botox

הסדר טיעון פתוח

משמעותו של הסדר טיעון פתוח הוא כי הצדדים ובאי-כוחם יודעים המסגרת העונשית הצפויה, קרי, מצב קיצון אחד - העונש לו עותרת התביעה, מצב קיצון שני - העונש לו עותרת הסנגוריה ושיקול-הדעת בתווך בין שני מצבי קיצון {עפ"ת (מחוזי מר') 35750-04-11 ניסים פרחאן נ' מדינת ישראל, תק-מח 2011(2), 29389 (2011)}.

ובמילים אחרות, הסדר טיעון פתוח המוצג לבית-המשפט, מוצג, לאחר שהצדדים ובאי-כוחם הגיעו להבנות כי העונש הראוי לנאשם הוא בטווח שבין הרף העליון לרף התחתון או בטווח {עפ"ת (מחוזי מר') 1390-10-10 אביב קובי נ' מדינת ישראל, תק-מח 2010(4), 8502 (2010)}.

נאשם משמוצע לו הסדר הטיעון קרוב לוודאי שהוא בוחן באמצעות סנגורו או בעצמו הענישה הרווחת בגין אותה עבירה/עבירות בהן הודה ויודע לאשורו את טווח העונשים ומסכים לכך.

אין איש כופה על נאשם להגיע להסדר טיעון פתוח או סגור.

ומשהגיע להסדר טיעון פתוח והנאשם הסכים לו, הרי שאינו יכול לחזור בו מאותו הסדר טיעון.

יתרה-מזאת, בית-המשפט מודיע לצדדים שאינו מחוייב להסדר הטיעון, קרי, הנאשם נוטל על עצמו סיכון נוסף מעבר להסכמה לעונש הקיצון המוצג על-ידי התביעה, סיכון לפיו בית-המשפט עשוי לגזור עונש כבד יותר מזה המוצג על-ידי התביעה, כך גם התביעה נוטלת על עצמה סיכון כי בית-המשפט יטיל עונש קל יותר מזה המוצג על-ידי הנאשם.

כך למשל, הצדדים ב- ת"פ (שלום ב"ש) 48348-08-10 {מדינת ישראל נ' טל יצחק, תק-של 2011(1), 145212 (2011)} הציגו בפני בית-המשפט הסדר טיעון פתוח לפיו המאשימה הגבילה את עצמה לעונש של עבודות שירות ואילו הסנגור ביקש להסתפק במאסר מותנה בלבד.