התערבות לא הוגנת (סעיף 3 לחוק)

עמוד 25 בספר:

סעיף 3 לחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999 קובע כדלקמן:

"3. התערבות לא הוגנת
לא ימנע ולא יכביר עוסק, באופן לא הוגן, על גישה של לקוחות, עובדים או סוכנים אל העסק, הנכס או השירות של עוסק אחר."

תכליתו של סעיף 3 לחוק עוולות מסחריות להסדיר את היחסים בין עוסקים ולמנוע התנהגות לא הוגנת של עוסק, שנועדה להכביד על לקוחות, עובדים או סוכנים של עוסק אחר מלהגיע אליו, או אל מקום עסקו או אל שירות שהוא נותן.

עוולה לפי סעיף 3 לחוק עוולות מסחריות הינה מחידושי חוק העוולות המסחריות. תכליתה לאסור על עוסק להפריע לפעילותו של עוסק אחר בדרך לא הוגנת, על-ידי מניעת או הכבדת גישת לקוחות, עובדים או סוכנים לעסק, לנכס או לשירות של עוסק אחר {ת"א (מחוזי ת"א) 1627/01 מ.ש. מגנטיקס בע"מ נ' דיסקופי (ישראל) בע"מ, תק-מח 2001(2), 4238 (2001); ת"א (מחוזי ת"א) 1711/08 קדים (הדרכה) בע"מ נ' אלי מולה - פרחי ליאת (ת"א 1711/08), תק-מח 2010(3), 16277, 16293 (2010); ת"א (שלום ת"א) 44215/06 אלפין ג'ינס בע"מ נ' חנאסם דני ("קליבר"), תק-של 2008(4), 4291, 4304 (2008)}.

עמוד 26 בספר:

שלושה יסודות לעוולה על-פי סעיף 3 לחוק עוולות מסחריות: האחד, קיומם של שני עוסקים, התובע והנתבע. השני, הנתבע מונע או מכביד על גישת לקוחות, עובדים או סוכנים אל עסקו או אל הנכס או בשירות של התובע. השלישי, פעולת הנתבע נעשית באופן לא הוגן.

אשר ליסוד הראשון. קיום של שני עוסקים, מלמדנו כי עניינה של העוולה בהתנהגות בחיי המסחר, שהרי הסעיף מחיל את עצמו אך ורק על עוסק ביחסו לעוסק אחר.

מי שאינו עוסק, דוגמת לקוח לא מרוצה המבקש להטריד עוסק כנקמה או כדי "לשכנעו" להיענות לדרישותיו לפיצוי או החלפת מוצר וכיוצא בזה או אדם המתגורר בשכנות לעסק ונוקט בפעולות של הפרעה לגישה לעסק כדי לנסות "לשכנע" את בעליו להעתיק את עסקו למקום אחר - לא יתפסו בגדרה של העוולה.

יסוד זה לא יתקיים במקרה ועסקינן במקרה והתובע והנתבע פועלים באותו תחום ועסקיהם מתחרים זה בזה.

אשר ליסוד השני. מניעה או הכבדה על גישת לוקחות עובדים או סוכנים לעסק, לנכס או לשרות של הנתבע. היסוד הנ"ל דן במניעה או בהכבדה על גישה ואינו מתעניין בדרך בה נגרמת המניעה או ההכבדה על הגישה.

לפיכך, לצורך קיומו של יסוד זה אחת היא אם מדובר בפעולה או במחדל, בפעולה חד-פעמית או מתמשכת, במניעה פיסית או בשימוש באמצעים אלקטרוניים או אחרים.

עמוד 27 בספר:

גם המונח "גישה" לא הוגדר בסעיף 3 לחוק עוולות מסחריות. פשיטא ששביל המוביל מרשות הרבים לעסק ייחשב "גישה". האם גם קווי הטלפון של העסק, אתר מסחרי באינטרנט, תא דואר, שלטי הכוונה וכל היוצא באלו ייחשבו "גישה" לעניינו של היסוד השני?

בתקופת האינטרנט המחשב ושאר אמצעי הקשר האלקטרוני, הקשר בין עסק לבין לקוחותיו סוכניו ואף עובדיו מתבצע פעמים רבות באמצעים אלקטרוניים. הלקוח יושב בביתו ומבצע משם הזמנת מוצרים ושירותים בעסקים בכל רחבי תבל, אם באמצעות אתרי מסחר באינטרנט, אם באמצעות דואר אלקטרוני או פקסימיליה ואם בשיחת טלפון.

מציאות כאמור יוצרת דרכי גישה שונות ומגוונות לעסק. הגשמת תכלית החקיקה מחייבת הכרה בכל אחד מאמצעי הקשר האלקטרוני באמצעותם עסק מקיים קשר עם לקוחות עובדים או סוכנים, כ"גישה" לעסק במובנו של סעיף 3 לחוק עוולות מסחריות.
הקמת אתר באינטרנט לצרכי עסק ומסחר, הינה דרך מקובלת ונפוצה ליצירת קשר בין עסק ללקוחותיו. אתר כזה מחייב קביעת שם דומיין, וכדי שלקוחות לא יתקשו ליצור קשר עם אתר שם הדומיין נגזר בדרך-כלל מסימן המסחר לפיו העסק מוכר בציבור לקוחותיו או בציבור בכלל.

הואיל ומשנרשם שם דומיין בשמו של אדם לא יוכל אחר לרשום אותו שם דומיין בשמו, ויהא עליו לבחור לעצמו שם דומיין אחר לאתר המיועד לשרת את עסקו.

עמוד 28 בספר:

ראובן שרשם שם דומיין כשמו של סימנו המסחרי של שמעון, חסם בפני שמעון את הדרך להקמת אתר שיישא את שם סימן המסחר לפיו מכיר את הצבור את עסקו.

לקוחות או סוכנים של שמעון יבקשו ליצור עם עסקו קשר באמצעות אתר האינטרנט יתקשו להגיע לאתר, שכן כשיפנו לאתר הנושא את שם סימן המסחרי של שמעון, יגיעו לאתר של ראובן. מעשה כזה מהווה הכבדה מצדו של ראובן על גישת הלקוחות לעסקו של שמעון.

לאור האמור לעיל, כאשר נתבע נטל לעצמו כשם דומיין את סימן המסחר לפיו מוכר עסקו של התובע, מנע בכך מהתובע הקמת אתר אינטרנט הנושא את סימן המסחר שלו לפיו הוא מוכר בציבור. במקרה שכזה, התובע יאלץ, אם לא תיענה תביעתו, לבחור לעצמו שם שונה, ושם כזה יכביד על גישת לקוחות או סוכנים לעסקו. בכך, לעניות דעתינו, מתקיים היסוד השני.
אשר ליסוד השלישי. היעדר הגינות. יסוד זה קשה להגדרה ואולם כשאנו נתקלים בו בדרך-כלל איננו מתקשים לזהותו.

אחת הדרכים לזהות היעדר הגינות הינה התחקות אחר המניע למעשי הנתבע. מקום שהמעשה או המחדל לא נצרכו לנתבע לשם הגנה על אינטרס או צורך לגיטימי שלו, ותכליתו מניעת או הכבדה על דרכי הגישה לעסקו של התובע - אין ספק שבפנינו חוסר הגינות.

כך לדוגמה, הכבדת הנתבע על דרכם של לקוחות וסוכנים אל עסקו של התובע על-ידי מניעת האפשרות להקים אתר אינטרנט שיישא את סימן המחסר לפיו

עמוד 29 בספר:

מוכר התובע, נגועה בעליל בחוסר הגינות ובפרט כאשר עסקינן בצדדים שפועלים ומתחרים ביניהם באותו התחום.

על-פי הפרשנות המקובלת, המונח "הכבדה" בסעיף 3 לחוק עוולות מסחריות יכול לכלול בגדרו הכבדות טכניות ולא רק הכבדות פיסיות, אלא שגם הכבדות שאינן פיסיות צריכות להיות בגבולות של מניעת הגישה לעסק.

בכל מקרה לא די בשידול לקוחות הנסמך על כוח משיכה מסחרי, כמו הצעת מחיר מפתה יותר, על-מנת שתקום זכות בהתבסס על העוולה {ע"א (מחוזי ת"א) 3004-07 ניסקו עיצובים 2001 בע"מ נ' א.ט.לסרי תעשיות 1992 בע"מ, תק-מח 2011(3), 6503, 6507 (2011)}.
לעניין זה יפים דברי מיגל דויטש בספרו {עוולות מסחריות וסודות מסחר (2002), 64)} לפיהם "העוולה נועדה לטפל במקרים של חסימה פיסית או טכנית ולא במקרים שבהם ההכבדה על הגישה של הלקוחות היא תולדה של צבירת יתרון תחרותי (אף אם הוא בלתי-הוגן) בכוח המשיכה המסחרי מול לקוחות הגורמת לכך שנוצרת "הכבדה" על גישת הלקוחות למתחרה בהיות הלה מצוי עתה בנחיתות מבחינת כוח המשיכה. היינו סוברים כי יש לפרש עוולה זו כך, שעל האמצעי המכביד או החוסם להיות אמצעי ישיר המופעל כלפי דרכי הגישה, וזאת בנוסף לכך שעליו להיות אמצעי בלתי-הוגן, כמצוות ההוראה הנדונה. לא די בשידול כזה או אחר של לקוחות או סוכנים, המוביל אותם אל המשדל במקום אל המתחרה, על-מנת לחסום את הגישה לעוסק התובע, לצורך הוראה זו. עוולה זו מטפלת אם כן ב"תעלות" הקשר עם הלקוח, ולא בתכנים האינפורמטיביים המוזרמים בתעלות אלה" {ראה גם בש"א (מחוזי יר') 8858/09 קארשי אינטרנשיונל בע"מ נ' מרכז המתנות 2006 בע"מ, תק-מח 2009(4), 8123, 8135 (2009)}.

עמוד 30 בספר:

במאמרו אודות חוק עוולות מסחריות מתייחס מיגל דויטש לעוולת ההתערבות הלא הוגנת ומדגיש כי הכוונה היא לחסימה פיזית או טכנית בלבד. לדבריו, "עוולה זו אוסרת על מעשים היוצרים חסימה של הגישה לעסקו של האחר. יש להתחרות על לבם של הלקוחות, אך לא על דרכי הגישה הפיסית שלהם לעסק. על אלו להיוותר חופשיות. העוולה נועדה לטפל במקרים של חסימה פיסית או טכנית ולא במקרים שבהם ההכבדה היא תולדה של צבירת יתרון תחרותי לגיטימי, הגורמת לכך שנוצרת "הכבדה" על גישת הלקוחות למתחרה, בהיות הלה מצוי בנחיתות מבחינת כוח המשיכה ללקוחות. האמצעי המכביד או החוסם צריך שיהיה אמצעי ישיר המיועד לכך, על-מנת להוות אמצעי בלתי-הוגן כדרישת ההוראה..."

מיגל דויטש חוזר ומדגיש כי יש לפרש עוולה זו באופן מצומצם, בכדי שלא תהפך לעוולה כללית של תחרות בלתי-הוגנת. לדבריו, "פרשנות מרחיבה מדי לעוולה זו, הכוללת בחובה מגוון רחב של טכניקות תחרותיות בלתי לגיטימיות... עלולה להעצים את מימדי האיסור שבסעיף 3 לחוק, לכדי עוולה כללית של איסור תחרות בלתי-הוגנת. אף שכותב שורות אלה הציע, כאמור, את קביעתו של איסור כללי כזה, אין לראות בסעיף 3 לחוק עוגן לכך" {דבריו של מיגל דויטש כאמור לעיל צוטטו ב- ת"א (שלום הר') 3667-04 גזגל (שרון) 1992 בע"מ נ' פזגז 1993 בע"מ, תק-של 2008(1), 32841, 32850 (2008)}.

ב- ת"א (מחוזי חי') 43006-08-10 {Spin Master Ltd נ' חי עמרה בע"מ, תק-מח 2011(3), 14677, 14690 (2011)} קבע בית-המשפט:

"את טענת התובעת כי זכאית לפיצוי בשל "תחרות בלתי-הוגנת", טענה המבוססת על סעיף 3 בחוק עוולות מסחריות, לפיו: "לא ימנע ולא יכביד עוסק, באופן לא הוגן, על גישה של לקוחות, עובדים או סוכנים אל העסק, הנכס או

עמוד 31 בספר:

השירות של עוסק אחר", יש לדחות, משום שעוולה זו אוסרת על מעשים המונעים או מכבידים באופן בלתי-הוגן גישה לעסק או לשירות, כאשר הכוונה הינה לחסימה והכבדה פיזית או טכנית (ת"א 1948/04 (ת"א) אלה גונן ואח' נ' פשוט ייבוא ושיווק בע"מ ואח', תק-מח 2009(2), 9891 (16.4.09)). טענת התובעת, לפיה מכירת משחקיה, על-ידי הנתבעת, במחירים נמוכים, מהווה הכבדה על גישתם של הלקוחות למוצריה של התובעת, תמוהה בעייני, וככל שהתכוונה התובעת לטעון כי בעצם ייבואם של משחקים מזוייפים ומכירתם במחיר נמוך, יש משום תחרות בלתי-הוגנת, הרי שטענה כזו, לא הוכרה במשפטנו. בתי-המשפט בארץ חזרו והדגישו כי "אין החוק מכיר בעוולה כללית של תחרות בלתי-הוגנת או של פגיעה בהליכות המסחר ההוגן" (וראה, למשל, ע"א 18/86 מפעלי זכוכית, פ"ד מה(3), 224, (1991); רע"א 5768/94 אשיר נ' פורום אביזרים ומוצרי צריכה, פ"ד נב(4), 289 (1998)) ודי בכך כדי לדחות טענה זו."

ב- ת"א (מחוזי ת"א) 1948/04 {אלה גונן נ' פשוט יבוא ושיווק בע"מ, תק-מח 2009(2), 9891, 9900 (2009)} דחה בית-המשפט הטענה בדבר התערבות בלתי-הוגנת וקבע כי במקרה דנן לא הוכחו היסודות הקבועים בסעיף 3 לחוק עוולות מסחריות.

כך, לא נטען, וממילא גם לא הוכח, כי הנתבעים חסמו באופן פיסי או טכני גישה כלשהי לחנויות בהן נמכרו מוצרי התובעות. אף הטענה בדבר פערי המחירים אין בה כדי להוכיח קיום יסודות סעיף 3 לחוק עוולות מסחריות.

ב- ה"פ (מחוזי ת"א) 1503/04 {צ'מפיון מוטורס (ישראל) בע"מ נ' חגי יוסי, תק-מח 2008(2), 7502, 7517 (2008)} קבע בית-המשפט כי באשר לטענות המבקשת להתערבות לא הוגנת, על-פי סעיף 3 לחוק עוולות מסחריות, מקובלת

עמוד 32 בספר:

עלו טענת המשיב, כי טענה זו נטענה על-ידי המבקשת באופן כוללני ולא מבוסס דיו ולמעשה נזנחה על ידה בסיכומים.

ב- ת"א (מחוזי יר') 8323/06 {המכינה הבינתחומית לעיצוב ואדריכלות בע"מ נ' שורשים מכינות לעיצוב ואדריכלות בע"מ, תק-מח 2007(4), 7810, 7816 (2007)} קבע בית-המשפט:

"בענייננו, לא הוכח כי הנתבעים מנעו או הכבידו על גישת לקוחות לשירותים שמעניקה התובעת, בעצם השימוש בשם דומיין הדומה לשמות הדומיין של התובעת. כאמור, דבריו של דורון וינטר בתצהירו ובעדותו בבית-המשפט היו כלליים ולא הונחה בפני שום ראיה על קשיים של לקוחות פוטנציאליים להגיע לאתר של התובעת, חרף הדמיון בשם הדומיין של הנתבעת 1, עובר לשינויו, כאמור לעיל.

יתרה-מזאת, עמדתי על-כך, כי התיבה "מכינה" היא שם גנרי וככזה כמעט ואין סיכוי כי יזכה להגנה (ע"א 8981/04 אבי מלכה נ' אווזי הזהב, תק-על 2004(4), 1707 (2004); ע"א 1427/05 מ.ב. גלאט עוף למהדרין בע"מ נ' רשם הפטנטים, תק-על 2007(2), 4641 (2007); ע"א 6316/03 אילן זגגות נ' ברוך ובניו, תק-על 2007(3), 1881 (2007); ע"א 5792/99, פרשת משפחה טובה; ה"פ 317/01 הורים וילדים נ' חברת צעד ראשון, תק-מח 2003(4), 82 (2003); ת"א (ת"א) 2390/07 המפעל הלאומי לפיתוח חברתי נ' מחשב לכל ילד, תק-מח 2007(4), 9911 (2007)). מטרת הבחירה בשם "מכינה" הינה לתאר את טיבו של המוסד של הנתבעת 1, כמו גם זה של התובעת. אין שום ראיה, כי התיבה "מכינה" רכשה משמעות משנית, כך שהקהל הפוטנציאלי מזהה את שמה של הנתבעת עם זו של התובעת ובכך מקשה באופן לא הוגן על גישה לתובעת. במילים אחרות, השימוש במילה "מכינה", שהוא מונח גנרי - עובר לשינוי שם

עמוד 33 בספר:

הדומיין של הנתבעת 1 ושמה בפרסומיה השונים, על-ידי הוספת המילים "sho" ו"שורשים", בהתאמה - לא היה בו, כשלעצמו, כדי למנוע או להכביד על הגישה לאתר האינטרנט של התובעת.

ניתן לדמות את המקרה שלפנינו ל- ה"פ (ת"א) 317/01 הורים וילדים מוציאים לאור בע"מ נ' חברת צעד ראשון - קשר ראשון לאם ולילד בע"מ, תק-מח 2003(4), 82 (2003), שם מדובר היה בשם דומיין של המשיבה שנקרא www.horim.co.il ואילו המבקשת הקימה לאחר-מכן אתר אינטרנט, אשר הגישה אליו נעשתה באמצעות שם דומיין שנקרא www.horim.com. המבקשת עתרה לקבלת צו מניעה קבוע, האוסר על המשיבה לעשות שימוש בשם הדומיין. בית-המשפט דחה הבקשה, בנמקו, כי לא הוכח שלמבקשת יש מוניטין והכרה בשם "הורים" כך שהקהל התרגל לראות בסימן המסחרי את ציון עסקהּ, וכן כי לא הוכח שהתיבה "הורים", הנמנית על שם העיתון "הורים וילדים" שהוציאה המבקשת, זכתה במשמעות משנית. אף בענייננו, לא הוכח שהשם "מכינה", שבו משתמשים הן התובעת והן הנתבעים, רכש משמעות משנית.

15. פועל יוצא, משלא הוכחו יסודות העוולה - דינה של הטענה בדבר התערבות לא הוגנת להידחות."

עמוד 34 בספר:

ב- ת"א (מחוזי ת"א) 1753/07 {וובס פלנט בע"מ נ' חזי חזן, תק-מח 2007(4), 8304, 8310 (2007)} קבע בית-המשפט:

"כדי לבסס את זכותה מכוח העוולה הקבועה בסעיף 3 שלעיל על התובעת להוכיח שהנתבעת היא עוסק המכביד על גישת לקוחות ו/או ספקים לעסקה וכי הכבדה זו נעשית באופן לא הוגן...

בנטילת שם המתחם הישראלי שללו ועדיין שוללים הנתבעים מהתובעת אפשרות להקים אתר אינטרנט בעל שם מתחם ישראלי המזוהה עם סימנה המסחרי "websplanet". אם יישאר המצב בעינו תיאלץ התובעת לבחור לעצמה שם מתחם ישראלי שאינו מזוהה עם שמה המסחרי ובכך יהיה כדי להכביד על גישת לקוחות או סוכנים לעסקה.

לכך יש להוסיף, כי משמצאתי שציבור הלקוחות עלול לטעות ולחשוב שאתר האינטרנט בעל שם המתחם הישראלי הוא של התובעת, ממילא נמצא שבשימוש בשם המתחם הישראלי מכבידים הנתבעים על גישת לקוחות התובעת לעסקה של התובעת.

הנתבעים פועלים באמצעות אתר אינטרנט בעל שם מתחם http://www.artvision.co.il/ המזוהה עם הסימן המסחרי שבחרו לעצמם. ממילא אין ברכישת שם המתחם הישראלי כדי לסייע להם בשיווק ופרסום המוצרים המזוהים עם הסימנים "artvision" או "quickyweb". עוד מצאתי שרכישת שם המתחם הישראלי נעשתה על-ידי חזי אשר ידע על פעילותה של התובעת ואף ידע שהשם "websplanet" מזוהה עם התובעת. בנסיבות אלה, נראה שרכישת שם המתחם הישראלי נעשתה שלא לקידום עסקיה

עמוד 35 בספר:

הלגיטימיים של הנתבעת וממילא נראה שההכבדה על גישת לקוחות התובעת לעסקה של התובעת נעשתה באופן לא הוגן.

אכן, התובעת לא פעלה לרכוש את שם המתחם הישראלי בסמוך לתחילת פעילותה בישראל, אולם אין במחדלה זה של התובעת כדי להכשיר את שימושם של המשיבים בשם המתחם הישראלי.

לפיכך, ובהתאם להוראות סעיפים 3 ו- 11 לחוק עוולות מסחריות, אני קובע כי ברכישת שם המתחם הישראלי עיוולו הנתבעים בעוולה של התערבות לא הוגנת."

ב- ת"א (שלום נצ') 4392/03 {ש. אנגל מהנדסים בע"מ נ' מרג'ה יוסף, תק-של 2007(3), 23228, 23246 (2007)} דחה בית-המשפט הטענה בדבר התערבות לא הוגנת בקובעו כי הנתבעים לא חסמו כל גישה לעסקה של התובעת, ולא היה בהתנהגותם בכדי למנוע מהצדדים השלישיים גישה לעסקה של התובעת, בין לצורך הסדרת עניין התשלומים ביניהם, ובין לצרכים אחרים {ראה גם ת"א (שלום ת"א) 69388/04 מוסך אדמירל בע"מ נ' קרסו מפיצי מכוניות בע"מ, תק-של 2007(2), 28638, 28643 (2007) שם דחה בית-המשפט הטענה בדבר התערבות לא הוגנת}.

ב- ה"פ (מחוזי ת"א) 1429/05 {שירותי חשמל ואלקטרוניקה אויס בע"מ נ' צחי בדש, תק-מח 2006(1), 2274, 2279 (2006)} קבע בית-המשפט:

"ו. בענייננו, הן המבקשות והן המשיב עוסקים במתן שירות למכשירי חשמל ביתיים, לפיכך ניתן להחיל על היחסים שביניהם את הוראות סעיף 3 לחוק עוולות מסחריות.

עמוד 36 בספר:

כאמור, המשיב ניתב אליו את לקוחות אויס שביקשו להתקשר עם אויס באמצעות קווי הטלפון והציג בפניהם מצג ולפיו חדלה אויס מפעילותה כדי למנוע מהם לפנות אל אויס בדרכים אחרות. בכך יש משום מניעה או למצער הכבדה על גישת לקוחות אויס אליה. אין מדובר במניעה או בהכבדה על לקוחות פוטנציאליים, אלא בהכבדה על לקוחות שגילו דעתם שהם מעוניינים בשירותיה של אויס בכך שבחרו להתקשר באמצעות קווי הטלפון שנמסרו להם על-ידי אויס.

המשיב אשר חמד את לקוחות אויס גרם ללקוחות אלה שלא לפנות אל אויס בדרכים אחרות בשל המצג שהציג להם לפיו אויס חדלה מפעילותה, מתוך כוונה שאכן התממשה, להעביר את הלקוחות האלה אליו, כפי שהעיד בחקירתו (עמ' 5 לפרוטוקול מיום 3.1.06 ש' 4). בכך, מנע המשיב את גישתם של לקוחות אויס אליה וממילא פגע בעסקיה. הפגיעה בעסקיה של אויס על-ידי המשיב לא נעשתה בדרך של תחרות, אלא בדרך של ניתוב לקוחות אויס אליו והצגת מצג לא נכון אודות עסקיה של אויס, ובכך התקיים היסוד של חוסר הגינות."

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

התערבות לא הוגנת (סעיף 3 לחוק)