הנאמן בפשיטת רגל - זכויותיו, חובותיו וסמכויותיו
הפרקים שבספר:
- מבוא
- הכונס הרשמי כנאמן
- מינוי נאמן
- מתן ערובה
- נאמן, מינוי ועדת ביקורת וסמכויותיה של הוועדה על-פי פקודת פשיטת הרגל
- נכסי החייב אשר מוקנים לנאמן
- נכסים בני חלוקה ונכסים שאינם בני חלוקה
- הנאמן כבעל דין
- פיקוח על-ידי בית-המשפט
- פיקוח על-ידי הכונס הרשמי
- שכר הנאמן והוצאותיו ואיסור הסדרים בעד השכר
- סייג לתשלום לאדם אחר
- נאמן כעורך-דין
- שומת הוצאות
- שכר הנאמן בגין דחיית תביעת חוב
- שכר הנאמן על דרך האומדן
- הבקשה לשכר הנאמן - מעמדו של פושט הרגל
- התפטרות, התפנות משרתו ופיטורי הנאמן
- הגבלות על פושט רגל
- האם נאמן יכול לוותר על חיסיון עורך-דין-לקוח
- יפוי-כוח לנאמן - אימתי?
- הפניית דברי דואר של החייב
- בדיקת תביעת חוב על-ידי הנאמן וסמכויותיו
- הפקדת כספים על-ידי הנאמן
- עריכת רשימת נושים על-ידי הנאמן
- הנאמן - שיקול-הדעת
- רשלנותו ואחריותו של הנאמן
- החובה לצרף תצהיר
- דיווח שנתי של הנאמן
- בקשה למתן הוראות
- סייג לעניין זכות יוצרים
- סמכות הנאמן לנהל נכסים
- הלכות בתי-המשפט
יפוי-כוח לנאמן - אימתי?
סעיף 56 לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם-1980, קובע כדלקמן:"56. חובת החייב בגילוי נכסים ובמימושם (22(1))-(3))
(א) חייב שניתן עליו צו כינוס (בסעיף זה - החייב) יתייצב באסיפת הנושים הראשונה, זולת אם נבצר הדבר ממנו בגלל מחלה או סיבה מספקת אחרת, ויעמיד עצמו לחקירה וימסור ידיעות כפי שתדרוש האסיפה.
(ב) לפי דרישתם הסבירה של הכונס הרשמי, המנהל המיוחד או הנאמן, או לפי שנקבע בתקנות, או לפי הוראת בית-המשפט בצו שניתן לעניין מיוחד או שניתן על-פי בקשה מיוחדת של הכונס, המנהל המיוחד, הנאמן או כל נושה או אדם מעוניין, יתן החייב פירוט נכסיו, רשימת נושיו וחובותיו להם ורשימת חייביו וחובותיהם לו, יתייצב לחקירה לעניין נכסיו ונושיו, יהיה נוכח באסיפות נושים אחרות, יעמוד לרשותם של הכונס, המנהל המיוחד או הנאמן בזמנים שיידרש לכך, יחתום על יפויי-כוח ומסמכים אחרים ויעשה כל דבר בעניין נכסיו ובעניין חלוקת דמיהם בין נושיו.
(ג) הוכרז החייב פושט רגל, יעזור ככל יכולתו למימוש נכסיו ובחלוקת דמיהם בין נושיו."
סעיף 56(ב) לפקודת פשיטת הרגל קובע כי הכונס הרשמי, המנהל המיוחד או הנאמן, רשאים לבקש מפושט הרגל:
- ליתן פירוט על נכסיו;
- ליתן פירוט של נושיו וחובותיו;
- להופיע לחקירה;
- להופיע באסיפות נושים;
- לחתום על ייפוי-כוח וכל מסמך אחר.
ב- ע"א 602/81 {יהושע בן-ציון נ' ל' ד' קומיסר, עורך-דין ואח', פ"ד לו(1), 333 (1982)} נדונה בקשה על-סמך סעיף 56(ב) לפקודת פשיטת הרגל. על-פי בקשה זו, נתבקש החייב לחתום על יפוי-כוח וזאת בכדי לאפשר לנאמנים להשתמש עם ייפוי-כוח זה, בחו"ל ובכך יוקל על הנאמנים באיתור נכסי פושט הרגל בחו"ל.
מנגד, פושט הרגל טען כי הוא לא מתכוון ליתן ייפוי-הכוח המבוקש אולם, מוכן הוא ליתן יפוי-כוח ספציפי ומיוחד ולפי דרישת הנאמנים.
בית-המשפט המחוזי נעתר לבקשת הנאמנים ומכאן הערעור.
בדחותו את הערעור קבע כב' הנשיא דאז, מ' לנדוי:
"טענתו העיקרית של המערער לפנינו הייתה, שאין צורך במתן יפוי-הכוח, מפני שנכסיו של פושט רגל מוקנים לנאמנים בפשיטת הרגל ממילא, ואילו פושט הרגל עצמו מנוע מלטפל בנכסים שהיו שלו, ומכאן שהוא אינו חייב ואף אינו רשאי לתת ייפוי-כוח למאן דהו ביחס לנכסים אלה.
את האמור בסעיף 56(ב) של הפקודה, המזכיר במפורש מתן יפוי-כוח על-ידי פושט הרגל לפי דרישה סבירה של הכונס הרשמי, המנהל המיוחד או הנאמן, הוא מפרש, כאילו דיבור זה מוסב רק על הכונס הרשמי ולא על הנאמן.
לפירוש זה אין שום יסוד בנוסח הסעיף, ובטענה כולה אין ממש. נכון הדבר, שנכסיו של פושט הרגל בארץ מוקנים לנאמנים מכוח הדין (סעיף 42 של פקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש)) ולגביהם אין בדרך-כלל צורך במתן ייפוי-כוח על-ידי פושט הרגל. אבל לא כן הדבר ביחס לנכסים המצויים בחוץ-לארץ. אמנם, מתיימר צו קבלת הנכסים לחו"ל, על-פי הדין הישראלי, על כל נכסיו של פושט הרגל, בארץ ובחוץ-לארץ (וראה הגדרת המונח "נכסים" בסעיף 1 של הפקודה). אבל תוקפו המעשי של צו קבלת נכסים ישראלי בחוץ-לארץ, לגבי נכסים המצויים בחוץ-לארץ, תלוי בדיניה של כל מדינה ומדינה. יכולה להיות מדינה, המכירה בתוקפו של הצו ללא הליך נוסף בבתי-משפט שלה; יכולה להיות מדינה, שבה יש צורך באישור הצו הישראלי על-ידי בית-המשפט המקומי, ויכולה להיות מדינה, שאינה מייחסת לפי דיניה תוקף כלשהו לצו הישראלי והיא דורשת פתיחת הליכים חדשים בבית-המשפט המקומי לצורך הכרזתו של אדם כפושט רגל... על-כן, יש ויש צורך במתן יפוי-כוח על-ידי פושט הרגל לשם תפיסת נכסים בחוץ-לארץ, כדי למנוע מן הנאמן הישראלי את הצורך בהתדיינות חדשה במדינה נוכרית, שאינה מכירה בתוקפו האוטומאטי של צו קבלת הנכסים הישראלי."
ב- בש"א 8558/06 {אהרון שרון נ' הכונס הרשמי כנאמן, פורסם באתר האינטרנט נבו (2006)} נדונה בקשת חייב, לפיה מבוקש לבטל את החלטת בית-המשפט שניתנה, בה נקבע כי על המבקש להתייצב לחקירה בבית-המשפט.
החייב טען כי העביר את כל המידע הדרוש לנאמן באמצעות תצהיר מטעמו. בנוסף, החייב טוען כי חקירתו בבית-המשפט תגרום לפגיעה בכבודו.
בדחותה את טענות החייב קבעה כב' השופטת חני הורוביץ כי לא די בכך שהחייב הגיש תצהיר מטעמו. זאת ועוד. בעניינים מורכבים, כגון המקרה דנן, אין די בתצהיר לצורך בירור נכסי וזכויות החייב ולפיכך נדרש החייב להתייצב לחקירה במשרדי הנאמן. משלא עשה כן, על החייב להתייצב לחקירה בבית-המשפט.