אפוטרופוס וידיד קרוב (תקנה 32 לתקסד"א)

ב- בש"א (חי') 6051/08[17] נפסק מפי כב' השופטת דיאנה סלע:

"1. ביום 15.1.07 הגיש התובע תביעה על סך 25,000,000 ש"ח נגד הנתבעת. תביעתו נמחקה מחוסר מעש עוד ביום 23.10.07, וזאת לאחר שהתובע ביקש שלא לדון בבקשתו לפטור מאגרה בטענה כי הקפיא את ההליכים, סירב בכל תוקף לקיום דיון במעמד שני הצדדים לבירור עמדתו ביחס להמשך ההליכים בתובענה, והודיע כי הוא פסול דין.
ממועד הגשת התביעה ועד היום הגיש התובע לבית-המשפט 48 בקשות וכן 27 הודעות שונות, כאשר 27 בקשות והודעות הוגשו לאחר שנמחקה התביעה, ביניהן גם הודעות המייחסות לבית-המשפט "שחיתות ואי-סדרים" ובקשות חוזרות לפסילה מלדון בתיק, אשר הוגשו כולן מידי כמה ימים בפרק זמן של כשבועיים – בש"א 3180/08, 3875/08, 5120/08, 5178/08, 4650/08, מבלי שהתובע המתין למתן החלטה בעניינו. כן הוגשה בקשה כי התובענה תידון בפני הרכב "מורחב" (בש"א 3631/08) זאת על-אף שבקשה דומה שהגיש נדחתה בעבר על-ידי כב' סגן הנשיאה השופט ברלינר בהחלטה מיום 12.2.07 (בש"א 2706/07), וכל זאת בטרם נדונה בקשתו המוקדמת לפטור מאגרה (ראו גם ההחלטות מיום 23.10.07, 21.1.08, ו- 17.2.08).
הבקשות וההודעות הנ"ל הוגשו על-ידי התובע בהתעלם מההוראות המפורשות והברורות שניתנו בהחלטות בית-המשפט בעניינו (החלטות מיום 21.1.08, 17.2.08, ו- 26.3.08), ועל-אף שבית-המשפט התרה בו כי קיימת אפשרות לחיובו בהוצאות, אם יוסיף ויגיש בקשות דומות לאלו שהוגשו על ידו בעבר. נראה כי התראות אלו הינן חסרות משמעות מבחינתו של התובע, וכי גם חיובו בהוצאות לטובת אוצר המדינה הינו חסר תועלת במקרה הנוכחי.
בקשת הפסילה שהגיש התובע ביום 18.2.08 נדונה בהחלטתי מיום 26.3.08, שם סקרתי את השתלשלות העניינים בתיק זה ואת התנהלותו של התובע בהליך, וקבעתי כדלקמן:
'בשלב זה, לאחר שהתביעה נמחקה, התיק נסגר, וההליך אינו מתקיים עוד, אין מקום להידרש לבקשת הפסילה, וממילא אין בה ממש והיא אינה מגלה כל עילה. אם תחודש התביעה, דהיינו תוגש בקשה מנומקת על-ידי אפוטרופוסו של התובע כאמור בהחלטה מיום 21.1.08, ייחודש ממילא ההליך בבקשת התובע לפטור מאגרה, בפני רשם בית-המשפט המחוזי.
לאחר מתן החלטה בבקשה לפטור מאגרה, אם אדרש לכך, תינן החלטה מנומקת בבקשת הפסילה.'
2. על-אף האמור, הגיש התובע ביום 3.4.08 הודעה במסגרתה הוא טוען לשיתוף פעולה של בית-המשפט עם הנתבעת בתיק זה, בקשה פסילה נוספת ביום 6.4.08, וכן הודעה בדבר הגשת כתב אישום כנגד בית-המשפט בגין 'הטרדה מאיימת, קשירת קשר, הונאה, ושיתוף פעולה פלילי עם הנתבע כנגד התובע' (בש"א 6051/08).
ביום 10.4.08 הודיע התובע, בין השאר, כי בביתה של בת זוגו הותקנו מצלמות והאזנות סתר, וכי הוא עצמו "נרדף" על-ידי המשטרה באמצעות האזנות סתר ומעקבים, ביחסו לבית-המשפט "טיפשות", כדבריו, בדרך הטיפול בעניינו.
בנוסף לכך, ביום 14.4.08 הגיש התובע תגובה להחלטת בית-המשפט מיום 26.3.08, בה הודיע בלשון צינית, כדרכו, כי 'התובע ישתדל לכוון את המשך מספר בקשותיו כך שלרגל חגיגות ה- 60 למדינת ישראל, ניתן יהיה למנות אף 60 בקשות תמימות...'.
3. לא למותר לציין כי התובע הגיש בעבר בקשות פסילה גם נגד שופטים אחרים שדנו בתיק זה (כב' השופט עמית וכב' השופט גרשון), וכן הודעות בהן ציין כי בכוונתו להגיש תביעות כנגד השופטים (כל זאת בטרם נדונה הבקשה המוקדמת לפטור מאגרה). בנסיבות אלו קבע כב' השופט גרשון כי הוא פוסל עצמו מלדון בתיק זה (החלטה מיום 19.8.07), והתיק הועבר לטיפולי.
4. במצב דברים זה, הגדרתו של התובע כמתדיין סדרתי אינה יכולה להיות מוטלת בספק.
ב- בשג"צ 141/08 שון לביא נ' עורך-דין צבי לוטן, תק-על 2008(1) 1694 קבע כב' השופט גרוניס כי 'במקרה של מתדיין סדרתי ייתכן ותהא הצדקה לנקוט אמצעים יוצאי דופן'.
הוראת תקנה 32(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, מסמיכה את בית-המשפט למנות לבעל דין, אשר הינו פסול דין או למי שזקוק לאפוטרופוס, אפוטרופוס לדין. לשון הסעיף:
'32(ב). בית-המשפט או הרשם המוסמך לדון בתובענה רשאי למנות לפסול-דין, או למי שזקוק לאפוטרופוס, אפוטרופוס-לדין אשר ייצגו ייצוג מלא בכל ההליכים בבית-המשפט.'
בנסיבות העניין שוכנעתי כי התובע זקוק לאפוטרופוס לדין אשר ייצגו ייצוג מלא בכל הליך משפטי שהוא צד לו, לרבות הליכים עתידיים, תוך קביעת תנאי כי הליכים אלה יותנו בהסכמה מראש של אפוטרופוס זה (ראו לעניין זה זוסמן סדר הדין האזרחי (מהדורה שביעית) 107; סעיף 33(4) לחוק הכשרות והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, וכן ראו גם ע"א 4798/07 שקד נ' מדינת ישראל – המרכז לגביית קנסות והוצאות, תק-מח 2008(1) 13010).
5. בשל התנגדותו של התובע לקיום דיון במעמד צדדים נוספים, אני מורה למזכירות להעביר החלטה זו לאפוטרופוס הכללי של מחוז חיפה לקבלת עמדתו בתוך 20 יום מקבלתה."
ב- רע"א 3656/06[18] נפסק מפי כב' הרשמת שושנה ליבוביץ:

"פטור לפטור מאגרה וערבון
החלטה
לפני בקשה לפטור מאגרה וערבון בהליך שבכותרת וכן בקשה מטעם בא-כוח המבקש למנות לו אפוטרופוס לדין.
1. ההליך נסוב על החלטת בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו אשר דחה את בקשת המבקש לביטול פסק-דין אשר במסגרתו נמחקה תובענה שהגיש נגד המשיבים. לטענת המבקש, מצבו הכלכלי אינו מאפשר לו להפקיד ערבון. לפי הנטען בבקשה, המבקש סובל ממחלה נפשית קשה אשר אינה מאפשרת לו לעבוד והוא מתקיים מקצבת נכות בסך 2,145 ש"ח לחודש המוענקת לו על-ידי המוסד לביטוח לאומי. עוד נטען על-ידי המבקש כי סיכויי ההליך טובים. כך, שכן על-פי הנטען, בית-המשפט קמא דחה את הבקשה לביטול פסק-דינו שכן לא שם ליבו לכך שהתצהיר שהוא הורה למבקש להגיש לתיק אכן הוגש במועד שנקבע. המשיבים מתנגדים לבקשה.
2. המשיבים אינם חולקים על מצבו הנפשי והכלכלי הקשה של המבקש. יחד עם זאת המשיבים מתנגדים לבקשה מהטעם שלטענתם המבקש שב ומגיש נגדם הליכי סרק משפטיים רבים מזה שנים ארוכות. לטענת המשיבים בית-המשפט קמא דחה את הבקשה לביטול פסק-דינו מהטעם שפרט להגשת תצהיר, נדרש המבקש גם להגיב על בקשתם לדחיית ההליך על-הסף אולם הוא לא עשה כן למרות שנתנו לו הזדמנויות רבות לכך. המשיב 1 מוסיף וטוען כי פסק-הדין של בית-משפט קמא אשר הורה על מחיקת התביעה שהגיש המבקש ניתן במעמד שני הצדדים ולפיכך לא היה מקום להגיש בקשה לביטולו. לטענת המשיב 1 על המבקש היה להשיג על פסק-הדין ולא להגיש בקשה לביטולו, וגם מטעם זה אין להליך על מה שיתבסס.
3. כאמור לעיל, הצדדים אינם חולקים על מצבו הכלכלי של המבקש. אולם בכך לא סגי שכן על-מנת לפטור אותו מהפקדת ערבון יש לאמוד אף את סיכויי ההליך (ראו: בש"א 329/90 יונה אברך נ' אשר גרוגר, פ"ד מד(2) 383). עיון בפסק-דינו של בית-משפט קמא בו נדחתה התביעה שהגיש המבקש נגד המשיבים וכן בהחלטתו נשוא ההליך שבכותרת מעלה כי על פני הדברים סיכויי ההליך קלושים. יש ממש בטענת המשיבים כי בניגוד לאמור בבקשה, בית-המשפט קמא דחה את הבקשה לביטול פסק-הדין מהטעם שלמבקש נתנו הזדמנויות רבות להגיש את מכלול כתבי בי-הדין שנדרשו והוא לא עשה כן. אוסיף, כי לכאורה יש גם ממש בטענת המשיב 1 לפיה פסק-הדין לא ניתן במעמד צד אחד ולפיכך ספק אם ניתן היה להגיש בקשה לביטולו. במצב דברים זה, אין בידי להיעתר לבקשה לפטור את המבקש מהפקדת ערבון. יחד עם זאת, בשים-לב למצבו הכלכלי של המבקש, שכאמור אינו שנוי במחלוקת, ולהיקפו הצר יחסית של ההליך, יועמד הערבון על סך של 3,000 ש"ח בלבד אשר יופקדו תוך 10 ימים מעת המצאת החלטה זו.
4. אשר לבקשתו של בא-כוח המבקש למנות לו אפוטרופוס לצורך ייצוגו בדין. בשים-לב לכך שהסמכות למנות אפוטרופוס לדין מוקנית ל'רשם המוסמך לדון בתובענה' (תקנה 32(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984) ספק בעיני אם בסמכות רשם הדן בהליך מקדמי בלבד למנות אפוטרופוס לדין. לפיכך הבקשה בעניין זה תובא בפני השופט שידון בהליך שבכותרת לגופו."

[17] בש"א (חי') 6051/08 גתי חיים נ' קיבוץ אפק – אגודה שיתופית בע"מ, תק-מח 2008(2) 6748 (2008).
[18] רע"א 3656/06 אהוד אור נ' רפאל מימון ואח', תק-על 2006(4) 1216 (2006).

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

אפוטרופוס וידיד קרוב (תקנה 32 לתקסד"א)