על בזיון בית-משפט
הפרקים שבספר:
- מבט היסטורי והגדרת המונח "בזיון"
- מהותו של בזיון בית-משפט ("בזיון אזרחי" ו"בזיון פלילי")
- זהות המבזה
- סירוב עד להשיב על שאלות
- סירוב לציית לצווי בית-משפט
- דינו של ממרה צו הנמצא מחוץ לתחום השיפוט של בתי-המשפט בארץ
- ערעור
- עיכוב ביצוע
- בקשה לנקיטת הליכי בזיון - צורת הבקשה
- הליכי הדיון בבקשה
- רמת ההוכחה
- הגנות בפני הליכי בזיון - מבוא
- אי-קיומו של תנאי הנותן תוקף להחלטה או צו
- צו שניתן ללא סמכות
- אי-בהירות ההחלטה או הצו
- העדר אפשרות לאכיפת פסק-דין
- אי-בהירות צו על-פי פקודת בזיון בית-המשפט
- הסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק-דין
- חוסר אפשרות לביצועה של החלטה
- ביצוע מאוחר
- הממרה המשתדל לקיים את צו בית-המשפט
- אכיפת החלטת בית-המשפט בדרך אחרת
- הפרה צפויה מראש של צו או החלטת בית-המשפט
- קיום דרישה מוקדמת טרם נקיטת הליכי בזיון
- ביצוע פסק-הדין או ההחלטה לאחר שניתנה החלטה הכופה ביצוע
- אילוצים אדמינסטרטיבים בביצוע צו
- ערכאות משפטיות שונות ופקודת בזיון בית-משפט - מבוא
- בית-דין רבני
- בית-משפט לענייני משפחה
- ראש ההוצאה לפועל
- מפקח על רישום מקרקעין
- בית-דין לעבודה
- חוק העונשין, התשל"ז-1977 – הבזיון הפלילי
- זילות בית-משפט
- יישום הלכות בזיון בית-המשפט - מבוא
- צו עשה וצו מניעה
- ענייני מקרקעין
- דיני משפחה
- שותפויות
- תכנון ובניה
- רשויות ציבוריות
- כינוס נכסים
- הגבלים עסקיים
- שימוש בשם מסחרי
אי-קיומו של תנאי הנותן תוקף להחלטה או צו
משלא קיים צד תנאי הקבוע בהחלטת בית-המשפט שבו מותנה תוקפה של החלטה, אין הוא רשאי לנקוט הליכים של בזיון בית-משפט.[173]במקרה זה נדון העניין בו שני ערעורים מאוחדים על שני צווים שיצאו מבית-המשפט המחוזי בחיפה בהליכי בזיון בית-המשפט. לבקשת האגודה המשיבה, נתן בית-המשפט המחוזי ביום 19.2.75 צו זמני, על-פיו מנע את המערער, בני ביתו, בני משפחתו, עובדיו וכל הבא מכוחו והסר למרותו, להימנע מלבנות, להמשיך בניה, לבצע עבודות בניה כלשהן וכן לגשת לאתר בניה במקום פלוני במושב "וזאת עד מתן פסק-דין בבוררות המתנהלת בין הצדדים בפני הוועדה המשפטית של תנועת מושבי העובדים". לא הוגש ערעור על צו המניעה הנ"ל ומכאן שעל המערער היה להימנע מלבצע את המעשים שנאסרו עליו. היום אין עוד מחלוקת על-כך, שהמערער הפר את צו המניעה בצורה זדונית, המביעה זלזול ברשות השופטת. לא רק שהמשיך בבניה, אלא הוא גם הכניס את משפחתו אל תוך הבניין וכאילו לא די בכך, משניתן הצו, הוא ערך באופן הפגנתי מסיבה של חנוכת הבית במקום כדי ליתן ביטוי פומבי ליחסו אל צו בית-המשפט.
השאלה העומדת היא, אם על-פי החומר שבא לפניה רשאית היתה השופטת קמא לקבוע שהצו היה בר-אכיפה, ושמן הדין לכפות קיומו על המערער. שאלה זו מתעוררת עקב פגמים שבסדרי הדין אשר אם הם אמנם מונעים את אכיפת הצו הזמני, המערער זכאי ליהנות מהם, שכן, כאשר הורה בית-המשפט המחוזי בצו הזמני הנ"ל למערער להימנע מלהמשיך בבניה ומלעשות את שאר הפעולות בהן מדובר בצו, הוא התנה את תקפו של הצו, כמקובל, במתן ערובה. הוראתו היתה שהמשיבה תמציא ערבות עצמית בסך 25,000 ל"י ומשתמציאה ייכנס הצו לתקפו. המשיבה התיימרה להמציא ערבות כמצוות בית-המשפט, ואולם למרבה הצער ערבות זו לא נחתמה כדין.
[173] ע"פ 197/75 זכריה סולימאן נ' אחיהוד, מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ, פ"ד כט(2) 361.

