כיצד יש לנהוג במקרים של תאונות דרכים?

הוראות שעל פיהן יש לנהוג במקרים של תאונות דרכים הן אלו הקבועות בסעיף 144(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 שקובע כדלקמן:

"144. תאונת דרכים שתוצאתה הריגה או פגיעה בגוף
(א) נוהג רכב המעורב בתאונה שכתוצאה ממנה נהרג אדם או נפגע, יפעל לפי הוראות אלה:
(1) יעצור מיד את הרכב במקום התאונה או קרוב אליו ככל האפשר, ולא יזיזנו ממקומו אלא אם יש הכרח להשתמש ברכב לצורך ביצוע האמור בפסקה (2) או אם שוטר הרשה את הדבר.
(2) בהתאם לנסיבות המקרה ומקום התאונה, יגיש לכל אדם שנפגע באותה תאונה עזרה מתאימה ובמיוחד:
(א) ידאג למניעת כל נזק נוסף לנפגע;
(ב) יגיש לנפגע עזרה ראשונה שביכולתו להגיש על-פי הכשרתו;
(ג) יזעיק למקום התאונה את שירותי ההצלה המקצועיים הנחוצים על-פי נסיבות המקרה ובין השאר, אמבולנס, משטרה ומכבי אש;
(ד) ימתין ליד הנפגע עד להגעת שירותי ההצלה המקצועיים;
(ה) במקום שאין אפשרות לפנות את הנפגע באמבולנס ידאג להעברתו ברכב מתאים אחר לתחנת עזרה ראשונה, לבית חולים או לרופא.
(3) ימסור לשוטר, או לאדם שנפגע או לנוהג רכב אחר המעורב באותה תאונה, או לכל נוסע או אדם שהיה בחברתו של הנפגע, את שמו ומענו, את מספר רישיון הנהיגה ומספר הרישום של הרכב שהוא נוהג בו ושם בעליו ומענו, ויציג לפי דרישתם את רישיון הנהיגה, רישיון הרכב או תעודת הביטוח ואת תעודת הזיהוי שלו אם היא נמצאת ברשותו וירשה להעתיק כל פרט הרשום בהם;
(4) יודיע מיד ככל האפשר ובאמצעי הקשר המהירים ביותר לתחנת המשטרה הקרובה למקום התאונה על אירועה ויפרט בהודעה את שמו ומענו, וכן את מקום האירוע ומקום הימצאו הוא, ואם ידוע לו - גם שם האדם שנפגע ולאיזה מקום הועבר לטיפול.
(ב) לא יזיז אדם רכב המעורב בתאונה כאמור בתקנת-משנה (א), אלא אם הרשהו שוטר לעשות כן, או אם יש הכרח בכך לצורך הגשת עזרה למעורבים בתאונה זו."

לפי הוראות סעיף 144(א) לתקנות התעבורה, אנו למדים שאדם אשר היה מעורב בתאונת דרכים חייב להמתין במקום האירוע עד לבואן של שירותי ההצלה ולוודא כי הנפגע אכן מקבל סיוע מתאים. אולם, המציאות מלמדת כי ישנם נהגים רבים אשר נרתעים ממראה דם או משמיעת זעקות שבר או אפילו מאלימות שתופעל כלפיהם מצד נפגעי התאונה, דבר שמביא אותם לבחור שלא לעצור בזירת האירוע ולהסגיר עצמם מאוחר יותר לידי המשטרה.

על-אף העובדה כי במעשיהם הם עוברים הלכה למעשה עבירה של הפקרה לאחר פגיעה, הפסיקה במקרים מסויימים נוהגת כלפיהם באופן סלחני יותר מאשר נהגים שברחו לשם שיבוש מהלכי חקירה ומשפט.

מי שנפגע בתאונת דרכים, אך פרטי הנהג או הרכב הפוגע אינם בידו, יכול לתבוע פיצויים מחברת "קרנית" שהינה תאגיד ציבורי שהוקם מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: "פלת"ד" או "חוק לפיצוי לנפגעי תאונות דרכים"). על הנפגע להוכיח ל"קרנית" כי אכן מדובר בתאונת פגע וברח לצורך קבלת הפיצויים. ככלל, על נפגע עבירת הפקרה לאחר פגיעה לפעול בשקידה סבירה להשגת פרטי הנהג הפוגע לפני שהוא תובע פיצויים מ"קרנית".

כמו-כן, במצבים בהם הנהג הפוגע נתפס ומועמד לדין פלילי יכול בית-המשפט להשית עליו פיצוי שישולם לטובת נפגע עבירת פגע וברח. כמו-כן, לפי פקודת הראיות, במידה והפוגע אכן נמצא אשם בדין הפלילי, הראיות אשר לפיהן נמצא אשם יוכלו לשמש נפגע עבירה גם בדין האזרחי להוכחת אשמתו של הנאשם (אך לא על-מנת לקבוע את גובה הפיצויים או לתבוע נאשמים אחרים שהיה להם צד בגרימת הנזק), וזאת במסגרת תביעה אזרחית נגררת להרשעה בפלילים. פסק התביעה חייב להיות מוגש באותו בית-המשפט ובפני אותו הרכב שופטים אשר הרשיע את הנאשם תוך 90 יום מהרגע בו פסק-הדין בהליך הפלילי הפך להיות חלוט.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

כיצד יש לנהוג במקרים של תאונות דרכים?