עבירה נמשכת - מהי?

במשפט הפלילי נהוג לאבחן בין שני סוגי עבירות: עבירות "רגעיות" ועבירות "המותנות במשך זמן". העבירה הנמשכת שייכת לסוג השני {ראה גם ע"פ 4745/97 בוני הבירה בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד נב(3), 766 (1998) וכפי שיובא להלן בהרחבה}.

פרופ' ש"ז פלר מגדיר בספרו {יסודות בדיני עונשין, כרך ג' (תשנ"ב), 186} "עבירה נמשכת" כ"עבירה המצריכה לשם השלמתה התחילית התמדה במשך זמן מסויים ברכיב ההתנהגותי שבו היא מותנית, וכל התמדה נוספת בו דוחה, עד להפסקתו, את ההשלמה הסופית של העבירה, בעבירה אחת ויחידה מאז תחילתה; והכל, כאשר התמדה, כאמור, היא מעניינו של הטבע האובייקטיבי של הרכיב ההתנהגותי של היסוד העובדתי שבעבירה."

פרופ' פלר מבחין בין שני שלבים בסיסיים במבנה הרכיב ההתנהגותי של עבירה ממגזר העבירות שמותנות במשך זמן מסויים: "שלב ראשון, הכרחי ומינימאלי, של תהליך גיבוש מושגי, ושלב שני, שלב המשך, אפשרי ובלתי-מוגבל בזמן. עם סיום התהליך הראשון מושלמת העבירה רק אם אין שלב המשך; אם ישנו המשך, נדחית השלמת העבירה עד להפסקת ההתנהגות העבריינית האסורה. בשלב השני, האירוע העברייני רק מרחיב את היקפו, ובכך גם את חומרתו, אך אין בו כדי להתפצל וליצור ריבוי עבירות" {ש"ז פלר - "שאלות ותשובות בסוגית העבירה הנמשכת" פליליים ב' 7, 9}.

הגדרתו של פרופ' פלר למושג עבירה נמשכת, אומצה בפסיקת בית-משפט ב- בר"ע 122/82 {עלפי נ' מדינת ישראל, פ"ד לז(2), 326 (1983)} מפי כב' השופט (כתוארו אז) ש' לוין, לאמור:

"...הדוקטרינה של העבירה ה"נמשכת" מתייחסת לעבירה, המחייבת קיום משך זמן כלשהו עד להשלמתה התחילית, ועם זאת היא הולכת ונמשכת עד להשלמתה הסופית מבלי שהיא חדלה להיות עבירה אינטגראלית אחת... לאחר שבסיסה ה"איכותי" הושלם, היא הולכת ותופחת מבחינה "כמותית", כככל שחולף הזמן, והעבריין לא מילא את החובה המוטלת עליו, והיא "מבשילה", כאשר אירע מאורע, המנתק את רציפותה או כאשר מוגש כתב אישום. אך היא אינה חדלה להיות עבירה אינטגראלית ויחידה שבגידרה לא ניתן לגזור את דינו של הנאשם אלא פעם אחת. דוקטרינה זאת מונעת את התוצאה הבלתי-רצויה של פיצולה של מערכת עובדתית אחת באופן מלאכותי לעבירות נפרדות."

לכאורה מספר העבירות הנמשכות הוא רב, שכן על-פי ההגדרות שהבאנו לעיל, כל אימת שנזהה עבירה בעלת רכיב התנהגותי המחייב, לשם גיבושו, התמדה ראשונית - מינימאלית, בזמן, ושמטבעו מאפשר התמדה בו בהמשך - עבירה נמשכת תיקרא.

ברם, מספר דברי חקיקה בהם מצויה במפורש הגדרה של עבירה נמשכת הוא מועט ביותר. ברוב רובם של דברי החקיקה בהם אוזכר המושג עבירה נמשכת, מופיע מושג זה בפרק העונשין של החוק, תוך קביעת העונש בגין עבירה שכזו. בדברי חקיקה אלה מניח המחוקק כי סיווג עבירה באותו חוק כעבירה נמשכת, דבר ברור הוא, וכל שנותר לקבוע הוא העונש שחל עליה לאור חומרת המשכיותה.

אין צורך בקביעת המחוקק, כי עבירה מסויימת היא עבירה נמשכת, אם הדבר עולה מאופיה של העבירה. כלל זה עולה גם מדבריו של כב' השופט ברק (כתוארו אז) ב- ע"פ 519/82 {גרינברג נ' מדינת ישראל, פ"ד לז(2), 187 (1983)} לפיהם "קו הגבול, מבחין בין הפרה 'רגעית' לבין הפרה 'נמשכת' אינו ברור כלל ועיקר ורבים עשויים להיות מקרי הגבול הקשים. זאת ועוד: לצרכים מסויימים ניתן לעיתים להתייחס לפרקי הזמן השונים והמסגרת ההפרה ה'נמשכת' כיחידות ההפרה עצמאיות" {ראה גם ע"פ 519/82 גרינברג נ' מדינת ישראל, פ"ד לז(2), 187 (1983)}.

ניתן להניח כי לו היה צורך בהוראה של המחוקק בכדי ליצור עבירה נמשכת לא היה עניין בהבחנות דקות במקרי גבול קשים. מכאן אתה למד כי אין צורך בהוראת המחוקק לסיווג עבירה, כעבירה נמשכת.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

עבירה נמשכת - מהי?