ביטוח נפגעי תאונות עבודה - מיהו מבוטח

שאלה: כיצד בוחנים קיומם של יחסי עובד-מעביד לצורך זכאות מכוח חוק הביטוח הלאומי (להלן ייקרא: "חוק ב"ל" או "החוק"}?

תשובה: כדי לזכות בגימלת נפגעי תאונות עבודה, על התובע להוכיח כי נתקיימו בינו לבין מעבידו יחסי עובד-מעביד, שאם לא יוכיח האמור, לא יוכל לזכות בתביעתו {ב"ל 3585/04 חביבה חליל נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (2008)}.
כל עוד בית-הדין לא הכריע בשאלה זו, אין בית-הדין יכול ליתן פסק-דין בתביעה להכיר בתובע כנפגע עבודה {ב"ל 2183/05 מריח אוסאמה נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (2007)}.
הלכה היא כי עת בוחנים קיומם של יחסי עובד-מעביד, לרבות בהקשר זכאות מכוח חוק הביטוח הלאומי, יש ליתן את הדעת למכלול הגורמים והעובדות, לרבות לכוונת הצדדים ולתכלית החקיקה העומדת לדיון.
ב- עב"ל 688/05 {המוסד לביטוח לאומי נ' סעיד ואח', פורסם באתר האינטרנט נבו (2006)} קבע כב' השופט יגאל פליטמן כי נוכח מערכת היחסים בין המשיב לבין טוני, ראוי לבחון האם עיסוקו של המשיב ביום התאונה היה בבחינת עזרה לטוני, כחלק מיחסי החברות שביניהם, או שמא מדובר במערכת יחסים של עובד-מעביד.

שאלה: מיהו עובד "עצמאי" על-פי סעיף 1 לחוק ב"ל כתנאי לקבלת גימלה של נפגע בעבודה?

תשובה: סעיף 1 לחוק ב"ל עוסק בהגדרות וקובע מיהו "עובד עצמאי" לעניין שנת מס פלונית או חלק ממנה.
לא כל מי שמשלם דמי ביטוח מבוטח בביטוח נפגעי עבודה. ישנן קטגוריות של מבוטחים, שעל-מנת לענות על הגדרה של "עובד עצמאי", לדוגמה, קיימת דרישה של העסקה מינימאלית או הכנסה מינימאלית ממשלוח-יד ושילם עבורם דמי ביטוח, לא הופך את התובע, באופן אוטומטי, לעובד עצמאי או למבוטח בביטוח נפגעי עבודה.
על-כן, על בית-הדין לבחון האם התובע היה "עובד עצמאי" בזמן קרות התאונה ונרשם בביטוח לאומי או עשה את המוטל עליו כדי להירשם או, לחילופין, האם התאונה נגרמה כתוצאה מהתרחשות בגין התקופה שבה היה התובע עובד עצמאי.

שאלה: מהי המטרה בצורך הרישום של "עובד עצמאי"?

תשובה: מטרת הצורך ברישום של עובד עצמאי לפי סעיף 33(א) לחוק הביטוח הלאומי, כתנאי מוקדם לקבלת גימלה של נפגע בעבודה, היא למען תהא בידי המוסד תמונה שלמה, ככל האפשר, של ציבור המבוטחים המתווסף אליו, ולמען יוכל המוסד להבטיח כי דמי הביטוח ישולמו.
אלמלא חובת הרישום צפוי המוסד להיתבע לשלם גמלאות נפגעי עבודה למי שלא שילם מעודו דמי ביטוח ואף דבר קיומו לא היה ידוע למוסד.
בין מרכיבי הגדרת "עובד עצמאי" בחוק, כלולים מרכיבי מינימום של זמן העיסוק וגובה ההכנסה. מכאן גם ההלכה כי כאשר ההוכחה שקויים המתחייב בסעיף 33(א) לחוק הביטוח הלאומי או מתקנות הרישום, היא על הטוען כי קויים התנאי {דב"ע נה/37-0 ראייד פלאח נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כח 276; דב"ע לה/69-0 מאיר בן מאיר נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ז 393; דב"ע מט/43-0 המוסד לביטוח לאומי נ' איתן ארז, פד"ע כ 518, 523}.

שאלה: מה הדין כאשר לתובע שני מקורות הכנסה. האחד, קבלן עצמאי לשיפוצים ותחזוקה, השני, השכרת נכסים שתוחזקו על-ידי התובע. בנוסף לעיסוקים אלה, טיפל בתחזוקת הנכס בבעלות גיסתו תוך שהוא נמנע מלגבות ממנה תשלום בעד שירותיו?

תשובה: ב- ב"ל (ת"א-יפו) 5240/07 {צבי אבלושמי נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 2008(3), 13 (2008)} קבע בית-הדין כי היעוד של תשלום דמי פגיעה וקצבת נכות מעבודה היא למלא את החסר בהכנסה שנוצר כתוצאה מהתאונה, כאשר המבוטח איבד מכושרו לעבוד.
במקרה הנדון, גם לאחר שהתובע לא היה מסוגל לעבוד עקב התאונה, לא נפגעה יכולתו להפיק הכנסה מהשכרת נכסים. התובע גם לא הצביע על ירידה בהכנסות מהשכרת נכסים בתקופה שלאחר הפגיעה בעבודה הנטענת.
זאת ועוד. לנוכח היקף עיסוקו של התובע בהשכרת נכסים, הן בהיבט של מספר הנכסים והן בהיבט של שעות העבודה ולנוכח הצהרתו של התובע בדין-וחשבון שהגיש למוסד ובדו"ח מס הכנסה לשנת 2000, קבע בית-הדין כי התובע לא היה בגדר "עובד עצמאי" בעיסוקו בהשכרת נכסים, אלא בגדר מי "שאינו עובד ואינו עובד עצמאי". לפיכך נקבע כי התובע אינו מבוטח בביטוח נפגעי עבודה בעיסוק זה, ודין תביעתו להכרה באירוע החריג ולאוטם שבא בעקבותיו כפגיעה בעבודה - להידחות.

שאלה: מתי תידחה בקשת עובד כהכרה כ"עובד שכיר"?

תשובה: משהדיווח למוסד לביטוח לאומי בא לאחר קרות התאונה ומשך ההעסקה הקצר נושק לתאונה ותלושי השכר הונפקו במועד מרוכז אחד המאוחר לתאונה והסכומים הקבועים בתלושי השכר אינם מתיישבים עם החישוב של שעות העבודה או ימי העבודה - כל אלה מובילים למסקנה כי התובע לא הועסק כשכיר עובר לתאונה, ועל-כן, במקרה שכזה, בית-הדין, ידחה התביעה {ב"ל 1888/05 טל קליין נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (2007)}.
ב- תב"ע (נצ') נה/235-0 {אברהים חוסרי נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 97(2), 337 (1997)} קבע כב' השופט חיים ארמון כי כאשר סוכם בין התובע לבין בני על כך שהתובע יבצע עבודות טיח בביתו של בני, שומה היה על התובע לעשות את כל המוטל עליו כדי להירשם כעובד עצמאי במוסד לביטוח לאומי. משלא עשה כן - הרי שהוא אינו מבוטח לפי סעיף 77(א) לחוק.
מאחר שהתובע לא היה "עובד" של בני, הרי שהוא גם לא היה מבוטח לפי סעיף 75(א)(1) לחוק ואף לא כ-"עובד לשעה", לפי סעיף 77(ב) לחוק (התובע גם לא היה רשום כ-"עובד לשעה").
לפיכך, משהתובע לא היה מבוטח אצל הנתבע כנגד פגיעות בעבודה, מאחר שלא היה עובד ולא עשה את המוטל עליו כדי להירשם כעובד עצמאי - דין תביעתו להידחות.

שאלה: מתי תתקבל בקשת עובד כהכרה כ"עובד שכיר"?

תשובה: ב- תב"ע (נצ') נו/166-0 {נאדר גאנם נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 97(2), 288 (1997)} הגיש התובע לנתבע הודעה על פגיעה בעבודה ותביעה לתשלום דמי פגיעה, בגין תאונת עבודה שאירעה לו, בעת שביצע עבודות ריצוף במסגרת עבודתו אצל מעסיקו מר מאיר בן ברוך.
בקבלו את התביעה קבע בית-הדין כי "נראה לנו כי על יסוד העובדות שנקבעו לעיל, ניתן לקבל גם את טענתו של התובע ולקבוע כי הוא היה עובד של החברה. החברה נזקקה לעבודות ריצוף (ראיה לכך ניתן למצוא בעצם העובדה שהיא נהגה להעסיק רצף שכיר), והתובע השתלב בעבודה זו אצל החברה, אף כי לזמן קצר ולפרוייקט אחד בלבד. התובע, אשר עבד גם קודם-לכן כשכיר, לא היה בעל עסק עצמאי. העובדה שנשא עמו שני כלים (פלס וכף) אינה שוללת את מעמדו כשכיר, שכן כלים אלה, בניגוד למקדחה למשל, אינם יקרים ויהיה זה סביר שיהיו בידי התובע, אף אם הוא שכיר. הדבר דומה למהנדס שכיר הנושא עמו את סרגלו ועפרונו."
לאור הנ"ל קבע בית-הדין כי בעת שהתובע נפגע, הוא היה "עובד", כמשמעות מונח זה בסעיף 75(א)(1) לחוק הביטוח הלאומי, ועל-כן היה מבוטח בביטוח נפגעי עבודה על-פי החוק.

שאלה: מה דינה של קירבה משפחתית ביחסי עובד-מעביד?

תשובה: "עובד" הינו בראש ובראשונה מי שנתקיימו בינו לבין המעסיק יחסי עובד-מעביד, ובמקרה של קרבת משפחה, יוכר אדם כעובד גם אם לא נתקיימו בו המבחנים, ובכפוף לכך שעשה עבודתו במפעל באופן סדיר, ואלמלא עשה אותה הוא, היתה נעשית בידי עובד.
במקרה ומדובר בהעסקת בן משפחה על בית-הדין לבחון בקפידת יתר אם אכן היחסים שנוצרו בין הצדדים היו יחסי עובד-מעביד או שהעבודה נעשתה במסגרת עזרה משפחתית {דב"ע לג/108-0 המוסד לביטוח לאומי נ' כץ, פד"ע ה 31; דב"ע נג/87-0 פיגלשטיק נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כו 235}.
ב- עב"ל 1147/01 {מוסטאפא כמאל נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-אר 2003(4), 77 (2003)} קבע כב' השופט יגאל פליטמן כי "מבחינת המדיניות המשפטית הרצויה, על בית-הדין להיזהר לבל יהפוך מערכת יחסים משפחתית בה הבן נעזר באביו לקידום עסקו, למערכת יחסים עסקית מסחרית בה כל פעולה של עזרה הדדית טבעית בין בני משפחה נבחנת בשווי כסף ומוערכת כשכר עבודה, כאילו מדובר במסגרת קשר חוזי להסדרת זכויות וחובות שבין עובד למעביד. משום כך, על הטוען כי היחסים בינו לקרובו חורגים מגדר היחסים של עזרה משפחתית ולובשים אופי של יחסי עובד-מעביד עליו חובת ההוכחה כי כזהו היחס ביניהם; ומשום כך בחינת טיב הקשר שבין קרובי משפחה חייבת להיעשות בקפידת יתר, כפי שפסק וחזר ופסק בית-דין זה לא אחת ולא שתיים."{ראו גם עב"ל 1496/04 אור-לי דוקטורמן נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-אר 2005(2), 235 (2005)}.

שאלה: האם יש בקירבה משפחתית כדי למנוע האפשרות של היווצרות יחסי עובד-מעביד בין קרובי משפחה?

תשובה: קירבה משפחתית, אין בה, כשלעצמה, כדי למנוע האפשרות של היווצרות יחסי עובד-מעביד בין קרובי משפחה כגון אב ובן וכיוצא בזה. אולם, כאשר הצדדים הטוענים ליחסי עבודה, הם קרובי משפחה, הלכה היא כי על בית-הדין לבחון בקפידת יתר את טיבם של היחסים שנוצרו.
יפים לעניין זה דברי כב' השופט ס' אדלר ב- עב"ל 20105/96 {אורלי יהלום נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לו 616} לפיהם "בענף הביטוח הלאומי, קירבה משפחתית - ולו קירבה בין הורים וילדים - אין בה, כשלעצמה, כדי למנוע אפשרות של היווצרות יחסי עובד-מעביד. המניע לבחירת העובד, בין אם מניע עיקרי או משני, אינו קובע לעניין קיומם של יחסי עובד-מעביד. מהות היחסים שנוצרו הלכה למעשה, היא הקובעת לעניין זה."

שאלה: כיצד על בית-הדין לנהוג כאשר הצדדים הינם בני משפחה והועלתה הטענה כי עסקינן ביחסי עובד-מעביד?

תשובה: כאשר הצדדים הטוענים ליחסי עבודה הם קרובי משפחה, על בית-הדין לבחון בקפידת יתר את טיבם של היחסים שנוצרו ולשאול עצמו האם בפניו מערכת יחסים התנדבותית, המגלמת בתוכה עזרה משפחתית, או שמא נוצר בין בני המשפחה קשר חוזי המסדיר מערכת של חובות וזכויות.
זאת ועוד. לשם עמידה על טיב היחסים שנוצרו בין בני משפחה, על בית-הדין ליתן דעתו, בין היתר, לפרמטרים שונים כגון: מסגרת שעות העבודה, האם השכר ששולם בעבור ביצוע העבודה היה ריאלי או סמלי.

שאלה: על מי מוטל נטל ההוכחה להוכיח כי יחסים בין בני משפחה חורגים מגדר עזרה משפחתית ולובשים אופי של יחסי עובד-מעביד?

תשובה: נטל ההוכחה כי יחסים בין בני משפחה חורגים מגדר עזרה משפחתית הדדית, ולובשים אופי של יחסי עובד-מעביד, מוטל על בן המשפחה הטוען לקיומם. על בן המשפחה כאמור לשכנע את בית-הדין כי קיימת מערכת חובות וזכויות מכוח קשר חוזי בינו לבין בן משפחתו, המעביד {ב"ל (חי') 1638/01 בן דאהוד נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 2003(3), 41 (2003).

שאלה: מה דינו של "עובד לשעבר" בקביעת יחסי עובד-מעביד?

תשובה: בסעיף 75 לחוק הביטוח הלאומי נמנים המבוטחים בביטוח נפגעי עבודה ועליהם נמנה "העובד". מעיון בסעיף זה, עולה כי "עובד לשעבר" לא נמנה עליהם. כלומר, מי שלא היה עובד בעת קרות התאונה, אלא היה עובד לשעבר, לא יכול להיחשב כעובד מבוטח בביטוח נפגעי עבודה {ראו לדוגמה דברי כב' השופט יגאל פליטמן ב- עב"ל 76/98 משה אהרוני נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-אר 2002(3), 19 (2002)}.
נעיר כי תקופת ביטוחו של העובד כנפגע עבודה מסתיימת עם תום תקופת העסקתו אצל מעבידו ולא משתרעת מעבר לכך.

שאלה: מה דין יציאת העובד ל"שנת שבתון" לעניין יחסי עובד-מעביד?

תשובה: ב- עב"ל 82/96 {המוסד לביטוח לאומי נ' ד"ר אברהם פיזנטי ואח', תק-אר 2001(3), 4519 (2001)} קבע בית-הדין, כי התקיימו יחסי עובד-מעבד בין פיזנטי לבין הטכניון-המעביד, גם בתקופת השבתון. קביעה זו הסתמכה, בין היתר, גם על העובדה לפיה אישר הטכניון את תוכנית השבתון ונשא בתשלום השכר לעובד בתקופת השבתון.
נבהיר כי הכל תלוי בנסיבות המקרה ובמהותו של שבתון כפי שנקבעו בפסיקת בתי-המשפט {ולעניין זה ראו דב"ע לז/131-3 ד"ר פאולינה קלר נ' האוניברסיטה העברית, פד"ע ט 305; דב"ע מו/89-3 מדינת ישראל נ' רות שריירמן, פד"ע יז 387, 392-390; בג"צ 34/88 שריירמן נ' בית-הדין הארצי לעבודה ואח', פ"ד מג(2), 55 (1989); דב"ע נו/33-3 סוזן פורן נ' חברת החשמל בע"מ, פד"ע לב 403}.
בית-הדין קבע בפרשת פיזנטי שלעיל כי "על-פי חומר הראיות, אין מדובר במקרה זה בחופשה ללא תשלום להבדיל מהעובדות" שנדונו ב- דב"ע מט 201-0 {המוסד לביטוח לאומי נ' מלאכי שושנה, פד"ע כא 333} שם קבע בית-הדין כי "הכלל הוא ש-'המעביד חייב בתשלום דמי ביטוח בעד עובדו'... דמי ביטוח אלה מכסים את כל ענפי הביטוח... ואי-תשלומם על-ידי המעביד אינו גורע מזכאותו של העובד לגימלה. מסגרת זאת נשברת בצאת העובד לחופשה ללא תשלום ומתחלף החוט המשולש של היחסים בין המעביד-העובד-המוסד לביטוח לאומי. יחסים אלה מוסדרים מעתה על-ידי תקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח), התשל"א-1971... לפי תקנה 6(א) חייב המעביד לשלם דמי ביטוח בעד עובד הנמצא, בהסכמתו בחופשה ללא תשלום בעד תקופה 'שלא תעלה על שני חודשים קלנדרים רצופים', כי אז משלם העובד בעצמו... את דמי הביטוח."
שאלה: מהן 3 השאלות הטעונות הכרעה כדי שבית-הדין יוכל להכיר בתאונה שאירעה למבוטח בתקופת שבתון כתאונה בעבודה, כמשמעותה בחוק ב"ל?

תשובה: השאלה האם תוכר תאונה שאירעה למבוטח בתקופת שבתון כתאונה בעבודה, טעונה הכרעה בשלוש שאלות: האחת, האם היה המבוטח מבוטח בביטוח נפגעי עבודה; השניה, האם אירעה התאונה במסגרת השבתון, כפי שאושרה למבוטח על-ידי מעסיקו; השלישית, האם נתמלאו התנאים שבחוק, המצדיקים הכרה בתאונה, כתאונת עבודה, כמשמעותה בחוק. יש להכריע האם מדובר בתאונה "תוך כדי ועקב", "בדרך".

שאלה: מה הדין לגבי יציאה להכשרה מקצועית לעניין יחסי עובד-מעביד?

תשובה: מתקין התקנות במפורש הגביל, ככלל, את ההכרה בתאונה כתאונת עבודה, לפעולה שהיא תוך כדי ועקב "הכשרה מקצועית", והוציא לימוד עיוני. בכך השווה מצבו של תלמיד בבית-ספר מקצועי למצבו של תלמיד בבית-ספר עיוני.
הדיבור "הכשרה מקצועית" המופיע בתקנות הוא הרחב יותר. את הדיבור "זמן הכשרה המקצועית באותה שנת לימודים" יש לפרש כמכוון לכל השעות שבהן לומד המבוטח – בין שלימודו בדרך עבודה מעשית, בין שלימודו בשיעור הצריך ישירות למקצוע, בין בשיעור הצריך להשכלתו הכללית ובין בשיעור שהוא שיעור התעלמות וכיוצא באלה פעולות שיראו אותן "כלימודים" במשמעות הרחבה. מכאן שהיחס של 3/4 ו- 1/4 שנקבע בתקנות אינו בין הכשרה מעשית ולימוד עיוני, אלא בין "זמן הכשרה מעשית" ו- "זמן ההכשרה המקצועית".
על מנת שיראו כתאונת עבודה, אף אם אירעה לא תוך כדי עיסוק בהכשרה מעשית, ועקב עיסוק בהכשרה מעשית, צריך שיתקיים התנאי שבתקנות, המחייב שמי שבו מדובר עסק בהכשרה מעשית לפחות 75% מכל זמן ההכשרה המקצועית.
אמנם נספק, כי בגדר "הכשרה מעשית" באות גם השעות שבהן לומד המבוטח את החומר העיוני הדרוש במיוחד להכשרתו המקצועית ולא רק שעות של עבודה מעשית, הרי במקרה הנדון היקף ההכשרה המעשית של התובעת, שאינו עולה על 10 שעות, לא הגיע למתחייב מתקנה 25א לתקנות, ולפיכך די באמור לעיל כדי לדחות התביעה. לא נמנצא בטיעוני התובעת כל עילה משפטית לקבלת התביעה {ראו דיון לו/69-0 יעקב פוני נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ח 309; ב"ל (ב"ש) 1363/02 {בן שמחון אליס נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 2003(1), 3133 (2003)}.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

ביטוח נפגעי תאונות עבודה - מיהו מבוטח