הסדר טיעון בעקבות הליך גישור

ב- בג"צ 4595/11 {טל יגרמן נ' מדינת ישראל, תק-על 2011(3), 138, 139 (2011)} קבע בית-המשפט:

"4. לאחר שבחנו את טענות העותר הגענו למסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף, מבלי שנתבקשה תגובה. כידוע, היקף ההתערבות של בית-משפט זה בשיקול-הדעת של רשויות התביעה באופן ניהול ההליך הפלילי מצומצם ביותר. החלטות ביחס לפנייה להליך של גישור פלילי כמו גם החלטות האם לשאת ולתת על הסדר טיעון ובאילו תנאים לעשות זאת, מסורות ברגיל לשיקול-דעתה של התביעה. כפי שציינה חברתנו, כב' השופטת ע' ארבל, ב- בג"צ 474/08 נשאשיבי נ' מדינת ישראל, תק-על 2008(1), 3996 (3.3.2008), פסקה 5 (להלן: "עניין נשאשיבי"):

'ההחלטה האם להפנות הליך פלילי מסויים לגישור, כמו גם ההחלטה באילו תנאים הדבר יעשה, הן מבין ההחלטות המצויות בלב סמכותה ושיקול-דעתה של התביעה.'

רק במקרים בהם ההחלטה נגועה בפגם חמור וקיצוני ייטה בית-משפט זה להתערב (ביחס לסמכותה של התביעה להציב תנאים במשא ומתן על הסדר טיעון, ראו בג"צ 5807/07 אבו שחאדה נ' פרקליטת מחוז המרכז, תק-על 2007(3), 463 (11.7.2007); בג"צ 1540/07 אבו חסירה נ' פרקליטות מחוז תל אביב, תק-על 2007(1), 4194 (11.3.2007)). מקרה מסוג זה יכול להתעורר, למשל כאשר מאשימה המדינה שני נאשמים בנסיבות זהות לחלוטין באותו כתב האישום ובאותן עבירות. אם המדינה מחליטה באופן שרירותי לנהל הליך של גישור בעניינו של האחד, אך מסרבת לעשות זאת בעניינו של האחר בלא הסבר ראוי, ייתכן שהנאשם אשר עניינו לא הופנה לגישור יוכל לטעון נגד שיקול-דעתה של התביעה. הדוגמה הינה חריגה, ויש לקוות שתישאר אך בבחינת דוגמה תיאורטית שלא תעוגן במציאות."

ב- תפ"ח (מחוזי מר') 41350-10-10 {מדינת ישראל נ' ג'ק הג'ג, תק-מח 2011(4), 7283, 7285 (2011)} קבע בית-המשפט:

"6. לאחר ששמענו את הצדדים שוכנענו כי יש מקום לקבל את הסדר הטיעון, אף כי מדובר בעונש שלטעמנו הינו מקל ביותר עם הנאשם, גם בהתחשב בכלל הנתונים והשיקולים שהציגו הצדדים.

כידוע, בית-המשפט מכבד הסדרי טיעון כל אימת שההסדר מאזן כראוי בין האינטרס הציבורי המיוצג על-ידי המאשימה לבין טובת ההנאה שמקבל הנאשם (ע"פ 1958/98 פלוני נ' מדינת ישראל, פ"ד נז(1), 577 (2002)).

בענייננו, מדובר בהסדר טיעון שהושג במסגרת הליך גישור בבית-משפט זה, לאחר שנפרשו בפני השופט המגשר סוגיות שונות, ועל-כן יש בכך כדי להעצים את משקלו של הסדר הטיעון ואת אינטרס ההסתמכות של הצדדים כי הוא יכובד על-ידי מותב אחר באותו בית-משפט הדן בתיק העיקרי.

בעניין זה נפנה לדברי בית-המשפט ב- ע"פ 6513/08 פלוני נ' מדינת ישראל, תק-על 2008(3), 2492 (10.8.08):

'דברים אלו מקבלים משנה תוקף נוכח העובדה כי הסדר הטיעון במקרה שלפנינו, הושג במסגרת הליך גישור שהתקיים בבית-המשפט קמא... בית-משפט קמא אף המליץ לצדדים על העונש שעליו הסכימו בסופו-של-יום. לפיכך ניתן לומר כי במובן מסויים הסדר הטיעון התקבל על דעתו של בית-המשפט קמא, דבר שאף הגדיל את אינטרס ההסתמכות של הצדדים כי הסדר זה יכובד על-ידי כב' השופט... במסגרת התיק העיקרי.'

7. לאור המפורט לעיל אנו מכבדים את הסדר הטיעון וגוזרים על הנאשם את העונשים הבאים..."

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

הסדר טיעון בעקבות הליך גישור