מימוש נכסי מקרקעין
הפרקים שבספר:
- מבוא
- מהותה של משכנתה
- הדרכים למימושו של מישכון בנכסי מקרקעי
- חוקים מיוחדים הנוגעים להליכי מימוש נכסי מקרקעין
- חוקי החוזים הכלליים
- חוק החוזים האחידים
- חוקי הבנקאות, מאיר זנטי
- חוק הגנת הצרכן
- החובות החלות ביחסי בנק-לקוח - פרי ההלכה
- כללי
- מימוש משכנתה כביצועו של פסק-דין בהוצאה לפועל
- הליכי המימוש על-פי הוראות חוק ההוצאה לפועל ותקנותיו
- מבוא
- מינוי כונס נכסים
- סמכויות וחובות כונס הנכסים
- זכויות צד שלישי
- אחריותו של כונס הנכסים
- שכרו של כונס הנכסים
- סיום תפקידו של כונס הנכסים
- מבט לפסיקת בתי-המשפט - כונס הנכסים
- מימוש המשכנתה באמצעות כונס הנכסים - דרכי מכירה
- ההליכים במסגרת בית-המשפט נגד הליכי מימוש המקרקעין
- עיכוב ביצוע וסעד זמני בערעור
- זכות אישה למחצית הדירה מול בעל המשכנתה
- משכון להבטחת חיובו של אחר
- הגבלת העבירות והמשכנתה
- נושה מובטח שעשה יד אחת עם חייב כדי שלא לממש נכס
- אחריות עורך-הדין
- אחריות בנק בגין אי-רישום משכון
- רשלנות המדינה במרשם
- תשלום על חשבון פירעון ההלוואה באמצעות חשבון עו"ש אשר נמצא ביתרת חובה - משמעותו
- והמרת משכנתה לנכס אחר - כפיית הנושה להמרה כז
זכות אישה למחצית הדירה מול בעל המשכנתה
בהתנגשות זכותה של אישה למחצית דירה אל מול זכויות בעל משכנתה - זכות בעל המשכנתה גברה.ב- ע"א 189/95 {בנק אוצר החייל נ' אהרונוב, תק-על 1999(3), 632 (הלכת פסק-הדין אהרונוב)} נדונה התחרות בין זכותה של אישה במקרקעין מכוח הסכם ממון, זכות שלא נרשמה ברשם המקרקעין, לבין זכות מאוחרת של הבנק, שעיקל את זכויות הבעל, שהיה רשום כבעל המקרקעין הנ"ל. בתחרות בין הזכויות הנ"ל, קבע בית-המשפט פה-אחד (אם כי בהנמקות שונות) כי זכות האישה גוברת.
הנמקת פסק-הדין מבוססת על כך שזכותו של הבנק באותו עניין, היתה זכות של מעקל, שהיא זכות חלשה במדרג הזכויות. כב' השופטת ט' שטרסברג-כהן שקבעה זאת, אף קבעה כי המעקל אינו יכול לתפוס יותר ממה שיש לחייב בנכס, אף אם זכותו של המעקל נרשמה ברשם המקרקעין.
כב' הנשיא א' ברק, שקבע כי זכותו של 'הקונה' (שהיה באותו עניין ואף בענייננו - האישה), שהינה זכות במקרקעין שלא נרשמה, היא זכות שביושר, זכות מעין קניינית.
זכות זו פועלת, אליבא דנשיא ברק, כלפי כל אדם, למעט כלפי קונה שני, מאוחר, שרכש בעלות ונרשם כבעלים בהיותו תם-לב.
גם כב' השופט מ' חשין מציין כי זכותו של הקונה הראשון גוברת, בכפוף לזכותו של קונה מאוחר בתמורה ובתום-לב, שרשם את העסקה לטובתו בעודו תם-לב.
בניגוד לפסק-דין אהרונוב, המצב המשפטי שונה, כאשר הבנק רכש זכות קניין בדירה, משכנתה, ולא היה רק בעל זכות עיקול. בניגוד לזכותו החלשה של מעקל, זכות הקניין של הבנק כבעל משכנתה, תוכל לגבור על זכותה של האישה, יהיה טיבה אשר יהיה, אם הבנק רכש אותה בתום-לב ובתמורה, והשלים את העסקה ברישום. בוודאי כאשר עסקת המשכון הסתיימה ברישום והבנק נתן תמורה והוכח כי הבנק נהג בתום-לב.
תום-לב של בנק מוכח, למשל, כאשר הבנק היה מודע לקיומה של האישה, ולאפשרות שיש לה זכויות כאלה או אחרות בדירה, לא התעלם מזכויותיה של האישה, ובהיותו מודע לקיומן האפשרי, הוא פעל כדי להביא לידיעתה את עניין המשכנתה, והחתים אותה לשם כך על כתב-הוויתור, באמצעות עורך-דינה {ת"א (ת"א-יפו) 57324/99 לויאן שרה נ' בנק כרמל, תק-של 2002(2) 260}.