דיני רשלנות עורך דין וההיצג הרשלני
הפרקים שבספר:
- דיני רשלנות עורך דין - הקדמה
- דיני רשלנות עורך דין - פתח דבר
- חובת עורך דין ללקוחו
- ההבחנה בין רשלנות לבין טעות בשיקול דעת
- חובת הגילוי.מעילה באימון הלקוח והסתרת "פרט מהותי"
- נאמנות
- הפעלת שיקול הדעת של עורך הדין בעניין פשרה
- האם חב עורך הדין חובת זהירות כלפי הצד שכנגד?
- רשלנות עובדי משרדו של עורך הדין
- על עורך הדין להסביר את משמעות החתימה על ייפוי כוח
- מתן עצה
- מסירת מידע חלקי ע"י הלקוח
- ניגוד עניינים
- רשלנות עורכי דין במילוי תפקידם ככונסי נכסים וכמפרקים
- רשלנות עורכי דין בהליכי הוצל"פ
- אפוטרופסות
- מנהל עיזבון.ירושות וצוואות
- הליכי ערעור
- רשלנות במשפט הפלילי
- התיישנות
- ניסוח הסכמים
- הכנת לקוח לפני משפט - והתנהלות עורך הדין במהלך המשפט
- עסקאות מקרקעין
- אשם תורם
- פסיקת הוצאות כאשר התביעה הוגשה בקלות ראש
- חובתו של עורך דין כלפי מושך שיק לא עביר
- לקוח המסתכן בפעולה משפטית מסוכנת
- עסקה כושלת
- עסקה ספוקלטיבית
- ייצוג בני משפחה
- אי הגשת סיכומים
- בוררות
- תיקון כתב התביעה
- הזכות לפיצויים
- אחריות עורך הדין באנגליה
- היצג רשלני בנזיקין
חובת הגילוי.מעילה באימון הלקוח והסתרת "פרט מהותי"
לחובת הגילוי שני פנים: הפן האחד, הוא החובה לענות תשובות מלאות וכנות על שאלות בכתב שהוצגו למבוטח בעניין מהותי. הפן השני, הוא חובת הגילוי היזום, החובה שלא להעלים בכוונת מרמה עניין מהותי {ע"א 282/89 רוטנברג ואח' נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מו(2), 339 (1992); ע"א 1809/95 הלמן נ' לה נסיונל, פ"ד נ(3), 77 (1996); ג' שלו "חובת הגילוי בחוזי ביטוח" הפרקליט מ' (תשנ"א-תשנ"ב), 20; ע"א 1530/02 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' יובלים אגודה שיתופית, פ"ד נח(6), 822 (2004)}.אי-דיווח על-כך שעורך-הדין הושעה מלשכת עורכי-הדין, ואינו רשאי לעסוק בעריכת-דין ולהעניק שירותים משפטיים, החל ממועד ההשעיה - היא מעילה באמון הלקוח, והסתרת "פרט מהותי".
מעת שעורך-הדין נמנע מליידע את חברת הביטוח המבטחת אותו בביטוח אחריות מקצועית, אודות השעייתו, הינה "מידע מהותי" שהיה על עורך-הדין לגלותו למבטחת טרם חידוש הפוליסה.
על עורך-הדין חלה, בנסיבות אלה, חובת גילוי אקטיבית, אשר מכוחה חובה היה עליו לדווח לא רק ללקוח אלא גם לחברת הביטוח כי הוא הושעה ואינו רשאי לשמש כעורך-דין בתקופת השעייתו. עסקינן במידע מהותי ולכן היה על עורך-הדין להביא מידע זה לידיעתה של חברת הביטוח, מיוזמתו.
ב- ע"א (ת"א) 1670/09 {עו"ד רוני גורסקי נ' אשד חיה, פורסם באתר האינטרנט נבו (22.09.11)} קבע בית-המשפט כי הפוליסה שהוצאה למערער, פוליסה לביטוח אחריות מקצועית בעיסוקו כעורך-דין שנותן שירותים משפטיים, אינה חלה מרגע שהוא הושעה מהלשכה ולא היה עוד עורך-דין, הן בשל מהות ומטרת הפוליסה והן בשל העובדה שהמערער הסתיר פרט מהותי מהמבטחת.