botox

סייג - מינוי מנהל עזבון, נאמן או אפוטרופוס (תקנה 254 לתקנות)

תקנה 254 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת כדלקמן:

"254. סייג (315)
אין להביא בדרך המרצת פתיחה בקשה בדבר מינוי מנהל עזבון, נאמן או אפוטרופוס."

ייחודה של תקנה 254 לתקסד"א נדון ב- ע"א 137/74 {חיים פורת ואח' נ' נח סולומינסקי, פ"ד כח(2), 602 (1974)}.

במקרה דנן, המשיב פנה אל בית-המשפט המחוזי בהמרצת פתיחה וביקש מבית-המשפט כי יאשר מכירת מקרקעין על-ידי המערערים, וכן שיצווה על המערערים להעביר את המקרקעין על-שמו בלשכת רישום המקרקעין.

נקבע כי גם במקרה שבו העניין נשוא ההמרצה אינו מהעניינים המנויים בסימן ב' של פרק כ' בתקנות סדר הדין האזרחי, הדן בהמרצות פתיחה, יש לבית-משפט סמכות לדון בו בדרך של המרצת פתיחה, כל זמן שהצדדים לא הביעו התנגדות לכך, פרט לתקנה 254 לתקסד"א הקובעת בפירוש שאין להביא דרך המרצת פתיחה בקשה למינוי מנהל עזבון, נאמן או אפוטרופוס ואין איסור על הבאת עניינים אחרים בדרך זו.

ב- ע"א 445/63 {מנהלי עזבונו ומבצעי צוואתו של י' נהרי נ' ק' נהרי, פ"ד יח(1), 213 (1964)} עסקינן בערעור ברשות על החלטת בית-המשפט המחוזי לפיה נדחו חלק מטענות המערערים לפיהן אין לדון במסגרת של המרצת פתיחה בבקשת המשיבה לפיטורי המערערים מתפקידם כמבצעי צוואה ומנהלי עזבון והחלפתם באחרים.

מפסק-הדין עולה כי על-אף האיסור להביא בקשה למינוי מנהל עזבון לפני בית-המשפט בדרך של המרצת פתיחה {לפי תקנה 254 לתקנות סדר דין אזרחי כיום}, אין מניעה להגיש בדרך זו בקשה להחלפת מנהל עזבון במקום מנהל העזבון הקודם שפוטר על-ידי בית-משפט.

זאת מכיוון שבקשה למינוי מנהל עזבון משמעותה פתיחת הליך, בעוד שבקשה להחלפת מנהל עזבון {ופיטוריו של הקודם לצורך זה} כלל אינה "פותחת" בהליך, אלא מוגשת תוך כדי ההליך התלוי ועומד על ניהול העזבון.