botox
הספריה המשפטית
שאלות ותשובות בענייני עבודה

הפרקים שבספר:

אי-חידוש חוזה עבודה

שאלה: מה דינו של חוזה עבודה שלא חודש על-פי סעיף 9 לחוק פיצויי פיטורים?

תשובה: בפסיקת בתי-הדין לעבודה נדונה המשמעות של חוזה עבודה לתקופה קצובה ונקבע, כי מדובר בחוזה בעל השלכות משפטיות מיוחדות, הן מבחינת הגבלת האפשרות לסיים את תקופת העבודה בכל עת והן מבחינת הנטל במקרה של הפרה.
בפסיקת בתי-הדין נקבע כי הסכם עבודה לתקופה קצובה חייב לכלול תניה ברורה אשר תשקף את כוונתם החד-משמעית של הצדדים להתחייב כאמור וכל ספק בעניין היותו של חוזה, חוזה לתקופה קצובה, פועל לרעת הטוען לקיומו.
נטל ההוכחה הוא על הטוען לכך כי מדובר בחוזה לתקופה קצובה {ראה, לדוגמה, דב"ע מט/3-123 בנימין פנקס נ' ישקר בע"מ, פד"ע כא 343}. בהיעדר תניה בכתב או בעל-פה, המגדירה באופן חד-משמעי את היות החוזה לתקופה קצובה, ייחשב החוזה לחוזה לתקופה בלתי-קצובה.
ב- עב' (ת"א-יפו) 2199/06 {מרטין בלומנפלד נ' לחמן הכנה לבחינות בע"מ, תק-עב 2008(1), 11103 (2008)} דחה בית-הדין את התביעה לקבל פיצויי פיטורים מחמת העובדה כי לא הובאה בפניו כל ראיה לכך כי הסכם העבודה בין הצדדים היה לתקופה קצובה {עוד נקבע בפרשת מרטין כי "העובדה כי התובע השתהה במשך כ-6 שנים מיום סיום יחסי העבודה בין הצדדים ועד להגשת תביעתו (או עד ליום פנייתו לנתבעת, בסוף שנת 2005, כעולה מנספח ז' לתצהיר התובע) - מחזקת אף היא את המסקנה כי התובע לא פוטר מעבודתו בנתבעת". בנוסף, "השיהוי הרב בהגשת התביעה מקשה במיוחד על בירורה, הואיל ובשנת 2000, זמן קצר לאחר שהסתיימו יחסי העבודה בין הצדדים, התחלפו המנהלים והבעלים של הנתבעת ואף עזבו את הארץ. לפיכך, במועד הגשת התביעה, 6 שנים לאחר סיום יחסי העבודה בין הצדדים, לא הצליחה הנתבעת לזמן לעדות את מי שהיו מנהליה בתקופה הרלוונטית"; ד"מ (ב"ש) 1689/98 טף ג'ניפר נ' אתגר כוח-אדם בע"מ, תק-עב 99(1), 373 (1999)}.


שאלה: מה דינו של חוזה עבודה שהגיע לקיצו?

תשובה: על-פי סעיף 9(א) לחוק פיצויי פיטורים, כאשר הגיעה התקופה הקצובה לקיצה, רואים את העובד לעניין חוק פיצויי פיטורים, כאילו פוטר, זולת אם הציע לו המעביד לחדש את החוזה. על-מנת שסיום התקופה לא יראה כפיטורים, על המעביד להוכיח שהציע לעובד המשך וחידוש הסכם העבודה.
ב- ע"ע 120/06 {שלמה אילוז נ' הפועל באר-שבע התאגדות לתרבות גופנית, תק-אר 2006(4), 754 (2006)} קבע בית-הדין כי אין ממש "בטענת מר אילוז, כי על-פי סעיף 9 לחוק פיצויי פיטורים, משההצעה להמשך העסקה לא הופנתה אליו שלושה חודשים עובר לסיום הסכם ההעסקה לשנים 1996-1995, הרי שהמדובר בפיטורים המזכים בפיצויי פיטורים. משמר אילוז נענה להצעה להמשיך בעבודתו בשורות הפועל באר-שבע כעוזר מאמן, אין לומר כי הוא פוטר."
עוד קבע בית-הדין כי "יתכן, שבמקרה בו המעסיק מציע לעובד להמשיך בעבודתו ימים ספורים בלבד לפני סיום העסקתו בהסכם לתקופה קצובה, והעובד מסרב להצעה כיוון שבדלית ברירה התחייב כבר לעבוד במקום עבודה אחר, ימצא בית-הדין את העובד זכאי לפיצויי פיטורים, בנסיבות העניין. אך אין זה המקרה שבפנינו, בו הוצע למר אילוז להמשיך לעבוד והוא בחר לעשות כן. בנסיבות אלו, אין עסקינן בפיטורים" {ד"מ (נצ') 2093/06 יוסף שלבי נ' מדינת ישראל-משרד החינוך, תק-עב 2008(3), 3128 (2008); עב' (ת"א-יפו) 5987/05 ג'ו דאוסן נ' עמותת מכבי ראשון לציון נ' כדורסל, תק-עב 2008(3), 3774 (2008); ד"מ (חי') 658/06 דנן יהודה נ' מתנ"ס הדר חיפה (ע"ר), תק-עב 2008(2), 4804 (2008); תב"ע (ת"א) נא/3-45 זילברשטיין משה נ' בית התפוצות, תק-עב 92(3), 156 (1992); תב"ע (י-ם) שן/3-380 סבג גיל הנרי נ' מדינת ישראל, תק-עב 91(3), 251 (1991)}.


שאלה: מה דינם של פיצויי פיטורים בגין מספר תקופות קצובות?

תשובה: ב- דב"ע שן/3-32 {בני קונפורטי נ' התאגדות לתרבות גופנית "הפועל", פד"ע כא 494} קבע בית-הדין כי "חוזה עבודה לתקופה קצובה פג אמנם בתום התקופה המוסכמת, אולם, משנעשה הסכם חדש... רואים את קיומם של יחסי עובד-מעביד כמקשה אחת לגבי שתי התקופות. כך, למשל, לא קמה זכאות לפיצויי פיטורים, מכוח סעיף 9 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963, בגין התקופה שנסתיימה, ומאידך גיסא, משבא החוזה החדש לסיומו בנסיבות המזכות בפיצויי פיטורים - הזכאות היא לשתי התקופות גם יחד."
ב- תב"ע (י-ם) מח/3-226 {עמוס חדד נ' מדינת ישראל, תק-עב 92(3), 1025 (1992)} התבקש בית-הדין לחייב את הנתבעת בתשלום פיצויי פיטורים מלאים בגין כל תקופת עבודתו (15.6.83 עד 31.8.87) של התובע אצל הנתבעת. התובע טען כי עסקינן במקרה זה בחוזה לתקופה קצובה. התובע טען כי החוזה הוארך 5 פעמים.
בית-הדין קבע כי שמשנעשה הסכם חדש, שתחילתו למחרת היום שבו פג תוקפו של קודמו, רואים את קיומם של יחסי עובד-מעביד כמקשה אחת לגבי שתי התקופות, וכך הלאה לגבי כל תקופה שהוארכה ברציפות. לפיכך, התובע זכאי לפיצויי פיטורים.


שאלה: האם צריך ליתן הודעה מוקדמת על-פי סעיף 9 לחוק פיצויי פיטורים?

תשובה: תקופת עבודה קצובה מסתיימת, שעה שפוקע חוזה העבודה ובתום התקופה, כאמור בסעיף 9 לחוק פיצויי פיטורים. לפיכך, אין צורך בכל מעשה של פיטורים, שהרי יחסי העבודה מסתיימים מאליהם בתום התקופה {דב"ע מד/3-114 טפחות נ' לוי, פד"ע טז 350}.
ב- עב' (י-ם) 1237/06 {טויטו שרה נ' אליה דרעי, תק-עב 2008(3), 6294 (2008)} עסקינן בחוזה ההעסקה לתקופה קצובה. הנתבעת טענה כי מאחר ותקופת ההעסקה הקבועה בו הינה לשנה בלבד ומאחר ואין בו הוראה המתירה לתובעת או לנתבעת לסיימו בכל עת לפני תום התקופה, לא היה צורך במתן הודעה מוקדמת מאחר והיה ברור לשני הצדדים מועד סיום ההתקשרות ביניהם.
במקרה זה, ניתנה הודעה מוקדמת כשבועיים לפני סיום החוזה. בית-הדין קבע כי על חוזה העסקה של התובעת לא חלים הוראות ההסכם הקיבוצי ולפיכך נותרת השאלה האם היה על הנתבעת לתת לתובעת הודעה מוקדמת של חודש, על-פי חוק הודעה מוקדמת לפיטורין והתפטרות, התשס"א-2001.
הנתבעת האשימה את התובעת במעשה גניבה של כסף. מאחר והתובעת לא מילאה את תפקידה כנדרש ומאחר ונוצרה בין הנתבעת לתובעת מתיחות, היה לשתיהן ברור כי התובעת לא תמשיך את תפקידה בגן בשנה הבאה ולכן התובעת אינה זכאית לכל הודעה מוקדמת.
נקבע כי "לתובעת לא היה כל בסיס לפתח ציפיה לגיטימית כלשהי להמשך ההתקשרות עם הנתבעת מאחר ואין מדובר בחוזה לתקופה ממושכת ומאחר והתובעת היתה מודעת ליחסיה המעורערים עם הנתבעת ועל כל הבעייתיות שנוצרה מכך ולכן סבירה בעיננו האפשרות כי היה על התובעת להניח שלאור יחסיה עם הנתבעת, עבודתה בגן לא תימשך. לאור האמור, קובעים אנו כי התובעת ידעה מבעוד מועד על סיום החוזה ולמעשה מיד לאחר פסח, לכן ההודעה שניתנה לה בעל-פה ב- 12 לאוגוסט והעובדה שיש לה חוזה לתקופה קצובה, מצדיקים את דחיית תביעתה להודעה מוקדמת."