עבירות מס ערך מוסף ומס הכנסה
הפרקים שבספר:
- מס הכנסה - אי-קיום דרישות מסויימות (סעיף 216 לפקודה)
- דו"ח וידיעות לא נכונים (סעיף 217 לפקודה)
- אי-ניכוי מס (סעיף 218 לפקודה)
- אי-העברת מס שנוכה (סעיף 219 לפקודה)
- מרמה (סעיף 220 לפקודה)
- הצמדת הסכום שעליו מוטל הקנס (סעיף 220א לפקודה)
- תשלום קנס או כופר שהוטל על הזולת (סעיף 220ב לפקודה)
- כופר כסף (סעיף 221 לפקודה)
- חובת הראיה (סעיף 222 לפקודה)
- חזקת אשמה (סעיף 223 לפקודה)
- אחריות המסייע לעריכת דו"ח (סעיף 224 לפקודה)
- אחריות מנהל (סעיף 224א לפקודה)
- התיישנות (סעיף 225 לפקודה)
- חוק מס ערך מוסף - עבירות (סעיף 117 לחוק)
- עבירה שלא נקבע לה עונש (סעיף 118 לחוק)
- עבירה של חבר-בני-אדם (סעיף 119 לחוק)
- אחריות למעשי עובד (סעיף 120 לחוק)
- כופר כסף (סעיף 121 לחוק)
- האם עבירת מס הינה עבירה אחת או יותר?
- עבירה נמשכת - מהי?
- חובותיו של יועץ המס
- הסדרי טיעון
- התערבותה של ערכאת הערעור
- מעצר עד תום ההליכים בעבירות כלכליות
- האם ישנה חובה על עוסק לדווח למע"מ על עסקאותיו בתקופה שבין יום הגשת בקשה לפשיטת רגל ועד יום מתן צו כינוס?
- שיקולי ענישה
- רע"פ 26/97 חיים לקס נ' מדינת ישראל
- ר"ע 122/82 מרדכי עלפי נ' מדינת ישראל
- ע"פ 4745/97 בוני הבירה בע"מ נ' מדינת ישראל
- ע"פ (מחוזי ת"א) 70796/04 יגאל שגיא נ' מדינת ישראל
דו"ח וידיעות לא נכונים (סעיף 217 לפקודה)
סעיף 217 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש) קובע כדלקמן:"217. דו"ח וידיעות לא נכונים (תיקונים: התשל"ה, התשל"ח (מס' 5), התשס"ג (מס' 2))
אדם אשר ללא הצדק סביר ערך דו"ח לא נכון, מתוך שהשמיט הכנסה כלשהי שעליה הוא נדרש לפי הפקודה למסור דו"ח, או מתוך שרשם אותה בחסר, או אדם שמסר ידיעות לא נכונות בנוגע לכל עניין או דבר המשפיעים על חיובו במס או על חיובו של אדם אחר או של שותפות, דינו - מאסר שנתיים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין וסכום החסר בהכנסה שנקבעה מחמת אותם דו"ח או ידיעות לא נכונים או שעלולה הייתה להיקבע, אילו נתקבלו הדו"ח או הידיעות כנכונים, או שני העונשים כאחד. הטוען כי היה לו הצדק סביר - עליו הראיה."
ב- ע"פ 6016/93, ע"פ 6072/93 {מאיר צרשניה ואח' נ' מדינת ישראל, פ"ד מח(4), 268 (1994)} עסקינן בחובתו של יועץ המס שהורשע בבית-משפט קמא.
בית-משפט קבע כי הנאשם הינו יועץ מס אשר במשרדו נוהלה גם הנהלת החשבונות של שלושת לקוחותיו, שעבורם הכין את דו"חות ההכנסה בהם נמצאו נתונים "לא נכונים", כמפורט בכתב האישום.
כמי שערך את דו"חות ההכנסה האמורים, הנאשם בא בגדר הסיפא של סעיף 217 לפקודה המדבר ב"אדם שמסר ידיעות לא נכונות" {בדו"ח על הכנסה שהכין עבור לקוחו}.
"הצדק סביר", אפשר שימצא בעמידה בחובת הזהירות שחב יועץ המס בהקשר הנדון כאן ללקוחותיו, אך הנאשם לא הראה שננקטו מצידו צעדים כלשהם לעמידה בחובת הזהירות האמורה, ואף לא הצביע על "הצדק סביר" אחר.