botox
הספריה המשפטית
עבירות מס ערך מוסף ומס הכנסה

הפרקים שבספר:

התערבותה של ערכאת הערעור

כלל ידוע הוא, כי ערכאת הערעור אינה מתערבת, בדרך-כלל, בממצאים העובדתיים ובקביעות מהימנות של הערכאה הדיונית, ששמעה וראתה את העדים והתרשמה מהם ישירות - אלא במקרים חריגים.

לערכאה הראשונה יתרון על פני ערכאת הערעור, אשר העדויות החיות לא באו בפניה.

אין דרכה של ערכאת הערעור להתערב במימצאים עובדתיים שקבעה הערכאה הדיונית, וקל וחומר בממצאי מהימנות, אלא במקרים חריגים ונדירים, ורק אם הגירסה העובדתית שהתקבלה על-ידי הערכאה הדיונית אינה מתקבלת על הדעת {ע"פ 1258/03 פלוני נ' מדינת ישראל, פ"ד נח(6), 625 (2004); ע"פ 3579/04 אפגאן נ' מדינת ישראל, פ"ד נט(4), 119 (2004); רע"פ 1648/06 חנן רייזלר נ' מדינת ישראל, תק-על 2006(3), 4468, 4471 (2006)}.

נדגיש כי אל לה לערכאת הערעור להיכנס לפניי ולפנים של כל המחלוקת העובדתית והמשפטית ולבחון אותה מבראשית {ע"פ 6131/01 מדינת ישראל נ' פרבשטיין, פ"ד נב(2), 24, 30 (2001); ע"פ (מחוזי ת"א) 71538/07 טל יגרמן נ' מדינת ישראל - באמצעות מס קניה ומע"מ ת"א, תק-מח 2008(1), 7931, 7935 (2008)}.

מהימנות ומשקל ראייתי נתונים לשיקול-דעתה של הערכאה הדיונית על-פי התרשמותה ועל רקע מכלול הראיות שנפרסו לפניה. מירווח התערבותה של ערכאת הערעור מצומצם לחריגים ויוצאים מן הכלל בלבד {ע"פ 804/95 גרינברג נ' מדינת ישראל, פ"ד מט(4), 207 (1995)}.

הביקורת של בית-המשפט שלערעור על ממצאים עובדתיים שנקבעו על-ידי הערכאה הדיונית הינה מצומצמת ביותר והיא מצומצמת עוד יותר לגבי ממצאים עובדתיים שנקבעו על-ידי הערכאה הדיונית על יסוד התרשמות ישירה מן העדים {ע"פ 9352/99 פלוני נ' מדינת ישראל, פ"ד נד(4), 632 (2000); ע"פ 125/50 דוד יעקובוביץ נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד ו(1), 56 (1952)}.