אחריותו של כונס הנכסים

סעיף 58 לחוק ההוצאה לפועל קובע כי:

"58. אחריותו של כונס נכסים
(א) כונס נכסים אשר ללא הצדק סביר לא מילא חובה מחובותיו לפי פרק זה, רשאי רשם ההוצאה לפועל לחייבו בפיצוי הנזק שגרם בכך, ורשאי הוא להורות על חילוט הערובה שנתן כונס הנכסים, כולה או מקצתה, לשם סילוק המגיע ממנו.
(ב) בדיון לפי סעיף זה ינהג רשם ההוצאה לפועל כאילו היה בית-משפט הדן בבקשה בדרך המרצה, ולעניין ערעור והוצאה לפועל, דין החלטתו כפסק-דין של בית-משפט שלום."

במסגרת אחריותו של כונס הנכסים, עליו לבצע את תפקידו בנאמנות.

כך למשל קבע כב' השופט י' טירקל ב- רע"א 5609/03 {אד מרי השקעות בע"מ ואח' נ' בנק דיסקונט למשכנתאות ואח', פ"ד נח(3) 97} כי גם אם בפני כונס הנכסים שתי חוות-דעת שמאיות, על-אף שהראשונה בזמן מביניהם גבוהה יותר, הרי, שעליו להשתמש בחוות-הדעת המעודכנת.

כונס הנכסים היטיב, איפוא, לעשות כאשר השתמש בחוות-דעת מעודכנת. לעניין זה נפסק כי "הדרך הראויה לכונס נכסים לילך בה היא לדאוג לקבלת שמאות מעודכנת של נכס העומד למכירה במסגרת הכינוס... המטרה בקבלת שמאות מעודכנת היא להאיר את עיני בית-המשפט וכן את עיני כונס הנכסים, כדי שיוכלו לחתור להשגת המחיר המתאים והראוי ביותר בנסיבות המקרה" (דברי כב' השופט ד' לוין ב- רע"א 2077/92, 2183 אדלסון נ' רייף, פ"ד מז(3) 485, 500).

יש לציין כי בין התרופות לאי-מילוי תפקידו של הכונס באופן הראוי, קיימת גם האפשרות של רשם ההוצאה לפועל לבטל את החלטתו לעניין מכירת הנכס, על-אף שהחלטתו היתה סופית.

כך למשל נקבע ב- רע"א 5080/97 {אברהם כהן נ' עורך-דין דוד רום בתפקידו ככונס, פ"ד נב(2) 332} כי לרשם ההוצאה לפועל הסמכות לבטל החלטתו הסופית לרשם המקרקעין לרשום את הנכס על-שם הקונה.

במקרה הנדון ניתן פסק-דין כנגד המבקש, המחייבו לשלם סכום כסף. המבקש לא שילם את החוב הפסוק, ונפתח כנגדו תיק בהוצאה לפועל. במסגרת הליכי ההוצאה לפועל התקיימו הליכי מכירת נכס מקרקעין של המבקש באמצעות כונס נכסים, הוא המשיב 1. בסופו-של-דבר נחתם הסכם מכר בין כונס הנכסים לבין הקונה, משיב 2, ששילם את מלוא תמורת המכירה. רשם ההוצאה לפועל הורה לרשם המקרקעין לרשום את זכויות המבקש במקרקעין על-שם הקונה.

רק כ- 9 שנים לאחר מכן הועבר הנכס על-שם הקונה.

בטרם נעשתה העברה זו פנה המבקש ללשכת ההוצאה לפועל וביקש לבטל את אישור המכירה, תוך שטען, בין היתר, כי בניגוד לנדרש על-פי הוראות חוק ההוצאה לפועל והתקנות שהוצאו לפיו, הוא לא קיבל הודעות על המכירה לשלביה. כן טען המבקש כי היו העברות כספים ישירות מהמשיבים מס' 3, הזוג מורגנשטרן, למשיב מס' 1, העברות המעלות חשד לקנוניה בין המשיבים, במסגרתה קיבל הכונס מהמשיבים מס' 3 סכומי כסף ללא ידיעתו של רשם ההוצאה לפועל, סכומים אשר לא שימשו לכיסוי חובו של החייב. המבקש תמך את בקשתו מרשם ההוצאה לפועל בתצהיר.

הכונס מסר אף הוא תצהיר לרשם ההוצאה לפועל, לפיו המבקש ידע על העיקול ועל המכירה, שכן הוא הופיע בשעתו במשרדו ואיים עליו כי אם תבוצע המכירה - יהרגנו.

הכונס טען שהוא לא היה חייב למסור הודעות למבקש, כיוון שמונה על-פי פרק ו' לחוק ההוצאה לפועל רשם ההוצאה לפועל דחה טענה זו וקבע כי לא ניתנו למבקש הודעות כנדרש, אך למרות זאת דחה רשם ההוצאה לפועל את בקשת ביטול המכירה, בנימוק כי מתן האישור הסופי של רשם ההוצאה לפועל מונע את ביטולה.

בית-המשפט אישר החלטה זו, ובעקבות פסק-דינו העבירו המשיבים מס' 3 את הנכס על שמם. על כך הוגשה בקשת רשות הערעור הנדונה. כב' השופט ש' לוין קיבל את הערעור וקבע:

"שתי הערכאות שקדמו לנו יצאו מתוך הנחה שמתן אישור סופי לרשם המקרקעין על-פי הוראת תקנה 69 לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979 מהווה נקודת אל-חזור שלאחריה רשם ההוצאה לפועל אינו מוסמך לבטל את חוזה המכר. תיזה זו אינה מקובלת עלינו. קנוניה בין הקונה לבין הכונס, או ידיעה של הקונה על הפגמים המהותיים שנפלו בעסקת המכר עובר לקבלת האישור לרשם המקרקעין, כל אחת מהן בנפרד וודאי ששתיהן יחדו, מהוות עילה לרשם ההוצאה לפועל לבטל את אישור המכירה שנתן. בכך אנו מצטרפים לדעתה של השופטת בן-עתו, שפסקה בעניין אחד, שניתנת עקרונית, לרשם ההוצאה לפועל סמכות לבטל את החלטתו (ראה ע"א ת"א 390/72 נזים נ' רובין, פ"מ התשל"ד(א) 163, פסקאות 8-7). יש לבחון איפוא במקרה שבפנינו אם נתקיים אחד מאותם מקרים חריגים בהם ניתן להפעיל סמכות זו בקשר להחלטה על מתן אישור סופי לרשם המקרקעין. אמנם, לאחר אישור סופי של רשם ההוצאה לפועל על מכירה לקונה, אין רשם ההוצאה לפועל רשאי עוד לבטל את הכרזתו על הקונה ולפתוח את הליך המכירה מחדש, בשל העובדה שנמצא מציע אחר המרבה במחיר הנכס (וראה ע"א 555/71 אמסטרדמר נ' מוסקוביץ ואח', פ"ד כו(1) 793, וכן ע"א 569/71 סודאי נ' עודה, פ"ד כו(2) 281, אך הלכה זו אינה מתייחסת למצב בו קיימת עילת ביטול בשל פגם מהותי בהליך המכירה (וראה רע"א 583/88 פרוקומרץ ואח' נ' שטנדר ואח', פ"ד מב(4) 281, וממילא אין היא מתייחסת לנסיבות הדומות לאלו שנטענות בפנינו...
רשם ההוצאה לפועל לא קיים דיון שבעקבותיו לובנו הטענות העובדתיות הסותרות שהעלו הצדדים בתצהיריהם. לאור המסקנה אליה הגענו, אין מנוס מהחזרת הדיון בעניין אל רשם ההוצאה לפועל, על-מנת שיכריע במחלוקות העובדתיות הללו. במסגרת החלטתו, יתן רשם ההוצאה לפועל את דעתו גם לנסיבות שבעטיין התעורר המבקש להגיש את בקשת הביטול זמן רב לאחר מתן האישור, ובמידה ויחליט לבטל את המכירה, יתן דעתו גם להשפעת הביטול על יתרת חובו של המבקש."

חוק ההוצאה לפועל איננו מעניק לזוכה שפעל בשמו עדיפות על פני זוכים אחרים {ע"א 584/81 הכונס הרשמי נ' קרני ואח', פ"ד לו(3) 747}. כונס הנכסים חב חובת נאמנות זהה כלפי כלל הנושים האמורים ליהנות מפירות הכינוס ועליו לפעול לקידום האינטרסים של כלל הזוכים. משכך מנותק הקשר בין חובתו לזוכה, שבשמו הגיש את הבקשה לביצוע פסק-הדין, או מימוש המשכנתה או המשכון, לבין חובתו ככונס נכסים שהתמנה על-ידי רשם ההוצאה לפועל, שחובתו זהה כלפי כל הנושים. זאת ועוד. כונס נכסים שמעל בתפקידו מוטלת עליו אחריות אישית לכל נזק שגרם מתוך זדון או רשלנות, ומאפשר לרשם ההוצאה לפועל לדרוש ממנו הפקדת ערבות להבטחת אחריותו ואף לרדת לנכסיו האישיים {בר"ע (ת"א-יפו) 2130/02 מיסטר מאני ישראל בע"מ נ' מטלון ואח', תק-מח 2003(3) 4965}.

משהתמנה כונס נכסים, חדל הוא מלהיות שלוח של מי אשר מינהו והופך הוא ל"פקידו של בית-המשפט" {ראה ע"א 1034/92 רמת זיכרון בע"מ (בכינוס) נ' ד"ר וולף, דינים עליון כ"ח 350} ככזה, על כונס הנכסים לפעול מתוך אינטרס שאיננו מזוהה עם אינטרס הלקוח, ועליו להפעיל שיקול-דעת עצמאי, ללא הכוונה מהלקוח ומבלי שתחול עליו החובה לציית להוראות הלקוח. לכן, משעה שמונה עורך-הדין ככונס נכסים, מסורות פעולותיו לפיקוח אחד ויחיד: של הרשות אשר מינתה אותו, ואין הוא סר למרות אחרת ואין הוא כפוף לפיקוחו של אחר. לכן, משמונה כונס, אין זה נכון להטיל על הלקוח חובת פיקוח על מעשי הכונס ויש אף להזהיר הכונס לבל יפעל על-פי הוראות הלקוח. לכן הכונס הינו עושה דברו של הגוף הממנה ואין הוא נחשב עוד כשלוחו של הלקוח. אין זה נכון בשלב זה לחייב את הלקוח במעשי הכונס, שכן אין ללקוח עוד שליטה על פעולותיו, אין הוא רשאי לפקח עליהן ואין הגיון בחיובו בסיכונים העשויים לקום מפעילות הכונס. אינטרסים של צדדים שנפגעים מפעולות הכונס מוגנים בערובה אותה מפקיד הכונס ואין הצדקה לאפשר לצדדים אלה לתבוע פיצוי דווקא מכיסו של מי אשר פעל למינוי הכונס.

ב- תא"מ (חי') 189-12-12 {כפר ביאליק שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ מס' אגודה נ' אמיר בירמן, תק-של 2015(4), 77063 (2015)} נקבע:

"חבותו של הנתבע ככונס נכסים או חבות אישית
מחד קובעת הפסיקה כי האפשרות להגשת תביעה כנגד בעל תפקיד עשויה להגביר את האחריות והזהירות בהן ינהג בעת ביצוע תפקידו. מנגד נקבע כי הטלת אחריות אישית על בעל תפקיד היא צעד חריג המחייב נקיטת זהירות רבה בטרם תוגש תובענה שכזו. ראה ברע"א 2988/00 חאג' יחיא נ' ניזרד (ניתן ביום 23/6/02). התובעת בענייננו הגישה את התובענה מטעמה כאשר כונס הנכסים נתבע באופן אישי, בלא ציון תפקידו ככונס נכסים בכותרת התובענה, אך התובענה גופה אינה מפרטת מפני מה יש לחייבו בחבות אישית, תחת חיובו ככונס נכסים שכן אף לטענת התובעת נוצר החוב לתובעת בגין מיסים אשר חלים על הנכס בכינוס והיתה זו חבותו של כונס הנכסים, כך לטענת התובעת, לדאוג לפירעון אותם חובות בגין הנכס אשר בכינוסו. התובעת עצמה מפרטת בסיכומיה (וראה בסעיף 2 לסיכומים) את תביעתה כנגד הנתבע "בתור כונס נכס משק יערי על הנתבע לשלם לאגודה...". נוכח היעדר טענה מבוארת של התובעת לעניין חבות אישית, על-אף כותרת תביעתה, חיוב ככל שנקבע חיוב שכזה, חל על כונס הנכסים וישולם מתוך קופת הכינוס.
ויובהר, היה ולא ישולם חיוב, ככל שנקבע חיוב שכזה, מתוך קופת הכינוס, יתכן ויצמיח הדבר עילת תביעה אישית לתובעת כנגד הנתבע ואין באמור לעיל על-מנת לפגוע בזכויותיה העתידיות לעניין זה."

בנוסף לאחריותו זו של כונס הנכסים, מצויות בתקנות ההוצאה לפועל חובות נוספות שעל הכונס למלא ביניהם:

"86. דינים וחשבונות
(א) כונס הנכסים יגיש דין וחשבון על פעולותיו במועדים שנקבעו לכך על-ידי רשם ההוצאה לפועל וכן עם סיום תפקידו.
(ב) דינים וחשבונות של כונס הנכסים יהיו במספר העתקים מספיק ללשכה ולצדדים, ויאומתו בתצהיר.

87. אסמכתאות
כונס הנכסים ינהל פנקסים לרישום כל החשבונות הנוגעים לנכס שנתמנה לו, והוא יקפיד על קיום אסמכתה לכל הוצאה והכנסה חוץ מסכומים קטנים שלפי הנוהג אין להם קבלות.

88. חשבון נפרד
כונס נכסים שקיבל כספים לזכות הנכס שנתמנה לו, יעבירם לחשבון נפרד כל עוד לא העבירם למוציא לפועל; היה כונס הנכסים עורך-דין ולו חשבון פקדונות בבנק, יכול הוא להחזיק את הכספים באותו חשבון, אם לא הורה רשם ההוצאה לפועל הוראה אחרת."

דו"חות הכונס יאומתו בתצהיר. החובה לצרף תצהיר מאמת לדו"חות של כונס הנכסים נקבעה אף היא בדין עצמו (תקנה 86(ב) לתקנות). המסקנה המתבקשת מהוראות דין אלה היא, כי דו"חות שמגיש כונס הנכסים לראש הוצאה לפועל יאומתו בתצהיר, בין אם הם הוגשו במועד שנקבע לכך על-ידי רשם ההוצאה לפועל ובין אם הוגשו במועד שנבחר על-ידי כונס הנכסים עצמו. מכל מקום, הדין אינו מכיר באפשרות של הגשת דו"ח כונס נכסים מבלי שייתמך בתצהיר מאמת, וממילא הוא גם אינו מתיר הגשת דו"ח ללא תצהיר מאמת. הטעם לכך הוא ברור. מפאת רגישותו של תפקיד כונס הנכסים, שניתן לו הכוח לעשות בנכסי החייב ("וידו בכל אלה כיד החייב"), מצא מתקין התקנות להורות כי דו"חותיו של כונס הנכסים יגובו בתצהיר מאמת. בית-המשפט אינו מקבל את הסברם של המשיבים להימנעותם מלהגיש את הדו"ח שלהם לרשם ההוצאה לפועל עם סיום תפקידם. תקנה 86(א) לתקנות קובעת במפורש כי כונס נכסים חייב להגיש דו"ח על פעולותיו עם סיום תפקידו, ואין בהליך שחרור כזה או אחר בכדי לגרוע מחובה זו.
זאת ועוד. תקנה 89 לתקנות ההוצאה לפועל קובעת כי "בכל מסמך, הליך או פעולה של כונס הנכסים מכוח תפקידו, יצויין שהוא פועל ככונס נכסים".

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

אחריותו של כונס הנכסים