מחיקה ודחיה בהליך האזרחי, הלכה ומעשה
הפרקים שבספר:
- הקדמה
- מחיקה על-הסף
- "אין הכתב מראה עילת תביעה"
- תובענה אשר יש בהגשתה משום שימוש לרעה בהליכי בית-משפט, תחשב תביעה טורדנית ו/או קנטרנית
- שוויו של נושא התובענה נישום בחסר או שולמה אגרה בלתי-מספקת על-ידי התובע
- מחיקה על-הסף מחמת נימוקים שאינם מופיעים בתקנה 100 לתקסד"א
- מבוא
- "מעשה בית-דין"
- דחיה מחוסר סמכות והעברת הדיון לבית-המשפט המוסמך
- "כל נימוק אחר"
- הלכות בתי-המשפט
מחיקה על-הסף מחמת נימוקים שאינם מופיעים בתקנה 100 לתקסד"א
1. כלליכפי שראינו, תקנה 100 לתקסד"א מונה 4 מקרים בהם יורה בית-המשפט על מחיקת התובענה על-הסף. כאמור לעיל, הרשימה המופיעה בתקנה 100 לתקסד"א – איננה רשימה סגורה.
בית-המשפט רשאי למחוק תובענה על-הסף בגין עילות שונות המנויות בתקנות. מלבד רשימת עילות המחיקה על-פי תקנה 100 לתקנות, שאינה רשימה סגורה, מוסמך בית-המשפט למחוק כתבי טענות אף בשל עילות נוספות שיפורטו להלן. על-אף האמור, בית-המשפט ימנע ממחיקת התובענה באם ניתן יהיה להציל התובענה על דרך תיקונה[73].
הלכה היא, כי לא רק על יסוד תקנה 100 לתקסד"א ושאר התקנות מוסמך בית-המשפט למחוק תביעה על-הסף, כי אם גם על יסוד הכוחות שהוענקו לבית-המשפט מטבע ברייתו[74].
2. תובענות ייצוגיות
בכל הנוגע לתובענות ייצוגיות[75], שם קיים הסדר מיוחד, פסק בית-המשפט העליון:
"סילוק על-הסף ניתן במקום שבו אין בכתב התביעה כדי לגלות עילות תביעה כנגד הנתבעים (י' זוסמן סדרי הדין האזרחי, בעמ' 387). ככל שעסקינן בבקשה לסילוק התובענה הייצוגית על-הסף, הרי ששאלת קיומה של עילת תביעה נבחנת ממילא במסגרת התנאים לאישורה של התובענה כייצוגית, הכוללים בין היתר את הדרישה כי התובע יראה כי קמה לו עילת תביעה אישית נגד הנתבעים... לפיכך אין מקום לדון בנפרד בבקשה לסילוק התובענה על-הסף באשר שאלה זו תיבדק במסגרת בחינת התקיימותם של התנאים הקבועים... ככל שעסקינן בבקשה לסילוק הבקשה לאישורה של התובענה הייצוגית על-הסף, הרי שצו כזה יינתן, אם בכלל, במקרים חריגים וקיצוניים שבהם ברור על פני הדברים שאין בבקשה ולא כלום, וזאת עוד בטרם נכנסנו לגדרם של סעיפים 54א ו54ב."[76]
3. הפרת החלטה של בית-המשפט
ב- ת"א (ת"א-יפו) 1417/02[77] נפסק מפי כב' השופטת ברון ציפורה:
"כאמור, בקשת הסילוק שבפני איננה בקשת סילוק מחוסר עילה, אלא מטעמים של הפרת החלטת בית-המשפט אשר הורתה למבקשים לתקן את בקשתם ולהשמיט עילות שמכוח תקנה 29 לתקנות. בשלב זה של הדיון אינני יכולה לקבוע, כי 'אין בבקשה ולא כלום'. כך גם, לאור פסיקת בית-המשפט העליון, לפיה 'אם אך ניתן להציל תובענה מכיליון על דרך של תיקון אין מוחקים כתב תביעה על-הסף', הרי שגם אם אמצא כי יש ממש בטענותיה של פרטנר, לכל היותר אורה על מחיקת אותם קטעים מבקשת הייצוג המתוקנת אשר אינם כוללים טענות לפי חוק הגנת הצרכן. אם כך המדובר, למעשה, בבקשה למחיקת קטעים מבקשת הייצוג המתוקנת."
4. סחבת, סרבול הדיון
ב- ת"א 18682/95[78] נמחקה תביעה מנימוקים שונים שעיקרם נעוצים בסחבת, בסרבול דיון ועוד, כקביעת כב' השופט השופט אשר גולדין – סג"נ:
"יתירה מזאת, המשך ניהול ההליך במתכונתו דהיום, יצור סרבול מיותר ויביא לאובדן יעילות ההתדיינות לאין ערוך. התרשמותי היא, כי הצדדים יבזבזו זמן שיפוטי יקר לצורך ניהול התדיינות אקדמית גרידא באשר לשאלות שנויות במחלוקת הנובעות מחלוף הזמן והאירועים שהתרחשו במסגרתו, וכבר ניתן להבחין בניצנים למחלוקות פרוצידוראליות עתידיות, בדמות בקשות שונות כגון פיצול סעדים, צירוף נתבעת נוספת ותיקון כתב הגנה. אולם ניתן למנוע התפתחות זו על-ידי מחיקת התובענה כיום. ולראיה:
'מטרתן של תקנות הדיון היא להבטיח ניהול משפט בצורה יעילה ולמנוע סחבת ובזבוז זמן שיפוטי מיותרים... במתן החלטותיו הדיוניות רשאי, ואף חייב בית-המשפט לנקוט באמצעים, על-מנת למנוע התדיינות שהינה אקדמית וחסרת תועלת ממשית.' (פסק-דין מרקוביץ לעיל)
ב. תובענה זו משרכת רגליה בין כתלי בית-המשפט כ- 10 שנים. אין ספק בליבי, כי לא ניתן כיום להתחקות אחר כל אותם המסמכים והמוצגים שהיו מנת חלקה של התובענה, כמו-כן, נוכח הזמן הרב, אבדה התועלת העיקרית הנעוצה בהתרשמותו הראשונית של בית-המשפט מן העדויות.
ג. אינני רואה טעם מדוע יש לנהל את התובענה כפי שהיא כיום, לאור הנימוקים דלעיל, בעוד שבעבר הצהירו בא-כוח הצדדים על נכונותם למחוק את התביעה.
7. תחולת תקנה 100 לתקנות סדר הדין האזרחי
תקנה 100 לתקנות סדר הדין האזרחי מסמיכה את בית-המשפט לצוות בכל עת על מחיקת כתב התביעה על יסוד מספר נימוקים. אמנם, אין נימוקי החלטה זו מנויים על רשימת הנימוקים המופיעה בתקנה 100 לעיל, ואולם, בידוע הוא כי רשימה זו איננה רשימה סגורה, וכי רשאי בית-משפט לעשות שימוש בסמכותו למחוק תובענה גם מטעמים שאינם מצויים בתקנה. ולראיה:
'כבר אמרנו, כי לא רק על יסוד תקנה 100 ושאר התקנות, כי אם גם על יסוד הכוחות שהוענקו לבית-המשפט מטבע ברייתו מוסמך הוא למחוק כתב תביעה...' (י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית) עמ' 400).
לא נעלמה מעיניי ההלכה לפיה בית-משפט יעשה שימוש בסמכותו זו אך לעיתים רחוקות בלבד (פסק-דין מרקוביץ), אך שוכנעתי כאמור, כי מקרה זה אוצר בתוכו נסיבות מיוחדות המצדיקות ומחייבות מחיקת התובענה וזאת מן הטעמים המפורטים בהחלטה זו.
8. לאור כל האמור לעיל התוצאה היא כדלקמן:
[73] ע"א 556/84 קומפני דה פריזיין נ' פלאטו שרון, פ"ד לט(2) 529 (1986); ת"א (ת"א-יפו) 1417/02 כהן שרון ואח' נ' חברת פרטנר תקשורת בע"מ, תק-מח 2005(2) 2374 (2005).
[74] זוסמן י' סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית) 400; ת"א 18682/95 בתיה לבנת נ' יוסף לוי נחום, פדאור 05(23) 425 (2005).
[75] בתאריך 12.3.06 נכנס לתוקפו חוק התובענות הייצוגיות, התשס"ו-2006.
[76] רע"א 8268/96 שמש נ' רייכרט, פ"ד נה(5) 276 (2001).
[77] ת"א (ת"א-יפו) 1417/02 כהן שרון ואח' נ' חברת פרטנר תקשורת בע"מ, תק-מח 2005(2) 2374 (2005).
[78] ת"א 18682/95 בתיה לבנת נ' יוסף לוי נחום, פדאור 05(23) 425 (2005).

