botox
הספריה המשפטית
נטלים וחזקות - דין ומהות

הפרקים שבספר:

הימנעות מהבאת ראיה או עד

ב- ת"א (ת"א-יפו) 180877/02 {הדר בע"מ - חברה לביטוח בע"מ נ' כבודי יעקב, תק-של 2005(1), 5054, 5058 (2005)} קבע בית-המשפט:

"לעניין זה ראה ספרו של יעקב קדמי דיני ראיות, חלק שלישי (התשנ"ט), 1391 שם נכתב כדלקמן:

'יש והדרך שבה מנהל בעל דין את עניינו בבית-המשפט הינה בעלת משמעות ראייתית, כאילו היתה זו ראיה נסיבתית. כך ניתן להעניק משמעות ראייתית: לאי-הבאת ראיה, לאי-השמעת עד...התנהגות כזו, בהיעדר הסבר אמין וסביר, פועלת לחובתו של הנוקט בה; באשר על פניה, מתחייבת ממנה המסקנה, שאילו הובאה הראיה, או הושמע העד... היה בכך כדי לתמוך בגרסת היריב.

הימנעות מהבאת ראיה - במשמעות הרחבה של המושג כמוסבר לעיל - מקימה למעשה לחובתו של הנמנע חזקה שבעובדה, הנעוצה בהגיון ובנסיון החיים, לפיה: דין ההימנעות כדין הודאה בכך שאילו הובאה אותה ראיה, היתה פועלת לחובת הנמנע. בדרך זו, ניתן למעשה משקל ראייתי לראיה שלא הובאה'."

{ראה גם ד"מ (חי') 8286/04 קוזמינסקי עדנה נ' ח' מרחב בע"מ, תק-עב 2004(4), 4672, 4673 (2004)}.
ב- ע"א 548/78 פלונית נ' פלוני, פ"ד לה(1), 736, 760 (1980) נקבע כי:

'כלל זה מקובל ומושרש הן במשפטים אזרחיים והן במשפטים פליליים, וככל שהראיה יותר משמעותית, כן רשאי בית-המשפט להסיק מאי-הצגתה מסקנות מכריעות יותר וקיצוניות יותר נגד מי שנמנע מהצגתה'."