botox

מבוא

כידוע, השיקולים בדבר התאמתו של דיון בתובענה להליך על דרך של המרצת פתיחה הם שיקולים מעשיים בעיקרם והם קשורים ביעילות הדיון ובאפשרות לסיימו בהקדם האפשרי בלי שדרישות הצדק תקופחנה {ע"א 393/82 חיים חיים נ' גדי אביוב ואח', פ"ד מא(1), 716 (1987)}.

תובענה הראויה להתברר על דרך של המרצת פתיחה היא תובענה פשוטה ותמציתית שיכולה להתברר על-פי התצהירים ובכך ייחודה.

השימוש בהליך שכזה הוא נוח ורצוי כאשר השאלות העובדתיות פשוטות והמחלוקת אינה מסובכת {ע"א 66/91 בידרמן חברה לביטוח בע"מ נ' י. ד. מטר בע"מ ואחרים, פ"ד מו(5), 397 (1992)}.

כך לדוגמה, ב- בש"א (מחוזי חי') 8788/05 {פוגל יורם נ' חברת ארסד בע"מ, תק-מח 2006(4), 9057, 9060 (2006)} קבע בית-המשפט כי ההליך שנדון בפניו הינו מורכב ומסובך יתר-על-המידה ועל-שום-כך אינו ראוי להתברר על דרך של המרצת פתיחה.

לפיכך, יהיה צורך, במקרה זה, לזמן עדים ולשומעם וזאת מעבר לחקירת המצהירים ובנסיבות העניין, סבר בית-המשפט כי ניהול ההליך בדרך של המרצת פתיחה עלול לפגוע בהגנתו של המבקש ועל-שום-כך מן הדין לקבל את בקשתו.

בית-המשפט, במקרה דנן, הורה על העברת ההליך לפסים של תביעה רגילה.