botox
הספריה המשפטית
דיני מכרזים

הפרקים שבספר:

המכרז ומשטר ההגנה על זכויות עובדי המציע

1. כללי
נקבע לא אחת, כי משטר ההגנה על זכויות עובדיו של מציע במכרז הציבורי הוא חלק בלתי-נפרד מדיני המכרזים, ומשום כך, מחוייבת הרשות המינהלית המתקשרת עם גורמים חיצוניים במכרז לעשות את כל שבידה כדי להבטיח את השמירה על חוקי המגן וכדי להבטיח צמצום היקף הפגיעה בזכויות עובדים.

האמור מקבל משנה-תוקף, במכרזים כגון דא, למתן שירותי ניקיון או אבטחה, אשר לא פעם, הפכו אמצעי לעקיפת המגבלות הסטטוטוריות המוחלות על מעביד {עת"מ (ת"א) 32826-09-13 שלג לבן בע"מ ואח' נ' החברה למשק וכלכלה של השלטון המקומי בע"מ ואח', פורסם באתר האינטרנט נבו (28.11.13); עע"מ 9241/09 שלג לבן 1986 בע"מ נ' עיריית אשקלון, פורסם באתר האינטרנט נבו (08.07.10)}.

2. הלכה פסוקה
ב- עת"מ (ת"א) 32826-09-13 {שלג לבן בע"מ ואח' נ' החברה למשק וכלכלה של השלטון המקומי בע"מ ואח', פורסם באתר האינטרנט נבו (28.11.13)} נקבע כי: כנקודת מוצא, הכלל הוא שבית-משפט אינו שם את שיקול-דעתו במקום שיקול-דעתה של ועדת המכרזים, וכי עומדים לוועדת המכרזים שיקול-דעת כמו גם חזקת תקינות המעשה המינהלי {ראו: עע"מ 6200/07 פ.פ.ס ריהאב בע"מ נ' מדינת ישראל, פורסם באתר האינטרנט נבו (22.05.08)}.

בית-משפט יתערב בהחלטת הוועדה רק כאשר נפל פגם מהותי בהליכי המכרז, הפוגע בעקרונות היסוד של דיני המכרזים {ע"א 334/01, עניין אבו שינדי; עע"מ 3190/02, עניין קל בנין}.

יריעת המחלוקת העיקרית בין הצדדים נסובה סביב השאלה, האם תנאי המכרז חייבו את המציעים לקחת בחשבון את החלת הוראות ההסכם הקיבוצי, בדבר שכר עובדים, על הרשויות המקומית ומכאן, לגזור את הצעת המחיר שלהם בהתאם, כסברת משכ"ל, או שמא, החריג המכרז במפורש את מחירון ב' מתחולה עתידית זו, ועל-כן עלות השכר היא על-פי שכר המינימום, כגישת העותרת.

ההלכה הפסוקה הינה כי משטר ההגנה על זכויות עובדיו של מציע במכרז הציבורי הוא חלק בלתי-נפרד מדיני המכרזים, ומשום כך, מחוייבת הרשות המינהלית המתקשרת עם גורמים חיצוניים במכרז לעשות את כל שבידה כדי להבטיח את השמירה על חוקי המגן וכדי להבטיח צמצום היקף הפגיעה בזכויות עובדים.

האמור מקבל משנה-תוקף, במכרזים כגון דא, למתן שירותי ניקיון או אבטחה, אשר לא פעם, הפכו אמצעי לעקיפת המגבלות הסטטוטוריות המוחלות על מעביד {ראו: עע"מ 9241/09 שלג לבן 1986 בע"מ נ' עיריית אשקלון, פורסם באתר האינטרנט נבו (08.07.10)}.

בענייננו המדובר במכרז מסגרת, המאפשר לרשויות המקומיות להתקשר מכוח המכרז למשך שנה ממועד מתן אישור שר הפנים, וכל חוזה התקשרות מכוח המכרז הינו למשך 36 חודשים (סעיף 9 לתנאי המכרז, וכן וסעיף 9.1 לחוזה ההתקשרות).

בהינתן הזמן הממושך של ההתקשרות, ולאור העובדה כי בעת עריכת המכרז נחתם ההסכם הקיבוצי שהיה צפוי לחול אף על הרשויות המקומיות, כללו תנאי המכרז והבהרותיו התייחסות לסוגית תחולת ההסכם הקיבוצי.

כך למשל, סעיף 4 להצעת משתתף לפרק שירותי הניקיון במכרז קבע:

עוד מובהר בזאת, כי ככל שייקבע כי ההסכם הקיבוצי שנחתם בין המדינה להסתדרות בנושא עובדי קבלן (שמירה וניקיון) מיום 04.04.2012 (להלן: "ההסכם הקיבוצי") חל ומחייב את הרשויות המקומיות, לא יהיה בכך כדי לשנות את המחירים במכרז ו/או בהצעת המשתתף.

מסעיף זה עולה בבירור, כי על מציע לשקלל בהצעתו את השינוי שיחול בשכר עובדיו עקב החלת הסכם קיבוצי.

בעניין זה, קבע בית-המשפט כי מקובלת גישתה של משכ"ל, מנסחת תנאי המכרז, לפיה האמור מתייחס למחירי השירותים הנקובים במסמכי המכרז המהווים בסיס לתחרות ולא לתשלום שכר לעובדים, כך עולה מקריאת מסמך ההבהרות בשלמותו, מה גם, כי פרשנות העותרת, עומדת בסתירה חזיתית לאחת מתכליות דיני המכרזים, שהינה שמירה על זכויות עובדים.

מכל האמור עולה, כי היה על המציעים להיערך לאפשרות בה יוזמנו שירותים מסוג מסויים וספציפי, כגון שירותים הנקובים במחירון ב' בלבד, ומשכך לוודא כי הצעתם רווחית אף ביחס לכל סעיפי מחירון זה בנפרד. לאור האמור, ברי, כי אין לקבל את הנחת העותרת לפיה רווחיות הצעתה צריכה להיבחן בכללותה.

למותר לציין, כי אף אין מקום לקבל את סברת העותרת לפיה גרעוׂנוּתה של ההצעה תיבחן רק בשלב של "נוהל הצעת המחיר". ברי כי שיטה זו היתה מרוקנת מתוכן את משמעותו של מכרז המסגרת ככלי סינון יעיל ואפקטיבי עבור הרשויות המקומיות, בטרם הן מתקשרות עם זוכה כזה או אחר במכרז.

בית-המשפט קבע כי החלטת ועדת המכרזים, מצויה במיתחם הסבירות; הוועדה קיימה את ההליך הנדרש ממנה, ולא התעלמה מחובתה לברר לעומק את רצינותה של ההצעה. לעותרת נתנה הזדמנות לטעון בפני הוועדה, עולה כי ההסברים שניתנו היו לא משכנעים, ההצעה בעייתית, וספק אם תוכל לעמוד בתנאי המכרז, ואזי עלולים העובדים להיפגע.

עוד נקבע, כי הדאגה להבטחת הזכויות המינימליות של עובדים, היא עניין שהרשות הציבורית, בעלת המכרז מופקדת על קיומו. היה על העותרת להגיש תחשיב המפרט את המרכיבים באופן מבוסס ומפורש, ולא ניתן להסתפק בהשערות או הנחות בלתי-מבוססות, בכדי להצדיק את אופן תמחור הצעתה (בעניין זה, ראו עניין שלג לבן; עת"מ (יר') 1077/06 כח עצמה בע"מ נ' קרן קיימת לישראל, פורסם באתר האינטרנט נבו (25.02.07)}.

ניתן להיווכח, כי הוועדה נקטה משנה-זהירות, עת בדקה את תמחור ההצעה והגיונה הכלכלי, הן על-ידי פניה לעותרת בבקשה לקבלת הסברים, והן על-ידי בדיקת הצעתה על-ידי יועץ מקצועי, רואה חשבון מטעמה, שבדיקתו נעשתה על-סמך הפרשנות הנכונה והראויה של הנחות היסוד במכרז.

נקבע כי החלטה הדוחה את ההשגה, אשר התקבלה על-ידי בני הסמכא, עומדת גם כן במיתחם הסבירות, שעה שהעיון בהשגה ובחוות-הדעת של רו"ח מטעמה של העותרת, מעלה כי הן מושתתות על אותם אדנים והנחות שגויות ביחס לתנאי המכרז.