הנאמן בפשיטת רגל - זכויותיו, חובותיו וסמכויותיו
הפרקים שבספר:
- מבוא
- הכונס הרשמי כנאמן
- מינוי נאמן
- מתן ערובה
- נאמן, מינוי ועדת ביקורת וסמכויותיה של הוועדה על-פי פקודת פשיטת הרגל
- נכסי החייב אשר מוקנים לנאמן
- נכסים בני חלוקה ונכסים שאינם בני חלוקה
- הנאמן כבעל דין
- פיקוח על-ידי בית-המשפט
- פיקוח על-ידי הכונס הרשמי
- שכר הנאמן והוצאותיו ואיסור הסדרים בעד השכר
- סייג לתשלום לאדם אחר
- נאמן כעורך-דין
- שומת הוצאות
- שכר הנאמן בגין דחיית תביעת חוב
- שכר הנאמן על דרך האומדן
- הבקשה לשכר הנאמן - מעמדו של פושט הרגל
- התפטרות, התפנות משרתו ופיטורי הנאמן
- הגבלות על פושט רגל
- האם נאמן יכול לוותר על חיסיון עורך-דין-לקוח
- יפוי-כוח לנאמן - אימתי?
- הפניית דברי דואר של החייב
- בדיקת תביעת חוב על-ידי הנאמן וסמכויותיו
- הפקדת כספים על-ידי הנאמן
- עריכת רשימת נושים על-ידי הנאמן
- הנאמן - שיקול-הדעת
- רשלנותו ואחריותו של הנאמן
- החובה לצרף תצהיר
- דיווח שנתי של הנאמן
- בקשה למתן הוראות
- סייג לעניין זכות יוצרים
- סמכות הנאמן לנהל נכסים
- הלכות בתי-המשפט
האם נאמן יכול לוותר על חיסיון עורך-דין-לקוח
ב- פש"ר (ת"א-יפו) 1748/02 {רואה-חשבון א' להב נ' רשות לניירות, תק-מח 2003(1), 195 (2003)} נדונה השאלה האם נאמן יכול לוותר על חיסיון עורך-דין-לקוח. בהשיבה בחיוב קובעת כב' השופטת ו' אלשייך:"כל מהות ההליך אשר בפניי הינו הליך מקדמי, אשר תפקידו להכריע את זהות, או אם תרצה, מיהות בעל החיסיון. לשון אחר, הליך זה נועד לקבוע אם נאמן בהקפאת הליכים הינו האדם אשר זכותו להסכים להסרת החיסיון וליתן לרשות לניירות ערך יכולת ואפשרות לעיין בכל המסמכים המבוקשים על ידה או חלקם.
אם ייקבע על ידי כי הנאמן (להבדיל מחברי הדירקטוריון לשעבר) הוא "החברה", הרי שכל שיוצא מכך הוא כי הכדור חוזר לידיו, ושיקול-הדעת נתון לו...
ישותה המשפטית של חברה, איננה אלא קונסטרוקציה משפטית, אשר באה לשרת מטרות כלכליות ומשפטיות. אין עסקינן באדם לכל דבר ועניין, המסוגל לשקול בעצמו האם לעמוד או לוותר על זכות המוקנית לו על-פי חוק.
כל עוד בחברה סולבנטית עסקינן, הרי ש-"שיקול-דעתה" של הישות המשפטית נשלט על-ידי בעלי השליטה בחברה, הפועלים בה לפי צרכיהם, שיקול-דעתם והאינטרסים שלהם, וזאת בכפוף לכל דין.
מצב זה משתנה, כאשר קורסים עסקיה של החברה והיא נקלעת להליכי חדלות פירעון. חלק ממשמעותו האינהרנטית של הליך הפירוק, הינו הפקעת השליטה בישות חדלת הפירעון מבעלי השליטה המקוריים, והעברתו לאורגן הממונה בידי בית-המשפט של חדלות פירעון...
מהו, אם כן, הדין החל בהקפאת הליכים? עסקינן בהליך שמטרתו שיקום החברה, המתאפיין ביסודות קולקטיביים הדומים מאוד לפירוק. בדרך- כלל, כרוכה הקפאת ההליכים מעצם טיבה בהפקעת השליטה מידי בעלי השליטה, כאשר הנאמן או המנהל המיוחד באים בנעליהם לכל דבר ועניין, מניהול עסקי החברה, וכלה בייצוג החברה בערכאות, מקום שהדבר נדרש... עובדה זו של דמיון בין הקפאת הליכים לפירוק, חזרה ונשנתה גם בשורה של פסקי-דין העוסקים בהקפאות הליכים; אצטט מפסק-דינו של בית-המשפט העליון, מיום 17.10.02, ב- ע"א 3911/01 כספי נ' נס, תק-על 2002(3), 2721 (2002), שם נקבע, בין היתר, מפי כב' השופטת שטרסברג-כהן, כדלקמן:
'טענת המערערות, לפיה לא היה הנאמן מוסמך לבטל את הסכם המכר מחמת העדפת מרמה, היא חסרת בסיס. סמכויות הנאמן בשיקום חברה אינן מוגדרות במפורש בחוק; זהו אחד מן החסרים הרבים שבהסדר החקוק של דין שיקום החברות. כפי שהמפרק זקוק לסמכויות רחבות על-מנת להגשים את מטרת הפירוק - מימוש נכסי החברה וחלוקתם בין המחזיקים בזכויות כנגד החברה - כך זקוק הנאמן לסמכויות רחבות, על-מנת להגשים את מטרת השיקום - השגת הסדר נושים, שיזרים לחברה "חמצן פיננסי" ויוליך להבראתה, לטובת נושיה, עובדיה, בעלי מניותיה וציבורים נוספים. לפיכך, נלך, גם בסוגיית סמכויות הנאמן, אחרי הפרקטיקה המשפטית והשיפוטית, המשלימה את החסרים שבדיני שיקום החברה מתוך דיני הפירוק, ונקבע כי בידי הנאמן אותן הסמכויות המוקנות, בדיני הפירוק, למפרק. סמכויות אלה, המפורטות בסעיף 307 לפקודת החברות, הן סמכויות רחבות ביותר'...
מכאן עולה, כי עצם מינוי נאמן, בדומה למינוי מפרק, מפקיע בדרך-כלל מאליו את השליטה מידי הדירקטוריון, זאת אלא אם נאמר אחרת בכתב המינוי, וזאת במפורש או במשתמע (כך, למשל, כאשר מובהר בצו המינוי כי הנאמן חולש רק על חלק ספציפי מנכסי החברה, או ממונה לשם פעולות מוגבלות). בדרך-כלל, כאשר עסקינן בצו מינוי מפורט ורחב יריעה של נאמן, אשר ברור מלשונו ומהותו כי יועד להקנות לנאמן את כל סמכויות הניהול של החברה, הרי העובדה כי סמכות פלונית הושמטה מכתב המינוי אין בה בכדי לרמז כי לא ניתנה בידיו, נהפוך הוא; חיי המעשה מלמדים, כי דירקטוריון של חברה מבצע במהלך חיי החברה אינספור פעולות כלכליות ומשפטיות שונות ומגוונות. דרישה פורמליסטית על הסמכת נאמן במפורש בכתב המינוי, לבצע כל אחת ואחת מהן, הינה מכבידה ומיותרת. זאת בניגוד למצב בו הנהלת החברה מוסיפה להתקיים ולנהל בפועל חלק מעסקי החברה. מכוח קל וחומר, יפים דברים אלו למקרה דנן, בו "התפוררה" הנהלת החברה כליל עוד טרם מתן צו הקפאת ההליכים.
החלטתי זאת מתחזקת לאור האינטרסים הציבוריים הכרוכים בסוגיה העומדת בפניי; עניין לנו בחברות שקרסו, תוך גרימת נזק עצום לבנקים, עובדים, ספקים וצדדים שלישיים נוספים. כל זאת, תוך חשדות למעשים אשר הינם בגדר עברות פליליות. הנאמן, בכושרו כיד ארוכה של בית-המשפט (ובמובן מסויים אף של הנושים), מייצג אף את האינטרס הציבורי (במובן זה גם למען הנושים), המצדיק חשיפת המהלכים השונים אשר נעשו בחברה ערב קריסתה. בנסיבות אלו, אין כל מקום להותיר את שיקול-הדעת האם לוותר על החיסיון אם לאו בידי הנהלה אשר חדלה מזמן מלתפקד, ואשר יתכן (וזאת בלא לקבוע כל עמדה בדבר) כי חלק מחבריה חשודים אף הם במעשים אסורים...
יוצא, אם כך, כי חיסיון עורך-דין-לקוח של החברה מוקנה לנאמן, כפי שהיה מוקנה למפרק לו הייתה החברה בפירוק. כפי שהדגשתי בראשית החלטתי זו, אין בכך בכדי להוות Pre-Ruling כלשהו לעניין זכאות הרשות לעיין במסמכים החסויים, כולם או חלקם. כל שיוצא מכך הוא כי על הנאמן לשוב ולשקול היטב בדעתו, כאורגן המוסמך של החברה, האם וכיצד יהיה בויתור על החיסיון בכדי לשרת את טובת החברה...
על הנאמן לשקול את טובת החברה במצבה דהיום, ולא את טובת בעלי השליטה הקודמים שלה. בלא לקבוע מסמרות בדבר, דומה כי מטרת החברה דהיום הינה השלמה בהצלחה של הליכי השיקום שהיא עוברת, תוך מקסום ככל האפשר של אחוז הדיבידנד שיחולק לנושיה, ושמירה על מקור פרנסתם של עובדיה. אלא, שלצד מטרה זו, קיימת אף מטרה נוספת אשר הינה חלק אינהרנטי ממהות תפקידו של הנאמן, כידו הארוכה של בית-המשפט; מטרה זו היא שמירת האינטרס הציבורי בגילוי האמת, ניהול חברות ביושר ומניעת טעויות והטעיות מן הסוג אשר הוביל, לכאורה, לקריסתה של תשלובת פלד-גבעוני, שחברת משב הייתה חלק ממנה."