סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

• הגדרת מוניטין
• קנייניות המוניטין
• דרכי הוכחת קיומו של מוניטין
• סוגי מוניטין
• חישובו של המוניטין
• דילול של מוניטין
• פסיקת בתי-המשפט - הגדרות, יצירת מוניטין
• עילות תביעה וסעדים משפטיים שעניינם תשלום בגין מוניטין
• בעל בית ודייר המוגן - תשלום בגין מוניטין
• שותפויות
• כללי
• הפקעת מקרקעין
• מבוא
• גניבת עין
• הפרת סימן מסחר
• פטנטים ומדגמים
• זכות היוצרים
• עשיית עושר ולא במשפט
• מכירת מוניטין ותנאי בהסכם בדבר אי-התחרות
• הגבלים עסקיים ותניית אי-תחרות
• הפרת חוזה ופסיקת פיצוי בגין נזק למוניטין
• המוניטין כנכס בר-חלוקה
• נכסי קריירה - המוניטין
• מס הכנסה
• הגדרת המוניטין וחישובו בענייני המס
• מכירת לקוחות כמכירת מוניטין
• הפרדת מוניטין אישיים מן העסקה והתקשרות נפרדת לגביהם
• מכירת חלק מן המוניטין
• מה בין מוניטין אישיים למוניטין עסקיים
• נטל וכמות הראיה בהוכחת המוניטין
• זיהויו של מוניטין בעסקת רכישת מניות
• הוצאות הוניות ומוניטין

מס הכנסה

חלקה של פקודת מס הכנסה{נוסח חדש} מתייחס למוניטין כ"נכס" אשר את התמורה המתקבלת עבורו הינה רווח הון.

בהבדל מסוגי "נכסים אחרים" המוניטין הינו נכס ערטילאי, מופשט וחסר הגדרה חד-משמעית וברורה.

בהיות המוניטין נכס סחיר, מוחזק, מועבר ונמכר הפך ככזה להיות לנושאם של חוזים, עסקות מסחריות ומוקד להתייחסות.

על-מנת שהעברתו של "נכס" תיפול במסגרת חלקה הנ"ל צריכים להתקיים שלושה תנאים קומולטיביים:

תנאי ראשון הוא, ה"נכס" צריך ליפול במסגרת הגדרת "נכס" בפקודת מס הכנסה.

תנאי שני הוא, העברתו של הנכס חייבת להיות "מכירה" כמובנה בחלק ה' של פקודת מס הכנסה.

תנאי שלישי, אסור לאותה העברה שתהא נובעת מעסקה או מעסק אקראי מצד דינים ופסיקה.

בהיעדר הגדרה מפורשת וברורה למושג "מוניטין", צמחו תופעות שונות הקשורות בשאלות מס הכנסה.

התופעה הראשונה היא, הצדדים המתקשרים ביניהם נותנים לסכומי כסף המשתלמים אגב עסקה מסחרית, מכירת עסק, פירוק שותפות וכיוצא בזה, את הגדרתם כמוניטין.

התופעה השניה היא, הצדדים המתקשרים ביניהם מגדירים סכומים שונים {אשר שולמו כפיצוי או צורה אחרת} דווקא תחת ההגדרה של מוניטין.

התופעה השלישית היא, שלטונות המס, בהיעדר הוראה מפורשת כאמור, בוחרים לעיתים להתעלם מן המשמעות אותה נתנו הצדדים לעסקה כאשר הגדירו סכומי כסף מסויימים כ"מוניטין".

פקיד המס מבצע הגדרה שונה זו, תוך שהוא מפעיל את סמכותו מכוח סעיפי הפקודה המאפשרים לו לראות עסקה כזו או אחרת כמלאכותית או בדויה.

כך, למשל, הגיע פקיד השומה למסקנה כי סכום שהוגדר בהסכם כמשתלם עבור "אינונטר ומוניטין" לא היה ולא נברא וכי כל הסכום השתלם עבור אינונטר בלבד. וההגדרה לא באה אלא להסוות את העסקה האמיתית שהיא מכירת אינונטר {עמ"ה 11/67 קימל יצחק נ' פקיד השומה תל אביב, פד"א (א) 169 (1967)}.

כתוצאה מן המס המופחת בגין מוניטין רבו הנסיונות להגדיר סכום מסויים ששולם כמוניטין.

הדבר אף הביא בכנפיו מבול דיונים משפטיים סביב המחלקות בין הנישום לפקיד המס בשאלת החיוב במס.

עד לתיקון 132 לפקודת מס ההכנסה היה המס מחושב כלהלן:

"מיסוי של רווח הון ובכלל זה מוניטין נוצר מן הפער, שבין התמורה שמקבל הנישום בעד הנכס שנמכר לבין הסכומים ששילם בעת רכישתו של אותו הנכס. עם-זאת, מתוך הכרה בעובדה, כי חלק מן הרווח המחושב בדרך זו מבטא גם את עליית ערך אינפלציונית, מצא המחוקק לנכון להפחית את שיעורי המס החלים על אותו סכום המבטא את עליית המדד, או בשנים האחרונות לפטור כליל מן המס.

המחוקק העניק הקלה משמעותית לנכס הון, שהוא מוניטין שנצמח, בקובעו כי חלק מרווח ההון אשר אמור היה להיחשב כרווח ריאלי יחושב כרווח אינפלציוני"
{ראובן שיף, רואה חשבון, "מוניטין לצורכי מס - האמנם סוף הדרך", ידע למידע מס' 265 אוקטובר 1998}

החל מינואר 2003, נכנסה לתוקף הרפורמה במס ההכנסה {תיקון 132 לפקודה}.

במסגרת השאיפה, להרחבת בסיס המס ולביטול הקלות מסויימות במס, תוקן סעיף 88 לפקודה ובוטלה התיחסות ל"מוניטין" בהגדרת "סכום אינפלציוני".

מעתה, יחושב הסכום האינפלציוני רק על מוניטין ששולם בעבורו. הרווח ממכירת המוניטין, שלא שולם עבורו, יהיה רווח ריאלי וימוסה בשיעור של 25 אחוז, כמו שיעור המס הרגיל על רווח הון. עוד יש לציין שני חידושים:

חידוש ראשון, על ריווח ריאלי ממכירת מוניטין לא תחול ההוראה של החלוקה הלניארית, החלה על ריווחי הון ממכירת נכסים אחרים, ולפיה על רווח ההון הריאלי, שנצמח עד תום שנת 2002, יחולו שיעורי המס הקודמים, שעמדו על 50 אחוז אצל יחיד ו- 36 אחוז אצל חברה.

במילים אחרות, שיעור המס החל על הריווח הריאלי ממכירת מוניטין החל מיום 01.01.03 הוא 25 אחוז על כל הריווח הריאלי, ללא חשיבות לשאלה ממתי צמח רווח הון זה.

חידוש שני, יותקנו תקנות, שיאפשרו הפחתת מוניטין על פני מספר שנים. זו הוראה שתאפשר את ניכוי ההוצאה על התשלום לרכישת המוניטין, על פני מספר שנים, מתוך ההכנסה החייבת.

החידוש הוא בהיתר לניכוי הפחתה זו, למרות שמדובר בנכס לא מוחשי, שתקנות הפחת הרגילות אינן חלות עליו" {רמי אריה, רואה חשבון במאמרו "ניבטי מיסוי על מכירת מוניטין בעקבות הרפורמה", ידע למידע מס' 318 מרץ 2003}.

תקנות מס הכנסה (שיעור פחת למוניטין), תשס"ג-2003 קובעות לאמור:

"בתוקף סמכותי לפי סעיפים 21 ו- 243 לפקודת מס הכנסה, ולפי סעיף 3 לחוק מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה), התשמ"ה-1985, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
(1) הפחת בשל מוניטין ששולם בעדם יהיה בשיעור של 10% לשנה ממחירם המקורי.
(2) (א) האמור בתקנה 1 לא יחול ברכישת מוניטין מקרוב כהגדרתו בסעיף 105יא לפקודה, או מתושב חוץ, אלא אם-כן הוכח להנחת דעתו של פקיד השומה שהרכישה היתה חיונית לצורך ייצור ההכנסה ונעשתה בתום-לב ומטעמים עסקיים בלבד.
(ב) לא יראו במוניטין נכס בר-פחת לעניין סעיף 96 לפקודה.
(3) על-אף האמור בתקנה 1, אדם הזכאי לפחת נוסף או הפחתה בשל אותו מוניטין גם על-פי דין אחר (להלן: "הפחת הנוסף"), יהיה זכאי לפחת על-פי תקנות אלה בשיעור ההפרש שבין 10% לפחת הנוסף, ובלבד שסך כל הפחת בשל אותם מוניטין לא יעלה על 10% או על הפחת הנוסף, לפי הגבוה מביניהם.
(4) תחילתן של תקנות אלה ביום א' בתמוז התשס"ג (1 ביולי 2003) (להלן: "יום התחילה") והן יחולו על מוניטין שנרכש ביום התחילה ואילך."

ב- ע"א 7493/98 {שלמה שרון נ' פקיד שומה - יחידה ארצית לשומה, פ"ד נח(2), 241 (2003)}, תואר המצב המשפטי החדש באשר להתייחסות ל"מוניטין" בכלל ולאור התיקון לחוק.

מוניטין הם "נכס", כמשמעו של מונח זה בסעיף 88 לפקודה. במכירת "נכס" מסוג מוניטין, העניקה הפקודה בנוסחה דאז לנישום הקלה, וזאת בדרך של חישוב שונה של הסכום האינפלציוני באופן המגדיל את הסכום עליו מוטל מס בשיעור מופחת בהשוואה למס המוטל על רווח ההון הריאלי {א' רפאל וי' מהולל, מס הכנסה (כרך ג' (1991) 83-80, 94-93; ד' נייגר, "היבטיים פיסקאליים של מכירת מוניטין", מיסים ד/4 (1990) א-1; א' רפאל וח' זייפמן "מוניטין עסקיים - לא סוף הדרך", מיסים יג/2 (1999) א-21)}.

חישוב נפרד זה עמד ביסוד המחלוקות הרבות שבין הנישומים לבין רשויות המס, באשר לסיווגן של עסקות שונות, כמכר מוניטין או כמכר הוני "רגיל".

יוער כי, בינתיים הוחק התיקון מס' 132 לפקודה ועם כניסתו לתוקף, בעקבות התקנת תקנות מס הכנסה (שיעור פחת למוניטין), התשס"ג, התבטלה ההבחנה שבסעיף 88 בין מוניטין לבין נכסים אחרים.

יחד-עם-זאת, החשיבות בהגדרתם של "מוניטין" ושל "מכירת מוניטין", ובקביעת אופן חישוב ערך המוניטין, נותרה בעינה. זאת, כיוון שכפי שעוד יפורט, מתירות כיום התקנות ניכוי פחת בגין המוניטי.

בנוסף על-כך, מבחין סעיף 91 לפקודת מס הכנסה בין המוניטין לבין נכסים אחרים, לצורך חישוב חבות המס בגין רווח הון אשר נצמח טרם כניסתו לתוקף של תיקון מס' 132.