הנאמן בפשיטת רגל - זכויותיו, חובותיו וסמכויותיו
הפרקים שבספר:
- מבוא
- הכונס הרשמי כנאמן
- מינוי נאמן
- מתן ערובה
- נאמן, מינוי ועדת ביקורת וסמכויותיה של הוועדה על-פי פקודת פשיטת הרגל
- נכסי החייב אשר מוקנים לנאמן
- נכסים בני חלוקה ונכסים שאינם בני חלוקה
- הנאמן כבעל דין
- פיקוח על-ידי בית-המשפט
- פיקוח על-ידי הכונס הרשמי
- שכר הנאמן והוצאותיו ואיסור הסדרים בעד השכר
- סייג לתשלום לאדם אחר
- נאמן כעורך-דין
- שומת הוצאות
- שכר הנאמן בגין דחיית תביעת חוב
- שכר הנאמן על דרך האומדן
- הבקשה לשכר הנאמן - מעמדו של פושט הרגל
- התפטרות, התפנות משרתו ופיטורי הנאמן
- הגבלות על פושט רגל
- האם נאמן יכול לוותר על חיסיון עורך-דין-לקוח
- יפוי-כוח לנאמן - אימתי?
- הפניית דברי דואר של החייב
- בדיקת תביעת חוב על-ידי הנאמן וסמכויותיו
- הפקדת כספים על-ידי הנאמן
- עריכת רשימת נושים על-ידי הנאמן
- הנאמן - שיקול-הדעת
- רשלנותו ואחריותו של הנאמן
- החובה לצרף תצהיר
- דיווח שנתי של הנאמן
- בקשה למתן הוראות
- סייג לעניין זכות יוצרים
- סמכות הנאמן לנהל נכסים
- הלכות בתי-המשפט
החובה לצרף תצהיר
תקנות 240 ו- 241 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, קובעות כדלקמן:"240. בקשה תהא בכתב (303) (תיקון התשנ"ח)
כל בקשה תוגש בכתב אם אין הוראה מפורשת אחרת בתקנות אלה או בכל דין אחר.
241. הגשת בקשה בכתב והדיון בה (304 רישה, 305) (תיקונים: התשנ"ב, התשנ"ו, התשנ"ז(2), התשנ"ח, התשנ"ח(2), התשס"ג(2))
(א) בבקשה בכתב יפרט בעל הדין את טיעוניו כולל אסמכתאות, ויצרף לה תצהיר לשם אימות העובדות המשמשות יסוד לבקשה; תצהיר שלא צורף לבקשה בעת הגשתה לא יצורף לה אלא ברשות בית-המשפט.
(ב) הוגשה בקשה בכתב, יומצא עותק מהבקשה לבעלי הדין הנוגעים בדבר, יחד עם הודעה ערוכה לפי טופס 25.
(ג) המשיב רשאי להשיב לבקשה תוך עשרים ימים מיום שהומצאה לו או בתוך מועד אחר שקבע בית-המשפט או הרשם; בתשובתו יפרט את טיעוניו כולל אסמכתאות, ויצרף לה תצהיר לשם אימות העובדות המשמשות יסוד לתשובה; תצהיר שלא צורף לתשובה בעת הגשתה, לא יצורף לה אלא ברשות בית-המשפט.
(ג1) המבקש רשאי להשיב לתשובת המשיב בתוך עשרה ימים או בתוך מועד אחר שקבע בית-המשפט או הרשם ויחולו על התשובה, בשינויים המחוייבים, הוראות תקנת-משנה (ג);
(ד) בית-המשפט או הרשם רשאים להחליט על יסוד הבקשה והתשובות לפי תקנות-משנה (ג) ו- (ג1) בלבד או, אם ראה צורך בכך, לאחר חקירת המצהירים על תצהיריהם.
(ה) נדחתה בקשה בכתב ובעל דין הגיש מחדש אותה בקשה או בקשה דומה, יציין בבקשה את פרטי הבקשה הקודמת."
תקנה 2 לתקנות פשיטת הרגל, התשמ"ה-1985 קובעת כדלקמן:
"הוראות תקנות סדר הדין יחולו על הליכי פשיטת רגל, במידה שאינן סותרות הוראות תקנות אלה ובשינויים המחוייבים לפי העניין."
תקנה 241(א) לתקסד"א קובעת מפורשות כי כל בקשה תוגש בכתב ועליה להיתמך בתצהיר המאמת את העובדות המשמשות יסוד לבקשה. כאשר מדובר בבעל תפקיד כגון נאמן בהליך פשיטת הרגל, אין בדרך-כלל שיתוף פעולה בינו לבין פושט הרגל ועל-כן, בקשה שמגיש הנאמן, כבעל תפקיד, נסמכת על חומרים שהצליח הנאמן לתפוס אצל החייב.
נאמן שמונה מטעם בית-המשפט, משמש כ-"זרועו הארוכה" של בית-המשפט ועל-כן אין הוא נדרש לתמוך את בקשתו בתצהיר. זאת ועוד. ברגע שאין חובה על נאמן לצרף תצהיר תומך - אנו מפשטים את ההליך.
מעיון בפקודת פשיטת הרגל ותקנותיה עולה כי אימתי שרצה המחוקק לקבוע כי על הנאמן להגיש תצהיר מטעמו - עשה כן, תוך ציון החובה מפורשות. כך, לדוגמה, קובע סעיף 166 לפקודת פשיטת הרגל לפיו חובה על נאמן, המגיש דו"ח כספי, לתמוך בקשתו והדו"ח בתצהיר.
ב- פש"ר (ת"א-יפו) 350/97 {ערן קאופמן, עורך-דין מנהל מיוחד לנכסי החייבת רחל אלמן אלטרוביץ - בפשיטת רגל נ' בנק לאומי למשכנתאות ואח', תק-מח 2000(2), 65541 (2000)} קבע בית-המשפט:
"סבורתני כי, הלכה זו, שהיא החלה אף בעניינם של מפרקי חברות על-פי פקודת החברות, הולמת גם את עניינם של בעלי תפקיד בהליכי פשיטת רגל... סיכומו של דבר, לאור היות המנהל המיוחד בעל תפקיד בהליכי פשיטת הרגל, שמונה על-ידי בית-המשפט ושנתון לפיקוחו; לא היה מחוייב המנהל המיוחד, בהגשת תצהיר כדי שבקשתו תידון לגופה."
הלכה ידועה בפסיקת בתי-המשפט היא כי לא חוקרים בעל תפקיד שמונה על-ידי בית-המשפט. חקירה שכזו, תותר על-ידי בית-המשפט, במקרה וכתב הטענות מבוסס ברובו ככולו על טענות עובדתיות שבידיעתו האישית של בעל התפקיד. לאור דברים אלה, בית-המשפט לא יתיר לחקור את בעל התפקיד על פרשנותו את העובדות.
לעניין זה, יפים הם דברי בית-המשפט ב- פש"ר (ת"א-יפו) 1739/02 {רואה-חשבון חן ברדיצ'ב נ' בסטבית חברה לבניין בע"מ ואח', תק-מח 2003(3), 2896 (2003)}, שם קבעה כב' השופטת ו' אלשיך:
"הלכה ידועה היא, כי כונס נכסים, כמוהו ככל בעל תפקיד הממונה בידי בית-המשפט ומשמש "זרועו הארוכה", אינו נדרש לגבות את טענותיו העובדתיות בתצהיר; יוצא, כי עובדות המועלות בכתב טענותיו של בעל תפקיד דינן כעובדות שמעלה בעל דין רגיל ומגבה אותן בתצהיר. ההלכה הפסוקה קובעת, לעניין זה, כי בדרך-כלל לא תותר חקירת בעל תפקיד על טענותיו - אף כי לבית-המשפט שיקול-דעת לחרוג מן הכלל, בהתקיים נסיבות מיוחדות."
ב- פש"ר 1238/98 {עו"ד רהב עין-דר ואח' נ' הדסה בן בסט, פורסם באתר האינטרנט נבו (2001)} קבע בית-המשפט כי אין הנאמן צריך להגיש תצהיר מטעמו כאשר הוא מגיש בקשה לאישור מכר.
ב- בש"א (ב"ש) 5079/05 {עורך-דין אהרון רשף נ' בנק לאומי, תק-מח 2006(1), 6281 (2006)} נדונה בקשה לדחות על-הסף את בקשת הנאמן בשל היעדר תצהיר מטעמו של הנאמן. המבקש טען כי בקשת הנאמן מכילה טענות עובדתיות ועל-כן, החובה לצרף תצהיר.
בדחותה את הטענה קובעת כב' השופטת רחל ברקאי כי מן הראוי כי לבקשת הנאמן יצורף תצהיר תומך כמצוות סעיף 241 לתקנות סדר הדין האזרחי. אולם, בשל העובדה כי מרבית התשתית העובדתית, במקרה דנן, נסמכת על תצהיריהם של החייבים עצמם - יש לראות בכך די.