סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

• הגדרת מוניטין
• קנייניות המוניטין
• דרכי הוכחת קיומו של מוניטין
• סוגי מוניטין
• חישובו של המוניטין
• דילול של מוניטין
• פסיקת בתי-המשפט - הגדרות, יצירת מוניטין
• עילות תביעה וסעדים משפטיים שעניינם תשלום בגין מוניטין
• בעל בית ודייר המוגן - תשלום בגין מוניטין
• שותפויות
• כללי
• הפקעת מקרקעין
• מבוא
• גניבת עין
• הפרת סימן מסחר
• פטנטים ומדגמים
• זכות היוצרים
• עשיית עושר ולא במשפט
• מכירת מוניטין ותנאי בהסכם בדבר אי-התחרות
• הגבלים עסקיים ותניית אי-תחרות
• הפרת חוזה ופסיקת פיצוי בגין נזק למוניטין
• המוניטין כנכס בר-חלוקה
• נכסי קריירה - המוניטין
• מס הכנסה
• הגדרת המוניטין וחישובו בענייני המס
• מכירת לקוחות כמכירת מוניטין
• הפרדת מוניטין אישיים מן העסקה והתקשרות נפרדת לגביהם
• מכירת חלק מן המוניטין
• מה בין מוניטין אישיים למוניטין עסקיים
• נטל וכמות הראיה בהוכחת המוניטין
• זיהויו של מוניטין בעסקת רכישת מניות
• הוצאות הוניות ומוניטין

הוצאות הוניות ומוניטין

ב- עמ"ה (חי') 132/00 {חברת ניהול קניונים נ' פקיד שומה, תק-מח 2002(3), 2682 (2002)} נדונו שלוש שאלות השלובות האחת ברעותה.

השאלה האחת: מהי מהות ההוצאות השונות הנדרשות על-ידי המערערת, האם הוצאות הוניות שאינן מותרות לניכוי או הוצאות פירותיות המותרות לניכוי?

הסיווג כהוצאה עסקית או "טרום עסקית", הוא רק מבחן עזר לצורך האבחנה היסודית בין הוצאה שבהון והוצאה שבפירות, במובן זה שהוצאה טרום עסקית היא ברוב המקרים הוצאה הונית.

השאלה השניה היא, עבור מי נעשו ההוצאות האמורות - האם עבור המערערת, או עבור היזמים?

והשאלה השלישית: בהנחה שמדובר בהוצאות פירותיות שהוצאו עבור המערערת עדיין השאלה עומדת, האם הוצאות אלה הוצאו בשנת המס 1997 היא השנה שבערעור.

בית-המשפט הנכבד קבע כדלקמן:

"אשר לשאלה הראשונה, ברור שהתחלת פעילות עסקית, אין פירושה בהכרח הפקת הכנסות. דבר זה ניתן להילמד מפסק-הדין בפרשת ע"א 396/97 {סידס נ' פשמ"ג, פד"א א' 8}.

כדי לבדוק מתי החלה הפעילות העסקית של המערערת, יש לבדוק את אופי העסק שבו מדובר ומה הן המטרות והתפקידים שהוא נטל על עצמו.

על אופי פעילותה העסקית של המערערת, ניתן ללמוד מחוזי השכירות ומהסכמי הניהול המצורפים אליהם. בסעיף 1 לחוזה השכירות מוגדרת חברת הניהול כ"התאגיד שינהל, יפעיל ויתחזק את השטחים הציבוריים".

אין זה בגדר המנדט של חברת הניהול לסייע בהקמת הקניון, או התקנת היחידות למטרת השוכרים או שמירה על יחידות אלה בתהליך הבניה. לכן, מעורבות יחידי המערערת בפעילויות אלה, לא ניתן לראות בהם התחלת פעילותה העסקית.

באשר לפרסום, נאמר בהסכמי הניהול, כי המערערת תעסוק "בייזום וביצוע פעולות הקשורות לפרסום של הקניין, בכל צורות הפרסום", אך יש לקרוא דברים אלה על רקע המנדט הכללי של חברת הניהול "לנהל, לתחזק ולהפעיל את הקניון".

אין זה מתפקידיה של חברת הניהול ליצור את המוניטין יש מאין, אלא רק לשמרו ולתחזקו.

היוצא מכל האמור, שככלל, יש להכיר בהוצאות שהוצאו על-ידי המערערת החל מסמוך לפתיחת הקניון, שכן רק אז החלה פעילותה העסקית של המערערת.

ההוצאות שהוצאו קודם, אין להכיר בהן, הן באשר הוצאות טרום עסקיות שיש לראות בהן הוצאות הוניות והן באשר מדובר בפעולות שנעשו עבור היזמים ושאין לראות בהם אפילו פעילות טרום עסקית, אלא פעילות של יחידים (מנהל המערער וצוותו) עבור היזמים שאין להם כל קשר לפעילות חברת הניהול.

על פני הדברים מאחר, והמערערת לא הוכיחה שהיו הוצאות פרסום בשלבים קודמים, אלא הוצאות הפרסום היו בסמוך לפתיחת הקניון, הרי לכאורה נובע מכך שמדובר בפרסום ראשוני שבא ליצור את המוניטין "יש מאין" וככזה, הוא בגדר הוצאה הונית, אלא שבמישור הדיוני נוצר מצב דברים מיוחד המתבטא בכך שבנימוקי השומה נקט המשיב בעמדה לפיה הוצאות הפרסום לשנת 97 הן מוגזמות, דהיינו הוא לא טען שמדובר בהוצאה הונית, אלא בהוצאה פירותית הניתנת לניכוי רק בחלקה.

בשים-לב לאמור, אני מחליט, להחזיר את הדיון בנושא הוצאות הפרסומת בלבד, לשלב ההשגה, על-מנת שהמערערת תוכל להוכיח, אם תרצה בכך, שהיו לה הוצאות לפרסומת מעבר לסכום שהוכר בשנת 97 בתקופה שהחל מ- 30 יום לפני פתיחת הקניון ואילך, וזאת בשים-לב גם לכך שהמערערת הגישה רק טיוטה של פקודות יומן ולא כרטסת הוצאות כפי שנדרש ממנה.

המשיב יכיר בכל הוצאה שנעשתה בתקופה זו ולא יהיה רשאי לטעון שהוצאה כזו היא הונית."