botox

סייגים לאחריות (סעיף 7 לחוק)



עמוד 71 בספר:


סעיף 7 לחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999 קובע כדלקמן:

"7. סייגים לאחריות
(א) לא יהיה אדם אחראי בשל גזל סוד מסחרי, אם התקיים אחד מאלה:
(1) הידע הגלום בסוד המסחרי הגיע אליו במהלך עבודתו אצל בעליו של הסוד המסחרי וידע זה הפך לחלק מכישוריו המקצועיים הכלליים;
(2) השימוש בסוד המסחרי מוצדק בשל תקנת הציבור.
(ב) עשה אדם שימוש בסוד המסחרי כאמור בסעיף-קטן (א)(2) וזכה עקב כך בטובת הנאה, רשאי בית-המשפט אם ראה שהדבר מוצדק בנסיבות העניין, לחייב אותו בהשבת טובת ההנאה, כולה או חלקה, לבעל הסוד."

הידע והניסיון שרכש עובד בעבודתו הופכים לחלק מכישוריו והוא רשאי לעשות בהם שימוש כרצונו.

כאשר עובד עובר לעבוד במקום עבודה חדש הוא אינו חייב "למחוק" מזיכרונו את כל הידע והניסיון שצבר בעבודתו הקודמת וזאת, כל עוד העובד לא עושה שימוש ב"סוד מסחרי" השייך למעסיקו הקודם.


עמוד 72 בספר:


בדרך-כלל, כאשר הסתיימו יחסי העבודה, רשאי עובד לעשות שימוש בכישורים ובידע האישי שרכש בקשר עם עבודתו כדי להפיק תועלת אישית ולהתחרות במעבידו, ובלבד שלא יעשה שימוש במידע קונפידנציאלי של המעביד העולה כדי הפרת חובת אמון או הפרת החובה לנהוג בתום-לב {ראה גם עב' (אזורי ת"א) 3907/04 מיצרי מיכל נ' פרסול פי סי בע"מ, תק-עב 2008(2), 3152, 3160 (2008)}.

אף המחוקק הכיר בכך שעובד עשוי להיחשף במהלך עבודתו במקום עבודה מסויים, לשיטות עבודה וניהול הנהוגות במקום העבודה, בין שהוא המתווה והיוצר אותם ובין שהוא נוהג על פיהן, ואשר הופכות לחלק מכישוריו.

בהתאם לכך סייג המחוקק במפורש את תחולת עוולת גזל הסוד המסחרי על מידע כאמור {ראה לעניין זה סעיף 7 לחוק עוולות מסחריות}.

זאת ועוד. סעיף 7(ב) לחוק עוולות מסחריות, יוצר אבחנה ברורה בין סוד מסחרי שהגיע לחזקתו של אדם "במהלך עבודתו" ובין סוד מסחרי שהשימוש בו מוצדק לא מסיבות הקשורות לעבודה, אלא לתקנת הציבור.

יתרה-מזאת, כעולה מנוסח סעיף 7 לחוק עוולות מסחריות, לא הוקנתה לבית-המשפט {או לבית-הדין לעבודה}, כל סמכות לחייב עובד בהשבת טובות ההנאה כלשהן שקיבל בגין השימוש בידע הגלום בסוד המסחרי, במהלך תקופת עבודתו אצל מעביד {ראה גם עב' (אזורי ת"א) 7002/04 חברת דאטה פול בע"מ נ' יניב טכנולוגיות מדיה בע"מ, תק-עב 2007(4), 8301, 8313 (2007)}.


עמוד 73 בספר:


עורך-דין המועסק במשרד עורכי-דין. בטרם הצטרף למשרד למד משפטים ושימש כעורך-דין במשרד כלשהו. במשרד החדש בו הוא עובד הוא מעמיק את ידיעותיו ומומחיותו. עובדה זו אין בה כדי למנוע מעורך-הדין להתפטר ולעבוד במקצוע במסגרת משרד עורכי-דין אחר, ואף במשרד העוסק באותו התחום הספציפי בו הוא עוסק.

דוגמה אחרת: חניך הלומד נגרות רשאי לפתוח נגריה ולהתחרות במאמנו ואולם, אין הנגר החניך רשאי להעתיק מודל שהמציא הנגר המאמן, הן מהטעם שהוא בגדר "סוד מסחרי" והן מכוח דיני הקניין הרוחני.

משתי הדוגמאות לעיל עולה כי ככלל ידע, ניסיון והכישורים של אדם, אינם נופלים בגדר "סוד מסחרי" {ע"ע (ארצי) 164/99 דן פרומר נ' רדגארד בע"מ, תק-אר 99(2), 115, 128 (1999)}.

סעיף 7(א) לחוק עוולות מסחריות מסייג במפורש את אחריותו של העובד לידע אשר הגיע לחזקתו בתקופת עבודתו אצל מעביד, ואשר הפך לחלק מכישוריו הכלליים.

את סעיף 7(א) לחוק עוולות מסחריות יש לקרוא באופן העולה בקנה אחד עם עיקרון חופש העיסוק, אשר הוכר בשיטת המשפט הישראלית כאחת מחירויות היסוד הבסיסיות של כל אדם לעסוק בכל משלח יד שיחפוץ בו, אלא מקום שהדבר הוגבל בהוראה מפורשת של החוק, וזאת בהתאם לאמור בסעיף 4 לחוק יסוד לפיו 'אין פוגעים בחופש העיסוק אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש, או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו'.


עמוד 74 בספר:


משלא הוכח קיומו של סוד מסחרי, הרי שאין בידע שהגיע לידי העובד, במהלך תקופת עבודתו, כדי להקים לעובד חבות לפי חוק עוולות מסחריות {עב' (אזורי ת"א) 4596/02 טרהסינק בע"מ נ' צבי בר נתן, תק-עב 2007(4), 10659, 10666 (2007)}.

בגדר "סוד מסחרי" לא ימנו הידע והניסיון שרכש עובד בעבודתו ואשר הופכים לחלק מכישוריו הכלליים והוא רשאי לעשות בהם שימוש {עב' (אזורי ת"א) 4240/09 זיפ שיווק אופנה בע"מ נ' צפנת ענבר, תק-עב 2009(3), 2105, 2112 (2009)}.

ב- עב' (אזורי ב"ש) 1573/02 {לוגסי-גולן החברה לאיכות הסביבה בע"מ נ' שולמרק טל, תק-עב 2005(3), 7577, 7584 (2005)} קבע בית-המשפט כי גם אם הוכח מפי התובעת, כי הנתבע הודיע לחלק מלקחותיה כי הפסיק עבודתו בתובעת ופתח עסק עצמאי - אין בכך כדי להוות גזל לקוחות.

הוכח, כי בסופו-של-דבר הלקוחות שפורטו על-ידי התובעת ושהגדירה אותם כ"רשימת לקוחות" סודית הפסיקו את התקשרותם עם התובעת בשל מקצועיותו של הנתבע בהדברה והרחקת יונים שהוכחה ללא עוררין. חלקם עשו כן סמוך לפיטוריו ורוב רובם זמן רב לאחר-מכן.

לא הוכח כי הפסקת ההתקשרות נעשתה בשל שידול הנתבע לעשות כן ולפיכך אין כדי לקבוע, כי הנתבע גזל את לקוחות התובעת.

ב- עב' (אזורי ת"א) 7883/01 {צח אורני שרות מכירה ויצור מאזניים בע"מ נ' מיכאל וילקיסקי, תק-עב 2009(2), 1575, 1585 (2009)} מצא בית-הדין כי התקיים סעיף 6(ב)(2) לחוק עוולות מסחריות.


עמוד 75 בספר:


במקרה דנן, טען הנתבע כי הידע המקצועי שרכש הפך לחלק מכישוריו כאמור, קרי, התקיים סעיף 7(א)(1) לחוק עוולות מסחריות.

בית-הדין דחה טענה זו שכן המידע האמור איננו מהווה ידע מקצועי שעשוי לעלות בגדר "כישורים". מדובר בקודים המאפשרים את הפעלת המאזניים באופן טכני, כדוגמת קוד לכספת, סיסמא סודית וכיוצא באלה.