק
- שיקול השמירה על זכות השתיקה במתן הפיצוי
- זיכוי מחמת הספק - הלכות שונות
- קובלנה פרטית - עקרונות הפיצוי - מבוא
- גובה ההוצאות
- עבירות תעבורה
- ההבדלים בין סעיף 36 לחוק שירות המדינה (משמעת) לבין סעיף 80 לחוק העונשין
- פיצויים בגין מעצר מינהלי
- הלכות בתי-המשפט
פטור מאגרה בתביעת רשלנות
1. כלליפטור מתשלום אגרה מוסדר בתקנה 14 לתקנות בתי-המשפט (אגרות), התשס"ז-2007. תקנה 14(ג) לתקנות בתי-המשפט (אגרות) קובעת מספר תנאים לקבלת פטור מתשלום אגרה. על-פי התקנה הנ"ל:
"14. פטור מתשלום אגרה
...
הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית-משפט שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית-המשפט שההליך מגלה עילה, רשאי בית-המשפט לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה; בית-המשפט יתחשב ביכולתו האישית של המבקש בלבד, בהסתמך על רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו, אם הוא סמוך על שולחנם בלבד."
כלומר, קיימים שני תנאים מצטברים שיש להוכיח על-מנת לקבל פטור מתשלום האגרה: האחד, היעדר יכולת כלכלית לעמוד בתשלום האגרה. השני, התרשמות בית-המשפט כי ההליך מגלה עילה.
הנטל להוכחת שני התנאים רובץ על שכמו של מבקש הפטור ובסופו-של-יום לבית-המשפט יש שיקול-דעת, גם אם שני התנאים מתקיימים.
2. היעדר יכולת כלכלית לעמוד בתשלום האגרה
על-מנת להוכיח היעדר יכולת כלכלית לעמוד בתשלום האגרה, על המבקש לפרוש תמונה מלאה על מצבו הכלכלי.
לכן, על המבקש לתמוך את בקשתו בתיעוד בדבר חוסר יכולתו הכלכלית לשלם את האגרה ואין די באמירות בעלמא {בשג"צ 6088/09 שריאר נ' מדינת ישראל, פורסם במאגרים (14.12.09))}.
בקשה המוגשת בלא פרטים מלאים ומהימנים אינה מעמידה את התשתית הראייתית הדרושה כדי לדון בה, ודינה להידחות מטעם זה בלבד.
הוראת תקנה 14(ד) לתקנות בתי-המשפט (אגרות), קובעת כי החלטה של בית-משפט שניתנה במהלך השנתיים האחרונות לפיה ניתן למבקש פטור מאגרה, תהווה ראיה לכאורה לחוסר יכולתו הכלכלית של המבקש לשלם את האגרה.
תקנה 14(א) לתקנות בתי-המשפט (אגרות) מפרטת את הפרטים שהמבקש חייב ליתן על-מנת שבית-המשפט ידון בבקשתו לפטור מאגרה.
כך, על-פי הוראות תקנה זו, המבקש חייב ליתן פרטים על רכושו ועל הכנסתו בששת החדשים האחרונים שקדמו לבקשה {בש"א 128/89, ע"א 229/899 מצא נ' מצא, פורסם במאגרים (29.05.89)}.
ב- ע"ר (יר') 10646-09-11 {חמאמרה טארק נ' מדינת ישראל, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011)} קבע בית-המשפט כי העובדה שאדם גר לבדו אך אוכל אצל אביו מידי יום, לא מעידה שהוא סמוך על שולחנו.
עוד נקבע כי העובדה שאדם עצור עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים כנגדו מלמדת על היעדר הכנסה בתקופת המעצר.
3. התרשמות בית-המשפט כי ההליך מגלה עילה
בצד חשיבות זכות הגישה לערכאות, החיוב באגרת בית-משפט נועד בראש ובראשונה, לממן את השירותים המוענקים על-ידי המדינה למי שבא בשעריו בבקשת סעד, ולמנוע ניצול לרעה של ההליך השיפוטי, על דרך של הגשת תביעות סרק או תביעות בסכומים מופרזים {המ' 502/59 בניין וביצוע ואח' נ' קסטיאל ואח', פ"ד יד(1), 675 (1960)}.
לפיכך, בצד שקילת חוסר יכולת כספית של המבקש, יש לשקול גם את סיכויי התביעה {בש"א 1236/91 מאור חיים נ' מדינת ישראל, פורסם באתר האינטרנט נבו (1991)}.
לעניין פטור מאגרה, די כי המבקש יצביע על סיכוי כלשהו לזכות בתביעתו, ושנימוקיו אינם מופרכים מעיקרם {בש"א 329/90 אברך נ' גרוגר, פ"ד מד(2), 383 (1990)}.
כאמור לעיל, תכלית הדרישה לתשלום אגרת בית-משפט נועדה לא רק לממן את השירות המשפטי, אלא גם למנוע ניצול לרעה של ההליך המשפטי בדרך של הגשת תביעות סרק, תביעות מוגזמות או מנופחות.
לכן, גם בהנחה כי העובדות המצויינות בכתב התביעה מקימות עילת תביעה, יש להצביע על סיכוי גם באשר לגובה הסעד הנתבע {בש"א (מחוזי יר') 7028/07 סם מרית נ' מדינת אוקראינה, פורסם במאגרים (21.11.07); בש"א (מחוזי חי') 13593/01 ניצולת הקרטל בע"מ נ' אסם תעשיות מזון בע"מ, פורסם במאגרים (26.01.02)}.
כאשר מדובר בסכומים גבוהים מאוד, על בית-המשפט לנקוט זהירות יתרה במתן פטור מאגרה, ובמסגרת בחינת סיכויי התביעה עליו לבחון גם את הסיכויים לנוכח סכום התביעה {רע"א 430/07 סם מרית נ' מדינת אוקראינה, פורסם במאגרים (26.08.07); בש"א (מחוזי חי') 5619/06 מריאנה אבו נסרה נ' נתיבי תבואות בע"מ, פורסם במאגרים (30.11.06)}.