botox
הספריה המשפטית
מימוש נכסי מקרקעין

הפרקים שבספר:

שכרו של כונס הנכסים

1. הדין
סעיף 59 לחוק ההוצאה לפועל קובע את אופן קביעת תשלום שכרו של כונס הנכסים:

"(א) רשם ההוצאה לפועל רשאי לקבוע שכרו של כונס נכסים ודרכי תשלומו; שכרו והוצאותיו של כונס הנכסים יהיו חלק מן ההוצאות האמורות בסעיף 9.
(ב) היה כונס הנכסים עובד המדינה, ישולם שכרו לאוצר המדינה זולת אם הורשה עובד המדינה כדין לקבל את השכר האמור בעד טרחתו."

תקנה 85 לתקנות ההוצאה לפועל, קובעת כי:

"כונס הנכסים רשאי לנכות מהכספים שקיבל במילוי תפקידו את שכרו והוצאותיו שנקבעו לפי סעיף 59 לחוק, אם לא הורה רשם ההוצאה לפועל הוראה אחרת."

2. כללי
על-פי הלכות קיימות של בתי-המשפט מקובל לקצוב לכונס הנכסים שכר-טרחה בין 6% ל- 10% מגובה החוב או מערך הרכוש, כאשר בית-המשפט יתחשב בכל מקרה בתקופת פעילותו של הכונס ובמאמץ שהושקע על ידו {ע"א 373/70 מרגוליס נ' בנק א"י בריטניה, פ"ד כה(1) 273}.

על-פי אלו קריטריונים יחושב שכר הכונס הממונה על-ידי רשם ההוצאה לפועל?

ב- רע"א 5181/03 {אד מרי השקעות בע"מ ואח' נ' בנק המזרחי המאוחד ואח', תק-על 2004(2) 1400} אישר רשם ההוצאה לפועל את בקשת הכונסת לשלם לה את סכום ההוצאות שהוציאה לצורך המימוש וכן חייב את החייבת לשלם לכונסת "שכר-טרחת כונס נוסף ומיוחד, בסך של 6% מערך סכום המכירה".

בית-המשפט המחוזי, דחה את בקשת רשות הערעור שהגישו הקונה והחייבת והם ביקשו להרשות להם לערער על ההחלטה האחרונה.
לטענת המבקשים מעלה הבקשה שאלות משפטיות עקרוניות לעניין שכר-טרחתו של כונס נכסים בהוצאה לפועל וכי התשובות להן "אינן חד-משמעיות ונתונות לפרשנות בתי-המשפט ושומה על בית-משפט עליון להכריע בהן".

עם-זאת, קבע כב' השופט י' טירקל כי:

"עולה מן האסמכתאות שהביאו המבקשים עצמם כי פסיקת שכר-הטרחה של כונסת נכסים בהליכי הוצאה לפועל מסורה לשיקול-דעתו של רשם ההוצאה לפועל ושל בית-המשפט, לפי כללים ברורים שנקבעו בפסיקה (ראו סעיף 10(א) וסעיף 59(א) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967; וכן ראו, בין היתר, ע"א 13/62 ח.ל.פ.א. יבוא וסוכנויות בע"מ נ' בית-חרושת למוצרי גומי סטנדרד בע"מ, פ"ד טז
(2) 996, 999; ע"א 403/70 מרגוליס נ' בנק ארץ ישראל בריטניה, פ"ד כה(1) 273, 275; ע"א 453/81 קלוזנר נ' עמל הנגב בע"מ, פ"ד לו(4) 225, 229; ע"א 621/83 בנק לאומי נ' פינצ'וק, פ"ד מא(2) 660, 663..."

ועל-כן נדחתה הבקשה להרשות לערער.

ב- ע"א 373/70 {ראובן מרגוליס נ' בנק א"י בריטניה בע"מ, פ"ד כח(1) 273, 275-276} נדונה התערבות בית-המשפט בקביעת שכרו של כונס הנכסים על-פי חוק ההוצאה לפועל, משום שהופרז בשכרו.

במקרה הנדון מונה משיב 2 ככונס נכסים בקשר לתיק הוצאה לפועל שבין המערער ומשיבה 1. לאחר שלושה חודשים, הגיעו הצדדים להסדר ופעולתו הופסקה.

במהלך תפקידו השיג משיב 2 הערכת שווי המניות שבמחלוקת, פרסם מודעות בעיתונים על מכירתן ובא במגע עם קונים פוטנציאליים, אך, כאמור, לפני שהספיק לעשות הסכם עם מציע כלשהו, הופסקה פעולתו מאחר והעניין סודר בין הצדדים לבין עצמם.

בית-המשפט פסק לכונס שכר פעולתו בסך 2,500 ל"י. על כך ערער המערער וטען, כי הסכום אינו עומד בשום יחס לסכום שהיה במחלוקת, ולהיקף פעולתו בתקופה הקצרה שבה כיהן בתפקיד. כב' השופט צ' ברנזון קיבל את הערעור וקבע:

"הכל מסכימים שאין דרכו של בית-משפט זה, כבית-משפט לערעורים, להתערב בעניין כזה המסור, בדרך-כלל, לשיקול-דעתו של בית-המשפט שמינה את האיש ויודע את אשר עשה. אולם הטענה היא, כי במקרה זה הפריז בית-המשפט בקביעת שכר-טרחתו של המשיב השני מעל לכל מידה. נאמר לנו, כי מקובל על בתי-המשפט לקצוב לכונס נכסים שכר-טרחה הנע בין 6% ל- 10% מגודל החוב, בהתחשב עם היקף הפעולות ואורך הזמן שבו מתחיל כונס הנכסים ומסיים את המשימה שהוטלה עליו. במקרה שלפנינו היתה תקופת כהונתו של המשיב השני קצרה יחסית, הפעולות לא היו מרובות או מסובכות במיוחד, והוא אף לא הספיק לסיים את המלאכה לרגל סידור העניין על-ידי הצדדים בעצמם... לא מצאנו, כל טעם לקביעת שכר במקרה זה העולה על המינימום.בהתאם לכך, אנו סבורים כי יש להעמיד את שכרו של המשיב השני על-סך 1,800 ל"י, שהוא קצת מעל 6% מהסכום שבמחלוקת."

ב- בר"ע 3015/02 {עורך-דין שלמה ובר כונס נכסים נ' ליאוניד אדמסקי ואח', פדאור 03(7) 77} קבע בית-המשפט:

"שכר-טרחת כונסי נכסים - עקרונות כלליים
4. הבסיס הסטטוטורי לקביעת שכר-טרחתם של כונסי נכסים, שמונו לצורך מימוש הליכים של ההוצאה לפועל, נמצא בסעיף 59(א) לחוק ההוצאה לפועל. לפי ההלכה הפסוקה מקובל לקבוע שכר בשיעור 6% עד 10% מגובה החוב. השכר נקבע מתוך התחשבות בהיקף הפעילות, המאמץ המושקע ואורך הזמן שבו כונס הנכסים מתחיל ומסיים את עבודתו (ע"א 373/70, 403/70 מרגוליס נ' בנק א"י בריטניה, פ"ד כה(1) 275(1) מול א'). בהלכה מאוחרת יותר קובע בית-המשפט העליון (מפי כב' השופט ג' בך) כי לעניין שכרו של כונס נכסים, שמתמנה לפי חוק ההוצאה לפועל, קיימות הלכות של בתי-המשפט לפיהן ייקבע שכרו בגובה של 10%-6% מערך הרכוש, ובית-המשפט יתחשב, בכל מקרה, בתקופת פעילותו של הכונס ובמאמץ שהושקע על-ידיו (ע"א 621/83 בנק לאומי לישראל נ' פינצ'וק, פ"ד מא(2) 660, 663א'). בהלכה הראשונה נקבע שכר-הטרחה על-פי גובה החוב, בעוד שעל-פי ההלכה המאוחרת יותר נקבע השכר לפי ערך הרכוש. ראוי להדגיש כי בית-המשפט העליון סומך את ההלכה המאוחרת על ההלכה המוקדמת, ואף מביא את האזכור שלה בדבריו. ההלכה המוקדמת (ע"א 403/70 + 373/70) מבססת את שכר-הטרחה על שיעורו של החוב הפסוק, ונראה כי, בסופו-של-דבר, אמור שכר-הטרחה להיקבע לפי השיעור המשוקלל בין גובה החוב לבין ערך הרכוש שמומש.
5. השופט א' ריבלין (בכהנו בבית-המשפט המחוזי בבאר שבע) קבע כי - בהיעדר הכרעה הלכתית בשאלה אם ראוי לפסוק את שיעור שכרו של כונס הנכסים יחסית לערך הרכוש או יחסית לגובה החוב - נוהגים ראשי ההוצאה לפועל לשקלל את השכר על-פי אמות-מידה ענייניות המתבקשות מן הנתונים המיוחדים בכל מקרה. רשם ההוצאה לפועל מביא בחשבון את היחס בין ערכו של הנכס לבין גובה החוב; את הפעולות שבוצעו בתיק, ואת השכר שכבר נפסק בפתיחתו, במיוחד מקום שבו כונס הנכסים הוא גם בא-כוחו של הזוכה (בר"ע (ב"ש) 5111/96 בוחניק נ' כונסי הנכסים עורכי-דין ברקאי וטל, דינים מחוזי כו(5) 622). במקרה מתאים וראוי נכון יהיה להפחית או להגדיל את שכר-הטרחה שנקבע לכונסי הנכסים - מתוך התחשבות בסכום שכבר נקבע להם בתור באי-כוחו של הזוכה - עבור ביצוע ההליכים (השופט ס' ג'ובראן בר"ע (חי') 1313/97 גולדשטיין לירן נ' ברמלי, דינים מחוזי כו(10) 250 ובלשון אחרת: השיעורים שנקבעו בהלכה הפסוקה באים בגדרן של אמות-מידה כלליות, והן מתמלאות בתוכן ענייני לפי המערכת העובדתית המיוחדת לכל מקרה. אין מקום לקביעה טכנית פורמלית של שכר-הטרחה של כונסי הנכסים, בייחוד כאשר כבר נקבע שכר-טרחת עורך-דין (ולא שכר-טרחת כונס נכסים) עבור פתיחת התיק לשם מימוש שטר משכנתה או שטר משכון. על רשם ההוצאה לפועל, בבואו לקבוע שכר-טרחה לכונס נכסים, להביא בחשבון שיקוליו את שכר-הטרחה שכבר נקבע, לפי ההוראות שבסעיף (10א') לחוק ההוצאה לפועל; ועליו לבצע את התיאומים המתאימים עם השכר שהוא קובע לכונסי הנכסים לפי סעיף 59(א).
6. חוק הגנה על נוטלי הלוואות לדיור (תיקוני חקיקה), התשס"ב-2002 (סעיף 81ב1 לחוק ההוצאה לפועל) - שכר-טרחת עורך-דין וכונס נכסים
תכלית החקיקה
7. ביום 21.3.02 פורסם ברשומות "חוק הגנה על נוטלי הלוואות לדיור (תיקוני חקיקה), התשס"ב-2002 (ס"ח התשס"ב עמ' 214). תכליתו של החוק האמור נועדה להקל על יחידים שנטלו הלוואות מובטחות במשכנתה או במשכון כדי לרכוש דירת מגורים. באמצעות החוק החדש נוספו לחוק ההוצאה לפועל ההוראות שבסעיף 81ב1, שעניינן ביצוע משכנתה או משכון על דירת מגורים המשמשת למגורים של "יחיד" (קרי: לווה שאיננו תאגיד). הוראות אלה קובעות הסדרים שיקלו על אלפי משפחות אשר שעבדו את עצמן להלוואות כדי לרכוש דירת מגורים, ונקלעו לקשיים עקב המצב הכלכלי הקשה במדינה. ההקלות אינן מתייחסות רק לדרכי הפירעון של ההלוואות עצמן, אלא גם לשיעורי שכר-הטרחה של עורך-דין ושל כונס נכסים.
8. לפי סעיף 81ב1(ד) לחוק ההוצאה לפועל הוסמך שר המשפטים לקבוע הוראות לעניין שכר-טרחה של עורכי-דין ושל כונסי נכסים שמונו לצורך ביצוע משכנתה. זוהי הסמכה מיוחדת שנועדה רק לקביעת שכר-טרחה בעניין הליכים המתנהלים בתחומיו של סעיף 81ב1 לחוק ההוצאה לפועל. באשר לשכר-טרחה של כונס נכסים - שר המשפטים הוסמך לקבוע את דרכי החישוב והתשלום, וכן את שיעור השכר מתוך התמורה שתתקבל בעד מכירת דירת המגורים. תחילתו של סעיף 81ב1(ד) תחול מיום כניסתן לתוקף של תקנות שהוסמך שר המשפטים להתקין. השר הפעיל את סמכותו והתקין את תקנות ההוצאה לפועל (שכר-טרחת עורכי-דין וכונסי נכסים), התשס"ב-2002 (ק"ת התשס"ב עמ' 158). התקנות פורסמו ביום 21.7.02, וזה גם יום כניסתו לתוקף של סעיף 81ב1(ד). סעיף זה יצר תבנית משפטית חדשה שנועדה להכיל תוכן חדש של כללי שכר-טרחה לעורכי-דין ולכונסי נכסים. כללים אלה חלים על מימוש משכנתאות ומשכונים המוטלים על דירות מגורים בלבד, ועל חייבים שהם "יחידים" ולא תאגידים.
9. תכלית החקיקה של סעיף 81ב1(ד), נועדה ליצור "סדר חדש" בתחום שכר-הטרחה של עורכי-דין וכונסי נכסים בנושא האמור של מימוש משכנתאות ומשכונים. שכר-הטרחה, לפי הדין החדש, מדורג בשלבים שנועדו בעיקרם להקל עם החייבים - בכל הנוגע לשכר-טרחת עורך-דין - ולהפחית מהערכים שנקבעו לפי הדין הקודם. ערכים אלה גרמו להכבדה ניכרת בגביה, והעלו את שיעור החוב במידה לא מבוטלת.
מצב דברים זה קרא לתיקון אשר קיבל את ביטויו המשפטי בתקנות הנ"ל. תכלית החקיקה תנחה אותנו גם לעניין יישומו של הדין החדש בענייננו.
הוראת המעבר (תקנה 9)
9. הוראת המעבר החלה על ענייננו, מעוגנת בתקנה 9 לתקנות הנ"ל:
'תקנות אלה יחולו לגבי שכר-טרחת כונס נכסים, גם על בקשות לביצוע משכנתה שהוגשו לפני תחילתן. ובלבד שטרם הוכרז על קונה לרכישת הדירה ושטרם נפסק שכר-טרחה על-ידי רשם ההוצאה לפועל.'
מחוקק המשנה היה מיטיב לעשות אילו היה מנסח תקנה זו בצורה יותר בהירה, ומורה לנו במפורש מה דינו של שכר-טרחת עורך-דין שכבר נפסק לפני תחילתן של התקנות האמורות, וכיצד הוא משתלב עם הדין החדש. אולם לדעתי ניתן להבין עלי לקבוע איפוא, מתוך ההוראה של תקנה זו ויתר ההוראות שבפנינו, מהו הדין החל בעניין זה. הכלל הבסיסי הוא ש"תקנות אלה" (קרי: התקנות החדשות) חלות גם על בקשות לביצוע משכנתה שהוגשו לפני תחילתן כמו בענייננו, ובלבד שיתקיימו שני התנאים הבאים במצטבר: (א) טרם הוכרז על קונה לרכישת הדירה; (ב) טרם נפסק שכר-טרחה על-ידי רשם ההוצאה לפועל.
כלומר: רק אם לא הוכרז קונה לרכישת הדירה, ולא נפסק שכר-טרחה על-ידי רשם ההוצאה לפועל, רק אז נוצר בסיס לתחולת התקנות החדשות על תיק תלוי ועומד שנפתח לפני תחילתן.
10. בענייננו כבר הוכרז על קונה לפני שנכנסו התקנות החדשות לתוקפן, ולעומת זה לא נפסק שכר-טרחת כונס נכסים על-ידי רשם ההוצאה לפועל. מהו הדין במצב דברים כזה? נראה לי שלנוכח קיומו של התנאי השני בלבד (שלא נפסק עדיין שכר-טרחת כונס) ואי-קיומו של התנאי הראשון (שהרי כבר הוכרז על קונה לרכישת הדירה) - אין תחולה לתקנות החדשות במה שנוגע לפסיקת שכר-טרחת כונס.
תוצאת הדברים היא ששכר-טרחת הכונס ייקבע בענייננו לפי הדין הקודם לפיו שיעור השכר שנע בין 6% לבין 10% מגובה החוב הפסוק (לפי שיטה אחת) או אותו שיעור שיחושב מתוך
הפידיון שהתקבל מהמכירה. אני בוחר בשיעור של 6% מהפידיון שהתקבל ממכירת הנכס, בהיותו מתיישב עם הגישה שהוטבעה בתקנה 5 לתקנות החדשות.
11. יושם לב כי תקנה 9 מתייחסת לשכר-טרחה של כונס נכסים, ולא לשכר-טרחתו של עורך-דין שנקבע עם פתיחת התיק. הסיבה לכך היא, ככל הנראה, ששכר-הטרחה של עורך-הדין כבר נקבע, מייד עם הגשת הבקשה לביצוע, לפי כללי לשכת עורכי-הדין (התעריף המינימלי המומלץ), התש"ס-2000; י"פ התש"ס עמ' 2558) כפי שעמדו בעינם בעת הגשת הבקשה. השינוי שחל בשיעורי שכר-הטרחה, לאחר הגשת הבקשה, איננו משפיע על שכר-הטרחה הראשון בלבד, שכבר נקבע עבור הגשת הבקשה לביצוע המשכנתה או המשכון. שכר-טרחה זה מוסיף לעמוד בעינו באותם תיקים שבאים בגדרה של הוראת המעבר.
12. נראה לי, שבנסיבותיו של עניין זה ודומיו, יעמוד בעינו שכר-הטרחה הראשון בלבד אשר נקבע, עם פתיחת התיק, לפי התעריף המינימלי המומלץ. שכר-הטרחה השני יבוטל מכיוון שלא יהיה זה נכון וצודק אם הכונס יקבל גם שכר-טרחה שני כבא-כוחו של הזוכה, ובנוסף לכך יקבל גם שכר-טרחה בתור כונס נכסים. מהלך כזה איננו עולה בקנה אחד עם המגמה החקיקתית שנועדה להקל על החייבים גם בפירעון חובם, במהלך מימוש משכנתה, וגם בשיעורי שכר-הטרחה המוטלים במהלך זה. פעילותו של המערער בתור בא-כוח הזוכה נבלעת בתוך פעילותו בתור כונס נכסים, והתוצאה המשפטית היא ששכר-טרחת הכונס יבליע את שכר-הטרחה השני שאמור להיקבע לפי כללי לשכת עורכי-הדין.
13. בא-כוחם הנכבד של המשיבים, עורך-דין דורי צ'שלר, היה ער לכך ששכר-הטרחה הראשוני, עבור הגשת בקשת המימוש לביצוע, עולה על שיעור שכר-טרחת עורך-דין הקבוע בתקנות החדשות. לעומת-זאת: שכר-הטרחה לכונס, לפי הדין הקודם, נמוך מהשכר שנקבע לכונס לפי התקנות החדשות (עמ' 4 לסיכומים שבכתב). כך נוצרה נקודת איזון מסויימת, לעניין שכר-הטרחה, בתיקים שבאים בגדרה של תקנה 9 לתקנות החדשות. בנסיבות אלה אני מתקן ומשנה את החלטת רשם ההוצאה לפועל על יסוד תקנה 462 לתקנות סדר הדין האזרחי:
'בית-המשפט שלערעור מוסמך ליתן כל החלטה שצריך היה לתיתה, או לאשר או לבטל את ההחלטה שניתנה ולהורות על דיון חדש, או ליתן החלטה נוספת או אחרת ככל שיחייב העניין; בית-המשפט רשאי להשתמש בסמכותו זו אף אם הערעור מתייחס רק לחלק מן ההחלטה, ורשאי להשתמש בה לטובת המשיבים או בעלי הדין האחרים, כולם או מקצתם, אף אם לא הגישו ערעור או ערעור שכנגד.'
ההלכה הפסוקה מורה לנו כי:
'כוחו של בית-משפט של ערעור אינו מוגבל לדיון בערעורו של המערער נגד אותו משיב אשר נגדו מבקש המערער סעד, אלא משהוגש ערעור, נפתחת לכל אורכה ורוחבה אותה חזית שהיתה קיימת בדרגה הראשונה, ובגבולותיה מוסמך בית-המשפט לפסוק גם לטובת בעל דין שלא ערער ונגד בעל דין שנגדו לא ערערו...' (בש"א 4599/01 עזבון המנוח חאג' מוסה נ' אדוארד ברקן, דינים עליון סעיף 35).
14. עיקר הדברים: אני נותן רשות לערער על החלטת רשם ההוצאה לפועל שניתנה, ככל הנראה, ביום 18.11.02. הבקשה נידונה כערעור עצמו. קביעתי היא כי שכר-הטרחה הראשון, שנקבע כשכר-טרחת עורך-דין, עומד אמנם בעינו אולם הוא יעוגל לסך 15,000 ש"ח.
שכר-הטרחה השני בטל בזה. שכר-טרחת כונס הנכסים יעמוד על שיעור של 6% ממחיר התמורה בסך 145 אלף דולר, (קרי: 8,700 דולר כערכו בשקלים ביום שבו משך הכונס את הסכום האמור מתוך הפידיון). הכל בצירוף מע"מ. אני מורה לכונס להחזיר למוציא לפועל כל סכום אשר נמשך על-ידיו והוא חורג מהסכומים שקבעתי כאן. הסכום שנגבה ביתר יוחזר למוציא לפועל בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום שהכונס משך את הסכום לזכותו ועד להחזרתו בפועל. כונס הנכסים ישלם למשיבים במאוחד שכר-טרחת עורך-דין בסך 6,000 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לפירעון."

ב- רע"צ (ת"א) 10081-02-15 {רינה משל גרוניס נ' עודד קריב, תק-של 2016(1), 97331 (2016)} נקבע:

"עם חקיקתו של חוק הגנה על נוטלי הלוואות לדיור (תיקוני חקיקה) התשס"ב-2002 ביום 21.3.2002, במסגרתו תוקן חוק ההוצאה לפועל התשכ"ז-1967, הוחרגה סמכות זו שבשיקול-הדעת של רשם ההוצאה לפועל בקביעת שכרם של עורכי-דין וכונסי נכסים בכל הקשור למכירת דירות מגורים בהליכי מימוש משכנתא, ונקבעו שיעורים מפורשים בתקנות אשר הותקנו מכוח חוק זה.
הגם ובענייננו, אין המדובר במימוש משכנתא, אלא במימוש דירה לצורך כיסוי חוב כספי בהתאם לפסק-דין, סבורני כי הרציונל העומד בבסיס חוק זה ונוגע לשכר טרחת עורכי-דין וכונסי נכסים רק מחזק את השיקולים העומדים בבסיס שיעור שכרם של עורכי-הדין וכונסי הנכסים שלא במימוש משכנתאות.
במסגרת התיקון 81ב1(ד) נקבע:
"(1) על-אף הוראות סעיפים 10 ו- 59, שר המשפטים, בהתייעצות עם המועצה הארצית של לשכת עורכי-הדין ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, יקבע הוראות לעניין שכרו של עורך-דין בהליכים לפי סעיף זה, ולעניין שכרו של כונס נכסים שמונה לצורך ביצוע משכנתה כמשמעותה בסעיף זה, את דרכי חישובם ותשלומם, לרבות שיעור השכר מהתמורה שתתקבל בעד מכירת דירת המגורים.
(2) שכר טרחה של כונס נכסים שנקבע לפי הוראות פסקה (1) ישולם לכונס הנכסים בלבד אלא אם-כן בין כונס הנכסים לבין הזוכה מתקיימים יחסי עובד ומעביד.
(3) שכר טרחה של עורך-דין וכן שכר טרחה והוצאות של כונס נכסים יהיו חלק מן ההוצאות האמורות בסעיף 9."
מטרת חקיקת החוק היתה כפי שעולה מדברי ההסדר להצעת החוק (הצעת חוק הגנה על נוטלי משכנתה לדיור(תיקוני חקיקה) התשס"ב-2002, הצעת חוק 3092 מיום כ"ז באדר התשס"ב 11.3.2002 עמ' 364), לקבוע הסדרים שיקלו על משפחות, אשר נטלו משכנתא על-מנת לרכוש דירת מגורים, כשבין היתר התייחסו לסכומי שכר הטרחה, אשר נגזרו מהסכום הכולל של ההלוואה ולא מהסכום שבפיגור ובמקרים רבים עלו על הסכום שבפיגור.
בהתאם לתיקון זה נקבעו תקנות ההוצאה לפועל (שכר טרחת עורכי-דין וכונסי נכסים), התשס"ב-2002,אשר קבעו שיעורי שכר טרחה מדורגים וקבועים מראש הנגזרים מסכום החוב.
ב- רע"א 7287/06 שלמה ובר - כונס הנכסים למכירת הדירה נ' יעקב יונה עמד בית-המשפט על תכלית חקיקת תקנות אלו, וכך ציין:
"תקנות ההוצאה לפועל באו להקל עם החייבים ולהסדיר את מצב מימוש המשכנתאות והמשכונים של יחידים. חוק הגנה על נוטלי הלוואות לדיור קבע מערך מדורג של פעולות עד לשלב האחרון של מימוש הנכס על-ידי כונס הנכסים. בין היתר, מתוקף סעיף 81ב1(ד) הותקנו תקנות ההוצאה לפועל שקבעו שכר טרחה מדורג, שהנו חלק ממערך מדורג כולל לפתיחת תיק הוצאה לפועל ומימוש דירת המגורים של יחידים. תכלית חקיקת סעיף 81ב1(ד)היתה ליצור סדר בתחום שכר הטרחה של עורכי-דין וכונסים במימוש משכנתאות, ולהקל עם החייבים על-ידי קביעת שכר טרחה מדורג (ראו דוד בר אופיר הוצאה לפועל הליכים והלכות כרך ב' 597 (מהדורה שישית, 2007)."
עיון בפסיקה מגלה, כי הגם ובמסגרת תיקון זה הוחרגה סמכותו של רשם ההוצאה לפועל בקביעת שכרם של עורכי-דין וכונסי נכסים בכל הקשור למכירת דירות מגורים בהליכי מימוש משכנתא, בתי-המשפט סברו, כי קיימות נסיבות חריגות ומיוחדות בהן יש להתיר את התערבות רשמי ההוצאה לפועל בקביעת שיעורי שכר הטרחה.
כך ב- בר"ע (ת"א) 2999/05 גולדבלט זאב נ' בנק אוצר החייל בע"מ, שם אומנם קבעה כב' השופטת שטופמן כי אין מקום להתערב בפסיקת סכום ההוצאות, ובמסגרת פסק-הדין עמדה על יתרונות הקביעה המדורגת, ועם-זאת הביאה דוגמאות למצבים בהם יהא מקום להתערב. כך קבעה בפסק-הדין:
"יחד-עם-זאת, נראה לי, כי יש להתיר לרשם ההוצאה לפועל להתערב בקביעת שכ"ט כונס, בהתקיים נסיבות חריגות וייחודיות, בהן תחושת הצדק אינה משלימה עם שיעור שכר הטרחה הפסוק. למשל, מששכר הטרחה אינו עומד בכל קשר פרופורציונאלי אפשרי להיקף העבודה שנדרשה מהכונס, בשיעור חריג ויוצא דופן; כאשר הנסיבות להתארכות ההליכים לא נבעה מפעולותיו של החייב, אלא מנסיבות שונות שאינן בשליטתו, לרבות בשל פעולות שביצע כונס הנכסים; או בנסיבות ייחודיות וחריגות אחרות, המקימות עילה להתערבותו של רשם ההוצאה לפועל.
ויודגש, התערבות זו, מקורה בסמכותו הכללית של רשם ההוצאה לפועל בהתאם להוראות סעיף 126א לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979, "ליתן הוראות בדבר... כל עניין אחר, ככל שייראה לו צודק".
כך ב- בר"ע (ת"א) 3307/04 דלק - חברת הדלק הישראלית בע"מ נ' צאלים החזקות בע"מ, נקבע:
"ככלל, אין זה מדרכה של ערכאת הערעור להתערב בשיקול-דעת הערכאה הראשונה בפסיקת שכר טרחת עורך-דין, כמו גם שכר טרחתם של כונסי נכסים, מפרקים ושאר בעלי תפקידים, אלא במקרים חריגים ויוצאי דופן בהם טעתה הערכאה הדיונית בעקרונות אותם הפעילה או אם נפל פגם מהותי בהחלטה (ע"א 530/88 פרידמן ואח' נ' יגאל ארנון ואח', פ"ד מג(4) 479, עמ' 485-484)."
ובהמשך פסק-הדין:
"גם בענייננו, בקביעת שכר טרחת הכונס יש לקחת בחשבון את היחס בין שווי הנכס לגובה החוב, את הפעולות שהתבצעו בתיק על-ידי הכונס, את ההסכם שנכרת בין הצדדים לסילוק החוב בטרם מימוש הנכס ובעיקר את השכר הגבוה שכבר נפסק בפתיחת תיק ההוצאה לפועל, במיוחד כאשר כונס הנכסים הוא גם בא כוחו של הזוכה כבענייננו (בר"ע (ב"ש) 5111/96 בוחניק נ' כונסי הנכסים עורכי-דין בורקאי וטל (פורסם באתר האינטרנט נבו))."
(לעניין השיקולים אף ראה בר"ע 1810/00 עו"ד ישראל בודה נ' רווח מכלוף).
עיננו הרואות, כי גם מקום בו נקבעו שיעורים קבועים בתקנות עבור שכר טרחת עורכי-דין וכונסים, בית-המשפט מוצא לנכון מתוקף תחושת הצדק אשר אין להתעלם ממנה, לאפשר התערבות של רשם ההוצאה לפועל בקביעת גובה שכר הטרחה.
מכאן, מקום בו לא הוגבלה סמכותו של רשם ההוצאה לפועל בקביעת שכרם של כעורכי-דין וכונסי נכסים ודאי, עליו לבחון את נסיבותיו של כל מקרה ומקרה על עובדותיו תוך שקילת השיקולים שנלקחים אף במקרים של מימוש משכנתאות.
בספרם על כונס נכסים 590 (2015), עמדו המלומדים כב' השופט עודד מאור ועו"ד אסף דגני על השיקולים אשר נשקלים בקביעת גובה שכר הטרחה של כונס נכסים בהוצאה לפועל שלא במימוש משכנתאות, וכך קבעו:
"בעבר היה נהוג שכר טרחה בשיעור של 10%-6% מגובה החוב: "בהתחשב עם היקף הפעולות ואורך הזמן שבו מתחיל כונס הנכסים ומסיים את המשימה שהוטלה עליו". בהמשך נתגלעה מחלוקת אם על השכר להיגזר מערך החוב, או מערך הנכס הממומש. ליישוב המחלוקת נקבע כי בהיעדר הכרעה בין אחוזים מגובה החוב לאחוזים משווי הנכס, יש לשקול בכל מקרה לפי נסיבותיו, לרבות מידת המאמץ שהשקיע כונס הנכסים, משך הפעילות, טיב הנכס וכינוס הנכסים, שכר טרחה נוסף אם נפסק בתיק, והאם קיימים הבדלים ממשיים בין גובה הנכס לגובה החוב; וכל זאת לפי נסיבותיו של כל מקרה ומקרה. אנו סבורים כי יש לגזור את שכר הטרחה מערך הנכס הממומש, שהרי טיב עבודת כונס הנכסים תלוי בערך הרכוש שהוא ממומש, ולא בגובה החוב. מימוש נכס יקר מצריך אחריות רבה, מימומנות רבה וניסיון, ועל שכר הטרחה להיות בהתאם לעבודה שנעשית."
שיקולים אלו הנלקחים בעניין כונסי הנכסים צריכים בהקבלה ע"פ העניין אף להילקח בעניין שכרם של עורכי-הדין ע"פ נסיבותיו של כל מקרה ומקרה, וביניהן: מידת המאמץ שהושקעה בתיק, משך הפעילות, האם בא כוח הזוכה הוא אף כונס הנכסים, מדוע מונה עו"ד אחר ככונס נכסים, מידת שיתוף הפעולה של החייב, שיעור החוב, היקף העבודה, כמותה בקשות שהוגשו על-ידי החייב, וכד', שיקולים שונים שעל רשמי ההוצאה לפועל לקחת בחשבון בבואם לפסוק את שיעור שכר הטרחה, ואשר מתייחסים לנסיבות האישיות של החייב הספציפי ולנסיבות הקונקרטיות של התיק."