נטלים וחזקות - דין ומהות
הפרקים שבספר:
- מבוא
- מבוא - חובת ההוכחה במשפט האזרחי
- "נטל השכנוע"
- "חובת הראיה"
- מידת ההוכחה
- ענייני עבודה
- הוכחת זכות בעלות בקרקע
- תביעה ייצוגית
- לשון הרע - "אמת דיברתי"
- הוכחת עובדות שבפסק-דין שביסוד הרשעה פלילית
- זכות יוצרים
- הטוען ל"מתנה"
- ענייני מס הכנסה
- מס ערך מוסף
- טענות התיישנות
- הסעת נוסעים בשכר
- הודאה והדחה ו"טענת פרעתי"
- הגנת הפרטיות
- הוצאה לפועל - דו"ח עיקול
- אי-גילוי מקור הרכישה
- צוואות - השפעה בלתי-הוגנת
- הסכם פשרה - ביטולו - חלוף הזמן הרב
- טענת עושק
- מרמה
- מתן חשבונות
- מזונות
- אפוטרופסות
- חזקות חוקיות - מעשי רשות
- שותפויות
- תביעות קטנות
- לשון הרע
- ערובה לתשלום הוצאות
- פקודת השטרות
- מבוא - חובת ההוכחה במשפט הפלילי
- "הספק הסביר"
- הסברי הנאשם
- ענייני מיסים
- סמים מסוכנים
- על מידת ההוכחה במשפט הפלילי והאזרחי של אי-שפיות
- רצח
- אחריות קפידה
- מבוא - חזקות והשפעתן על נטל ההוכחה
- "חזקה שבהנחה"
- חזקה שב"עובדת יסוד"
- "חזקה שבעובדה"
- תעבורה
- סמים
- הימנעות מהבאת ראיה או עד
- שוד
- טביעת אצבע
- שוחד
- ניירות ערך
- שיבוש הליכי משפט
- יחסי עורך-דין-לקוח
- תכנון ובניה - שיהוי
- אלימות
- מחזיק בכספים מעוקלים
- החזקת רכוש גנוב
- החזקה בדבר תקינות מעשי מינהל
- מתנה
- חזקת השיתוף
- חזקה בהבנת כתב האישום
- הכלל של "הדבר מדבר בעד עצמו"
- חזקה שבחוק
- "חזקה שבחוק" - "חזקה חלוטה"
מחזיק בכספים מעוקלים
ב- ע"א 7871/98 {מדינת ישראל מע"צ מחלקת עבודות ציבוריות נ' יואב לוינסון עורך-דין, כונס נכסים מכוח איגרת חוב (לטובת בנק הפועלים) ואח', תק-על 2004(2), 2634, 2636 (2004)} קבע בית-המשפט:"אלא שכשהמדובר הוא במחזיק כספים מעוקלים, שאינו צד לסכסוך, ושאינו עושה שימוש בכסף, אין לחייבו לטרוח, יתר על המידה, במציאת ההשקעה הטובה ביותר לכספים מעוקלים המוחזקים בידיו, ולהסתכן בכך, שיועלו טענות בדבר תבונת ההשקעה. בהתאם, לאחרונה נפסק, כי ישנה חזקה שבעובדה כי המחזיק עשה שימוש בכסף, אך אם זו נסתרה, מחוייב המחזיק - על-פי עיקרון תום-הלב - להודיע לנתבע על החזקת הכספים 'כדי שיוכל לכלכל צעדיו בהתאם'. ראו ע"א 6574/99 מדינת ישראל נ' עורך-דין קריתי ואח' (טרם פורסם, ניתן ביום 16.2.04), בפסקאות 13-15 לפסק-הדין. כלל דומה, אך המבוסס על עקרונות נזיקיים, מצוי בסעיף 2(ד) לחוק השומרים, התשכ"ז-1967, הקובע כי 'שומר שנודע לו כי עלול להיגרם לנכס נזק שהוא אינו אחראי לו... ולא הודיע על כך לבעל הנכס תוך זמן סביר או לא נקט אמצעים סבירים להודיע לו, יהא אחראי לאותו נזק במידה שההודעה היתה מאפשרת לבעל הנכס למנוע את הנזק'. והשוו שירלי רנר חוק השומרים, התשכ"ז-1967 (התשנ"ח), 182-174."