מחיקה ודחיה בהליך האזרחי, הלכה ומעשה
הפרקים שבספר:
- הקדמה
- מחיקה על-הסף
- "אין הכתב מראה עילת תביעה"
- תובענה אשר יש בהגשתה משום שימוש לרעה בהליכי בית-משפט, תחשב תביעה טורדנית ו/או קנטרנית
- שוויו של נושא התובענה נישום בחסר או שולמה אגרה בלתי-מספקת על-ידי התובע
- מחיקה על-הסף מחמת נימוקים שאינם מופיעים בתקנה 100 לתקסד"א
- מבוא
- "מעשה בית-דין"
- דחיה מחוסר סמכות והעברת הדיון לבית-המשפט המוסמך
- "כל נימוק אחר"
- הלכות בתי-המשפט
מחיקה על-הסף
תקנה 100 לתקסד"א קובעת כדלקמן:"100. מחיקה על-הסף (105)
בית-המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, לצוות על מחיקת כתב תביעה נגד הנתבעים, כולם או מקצתם, על יסוד אחד הנימוקים האלה:
(1) אין הכתב מראה עילת תביעה;
(2) נראה לבית-המשפט או לרשם מתוך הכתב שהתובענה היא טרדנית או קנטרנית;
(3) שוויו של נושא התובענה נישום בחסר והתובע לא תיקן את הכתב תוך הזמן שנקבע לכך;
(4) שולמה אגרה בלתי-מספקת והתובע לא שילם את האגרה הנדרשת תוך הזמן שנקבע לכך."
על-אף שתקנה 100 לתקסד"א מונה רשימה של מספר עילות לפיהן יורה בית-המשפט על מחיקת התובענה, הלכה ידועה היא כי רשימה זו, לעולם איננה סגורה, שכן, לבית-המשפט הסמכות הטבעית להיזקק לעילת מחיקה אחרת שאיננה קבועה בתקנה.
יפים לעניין זה דברי כב' הרשם ש' ברוך ב- בש"א (ת"א-יפו) 24186/05[9]:
"בית-המשפט מוסמך למחוק תובענה או לדחותה בהתאם לתקנות 100-101 לתקנות סדר הדין האזרחי, בהתקיים אחד התנאים המנויים בתקנות. מטרת התקנות היא לסלק על-הסף תובענה שאפילו אם יינתן לתובע יומו, והתביעה תתברר עד תומה, היא לא תוכל להביא לתובע את הסעד המבוקש, כמו גם סילוק על-הסף מבחינה טכנית, היות והאגרה שולמה בחסר ואינה מתאימה לסכום התביעה. רשימה זו אינה רשימה סגורה, ובית-המשפט מוסמך למחוק תובענה אף בשל עילות נוספות שאינן מנויות בסעיף."[10] (ההדגשות אינן במקור).
מעיון ברישת התקנה עולה כי המחוקק נוקט בלשון "בית-המשפט או הרשם רשאי בכל עת..." ולא בלשון חייב. כלומר, לבית-המשפט שיקול-דעת באם להורות המשך ההתדיינות בין הצדדים. עוד עולה, כי בית-המשפט רשאי לעלות בעצמו את נושא ה"מחיקה" וללא כל בקשה מטעם הנתבע או מי מטעמו.
לעניין זה יפים הם דברי כב' השופט א' גורן בספרו[11]:
"בית-המשפט רשאי ליזום הליך מחיקה (ללא היזקקות לבקשת הנתבע). על סמכותו של בית-המשפט למחוק הליך מיוזמתו, למדים מנוסח תקנה 100 (הדנה במחיקה על-הסף 'בכל עת', דהיינו, בכל שלב משלבי הדיון). בית-המשפט רשאי למחוק את התובענה מיוזמתו, אפילו הנתבע אינו עותר לכך ואפילו הנתבע מתנגד לכך. התקנה 'אינה מתנה את סמכות המחיקה ביוזמת בעלי הדין. שיקול-הדעת הוא של בית-המשפט, הרשאי להחליט מיוזמתו הוא, ואפילו בניגוד לעמדת הנתבעים' ע"א 109/84 ורבר נ' אורדן תעשיות בע"מ, פ"ד מא(1) 577."[12]
להלן: נסקור את עילות המחיקה המנויות בתקנה זו.
[9] בש"א (ת"א-יפו) 24186/05 בנק אגוד לישראל בע"מ נ' עזבון המנוחים יוסף אייזן ז"ל וכרמלה אייזן ז"ל ואח', תק-מח 2007(3) 2520 (2007).
[10] ראה גם ע"א 615/84 אברהם מרקוביץ נ' חייא סתם, פ"ד מב(1) 541 (1988).
[11] א' גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה 7, התשס"ג) 134; בש"א 5215/02 יצחק עמר נ' נציגות הבית המשותף ואח', תק-של 2003(1) 481 (2003).
[12] בש"א 5215/02 יצחק עמר נ' נציגות הבית המשותף ואח', תק-של 2003(1) 481 (2003).

